הוכחה ניסוית שPI קבוע
- פותח הנושא TotalCommnader
- פורסם בתאריך
2718 חייב להיות רציונלי, כיוון שהוא נוצר
מצבירת 1 , םעם ועוד פעם ועוד פעם,וכך הלאה , ובסך הכל אלפיים שבע מאות ושמונה עשרה פעמים. גם 1000 חייב להיות רציונלי, כיוון שהוא נוצר מצבירת 1 , פעם ועוד פעם ועוד פעם וכך הלאה, ובסך הכל אלף פעמים. מכאן אתה למד, שהמספר האי רציונלי היחידי הוא 1 גם המספר המידלגי בין 1000 ל 2718 הוא רציונלי, כיוון שהוא נוצר מצבירת מידת 1, ומהחלוקה השווה של 1. גם מכאן אתה למד כי המספר האי רציונלי היחידי הוא 1. פירוט הרעיון במאמר "המצאת המספרים - הסיפור האמיתי" א.עצבר
מצבירת 1 , םעם ועוד פעם ועוד פעם,וכך הלאה , ובסך הכל אלפיים שבע מאות ושמונה עשרה פעמים. גם 1000 חייב להיות רציונלי, כיוון שהוא נוצר מצבירת 1 , פעם ועוד פעם ועוד פעם וכך הלאה, ובסך הכל אלף פעמים. מכאן אתה למד, שהמספר האי רציונלי היחידי הוא 1 גם המספר המידלגי בין 1000 ל 2718 הוא רציונלי, כיוון שהוא נוצר מצבירת מידת 1, ומהחלוקה השווה של 1. גם מכאן אתה למד כי המספר האי רציונלי היחידי הוא 1. פירוט הרעיון במאמר "המצאת המספרים - הסיפור האמיתי" א.עצבר
עצבר
תגיד למדת אינפי? כי לפי מה שאתה מדבר ומציג כניראה שלא ואתה שואב את האינפורמציה שלך ממקורות שאינם מדייקים. לפי מה שאני זוכר משיעורים אלו אז ככה: א. ההבדל בין שדה הרציונלים לשדה האי-רציונלים היא אקסיומת השלמות. ואגב השדה הרציונלי מוגדר להיות m/n כאשר m ו n שיכים לZ. מסעיף א' שרשמתי מתמטיקאים ששיעממם להם מאוד חשבו על דברים דומים למה שאתה אמרת והוכיחו באופן שאינו משתמע לשני פנים כי לכל מספר אי-רציונלי קיימת סידרה אין סופית של מספרים רציונלים שמתכנסת אליו לכן אין שום בעיה עם PI או e או כל מספר אחר בעולם שהוא אינו רציונלי........
תגיד למדת אינפי? כי לפי מה שאתה מדבר ומציג כניראה שלא ואתה שואב את האינפורמציה שלך ממקורות שאינם מדייקים. לפי מה שאני זוכר משיעורים אלו אז ככה: א. ההבדל בין שדה הרציונלים לשדה האי-רציונלים היא אקסיומת השלמות. ואגב השדה הרציונלי מוגדר להיות m/n כאשר m ו n שיכים לZ. מסעיף א' שרשמתי מתמטיקאים ששיעממם להם מאוד חשבו על דברים דומים למה שאתה אמרת והוכיחו באופן שאינו משתמע לשני פנים כי לכל מספר אי-רציונלי קיימת סידרה אין סופית של מספרים רציונלים שמתכנסת אליו לכן אין שום בעיה עם PI או e או כל מספר אחר בעולם שהוא אינו רציונלי........
אימת הפורום
New member
לא צריך לדייק
כשמי שאתה מתווכח איתו מתעלם לגמרי מכל מה שאתה אומר.
כשמי שאתה מתווכח איתו מתעלם לגמרי מכל מה שאתה אומר.
לא נכון, לפי משפט ה-"β" של הייזנבלוך
שנותן הגדרה רקורסיבית, לפיה מספר שלם הוא רציונאלי אם ורק אם ניתן לפרק אותו ל-n גורמים (המוכונים בתא1, בתא2,... בתא-n) שסכומם ההופכי (כלומר הסכום של ה"אחד חלקי" שלהם) אי-רציונאלי אבל מכפלתם היא המספר עצמו (רציונאלי). לכן מה שאתה מכנה מספרפר מידלגי הוא דווקא אי-רציונאלי כי אני יכול לפרק את ההפכי שלו לרציונאליים שסכומם כמובן רציונאלי וסכום הופכיהם אי רציונאלי.
שנותן הגדרה רקורסיבית, לפיה מספר שלם הוא רציונאלי אם ורק אם ניתן לפרק אותו ל-n גורמים (המוכונים בתא1, בתא2,... בתא-n) שסכומם ההופכי (כלומר הסכום של ה"אחד חלקי" שלהם) אי-רציונאלי אבל מכפלתם היא המספר עצמו (רציונאלי). לכן מה שאתה מכנה מספרפר מידלגי הוא דווקא אי-רציונאלי כי אני יכול לפרק את ההפכי שלו לרציונאליים שסכומם כמובן רציונאלי וסכום הופכיהם אי רציונאלי.
הבנתי מה הבעייה שלך
אתה מאמין שלמתמטיקה יש קיום פיסי במציאות, ולכן אתה גוזר אותה משם באופן שהוא לא ממש מדוייק וזה מבלבל אותך. תראה, השאלה אם מספר הוא רציונאלי או לא היא שאלה חסרת משמעות במישור הפיסי. היא תלויה אך ורק בהגדרה שלך למהו מספר רציונאלי. על פי ההגדרות שלך מן הסתם שאתה צודק, ועל פי ההגדרות המתמטיות אתה מדבר שטויות. אבל זה לא משנה בכלל כי אין שום דרך לקבוע אילו מההגדרות צודקות יותר. וזה בגלל שהמתמטיקה לא באה בכלל לתאר את המציאות אלא היא באה פשוט להיות מתמטיקה, ובפיתוח שלה אתה לא אמור להתחשב בשום דבר מלבד בכללים שנקבעו לה. אם המציאות מתנהגת באופן שונה אז כך היא מתנהגת, אך זה לא אמור לשנות כלום. היתרון במתמטיקה (הנורמלית, לא זו שלך) הוא שאנו מסוגלים לזהות בה תבניות הדומות לאלו שאנו מזהים במציאות, ובאופן הזה אנו יכולים ליצור מודלים שיתארו תופעות מסויימות בקירוב. כלומר, המדע בעצם משתמש בתצפיות על המציאות בכדי לבחור את החלקים הרלוונטיים במתמטיקה איתם הוא יוכל ליצור את המודלים הרצויים, אך אתה צריך להבין שהמתמטיקה לכשלעצמה נבנית במנותק מתצפיות אלה. היא מבוססת על הגדרות ועל כללים לוגיים בלבד. כך השתמשנו בה עד עכשיו וזה פחות או יותר פעל
אז אם אתה מכין תורה אחרת, שדומה למתמטיקה אך לדעתך היא עדיפה עליה, אתה צריך להראות את התועלת שניתן להפיק מהתורה שלך. איך היא עוזרת לך להבין את המציאות טוב יותר? זה מה שאתה צריך להראות. אין לך סיבה סתם להתווכח ולהראות לנו שמה שאתה אומר יותר 'הגיוני' או יותר נכון מהמתמטיקה הרגילה, כי פשוט אין דבר כזה יותר נכון. אלו תורות מופשטות שבאות לעזור לך לחשוב ולנתח, ואתה פשוט לא יכול להשוות בינהן מבחינה רעיונית בלבד, כי הן קיימות באותה מידה, כמו גם כל רעיון אחר. ובסופו של דבר הדבר היחיד שמשנה הוא עד כמה הרעיון תורם לך. איך אני יכול להשתמש במתמטיקה שלך? עד שלא אשמע תשובה אני לא רואה מדוע מישהו צריך ללמוד את הרעיונות שלך.
אתה מאמין שלמתמטיקה יש קיום פיסי במציאות, ולכן אתה גוזר אותה משם באופן שהוא לא ממש מדוייק וזה מבלבל אותך. תראה, השאלה אם מספר הוא רציונאלי או לא היא שאלה חסרת משמעות במישור הפיסי. היא תלויה אך ורק בהגדרה שלך למהו מספר רציונאלי. על פי ההגדרות שלך מן הסתם שאתה צודק, ועל פי ההגדרות המתמטיות אתה מדבר שטויות. אבל זה לא משנה בכלל כי אין שום דרך לקבוע אילו מההגדרות צודקות יותר. וזה בגלל שהמתמטיקה לא באה בכלל לתאר את המציאות אלא היא באה פשוט להיות מתמטיקה, ובפיתוח שלה אתה לא אמור להתחשב בשום דבר מלבד בכללים שנקבעו לה. אם המציאות מתנהגת באופן שונה אז כך היא מתנהגת, אך זה לא אמור לשנות כלום. היתרון במתמטיקה (הנורמלית, לא זו שלך) הוא שאנו מסוגלים לזהות בה תבניות הדומות לאלו שאנו מזהים במציאות, ובאופן הזה אנו יכולים ליצור מודלים שיתארו תופעות מסויימות בקירוב. כלומר, המדע בעצם משתמש בתצפיות על המציאות בכדי לבחור את החלקים הרלוונטיים במתמטיקה איתם הוא יוכל ליצור את המודלים הרצויים, אך אתה צריך להבין שהמתמטיקה לכשלעצמה נבנית במנותק מתצפיות אלה. היא מבוססת על הגדרות ועל כללים לוגיים בלבד. כך השתמשנו בה עד עכשיו וזה פחות או יותר פעל
אז אם אתה מכין תורה אחרת, שדומה למתמטיקה אך לדעתך היא עדיפה עליה, אתה צריך להראות את התועלת שניתן להפיק מהתורה שלך. איך היא עוזרת לך להבין את המציאות טוב יותר? זה מה שאתה צריך להראות. אין לך סיבה סתם להתווכח ולהראות לנו שמה שאתה אומר יותר 'הגיוני' או יותר נכון מהמתמטיקה הרגילה, כי פשוט אין דבר כזה יותר נכון. אלו תורות מופשטות שבאות לעזור לך לחשוב ולנתח, ואתה פשוט לא יכול להשוות בינהן מבחינה רעיונית בלבד, כי הן קיימות באותה מידה, כמו גם כל רעיון אחר. ובסופו של דבר הדבר היחיד שמשנה הוא עד כמה הרעיון תורם לך. איך אני יכול להשתמש במתמטיקה שלך? עד שלא אשמע תשובה אני לא רואה מדוע מישהו צריך ללמוד את הרעיונות שלך.אם נתעלם מאפשרות הספירה הגלומה במתמטיקה
אפשר לקבוע כי המתמטיקה היא שפת מידות מטאפיסיות. במציאות הממשית מופיעים צירופי מידות, ואפשר לשקפן במספרים. במציאות הממשית יש מידות פיסיות של "דברים", ואפשר לשקפן במידות מטאפיסיות של מספרים. במובן זה , המתמטיקה אכן מופיעה במציאות הממשית, ואפילו נוסחאות מתמטיות מופיעות במציאות הממשית, כמו אלה שגילו גלילאו גלילי , או קפלר, או ניוטון. המצאת המספרים קשורה קשר הדוק עם המציאות המוחשית הממשית, והיא אינה איזו יצירה פלאית שאין לה קשר עם הניסיון המוחשי הטבעי היום יומי. אפילו הרעיון הפשוט האומר "כל מידה = לסכום חלקיה" נשען על הניסיון, ורק לאחר מכן הוא חורג ממנו. המתמטיקה אחת היא , ולעניות דעתי יש בה מספר אי רציונלי יחיד והוא 1. א.עצבר
אפשר לקבוע כי המתמטיקה היא שפת מידות מטאפיסיות. במציאות הממשית מופיעים צירופי מידות, ואפשר לשקפן במספרים. במציאות הממשית יש מידות פיסיות של "דברים", ואפשר לשקפן במידות מטאפיסיות של מספרים. במובן זה , המתמטיקה אכן מופיעה במציאות הממשית, ואפילו נוסחאות מתמטיות מופיעות במציאות הממשית, כמו אלה שגילו גלילאו גלילי , או קפלר, או ניוטון. המצאת המספרים קשורה קשר הדוק עם המציאות המוחשית הממשית, והיא אינה איזו יצירה פלאית שאין לה קשר עם הניסיון המוחשי הטבעי היום יומי. אפילו הרעיון הפשוט האומר "כל מידה = לסכום חלקיה" נשען על הניסיון, ורק לאחר מכן הוא חורג ממנו. המתמטיקה אחת היא , ולעניות דעתי יש בה מספר אי רציונלי יחיד והוא 1. א.עצבר
האם גם הלוגיקה היא המציאות? האם המילים
הן המציאות? האם התמונות שאנו מחזיקים בדמיוננו גם הן חלק מהמציאות הממשית? כמובן שלא. כל אלו הם בסך הכל דרכי חשיבה בהם אנו משתמשים בכדי להבין את העולם, ולכן מן הסתם ניתן גם למצוא קשר בינן לבין העולם. כל צורות החשיבה האלה הן דרכים מסויימות שלנו להביט בעולם ולייצג אותו במחשב שהוא המוח שלנו. אך בין אם הייצוג הזה הוא דרך מילים או דרך מתמטיקה זה בכלל לא משנה. אלו עדיין ישארו צורות חשיבה ולא חלקים מהמציאות. גם אם הן נורא מדוייקות בלתאר יחסים כמותיים. את המציאות עצמה אנו לא יכולים להבין, ובדיוק בגלל זה יצרנו את כלי החשיבה האלה. בדיוק בגלל זה יצרנו את המתמטיקה. אז מה הטעם לומר שהמתמטיקה היא חלק מהמציאות ולנסות להבין אותה מתוך המציאות? זה יהיה בדיוק כמו לחזור לנקודת ההתחלה, בה יש מציאות ואין לנו כלים שמאפשרים לנו להבין אותה. אם אתה אומר שהמתמטיקה שלך היא חלק מהמציאות אז אתה צריך לבנות תורה חדשה, כזו שתאפשר לך לייצג את המתמטיקה המציאותית. אתה תצטרך לייצר, שוב, את המתמטיקה הרגילה. אי אפשר לברוח מזה. אתה חייב משהו שיהיה שלך. וזה בדיוק מה שאני אומר - המתמטיקה עליה כולם מדברים פה היא כלי שהם יצרו, ועל פי חוקים וכללים מוגדרים מאוד. אפשר אולי לנסות לטעון שזו גירסא מאוד דחוסה וחד משמעית של השפה המילולית שלנו. בכל מקרה, המתמטיקה הזו כבר מוגדרת. אתה לא יכול להראות שהיא סותרת את המציאות ובכך לשלול אותה בגלל שהיא מלחתחילה נבנתה באופן כזה שתיהיה שונה מהמציאות (כי אחרת, שוב, לא היינו מבינים אותה). לכן אתה לא יכול להתווכח איתה כפי שהיא, אלא רק להראות שהיא לא רלוונטית. הבעייה היא שהיא כן, כי עובדה שהצליחו לתאר בעזרתה הרבה תופעות, כמו שעשו חוקי ניוטון וגליליי למשל שאתה בעצמך הזכרת (רק שים לב שגם החוקים האלה היו רק קירוב, וכיום כבר קיימות נוסחאות מדוייקות יותר.) ובגלל זה אני אומר שהדבר היחיד שאתה יכול לעשות זה להראות מדוע המתמטיקה שלך רלוונטית יותר בתיאור המציאות. האם אתה יכול לבנות בעזרתה מודלים מדוייקים יותר שיאפשרו לחזות ולהסביר תופעות מסויימות שהמתמטיקה הרגילה לא חזתה? וזה נחמד שאתה אומר ש1 הוא מספר אי רציונאלי, אך מה המשמעות של זה בדיוק? אם אתה טוען שהמתמטיקה שלך היא לא כלי במחשבתך אז זה אומר שאתה גם לא יכול להגדיר 'מספר אי רציונאלי' כרצונך. אתה צריך למצוא ממשות פיסית אשר ההגדרה שלך תיהיה קירוב שלה. אם כך, מהי הממשות הפיסית של מספר אי רציונאלי?
הן המציאות? האם התמונות שאנו מחזיקים בדמיוננו גם הן חלק מהמציאות הממשית? כמובן שלא. כל אלו הם בסך הכל דרכי חשיבה בהם אנו משתמשים בכדי להבין את העולם, ולכן מן הסתם ניתן גם למצוא קשר בינן לבין העולם. כל צורות החשיבה האלה הן דרכים מסויימות שלנו להביט בעולם ולייצג אותו במחשב שהוא המוח שלנו. אך בין אם הייצוג הזה הוא דרך מילים או דרך מתמטיקה זה בכלל לא משנה. אלו עדיין ישארו צורות חשיבה ולא חלקים מהמציאות. גם אם הן נורא מדוייקות בלתאר יחסים כמותיים. את המציאות עצמה אנו לא יכולים להבין, ובדיוק בגלל זה יצרנו את כלי החשיבה האלה. בדיוק בגלל זה יצרנו את המתמטיקה. אז מה הטעם לומר שהמתמטיקה היא חלק מהמציאות ולנסות להבין אותה מתוך המציאות? זה יהיה בדיוק כמו לחזור לנקודת ההתחלה, בה יש מציאות ואין לנו כלים שמאפשרים לנו להבין אותה. אם אתה אומר שהמתמטיקה שלך היא חלק מהמציאות אז אתה צריך לבנות תורה חדשה, כזו שתאפשר לך לייצג את המתמטיקה המציאותית. אתה תצטרך לייצר, שוב, את המתמטיקה הרגילה. אי אפשר לברוח מזה. אתה חייב משהו שיהיה שלך. וזה בדיוק מה שאני אומר - המתמטיקה עליה כולם מדברים פה היא כלי שהם יצרו, ועל פי חוקים וכללים מוגדרים מאוד. אפשר אולי לנסות לטעון שזו גירסא מאוד דחוסה וחד משמעית של השפה המילולית שלנו. בכל מקרה, המתמטיקה הזו כבר מוגדרת. אתה לא יכול להראות שהיא סותרת את המציאות ובכך לשלול אותה בגלל שהיא מלחתחילה נבנתה באופן כזה שתיהיה שונה מהמציאות (כי אחרת, שוב, לא היינו מבינים אותה). לכן אתה לא יכול להתווכח איתה כפי שהיא, אלא רק להראות שהיא לא רלוונטית. הבעייה היא שהיא כן, כי עובדה שהצליחו לתאר בעזרתה הרבה תופעות, כמו שעשו חוקי ניוטון וגליליי למשל שאתה בעצמך הזכרת (רק שים לב שגם החוקים האלה היו רק קירוב, וכיום כבר קיימות נוסחאות מדוייקות יותר.) ובגלל זה אני אומר שהדבר היחיד שאתה יכול לעשות זה להראות מדוע המתמטיקה שלך רלוונטית יותר בתיאור המציאות. האם אתה יכול לבנות בעזרתה מודלים מדוייקים יותר שיאפשרו לחזות ולהסביר תופעות מסויימות שהמתמטיקה הרגילה לא חזתה? וזה נחמד שאתה אומר ש1 הוא מספר אי רציונאלי, אך מה המשמעות של זה בדיוק? אם אתה טוען שהמתמטיקה שלך היא לא כלי במחשבתך אז זה אומר שאתה גם לא יכול להגדיר 'מספר אי רציונאלי' כרצונך. אתה צריך למצוא ממשות פיסית אשר ההגדרה שלך תיהיה קירוב שלה. אם כך, מהי הממשות הפיסית של מספר אי רציונאלי?
הממשות הפיסיקלית ל 1
היא מוט מתכת הנמצא במכון תקנים. למוט מתכת זה יש מידת אורך משלו. אם תשאל מה מידת אורכו ? יענו לך שזוהי מידת אורכו כפי שהיא מופיעה במציאות. זוהי מידת אורך מוחלטת הנודעת מתוך עצמה, ומי שרוצה לדעת את מידת האורך הזו, יחזיק את מוט המתכת בקצותיו. את מידת האורך הזו לא תופסים ביחס למידת אורך אחרת, אלא תופסים אותה מתוך עצמה. רק לאחר כל זאת, קובעים בהסכמה שם למידת אורך זו, (לדוגמה מטר ). ולאחר כל זאת, אפשר לשקף את מידת האורך הזו, במידה המטאפיסית של 1 וכמו שכל מידת אורך אחרת המופיעה במציאות נתפסת ביחס למידת האורך של המטר, כך כל מספר נתפס ביחס למידת 1. המטר הוא מוחלט, או אי רציונלי, או לא יחסי , ו 1 הוא מוחלט , או אי רציונלי , או לא יחסי. גם אמת מידה של זמן היא מוחלטת, וניתן לשקפה במידת 1 המציאות והמתמטיקה משתקפים זה בזה, אבל אין שיקוף מציאותי לכמות בלתי מוגבלת של מספרים אי רציונליים. יש מספר אי רציונלי יחידי , ועדיף לכנותו המספר המוחלט. א.עצבר
היא מוט מתכת הנמצא במכון תקנים. למוט מתכת זה יש מידת אורך משלו. אם תשאל מה מידת אורכו ? יענו לך שזוהי מידת אורכו כפי שהיא מופיעה במציאות. זוהי מידת אורך מוחלטת הנודעת מתוך עצמה, ומי שרוצה לדעת את מידת האורך הזו, יחזיק את מוט המתכת בקצותיו. את מידת האורך הזו לא תופסים ביחס למידת אורך אחרת, אלא תופסים אותה מתוך עצמה. רק לאחר כל זאת, קובעים בהסכמה שם למידת אורך זו, (לדוגמה מטר ). ולאחר כל זאת, אפשר לשקף את מידת האורך הזו, במידה המטאפיסית של 1 וכמו שכל מידת אורך אחרת המופיעה במציאות נתפסת ביחס למידת האורך של המטר, כך כל מספר נתפס ביחס למידת 1. המטר הוא מוחלט, או אי רציונלי, או לא יחסי , ו 1 הוא מוחלט , או אי רציונלי , או לא יחסי. גם אמת מידה של זמן היא מוחלטת, וניתן לשקפה במידת 1 המציאות והמתמטיקה משתקפים זה בזה, אבל אין שיקוף מציאותי לכמות בלתי מוגבלת של מספרים אי רציונליים. יש מספר אי רציונלי יחידי , ועדיף לכנותו המספר המוחלט. א.עצבר
תשנה את הניסוח "למספר מוחלט" והכל יהיה מובן
1 הוא מספר מוחלט, ופירושו לא יחסי , או שמידתו נודעת ממנו. למקל של מטאטא יש אורך מוחלט, וזה האורך שבו הוא מופיע במציאות. אין צורך להגיד שאורכו בוא 140 ס"מ , מכיוון שיש לו אורך מוחלט משל עצמו. גם לאמת המידה המכונה בשם ס"מ , יש אורך מוחלט. ואם תדמה ריבוע מושלם, אז בריבוע זה יש שתי מידות אורך מוחלטות. אחת שייכת לצלע הריבוע, ואחת שייכת לאלכסון. וראה זה פלא, אם נחליט לשקף במידת 1 את אורך האלכסון, לא יהיה לנו מספר שישקף את אורך הצלע. ואם נחליט לשקף במספר 1 את אורך הצלע ,לא יהיה לנו מספר שישקף את אורך האלכסון. ולסיכום, הממשות הפיסיקלית של מספר מוחלט הוא אורך מוחלט. (יכול להיות גם שטח מוחלט, או זמן מוחלט, וכן הלאה) המספר המוחלט של המצאת המספרים הוא 1 , וכל המספרים האחרים נובעים ממנו, או בשיטת הצבירה, או בשיטת החלוקה השווה. א.עצבר
1 הוא מספר מוחלט, ופירושו לא יחסי , או שמידתו נודעת ממנו. למקל של מטאטא יש אורך מוחלט, וזה האורך שבו הוא מופיע במציאות. אין צורך להגיד שאורכו בוא 140 ס"מ , מכיוון שיש לו אורך מוחלט משל עצמו. גם לאמת המידה המכונה בשם ס"מ , יש אורך מוחלט. ואם תדמה ריבוע מושלם, אז בריבוע זה יש שתי מידות אורך מוחלטות. אחת שייכת לצלע הריבוע, ואחת שייכת לאלכסון. וראה זה פלא, אם נחליט לשקף במידת 1 את אורך האלכסון, לא יהיה לנו מספר שישקף את אורך הצלע. ואם נחליט לשקף במספר 1 את אורך הצלע ,לא יהיה לנו מספר שישקף את אורך האלכסון. ולסיכום, הממשות הפיסיקלית של מספר מוחלט הוא אורך מוחלט. (יכול להיות גם שטח מוחלט, או זמן מוחלט, וכן הלאה) המספר המוחלט של המצאת המספרים הוא 1 , וכל המספרים האחרים נובעים ממנו, או בשיטת הצבירה, או בשיטת החלוקה השווה. א.עצבר
גישה פיסיקלית אל הגיאומטריה ? מדוע לא...
חקר המציאות הפיסיקלית ניכר בתפיסה של צירופי מידות, כמו זמן ואנרגיה, זמן ומרחק , וכו חקר המציאות הגיאומטרית ניכר בתפיסת צירופי מידות, של מרחק, שטח ונפח. למרבה הפלא נוצרו שתי גישות של חקר. המציאות הפיסיקלית נחקרת בגישה מעשית של מדידות, ואילו המציאות הגיאומטרית נחקרת בגישה הפוכה, שבה אין מקום למדידות. טענה: הגישה ההפוכה טובה רק לגיאומטריה של הקו הישר, ואילו לגבי קווים עגולים ועקומים, חייבים להפעיל את הגישה הפיסיקלית של מדידות. חיזוק לטענה: 1: כל ניסין חקר של קווים עגולים ועקומים, מסתיים בהפיכתם לקווים הבנויים מקטעים זעירים של קו ישר. 2: אין יכולת למתמטיקה לתאר קו , אלא רק נקודות על הקו. מגבלה זו אינה חסרון כאשר עוסקים בקו ישר, ולא כך הוא כאשר עוסקים בקו עגול או עקום. מהם הטענות המונעות את הפעלת הגישה הפיסיקלית לגבי קווים עגולים או עקומים.? א.עצבר
חקר המציאות הפיסיקלית ניכר בתפיסה של צירופי מידות, כמו זמן ואנרגיה, זמן ומרחק , וכו חקר המציאות הגיאומטרית ניכר בתפיסת צירופי מידות, של מרחק, שטח ונפח. למרבה הפלא נוצרו שתי גישות של חקר. המציאות הפיסיקלית נחקרת בגישה מעשית של מדידות, ואילו המציאות הגיאומטרית נחקרת בגישה הפוכה, שבה אין מקום למדידות. טענה: הגישה ההפוכה טובה רק לגיאומטריה של הקו הישר, ואילו לגבי קווים עגולים ועקומים, חייבים להפעיל את הגישה הפיסיקלית של מדידות. חיזוק לטענה: 1: כל ניסין חקר של קווים עגולים ועקומים, מסתיים בהפיכתם לקווים הבנויים מקטעים זעירים של קו ישר. 2: אין יכולת למתמטיקה לתאר קו , אלא רק נקודות על הקו. מגבלה זו אינה חסרון כאשר עוסקים בקו ישר, ולא כך הוא כאשר עוסקים בקו עגול או עקום. מהם הטענות המונעות את הפעלת הגישה הפיסיקלית לגבי קווים עגולים או עקומים.? א.עצבר
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.