הורות של להט"בים מול הורות של סטרייטים

הורות של להט"בים מול הורות של סטרייטים

קצת עלתה כאן התהייה האם להט"בים כהורים שונים מסטרייטים, מלבד כמובן השונות הבסיסית בין הורה להורה.

יש טענה שאומרת שבגלל שלהט"בים נדרשים להתארגן להורות שלהם במשך הרבה יותר זמן והקונספט של "פנצ'רים" למיניהם לא קיים - הם הורים חושבים יותר. אני מוסיפה על זה את העובדה שכולנו בשלב כזה או אחר עברנו תהליכים מסוימים של הבנה שיש בנו שונות כלשהי, מול עצמנו ואח"כ הרבה פעמים מול הסביבה.

האם לדעתכן באמת ישנה שונות בהורות?
איך היא באה לידי ביטוי?
אם לצורך העניין מצבנו החוקי היה כשל סטרייטים - האם זה היה משנה משהו?
 

כאן הם

New member
יש לי השגות לגבי סטרייטים

אני חושב שיש הבדל די גדול בין הורות במשפחות הומולסביות לעומת הסטרייטים... לטובת ההומולסביים.

אצל הומולסביים, כדי להפוך להורה, צריכים לרצות את זה מאוד מאוד וחזק חזק. לא קל להפוך להורה אצל ההומולסביים.

רק עם רצון ונכונות חזקה אפשר לעבור את המכשולים בדרך להורות הומולסבית, מכשולים שלגמרי לא קיימים אצל הסטרייטים: החל ממכשולים של הקדשת זמן, מכשולים כספיים, מסלול מסובך וכלה בתגובות שליליות מסוימות בחברה הכללית. זה במיוחד עוד יותר קשה ומסובך להומואים.

לכן לדעתי מי שהופך להורה בחברה ההומולסבית הוא הורה טוב.

בלי לנסות לפגוע בסטרייטים שרוב מוחלט שלהם הם ממש ממש הורים מצויינים, יש הרבה סטרייטים שהפכו להורים לגמרי במיקרה, הורות לא רצויה מבחינתם, או הורות בהכרח כי יש ציפיות שהם יתחתנו ויעשו ילדים.

לצערי הרב מאוד, יש והיו מקרים ממש מזעזעים של הורים מחרידים כלפי הילדים שלהם... וקשה לי להאמין שהיה או יהיה מקרה אחד כזה בקרב הורים הומולסביים.


דבר נוסף מכיוון אחר: אצל הסטרייטים זה גבר ואישה ולדעתי יש הבדל גדול בגישה להורות בין גברים סטרייטים לנשים סטרייטיות. כמו שאמרתי, רוב מוחלט של גברים סטרייטים ונשים סטרייטיות הם ממש ממש הורים נהדרים. ולדעתי, השוני בגישה של האבא לעומת האמא מוסיף המון לילד. אבל יש פה חסרון של חיכוחים בין האבא והאמא או חוסר תפקוד אצל אחד מהם שמחופה ומחוסה על ידי השני. העובדה שיותר מ-50% מזוגות סטריייטים מתגרשים, בד"כ עם ילדים.

לא שזה נדיר אצל הומולסביים, אבל הסטטיסטיקה מראה שיש הרבה פחות "גירושים" אצל זוגות הומולסביים עם(!) ילדים.


רענן
 


 

כאן הם

New member
אין הבדל

אין הבדל בין הורות משקיענית להורות טובה!

הורות טובה היא הורות טובה, ויש לה הרבה סגנונות. אין דרך אחת להיות הורה טוב.


יש הורים מאוד טובים שהם הורים אוהבים ומרעיפי אהבה, אבל לא כל כך "משקיעים" בילד.

ויש גם הורים מאוד טובים שמשקיעים בילד אבל לא נותנים לו הרבה רגש.

ויש גם הורים שמאוד מאוד מאוד "משקיעים" בילד, אבל בצורה נוקשה ודורשת... והם עדיין יכולים להיות הורים טובים.

וכולי וכולי...

אולי תסביר יותר טוב למה התכוונת?

רענן
 

OnlyLeigh

New member
אממ... בדיוק למה שאמרת למען האמת

ובהודעה שלך אתה מסביר -בדיוק- מה ההבדל, ושיש הבדלים, לכן משונה שכתבת שאין הבדל :)

אין הבדל בין הורות הומולסבית להורות סטרייטית
יש הבדל בין השקעה לטיב הורות- לא כל הורה משקיע הוא הורה טוב.

לזה התכוונתי.

לומר שהורות הומולסבית טובה יותר כי היא מושקעת יותר, זה פשוט לא נכון. לומר שהורות הומולסבית היא בדיוק אותו דבר כמו הורות סטרייטית- יש טובים ויש רעים, יש משקיענים יותר ומשקיענים פחות- זה נכון יותר. מעולם לא עשיתי הפרדה בין הדברים.
 

כאן הם

New member
מה בדיוק אמרת?

מה שאמרתי זה שאין הבדל בין "הורה טוב" ל-"הורה משקיען". זה היינו אך.

אני ממש לא מבין מה את אומר.

איך יכול להיות "הורה טוב" שהוא גם לא "הורה משקיען"... או גם "הורה אוהב" או גם "הורה מחנך" או גם "הורה מתקשר"?

ובאותה מידה איך יכול להיות "הורה משקיען" שהוא לא גם "הורה טוב" או "הורה אוהב" או "הורה מחנך" וכולי וכולי וכולי.

בוא נקרא לזה בשם פשוט וכוללני של "הורה טוב".

ובשירשור הזה, אנחנו מדברים פה על "הורים טובים" ולדעתי, הורים הומולסבים הם מבחינה סטטיסטית הורים יותר טובים מאשר הסטרייטים.

והיסברתי למה אני חושב ככה למעלה.

רענן
 
רק על עצמי לדבר ידעתי...

(וגם את זה אני עושה יותר מידי
)

אני לא יכולה לנתק את הלסביות שלי, ואת החוויות שחוויתי כלסבית מחוץ לארות מגיל עשרים ומעלה מההורות שלי. למרות שאלה לכאורה שני דברים נפרדים (כמו שאלה שאנחנו אוהבים לא לאהוב אומרים- מה הקשר בין מה שעושים במיטה לבין גידול ילדים?) אצלי הם כרוכים אחד בשני. אני חושבת שהלסביות חידדה את הרגישות שלי לזכויות אדם, לשונה לחריג. מנגד מבחינתי הורות היא לא רק הכנת שניצלים, השכבה במיטה והליכה לימי הורים. כלומר, הרבה כן אבל אני מביאה להורות גם את הערכים שלי ואת מי שאני כאדם. אני מקווה לפחות (כי רק להכין להם שניצלים 18-20 שנה זה אפעס קצת מונוטוני).

אז אני חושבת שכאמא לסבית אני יותר רגישה לשוני, יותר מנסה לתת מקום לאינדבידואל שבתוך כל אחד מהם (אצלנו זה בא לידי ביטוי גם בכך שהם הולכים לחינוך דמוקרטי).
קשה לי מאוד להפעיל עליהם סמכות 'כי אמרתי', אני מנסה להסבר ולנמק כל דבר (הרבה פעמים זה בעוכרי) גם כשהם צעירים. איכשהו גם זה מתקשר לי ללסביות.

אז לשאלתך- מבחינתי אמא לסבית היא משהו אחר מאמא סטריטית
מצד שני אני מכירה לא מעט אמהות לסביות ששונות מאוד בהורות שלהן ממני, ומנגד לא מעט הורים סטריטים שדומים לי בהורות שלהם. אז זה כנראה לא כזה מוחלט.
 

פרח7

New member
דעתי להיום


התלבטתי לפני שעניתי על השאלה
כיוון שיש דברים שאני מניחה שמשפיעים על ההורות שלנו
על דרך החשיבה והתפיסה את ההורות כמו כל דבר שעיצב את חיינו עד כה.

יש חוויות שהן חוויות קולקטיביות בלהיות להט"ב, לחוש את זה כילד, כמתבגר, כמבוגר, להבין מה זה אומר, להתמודד ולקבל את זה, להיתקל בהומופוביה מסוגים שונים, והדרכים להתמודד אתה, יש חוויות שזר לא יבין בנושא של מה זה להיות הומו,
גם אם אנחנו לא חווינו את כל קשת הרגשות באופן אישי, אנחנו מתחברים אליהם כאשר הומו או לסבית מספרים לנו עליהן.
אני חושבת שיש בזה משהו שבהחלט משאיר רישומו עלינו על תפיסת עולמנו, ועל דרך חשיבה ובכלל על התנהלותנו בעולם, כשכל אחד לוקח את זה למקום האישי שלו.
בכל אופן, אני יכולה להעיד על עצמי שאני חושבת שההתמודדות עם להיות לסבית, להיות אחרת, להחליט למי ומתי לצאת מהארון, עם מי ומתי לנהל דיונים בנושא מצעד הגאווה, קריאת טוקבקים... ועוד ועוד, בוודאי השפיע על עיצוב מי שאני היום
ולו הייתי סטרייטית בוודאי הייתי מישהי אחרת.

גם בהורות שלנו, יש סוג של חוויה קולקטיבית, יש המון סוגים של הורות להטבית, ולכן אני מדברת על קשת של אפשרויות שגם אם לא חווינו אותן, אנחנו מכירים סיפורים של חברים שעברו.
אנחנו מכירים סיפורים של הורים שילדיהם הובאו לתוך קשר סטרייטי ואז תוך תהליך הגרושים או אחכ היו צריכים גם לקבל הומוסקסואלית של הורים
אנחנו מכירים סיפורים של ילדים שהובאו למשפחה כשההורים הם בני זוג הומוסקסואלים,
אנחנו מכירים סיפורים של ילדים שההורים הם הומו ולסבית שאינם בזוגיות
מכירים סיפורי פרידה של הורים - סיפורים טובים וסיפורים פחות טובים
לא את הכל חווינו אבל באיזשהו מקום אנחנו מחוברים לכולם.

מלבד זאת,
אצל מי שהביא ילדים לתוך זוגיות הומוסקסואלית או שותפות הורית-
יש כמעט תמיד את שלב ההתלבטות, איך להביא ילדים גם פרטים הטכניים (אימוץ/בנק זרע/ידיד/שותפות הורית/פונדקאות, ענייני פרנסה וסביבה חברתית הולמת תומכת בילד) וכל זה בהלימה עם צרכים רגשיים, זוגיים, אישיים.
ואח"כ - איך להסביר, לתווך, לשגרר, את המשפחה לסביבה הכללית, לסביבה של הילד, איך להכיר לילדים שלנו עוד ילדים ממשפחות להטביות...
בתוך המשפחה, מה המשמעות של ביולוגיה, מה המשמעות של הורה לא רשום, מעמד ההורים בתוך המשפחה והשפעות זוגיות...
וכמובן אצל מי שהביא ילדים לתוך זוגיות הטרוסקסואלית ואחרי הפרידה מהבעל/אשה, ומעבר לזוגיות הומוסקסואלית, מתמודד לעתים עם התלבטויות אחרות/נוספות - האם ומתי לספר לילדים, האם כשכבר יש זוגיות, ללא קשר לזוגיות, איך הילדים יגיבו, איך יגיב האקס/ית, באיזה מעגלי קירבה יש לספר, האם רלוונטי לספר בבית הספר, האם יש ארון, האם הילד שותף בו, ... ובוודאי גם לזה יכולות להיות השפעה על ההורות

כך שנראה לי שכמו שלהיותי לסבית יש השפעה על מי שגדלתי להיות עם השנים,
בטח יש איזושהי לחוויה ההורית שלנו שבדברים מסוימים היא חוויה אחרת השפעה מעצבת, אבל אני לא יודעת לשים עליה את האצבע.
אגב, אני לא מדברת באופן הכללתי על טוב ורע לשום כיוון.


ואם הגעתם עד לכאן

 
מצטרפת לעונות

אני חושבת שברמה של ההתנהלות היומיומית מול הילדים אין הבדל גדול. עם הילדים הגדולים שלי (בני חמש וחצי, שלוש) ההתנהלות הזו כוללת הרבה התעסקות סביב הצבת גבולות וסמכות הורית, במיוחד עכשו כשיש תינוקת חדשה והרבה רצון לתשומת לב (מצד הגדול) והרבה רצון לנוח (מצידי)
אני לא חושבת שהעובדה שהתלבטנו לגבי הדרך למימוש ההורות בשלב מסויים בתחילת הדרך או הדרך הארוכה שעברנו עד להריון המיוחל משפיעים על האמא שאני, זה פשוט כל כך רחוק ממני עכשו וממש לא רלוונטי. ברגע ההתשה (ויש מאלה בשפע) אני עצבנית, כועסת ולא נחמדה בכלל, וממש לא מרגישה שאני הורה חושבת (לצערי, כן?)
אם משהו מהשתייכותי למיעוט מחלחל לתוך ההורות שלי זה ברמת הערכים שאני מנסה להנחיל להם של קבלת השונה וכו.
 

פרח7

New member
לימי הורים, הולכת אמא אחת או שתיים?

אני מוצאת שאצלנו לפחות בהתחלה ולפחות במקום חדש
תמיד הופענו לכל יום הורים ואסיפה, שתינו.
לא בטוחה שהייתי מתעקשת על זה לו הייתי הורה במשפחה שבה ההורות היא הטרוסקסואלית.

לפני יום משפחה, האם אין צורך לפחות בפעם הראשונה, לצייד את הגננת במידע והסברה?
אני שמעתי פה המון בקשות למידע וחומר לגננות ומורות לקראת יום המשפחה.

ממה נובע הרצון ששומעים פה מידי פעם, להפגיש ילדים ואמהות למשפחות דומות אם אין שום הבדל?

גם הצורך לעבור תהליך אימוץ של הילד שלך הוא לא דבר רגיל במשפחות בהן ההורים הם הטרוסקסואליים. ולהתרגש או להחליט שלא להתרגש מביקור של עו"ס הבוחנת את כישורי ההורות והמשפחה... אינו דבר סטנדרטי במשפחות אחרות.

כך שהיומיום בתוך המשפחה הוא בטח די דומה אבל אני חושבת שמשהו שונה באופן מובנה, בדריכות שלנו ואני לא חושבת שזה בדיוק אותו דבר כמו בהורות הטרוסקסואלית.

אני שוב חוזרת ואומרת אני לא חושבת במונחים של טוב ורע
כי אני לא מאמינה שיש הבדל באושר או בwell being של הילדים, כאשר עושים השוואה שבה כל הפרמטרים הסוציואקונומיים דומים +-
 
מסכימה ומוסיפה

אני בדיוק בגיל שבו להרבה מאוד חברות וחברים שלי מתחילים להיות ילדים. הם אמנם עוד יחסית קטנים, עוד לא בגיל בי"ס, אבל שמתי לב באופן גורף לדפוס מסוים אצל הסטרייטים מביניהם- הילדים הם "של" האמא. היא זו שאחראית על הטיפול, על חלוקת העבודה, היא המילה האחרונה. גם אם האבא פעיל ועושה - זה תמיד יהיה אחרי שהאמא תגיד לו מה לעשות.

מעולם לא ראיתי דבר כזה במשפחות שבהן הורים להט"בים. שם תמיד החלוקה הייתה הרבה יותר שוויונית, ברור ששתי ההורות או שני ההורים מקבלים החלטות ביחד. אין את חזית הורה א' וחזית הורה ב'.
 
התשובה שלי התייחסה יותר

לטענה שהורים להט״בים הם הורים חושבים יותר מכיון שההורות שלהם היא מתוכננת.
ובהתנהלות היומיומית שלי עם הילדים אני לא מרגישה שזה נכון, אצלי לפחות.
 

כאן הם

New member
לפי התשובה שלך

הורים הם הורים, בין אם הם סטרייטים, הומואים, לסביות, או חד-הוריים. אז מהבחינה הזו, את 100% צודקת שאין הבדל בין הורים טובים שהם סטרייטים להורים טובים הומולסביים. או, אפילו הורים חד-הוריים, אם יורשה לי להוסיף, אין הבדל בינם לאחרים.


אבל אנחנו לא מדברים על הבדלים בין הורים טובים. אנחנו מדברים על הבדלים בין משפחות הומולסביות ומשפחות סטרייטיות.


יש הבדלים ברורים, והבדל ראשון ברור זה מי בראש המשפחה: גבר ואישה, או שני נשים, או שני גברים... או הורה אחד.


רק אצל הסטרייטים יש גם גבר וגם אישה בראש המישפחה. יש הבדלים בין גברים לנשים, גם לגבי סגנון הורות... למרות שיש מעטים כאלו שטוענים ומתעקשים (מבחינה אידיאולוגית) שאין הבדל בין גברים לנשים.


משפחה שמנוהלת ע"י שני גברים או שני נשים תהיה שונה במידה מסוימת ממשפחה שבראשה גבר וגם אישה.

אני לא מסכים איתך: הורים להט״בים הם הורים חושבים יותר ומסורים יותר מכיון שההורות שלהם היא מתוכננת ודרשה הרבה רצון ומעבר על קשיים רבים.


אם באמת יבחנו משפחות סטרייטית, ללא ספק ימצאו שאחוז מסוים מהם הם "מקריות": גבר שמצא אישה, כפי הנראה בגלל לחץ חברתי "להתחתן" וללא שום מאמץ מיוחד הם עשו ילד, למרות שלא בדיוק יש להם כישורי הורות, או נכונות להורות, ולכן, המשפחה בהתאם.

קשה לי להאמין שמישהו ימצא הרבה ילדים מוזנחים או הורים לא מתפקדים בקרב משפחות הומולסביות לעומת כל השאר. זה עניין של הגיון פשוט.


רענן
 

פרח7

New member
מסכימה שהמבנה השונה יוצר שונות

העובדה שאנחנו נכנסים לקשר הומוסקסואלי, מאפשרת לנו לא ללכת על ברירת המחדל (default) התרבותית, הנהוגה ברוב המשפחות ההטרוסקסואליות.
לכן, בתפקידים בבית ובכל מקרה ההגדרה אינה אוטומטית אלא נעשית מתוך מה שמתאים לזוג ספציפי
אינה אוטומטית = חשיבה.

ואני גם מסכימה שזה שאנחנו צריכים לחשוב יותר מהורים שילדיהם נמצאים במשפחות שאינן שונות מהמשפחות סביבן.
כי השונות של הילד שלנו, הנובעת מהשונות שלנו, מצריכה חשיבה מעבר לרגיל.
כל זה לא הופך אותנו להורים מסורים יותר או טובים יותר.

ובכל זאת,
יש דברים שמשותפים לנו ולא לאחרים.
אני חושבת שיש לנו חווית הורות קצת שונה. משהו שהוא כמו חוויה קולקטיבית משותפת.
כמו שלהיות לסבית זו חווית חיים שונה מלהיות סטרייטית.



ובעניין ילדים מוזנחים בקהילה כן או לא,
באופן כללי -
לא יודעת אם יש או אין - מה משמעות המילה הזנחה? האם הזנחה יכולה להיות רגשית? אם כן אני בטוחה שיש כי יש הרבה אנשים גם בקהילה שלנו, שהופכים להיות הורים, הם באמת רוצים אבל הם לא כל כך טובים בזה
ובכלל, הורים לא מתפקדים - זה לפעמים אנשים לא מתפקדים - דיכאון וכו' וזה יכול לקרות גם בקהילה ההומוסקסואלית.

באופן ספציפי לקהילה -
יש ילדים שננטשו ע"י אמותיהם יש ילדים שאמותיהם הונטשו ע"י האם הביולוגית.
כך שגם אצלנו לא הכל טוב בגזרת סיפוק/הזנחת צרכי הילדים וסדרי העדיפויות ההוריים הנכונים.
 

כאן הם

New member
שונות מובילה לשונות נוספת

מאוד מסכים עם מה שאמרת שיש לנו המון המון משותף עם כל שאר ההורים. למעשה, בנושא של הורות, ההבדלים הם מאוד מועטים.

אבל יש הבדלים לדעתי. כרגיל אצלי
, יש לי כמה הערות בנושא:


אמרת "כי השונות של הילד שלנו, הנובעת מהשונות שלנו, מצריכה חשיבה מעבר לרגיל. כל זה לא הופך אותנו להורים מסורים יותר או טובים יותר."

מבחינה חברתית כללית, אנחנו נחשבים "שונים" בגלל הומוסקסואליות. ומהבחינה הזו, אני חושב שרובנו חושבים שאנחנו "שונים".

מכיוון שאנו "שונים", יש לזה השפעה על ההורות שלנו. למשל, דוגמא מאוד פשוטה: כפי הנראה רוב מוחלט של משפחות הומולסביות הם ליברליות ופתוחות, שמדגישות לילדים שיש לקבל את השונה, ומעודדות את הילד לפתח צדדים שונים באישיות שלו כדי לבנות את האינדיבידיאליות שלו.

אפיךו בלי קשר לזה שהמשפחה ליברלית ופתוחה או לא, הילד צריך להתמודד עם ה"שונות" בעצמו. וכך, מתוך עצמו, הוא צריך לפתח גישה להתמודד עם זה. אני מנחש שהוא מעצמו כפי הנראה הוא יהיה פתוח לשוני אצל אחרים וליברליות. אבל הכי חשוב: השונות תשחרר אותו להיות חופשי לפתח אישיות אינדיבידואלית ולעשות דברים מחוץ לקופסא... במקום ליפול לנוסחאות חברתיות ולהתאים את עצמו לציפיות החברה.

לעומת כל זה, בקרב הרבה משפחות סטרייטיות זה ההפך... רק במיוחד אם ההורים הם סגורים מבחינה חברתית, כמו הורים הומופוביים... ואין מחסור בכאלו.


לגבי ילדים מוזנחים, אולי ניסחתי את זה קצת לא נכון. אני בטוח שיש ילדים מוזנחים, מבחינות שונות, אצל משפחות הומולסביות, אבל אני בטוח שזה אחוז מאוד מאוד נמוך לעומת משפחות סטרייטיות. כל זה בגלל שאנחנו היינו צריכים להתמודד עם הרבה יותר מכשולים ורק עם רצון חזק להורות התאפשר לנו להפוך להורים.


רענן
 

פרח7

New member
אולי הבנתי את השאלה אחרת


אני חושבת שאני חושבת יותר מאשר לו אני הייתי הורה במשפחה של אבא אמא וילדים.

אני חושבת שכל הורה במשפחה שהיא אחרת מהמודל המקובל, ויש רבות כאלה, חושב יותר ממה שהיה עליו לחשוב לו היתה משפחתו כזו שלא צריכה להסביר את המבנה שלה.
יש דברים שאנחנו עסוקים בהם, מעבר למה שעסוק הורה במשפחה במודל המקובל.
חושבים איך לפתור איך לשגרר, איך להסביר, אולי לא כל יום, ובוודאי לא כל היום, ובכל זאת אני חושבת שזה משהו עם נוכחות משל עצמו גם כשאין צורך בעשייה אקטיבית.
אני חושבת שזה אוטומטי אצלנו עד כדי כך שאנחנו לא תמיד מזהים שאנחנו עושים את זה
(אפילו סתם עובר אורח שעובר ומעיר שהילד בטח דומה לאבא שלו או משהו על בעלך, ואת צריכה לחשוב מה להגיד לפי איך שהאיש נראה לך ומה יהיה נכון להגיד ליד הילד כך שזה יהיה גם מותאם למציאות אבל לא יחשוף אותו לתגובות לא טובות)

לכן אני מסיקה, בצורה לא מדעית

שאם רובנו חושבים יותר מאשר לו היו הורים במשפחה במבנה המקובל, הרי שבממוצע אנחנו חושבים יותר מהורים שלא נאלצים להתמודד עם שונות, יש בנו משהו דרוך יותר שמצריך תכנון נוסף, לקראת מעבר בתוך מסגרות חינוך, מקומות חדשים...

הצורך לחשוב יותר, לא קשור כמובן בנטיה המינית, אלא קשור בשונות שלנו
(לא רק אנחנו, כל השונים, צריכים לחשוב קצת יותר, ככל שאתה שונה יותר, אתה צריך לחשוב יותר)
 

irisgov

New member
לא מרגישה שוני והבדל

מניחה שיש בהורות המודעת, ובתהליכים שמי שעברה בקבלת השונות שלה, ובחשיבה טרום ההורות, יותר תהליך מכונן או מתכוונן הורות, שזה תמיד מבורך.
זה לא אומר שזוגות סטרייטים לא עוברים תהליך של הורות מודעת לפני הריון. מניחה שיש ויש. נכון, שסטרייטים יכולים 'לזרום' לתוך ההורות מתוקף ההתניה החברתית תרבותית, בלי באמת מחשבה מעמיקה טרום הורות. האם זה הופך אותם להורים פחות טובים? אני לא חושבת. יש הרבה מאוד משתנים המשפיעים על הורות. החוויה של לקבל את עצמך כלסבית היא לא החוויה המכוננת היחידה הקיימת המשפיעה על ההורה שתהפכי להיות.

בכל אופן, אני לא יכולה להעיד באישי. הילדים שלי נולדו לאמא סטרייטית.
 
אני חושבת שקבלת שונות היא מילת מפתח

חלילה אני לא חושבת שסטרייטים הם הורים פחות טובים. לא די בנטייה מינית שונה כדי להקרין משהו מוחלט על הורות טובה או לא טובה. אבל עדיין אני מרגישה שיש משהו בכל היחס של להט"בים לשונות (באופן גורף) לעומת זה של הטרוסקסואלים.

אם להגדיר באופן דיכוטומי - אני חושבת שלהט"בים מקבלים הרבה יותר טוב שונות של הילדים שלהם (ממה שחשבו שיהיו, מהסביבה, ממה ש"צריך"). הרבה סטרייטים מרגישים שזה ממש אסון קטן אם הילדים שלהם שונים - אני רואה בזה ברכה ומגוון ובטוחה שהמסר יעבור גם לילדים שלי, כמו גם אצל הרבה הורים להט"בים אחרים שסביבי.

(אני בספק אם יש הורה להט"ב שהיה מעיף את הילד שלו מהבית בגלל משהו - כמו שקרה ועדיין קורה לילדים להט"בים במשפחות סטרייטיות)
 

irisgov

New member
להיות לסבית זו לא השונות היחידה שקיימת

לא שערכתי מחקר סטטיסטי, אבל אני לא רואה הבדל בקושי להתמודד עם שונויות אחרות אצל לסביות או סטרייטיות שהן גם הורות.
לבוא ולהצהיר - אני ליברלית ואקבל כל שונות של הילדים שלי, היא הצהרה שעושה חסד עם הגדרת העצמי. לא בטוחה שכשזה עומד במבחן המציאות יש הבדל מהותי.
אולי בכל הנוגע להעדפות המיניות של הילדים. את בהחלט צודקת שהסבירות שילד שנולד לאמהות לסביות יזרק מהבית כי הוא יודיע שהוא סטרייט נשמעת מגוחכת, שלא כמו המקרה ההפוך לצערנו.
אבל בינתיים ממה שאני רואה סביבי בהתמודדויות עם קשיים שונים, לא ראיתי שה'לסביות' מקבלות שונות יותר בקלות.
 
למעלה