אני חושבת שזה נובע מהעדריות שלנו.
יש משהו ש"כולם עושים". אבל ל"כולם" לא מספיק שהם עושים אותו דבר, הם גם לוחצים על כל מי שחורג מהבחירה שלהם להתיישר לפי הקו. זה כמו ביהדות האורתודוכסית, שם כל אדם מחוייב לוודא שלא רק הוא מקיים מצוות, אלא גם "הוכח תוכיח את עמיתך", כלומר, יש לעשות ככל שביכולתך כדי שגם שכנך היהודי יקיים מצוות. זה יכול להיות חברים, עמיתים, הורים - כולם ביחד במטרה ליישר אותך לקו השולט.
אז אם מישהו לא מעשן יחד עם כולם - ילחצו עליו לעשן. אם מישהו לא רוצה להתחתן, לוחצים עליו "להיות כמו כולם". אם מישהו מתעניין במשהו לא שגרתי, לובש בגדים לא ממותגים, מעדיף אופניים על רכב - הוא צריך תמיד להילחם על זכותו, והיא לא מתקבלת כמובן מאליו. "למה רק אתה חייב לרכב על אופניים? למה מה שטוב לכולם לא טוב לך?". בספורט, למשל, עלולים לא להזמין אותך לבילויים כי אתה לא רוצה לבוא לראות עם כולם כדורגל. אז לאט לאט אתה נפלט מה"חבר'ה".