שיר סליחה
אורות חשוכים ניצוצות עיוורים הביאונו אל מקום נוּגֶה שאין לגעת אל מחשכּים נחשקים ואין לדעת נחשולי רגעים נִכְשלים מְחָשלים מחסלים כל סיכוי האם יש? האורות כיבוּ לב הניצוצות השאירו שוֹבָלים של כאב בִּנְגיעה אטומה ואוטמת. לא יודע איפה ומי חצה גבול תהומי, אֵלֶי קרב נפשי חוזרת לַשקט חִיצוֹנִי. וכָּמְהַה לִסליחה בִּשקיקה בִּשתיקה צער לו ולי-חושך וקר ולבד אין ברירה ? שיר סליחה שיר כַּפָּרה לכפירה