אתה רוצה את התשובה שהייתי נותנת
לך כנציג תפוז, או את האמת? כרגע, הדבר היחיד שמחזיק אותי פה זה הנוחות היחסית של מסך העריכה, ויחסית הרבה אופציות עיצוב וכו' לעומת אתרים שהם לא וורדפרס, והעצלנות שלי להעביר את הכל. זהו. לעומת זאת יש את: - כמות אינסופית של תקלות טכניות בין אם הן אי שליחת הודעות למנויים, אי יכולת לערוך רשומה בלי לפתוח אותה בבערך 4 חולונות אקספלורר וFF שונים, בעיה עם העלאת תמונות, בעיה בשליחת תגובות, בעיה שנמשכת כבר חודשים על אי מתן טראקבקים, והרשימה ארוכה. כדי לעשות את זה אפילו יותר מציק, אנחנו רואים בכל כמה שבועות פיצ'ר חדש ונוצץ, שלרוב לא רצינו, אנחנו לא משתמשים בו ואולי אפילו שונאים אותו, והתשובה של "יש מתכנתים שעובדים על פתרון תקלות, אבל אי אפשר לקפוא על השמרים" היא תשובה מעצבנת ולא נכונה. אתה לא עושה ג'אגלינג עם 10 ביצים אם אתה לא יודע לעשות ג'אגלינג עם 3. - לבלוגיה אין מנהל. יש לי כמה דעות אישיות על למה בדיוק מנהלים לא מחזיקים פה, אבל אני לא אפרסם אותן כרגע. אין עם מי לדבר, וגם כשהיה, זה מישהו עם מעט מדיי כוח יחסית לגודל המשיכה שיש לבלוגיה עבור גולשים. - אין קידומים- אין מה לקרוא! משעמם פה כמו בבית קברות. לעמוד הראשי אני לא נכנסת כבר יותר מחצי שנה בגלל שהוא צהוב להגעיל. ברגע שהרסו את עמוד הבלוגיה פשוט תם כל העניין שלי באתר. אני נכנסת לפורום וחצי שאני משתתפת בהם, לבלוג שלי ולכמה מנויים בודדים. וזה לעומת תקופות שהייתי קוראת עשרות רשומות ביום מההיצע שהיה בעמוד הבלוגיה הישן. - אין חשיפה. ממצב שהייתי מקבלת 300 צפיות ביום שלא פרסמתי רשומה, הגעתי לעשירית הכמות. עשירית. מאז שהחליפו את עמוד הבלוגיה אין חשיפה בכלל, וזה גם אם אני מתעלמת לחלוטין מנושא בחירת העורך. לדעתי הלא מקצועית חלק מהבעיה היא שלא רק אני הצבעתי ברגלים, וכמות הכניסות לבלוגיה היום ירדה בהרבה, ולכן אפילו כשרשומה שלי מופיעה ברשומות החדשות, כמעט ולא נכנסים. - אבל אם לא נתעלם מנושא בחירת העורך, במקום להושיב את העורך שיחפור וימצא, הפכתם את כל הבלוגיה לאתר "אהבתי" אחד גדול, ולהיט הזה אין שום קשר, ולו הקלוש ביותר, לתוכן איכותי, הוא רק עוד סוג של תחרות חברים.הבטיחו לנו שאת החוסר בקידומים וחשיפות ימלא אתר הבית החדש, שעכשיו כבר ברור שלא הולך לעלות, אבל למה אף אחד לא חושב שצריך לעשות משהו בנתיים, לא ברור לי. - ואין עם מי לדבר. אני לא יודעת מי אתה, ולא רוצה לזלזל- אבל כשמנהלת הבלוגיה עוזבת, ואין מחליף, המינימום שאפשר לצפות לו זה שגורם ראשי כלשהו יטרח להיכנס לכאן פעם בכמה ימים כדי להרגיש את האוירה.זה חשוב כפליים כשהאוירה היא גרועה כמו שהיא היום. אתה אולי מנכ"ל תפוז בכינוי נסתר, אבל זה לא מספיק טוב. אנשים רוצים לדעת שיש מישהו שמקשיב להם, וכרגע פשוט אין. כשבצלאל עזב, לפני שקיבלנו את טל,וכשאני עוד ניהלתי את הפורום הזה, אני הייתי דואגת לשלוח לדבורית קישורים להודעות שחשבתי שמן הראוי שגורם תפוזי יגיב עליהן. חבל שבתפוז לא הבינו את הרמז העדין ההוא, ושלא חשבו על זה לבד. אבל אף אחד לא נכנס, לאף אחד אין זמן לזה (ותסלח לי, הבלוגיה היא לא אזור קטן ולא פעיל באתר, היא אחד מהפלטפורמות הפעילות ביותר של תפוז, פלטפורמה שראויה לכבוד), וכל הבלוגרים יודעים בדיוק שככה מתייחסים אליהם. ולהגיד לך מה יגרום לי לסמוך שוב על האתר, ולהיכנס שוב לבלוגיה? להביא עורכי תוכן 3 רמות מעל מה שהיו פה אי פעם, להפוך את הבלוגיה שוב לעמוד אישי ומעניין ולא לעמוד סטטיסטי מת וחסר עניין, להשקיע בבניית קהילה ובתוכן גולשים איכותי, לתת לבלוגרים קצת נחת. להיפטר מ"היט" או לפחות למצוא עוד כמה אופציות פחות מיותרות. אני לא מכירה אף אחד שנכנס לחפש תוכן לקריאה בהיט. לטפל בבעיות הטכניות ולהרגע עם הפרסומות עד שהאתר יחזור להיות מוצלח מספיק כדי שיהיה שווה לסבול כל כך הרבה פרסומות כדי להיכנס אליו. אבל באותה מידה אני יודעת שהייתי יכולה להגיד שמה שיגרום לי לחזור זה חזירים עם כנפיים. ואם כבר שאלת, ואני עונה בכנות אני אגיד שאהבתי את הבלוגיה, ואהבתי את הפורום והייתי מוכנה להשקיע בשניהם שעות ואמוציות בלי סוף, והרסו לי את זה. (ואם כבר- אז לא רק את הבלוגיה תפוז לאט לאט הורסים. סערה לא קטנה התחוללה ממש לאחרונה בפורום החביב עלי שהראתה בדיוק שהרוח נושבת לאותו הכיוון בכל תפוז). כשבצלאל שאל אם אני רוצה לעזור בניהול הפורום- שמחתי לתרום מעצמי.כשדבורית הזמינה בלוגרים אליה לדבר- הלכתי. כשטל הגיעה- נפגשתי איתה והשתדלתי לתת לה את כל התמיכה בעולם. כתבתי פה, הבאתי לפה קוראים, נתתי מעצמי ברמות שאני חושבת שעובד תפוז לא יכולה להבין ואני מרגישה שירקו עלי. ואתה מוזמן ביותר להעביר את מה שאמרתי לכל אנשי תפוז עד האחרון שבהם, כי אין אפילו אחד שאני לא תולה בו את האשמה לאיך שהאתר שלי נראה היום, ולאיך שאני כבר לא רוצה לשייך את עצמי לכאן.