הוכחות?

[אוהד אסטון]

להיפך - מטרתו לגרום לקירוב

אבל כמו שאמרתי - אתרים לא גורמים לכלום.

 

[פרובוקטור]

השאלה שלך הגיונית לחלוטין

אבל הקונטקסט שלה לא נכון - אמונה, היא לא דבר בר הוכחה עובדתית (מכן ההבדל הלשוני בין "אמונה" ל"ידיעה") ולכן בעצם הבחירה אם להאמין או לא יש אלמנט מרכזי של אי וודאות. כך שניתן להביא הוכחות והוכחות נוגדות, אבל אין דבר וודאית לדעת. בשאלה שלך מגולמת שאלה נוספת: האם היהדות נכונה? גם על זה אפשר להתפלסף, אבל גם פה מדובר בראייה סוייקטיבית ואישית לגמרי; מה זה נכונה בשבילך? מה "מתאים" ו"נכון" עבורך? (לדעתי התשובה מסתכמת במטרות שאתה מציב לעצמך ובערכים, משמע הגבולות, שלך).

 

[לירע]

אני התרשמתי

שחלק גדול מהמאמינים טוענים שהם לא רק מאמינים בנכונות היהדות, אלא הם יודעים כי היא נכונה.

 

[natan7]

יפה אמרת

 

[גלבטרון]

הם טוענים שהם יודעים אבל למעשה הם רק מאמינים

 

[פרובוקטור]

טענה היא טענה

אבל כל עוד אין לה ביסוס היא נשארת בגדר טענה (וזה לא דבר רע). אנחנו נכנסים לתחום קצת פילוסופי-לוגי, אבל אין מדובר במה שאנשים אומרים, אלא בהסקה הלוגית.

 

[לקשמי]

לא הבנתי

"אם אם לטענה מסויימת יש מיליוני ראיות שונות..." "אפשר להיות בטוחים שהיא נכונה רק אם יש לה הוכחה". האם ראייה והוכחה זה לא אותו דבר?

 

[לירע]

לא

לדוגמה, אני טוען טענה: לכל מספר טבעי n מתקיים ש

2^n >= n^2​

כלומר - שתיים בחזקת n גדול או שווה מ n בריבוע. אני בא לבדוק את הטענה, ורואה שהיא נכונה כאשר n שווה לאחד, לשמונה, ל17 ל34 ל12312 ולעוד המון המון מספרים. אלו ראיות לכך שהטענה נכונה. אבל - היא לא נכונה, כי עבור n=3 זה לא מתקיים. (אגב - רק עבור n=3 זה לא מתקיים, אפשר להוכיח זאת) במילים אחרות - זה שיש לנו אינסוף ראיות לטענה לא אומר שהיא נכונה.

 

[איגרא]

האם הטענה

2 בחזקת n גדול או שווה ל- n^2 עבור n גדול מ - 3 נכונה ?

 

[לירע]

כן

 

[איגרא]

אז מה אתה רוצה ?

 

[לירע]

לא קשה לבנות טענות

שנכונות למשל עבור כל n חוץ מ n=10000000000000000000. אז המסקנה היא שגם אם יש לנו המון המון ראיות לטענה, זה לא אומר שהיא נכונה. אז איך אפשר להיות בטוחים ב100% שהיהדות היא נכונה?

 

[masorti]

אתה בטוח שהשמש תזרח בעוד שבוע?

אתה מוזמן להציג לי הוכחה מתמטית (לא הסתברותית) לכך שהשמש לא תיכבה/תתפוצץ במשך השבוע הקרוב. למרות שכמדומני אינך מסוגל להוכיח זאת, אתה לא מפקפק בינך לבין עצמך שהשמש תזרח גם בעוד חודש.

 

[לירע]

אני לא בטוח שהשמש תזרח עוד שבוע

יתכן למשל שסופרנובה קרובה אלינו תתפוצץ מחר ותבלע את השמש, כך שהיא לא תזרח מחר.

 

[masorti]

ובכל זאת...

for all practical puposes אתה מניח כמובן מאליו שהשמש תמשיך לזרוח, ואתה מתכנן את חייך בהתאם לכך. אז גם לדתי מותר להזניח את האיברים הגבוהים בטור טיילור ולהניח את נכונות היהדות כעובדה.

 

[לירע]

אז הדתי לא בטוח שיש אלוהים?

אלא רק חושב שזה נכון בסבירות גבוהה?

 

[arriy80]

אתה יכול לחשוב בצורה כזו

שאפשר להבין בסבירות הגבוהה ביותר שיש אלוקים. לא ניתן להוכיח את מציאותו כהוכחות פיזיקאליות ואחרות, מפני שלא מדובר על ענין חומרי מושג על ידי שכל אנוש. לכן, ההוכחה היחידה הרלוונטית תהיה הוכחה הסתברותית שהיא קבילה כהוכחה, מקוצר המשיג ומגדלות המושג.

 

[masorti]

הדתי בטוח שיש אלהים...

מעל לכל ספק סביר. ובניגוד לעולם המתמטיקה, בעולם האמיתי ספק בלתי סביר הוא זניח ודינו כאפס. הרי גם אתה משוכנע בפועל שמחר תזרח השמש, למרות שטכנית אתה מודה שאינך יכול להיות בטוח בזה ברמה של הוכחה מתמטית. אם מישהו יעמוד ברחוב ויצעק שיש להכין מחסני מזון ומקלטים מחוממים כי בעוד שבוע השמש תיעלם, אתה תמליץ לאשפז אותו בבית משוגעים ולא תטען ש"יש בדבריו משהו ולא ניתן לשלול אותם מבחינה מדעית".

 

[אוהד אסטון]

הוכחה מתמטית? מה הקשר?

השמש לא "זורחת", היא קיימת, השאלה היא האם השמש תהיה "קיימת" מחר.

 

[masorti]

נו די, אתה מבין על מה אני מדבר.

תת-השירשור אינו על המודל הגיאוצנטרי מול ההליוצנטרי, אלא על השאלה האם מניחים תופעת טבע כעובדה על סמך אקסטרפולציה מתצפיות העבר או שדורשים הוכחה מתמטית לנכונותה תמיד. תניח שבמקום "השמש תזרח" כתוב "כדור הארץ יסתובב סביב שמש שעדיין תתקיים ותפלוט קרינה בצורה דומה להיום".