החוקים, המשפטים והמצוות

[masorti]

סתם הערה...

הקב"ה ציווה על האשה הנשואה לכסות את ראשה??? אני לא ראיתי בתנ"ך אפילו אמירה מרומזת להוראה שכזו. נכון הוא שהמשנה מפרשת את פריעת ראש האשה ע"י הכהן הגדול כהסרת הכיסוי, ומכאן מסיקה שראש "לא פרוע" הוא ראש מכוסה ולכן זו מצווה מדאורייתא. אלא שכל זה תלוי על חוט השערה של פרשנות המושג "לפרוע". ואפילו אם נקבל שמדובר על הסרת כיסוי, עדיין לא נאמר במפורש בתורה שהכיסוי הוא חובה ולא רק מנהג נפוץ. ולפני שתצעקי שאני קראי, אני מזכיר לך שהקו המבדיל הוא ההכרה בסמכות חז"ל לפסוק. אני לא כפרתי בסמכותם להחליט שעל אשה נשואה לכסות את ראשה. רק טענתי שהם המקור לפסיקה.

 

[ענתר]

מצא חן בעיני ההערה שלך

כלומר יש מנהגים שמקורם לא בתורה אלא פרושים, של אלו או אחרים אז מדוע אני צריכה ללכת על פי אלו ולא על פי אחרים? מי שם מישהו לדעת למה התכוון .....? ולמה לא ללכת על פי הילל וזהו?

 

[masorti]

התשובה פשוטה...

כי באותם מקרים שהפוסקים הסכימו על קונבנציה, את מחויבת לה ולא יכולה לבחור ללכת לפי דעת מיעוט. בדיוק כפי שאת מחויבת לפסיקת בית משפט גם אם התקבלה בדעת רוב ולא פה אחד. תבדילי בין הטיעון שחז"ל קלעו נכון לדעת האל (... מה שמקובל לטעון), לבין הטיעון שחז"ל פסקו על פי סמכותם. הטענה שלי היא שבכלל לא משנה האם חכמים פירשו נכון את הפסוק (בדיוק כפי שלא משנה האם בדברים אחרים הם הסתמכו על טעויות מדעיות). מה שקובע הוא שהיה להם ייפוי כוח לפסוק, ולכן יש מחויבות לפסיקתם מעצם העובדה שהם אלה שפסקו. קחי דוגמא פשוטה... את באמת חושבת שהאל התכוון שיהודים שגרים במרוקו יאכלו קטניות בפסח ואילו יהודים מפולין יראו בקטניות חמץ? עובדה שכל עדה נוהגת אחרת, וכל אחד מחויב למנהג אבותיו (קרי לפסיקת הרבנים של אבותיו).

 

[ענתר]

לא אני לא חושבת שהאל קבע שאלו

יאכלו כך ואלו אחרת אני אישית חושבת שכל הפרנויות הללו מסלפות את מה שהאל התכוון או מי שהמציא אותו התכוון אבל הרי מדובר כאן על אמונה ולא חשיבה ולכן אין אפשרות קייום דיון אמיתי ביננו, אשמח אם כן, אבל אני לא חושבת שזה אפשרי

 

[tamarhp]

לצערנו לא הכל היה כמו שרצינו

פעם, בתקופת החכמים, כאשר היתה מחלוקת - באמת קבעו בסופו של דבר פסיקה אחת ללכת על פיה (בד"כ). לדוגמה במחלוקות הלל ושמאי, וכן הלאה. אבל כשהיהודים התפזרו בין הארצות, לכל עדה היו הרבנים שלה והתקבלו פסיקות שונות (שאין ביניהם "צודק" או "לא צודק", אלא הפסיקות השונות נבעו מתוך ראיה ותפיסה שונה של הדברים או בהתאם לתקופה ולדברים שמתאימים ספציפית לקהילה, ו"אלו ואלו דברי אלוקים חיים"). בסופו של דבר, כשברוך ה' היהודים חזרו לארץ והיה קיבוץ גלויות - לכל עדה היו המנהגים שלה.. עכשיו זה מאד בעייתי לבוא ולאחד את המנהגים, כי מה תגידי? האשכנזים יותר טובים? המרוקאים? האתיופים? זה בעייתי מאד, ולכן כל עדה ממשיכה במסורת ובפסיקות שלה, ואין כאן "נכון" או "לא נכון", אלא העיקר הוא לשמור על מסורת אבו, ואשכנזי יתנהג כמו אשכנזי וספרדי ילך לפי פסיקות הספרדים..

 

[ענתר]

כלומר חשוב יותר לשמור על המסור

מאשר על ערכי התורה

 

[tamarhp]

לא.

בתורה לא כתוב אם מותר או אסור לאכול קטניות בפסח. זו בעיה שנוצרה עם השנים והיה צריך למצוא לא פתרון. וכן הלאה לגבי מנהגים רבים. אם מנהג סותראת התורה - התורה היא הקובעת. ברגע שאין פסיקה מהתורה שמתייחסת לנושא, כל עוד המנהג "כשר" - שומרים עליו.

 

[ענתר]

זה מה שמפריע לי

יש תורה, נניח שאני מוכנה לקבל שניתנה בהר סיני וכו אהל מדוע צריך את כל הפרושים על גבי פרושים, וכל פרוש כזה הופך לכזה ראה וקדש

 

[tamarhp]

בפשטות, התורה ציוותה אותנו כך.

היא ציוותה אותנו ללכת אחרי החכמים שבכל דור ודור, ועל פי מה שהם אומרים. נוסף לכך, היא ציוותה את החכמים "לשמור על התורה" ובמקרה הצורך להוסיף סייגים, וכו' (בהתאם לי"ג הכללים).

 

[ענתר]

היכן זה כתוב?

 

[tamarhp]

שכחתי את הפסוק

דווקא פסוק מוכר.. משהו עם "לא תסורו ימין ושמאל".. ובנוגע לציווי לחכמים - כתוב "ושמרתם את משמרתי", או משהו כזה (לא זוכרת ציטוט מדוייק) שהכוונה שתפקיד החכמים (או בימינו: רבנים) לדאוג לכך שהתורה תהיה מובנת, ולקבוע דברים בהתאם לשאלות שצצות במשך הזמן.

 

[ענתר]

כמובן שאם את לא זוכרת את הפסוק

אני לא מכירה אותו אב ל אני אפרש את מה שכתבת תשמרו את רוח דברי, אל תפרשו אותם לחומרה, אלה תלכו אחר רוח דברי

 

[tamarhp]

אבל

יחד עם התורה שבכתב ניתנה גם התורה שבעל פה (שבעקבות שכחה של רוב הדברים היא נכתבה בתקופת רבי יהודה הנשיא), ובה מפורטים דברים רבים מהתורה שבכתב, כגון - מהו תפילין, איך זה נראה, וכו'.. לכן לא ניתן להסתמך על התורה שבכתב בלבד אלא לראות כיצד היא מפורשת בתורה שבעל פה שניתנה גם היא בהר סיני.

 

[ענתר]

מי אמר את זה?

מי שמשכנע שצריך ללכת לפי כל הפרושים, ותתי הפרושים? הרי זה עניין של אמונה ואמרתי שאם אמונה אני לא מתווכחת. אני רואה איך דברים השנו, התקדמו עם השנים, הרי אנחנו לא חיים כמו בתקופה של אברהם אבינו, ומתי שהוא הפסיקו להתקדם, התחילו להתפלפל,

 

[masorti]

דברים י"ז, ח'-י"א...

"כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע--דִּבְרֵי רִיבֹת, בִּשְׁעָרֶיךָ: וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְאֶל-הַשֹּׁפֵט, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם; וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ, אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט. וְעָשִׂיתָ, עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר יִבְחַר ה'; וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ לְךָ--תַּעֲשֶׂה: לֹא תָסוּר, מִן-הַדָּבָר אֲשֶׁר-יַגִּידוּ לְךָ--יָמִין וּשְׂמֹאל." הנחת העבודה היא שהרבנים הם יורשיהם וממשיכיהם החוקיים של הכוהנים.

 

[ענתר]

אני רואה את הכהנים כאן

מתפקדים כבית משפט לא כקובעים כנאמר כמה זמן בין סטיק לשוקו אניחו שבת שאם היה רואה שזה הפרוש של הפסוק, היה אומר: השתגעו החברה האלה

 

[masorti]

שימי לב ל"בין נגע לנגע"...

כלומר מדובר בכל מה שנמסר במקור לסמכות הכוהנים. ואין חולק שקביעת דיני כשרות היו חלק מתפקידי המימסד הדתי.

 

[ענתר]

מה הקשר?

נראה כל מה שקשור בין אדם וחברו ממש כמו כל בית משפט מה עושה כאן המשפט הזה:ואין חולק שקביעת דיני כשרות היו חלק מתפקידי המימסד הדתי. מתי נוצר הממסד הדתי ביכלל? שוב, אם מישהו מאז היה רואה את הממסד הדתי של היום, היה מביא את המבול, בלי לתת לאף אחד הזדמנות לבנות תיבה

 

[masorti]

בין נגע לנגע...

מראה שלא היה מדובר רק בעניינים משפטיים, אלא גם בעניינים רפואיים. ובאותו זמן, דיאגנוזה רפואית נעשתה ע"י הכהן באמצעים מאגיים (קרי: בקשר שבין אדם למקום). להזכירך שהאדם הנגוע הורחק מהמחנה בעיקר לא מתוך חשש רפואי שידביק אחרים אלא כדי שלא יטמא את המחנה, ולטמא הוא ענין פולחני ברור. חוץ מזה, למי לדעתך פנו בעניינים שבין אדם למקום אם לא לכהנים? לגבי המימסד הדתי... השתמשתי בביטוי הזה כשם קוד לכל מימסד של אנשי דת יהודיים. זה יכול להיות הכוהנים בבית המקדש או הרבנים של ש"ס. וההערה שלך על אופי המימסד הדתי של היום היא לא יותר מהבעת דעה אישית, ואינה תורמת אינפורמציה לדיון.

 

[ענתר]

סליחה על ההערה לגבי המימסד הדתי

פשוט התבלבלתי בין השירשורים אחת הסיבות החזקות שלי להתרחקות מכל מה שכשור ליהדות, היא הממסד הדתי, אבל כמו שנאמר היה קשור יותר לשירשור אחר, סליחה ולגבי בין נגע לנגע: אחד הפרושים שמצאתי הוא: ההבחנה האמיתית "בין נגע לנגע", בין נגע רע ואסור (כנגיעה לפני הנישואין) לנגע טוב ורצוי (כנגיעה בין בני זוג כלומר לאו דוקא כולם מפרשיםבין נגע לנגע כדיאגנוזה רפואית ולצורך העניין, את מוכיחה בעזרת הפסוק שבתורה כתוב שהכוהנים הם אמונים על פרוש התורה. אני אומרת שהם אמונים על משפט בין אדם לחברו בכל מקרה זה שהרבנים הם יורשי הכוהנים, את זה לקחו לעצמם הרבנים זה לא כתוב בתורה וזה שפרשנות התורה היא לחומרה מדור לדור, שוב לא כתוב בתורה