תודה על העדכון, באמת חיפשתי את
המילה, זכרתי שיש לה קשר עם הנושא של ההומואים, יציאה מהארון, אבל לא זכרתי. לגופה של עמדתך בניכוי החוקים שהם כתובים באיזה שהוא מקום והסכמתי להם בלי שאפילו קראתי. דיון בפורום,לדבריך, מתחיל בנקודה שבה אחד "יודע" את הנושא והשאר מצטרפים בהדרגה, כל אחד על פי מיטב הבנתו. אני לוקחת את הדוגמה של אלמרה. הוא שמט משפט בקשר לאיזה מפגש עם פורום שכן. לא פירט מי,למה וכמה, שמט מאוחר יותר הצטרף או הצטרפה מישהי עם משפט כמו "לא הגעתי כי" ומישהו נוסף אמר הייתי ודווקא היה משהו ואלמרה אמר חיפשתי אותך ולא מצאתי וכך הלאה האם את יכולה לפרש את דבריך לאור הדוגמה ? הדיון בין מכירים במציאות לבין המכירים בוירטואליה לא יהיה לעולם זהה. בוירטואליה מדברות דמויות, במציאות מדברים אנשים. דמויות יש להן רק מילים, לאנשים יש מבטים,מגע, ריח, סטייל, שפת גוף ומילים דהיינו, השפה בעולם האמיתי היא לא רק מילים. ולכן ההכרות של דמויות היא סוג של פענוח שונה לחלוטין מהפענוח של האדם ואישיותו בעולם האמיתי. ברגע שיצאת מהאינטרנט עם מי שאת רוצה, ועם כמה שאת רוצה לפגישה בעולם האמיתי, קורים דברים, לא מעניינים מבחינתי, אני מכירה אותם מרגע לידתי. מה שקורה באינטרנט מעניין כי הוא לא ותיק כל כך. ברגע שאת נמצאת בדיאלוג אינטרנטי בלבד, גם מי שממש לא היית מתחברת איתו ביום א יכול להעלות את נושא חייך ביום ה ופתאום תרגישי אליו קירבה רוחנית גדולה. וביום ב' הוא שוב יתרחק בגלל מילים שבחר. כאמור ההתניה הראשונה במעלה היא המילה, ומה שהיא בוראת לגביך ביום מסוים, בשעה שקראת. מי עומד מאחורי המילים, מעניין אותך רק לצורך האינטרנט, אם הגעת לשם לא כדי לצאת ממנו עם חברים לעולם האמיתי. לגבי השמירה של הפרטיות של הזולת זה נושא אחר, שדורש מבחינתי חשיבה נפרדת. מה זו פרטיות, איך שומרים עליה, מה מותר ומה אסור וככה. כי אאוטינג זה דבר לגמרי מובן, ואפשר למסגר אותו בחוק. שמירה על פרטיות הזולת משתייך כבר לדיון מוסרי אתי הרבה יותר רחב שאין בו חוקים נוקשים
