"הורים שכולים, תהיו נחמדים ותשתקו"

[noor נור]

ראש טוב- הכל טוב , אני חייבת

ללכת לישון, הוויסקי עוד מעט יתפוגג לו, ואתם מחזיקים אותי פה בכיף= וההתמכרות ממשיכה.... בובי- דרך אגב- לכל ילדי (כל המאה אלף) כשהיו זעטוטים, קראתי "בובי".....

 

[benni (mac)]

שינה ערבה , ורק מקווה עבורך

שהוויסקי היה מסוג הגלנים המשובחים...גלן מוראנג´י למשל...

 

[noor נור]

chivas...... ../images/Emo45.gif

 

[noor נור]

ולילה טוב חמודים, נתראה בשמחות.. ../images/Emo1.gif

 

[benni (mac)]

אכן , גם לך וגם לבובי

לילה טוב. ביי.

 

[עדילוש]

חכמת חיים....

האם הכעס יעזור? יחזיר משהו לאחור???? כעסנו על המתים, כעסנו על מי שנשארו בחיים .... ומה יצא לנו מזה? את כללי היסוד של החיים לא לומדים בבית הספר.

 

[מיכל בר]

לא, לא לומדים את הכללים האלה

בבית הספר. אין גם קורסים מלבד כל מיני איי.אם או יו.אר ... אני חושבת שהכעסים, אם ישנם, הם אינסטינקט, שהרי אין הגיון בחלק מהם ואין עליהם כל כך שליטה.. זה כמו לומר: רגע, אם תבכה זה יעזור לך?...

 

[עזרה@ראשונה]

הדג מסריח מהראש (וגם מעוד איזה מקום

איך שלא תסובבו את העניין הזה - הדג מסריח מכל כיוון: כאשר מנהל אגף השיקום עצמו - ברנש בשם צ´יקו אורן - והיה לו עוד שותף בצמרת - כאשר כל ראשו טרוד באיך לגנוב ולהונות את המערכת במאות אלפי דולרים - אז מה כבר אפשר לדרוש מהפקידונים המוזנחים של האגף הזה. אין מנהל, אין סמכות, לא פורמלית ולא מוסרית, אין מי שיעסוק בשורש העניין, אין מי שיטרח ללמד את העושים את העבודה - בקיצור: חונטה חובבנית של אנשים מקריים הבאים לעבודה לצורך פרנסתם. מה איכפת להם. מה אתם בכלל מטרידים אותם. המערכת הדפוקה השנייה היא מערכת החינוך כולה: נכון שמלמדים את התלמידים לעמוד דום שתי דקות בערב יום הזיכרון - אבל לכל אורך 12 שנות הלימוד שלהם - לא שומעים התלמידים אפילו לא דקה אחת - אפילו לא חצי דקה!!! - מילה אחת בדבר הערך העליון של ההתייחסות למשפחות שכולות. התלמידים גדלים עם רפלקס מותנה של דום-צפירה - וזהו. שום שכל בכל המערכת הזו - כבר למעלה מחמישים שנה - לא טרח לעסוק בעניין הזה מעולם. לא חינוך בנושא. לא ערכים. לא מושג קלוש. כלום. רק צפירה, ורק דום - ותו לא. וכמובן - גם המערכת השלישית - אותה מערכת מדווחת הנקראת תקשורת. שולח לו העיתון איזושהי בחורה גולם לבצע עבודת ראיון - אבל היא עצמה, כתוצר אותה מערכת חינוכית דפוקה (הצבא עצמו, אגב, אינו שונה מהמערכת החינוכית בנושא הזה) שואלת את האב השכול את סידרת השאלות השבלונית שהכינה לה מראש, והיא יודעת לציין שהוא היה בכיר או ותיק במערכת החינוך, אבל אין לה שכל לשאול אותו - מה הוא עצמו עשה מימיו כאיש חינוך כדי לחנך אפילו תלמיד אחד לכבד את השכול, שהוא הפך להיות קורבן שלו. ואותו אבא, ברוב יגונו, עוד מספר איך התבזה מאחורי הדלת של שר החינוך זבולון המר, שהקשר שלו אל החינוך - היה כמו הקשר של ערפאת לרפואה. כולה - עסקן מפד"ל בלתי נלאה, שהגיע לתיק החינוך לא בגלל "חינוך" אלא בגלל הסכמים קואליציונים מפלגתיים וקנוניות בין מפלגתיות. את מחיר הגועל הגורף הזה משלמים, אכן, אותם הורים שכולים. אישית, כשלעצמם, הם כמובן אינם אשמים. אשמתם היחידה היא, שכאזרחים חופשיים במדינה חופשית, סביר שמעולם לא הבחינו בחובבנות וברשלנות של כל הרשויות האלה. במחשבה שנייה, גם אם היו עושים משהו - מה זה כבר היה עוזר.

זה כל הסיפור.

 

[benni (mac)]

ערב טוב לכל הערים

מיכל,עזרא,הלן,בובי,ניצן,ומי שעוד.בפשטות פעם כתבתי שאני עסוק בראורגניזציה.המדינה הזו זקוקה לראורגניזצייה.ובהול.ואמנם ההתיחסות שפה היא למשפחות שכולות,אבל אני כבן למשפחה שכולה אומר:זוהי בסך הכל השתקפות נוספת של התרבות והחברה הישראלית.זהו.ממש חבל.

 

[הלן...אמא של אמיר]

כמה נכון בני.

 

[עדילוש]

חינוך לשכול?

שכול זה משהו שאתה גדל עליו, חי אותו.... איך אפשר לחנך לשכול? אני לא מצליחה להבין מאיפה בא כ"כ הרבה כעס תן לילדים לחיות,אין היום כמעט ילד אחד שלא שייך כך או אחרת למשפחת השכול.....שלא חווה אבדן מה אתה רוצה? שעת שכול בביה"ס? שעה להורים שכולים שעה לאחים שכולים שעה ליתומים ואלמנות..... שעה לנכים שעה לנפגעי פעולות טרור..... אין סוף לדברים האלה אנחנו חיים אותם יום יום שעה שעה בלי שנבחר....ובלי להקדיש לכך תקציבים ושעות חינוך... לרבים מהילדים ביה"ס הוא המפלט, המקום החי, השמח-החיים! למה לא להשאיר את זה כך? תתמקד ב"מחשבה השנייה" אתה באמת חושב שזה מה שיעזור???.....