החלטה היסטורית

[CivilEng]

החלטה היסטורית

החלטה היסטורית: הוועדה המחוזית דרום אישרה את חלופת המדינה לסלילת קו הרכבת לאילת.
הודעה מסודרת תופץ ע"י דובר משרד התחבורה בדקות הקרובות.

 

[CivilEng]

בבקשה, כל הפרטים

הוועדה המחוזית דרום אימצה היום את הצעת השר כ"ץ לסלילת קו הרכבת שבין באר שבע לאילת. המסלול החדש הינו שינוי לתכנית המיתר הארצית לרכבות – על כן התכנית עדיין צפויה לעלות לדיון במועצה הארצית.

לידיעה המלאה

 

[ש מים]

איזו חלופה נבחרה?

המון תודה על העידכון, אבל איזו חלופה נבחרה?
(למרות שסביר להניח שזו שאלת תם. די ברור שבקונסטלציה הממסדית-פוליטית הנוכחית קרה מה שקרה עם תוואי קטע 18 של כביש 6: החלופה הסביבתית נזרקה לפח...

)

 

[CivilEng]

הנה כל התשובות (YNET)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4343719,00.html

 

[ש מים]

פרופ' עזרא סדן - צדיק בסדום.

הוא גם שלל את קטע 18 של כביש 6 (והמליץ על חלופה יותר מתחשבת-סביבתית, שכמובן נפסלה).
מכבש הבטון לא חושב על המחר... (וכמובן שאין בעיניו ערך ל-"תיירות" ומשאבי טבע וסביבה

).

 

[ש מים]

לצערי צדקתי

בקרב עמי אני חי...

 

[luckydude]

אינני מסכים איתך בכלל.

החלופה הנבחרת היא לא כל כך רעה. יש מספיק איזורים עם חול ואבנים בדרום, לא נורא אם בקטע קטן תעבור רכבת, יש די והותר מאותו סוג של נוף בנגב (ואגב, במישור ההוא כבר יש מסילה קיימת וגם מפעל פוספטים). לא צריך להמציא סיבה לקדש כל סנטימטר שם. בכלל, לא נראה לי שהמסילה תשנה בהרבה את הנוף שם (לעומת כביש למשל), במיוחד אם יצבעו את עמודי החישמולת בחום בהיר.

הסביבה תהנה הרבה יותר מהחיסכון העצום בפליטת גזי חממה ומזהמים אחרים כשהטיסות והמשאיות יוחלפו ברכבת שתנוע על חשמל מגז טבעי נקי או אפילו מחשמל שיגיע ממקורות מתחדשים.

 

[עמית מהשרון]

התגובה מצביעה על חוסר הבנה אקולוגי בסיסי

יש הבדל מהותי בין בתי הגידול השונים בנגב, ובפרט האזור של מישור ימין (הסגור ברובו לציבור בגלל הקמ"ג) הוא בית גידול ייחודי, שכבר נפגע מיוזמות פיתוח שונות כולל אנטנות צבאיות וכריית קרקע. זהו בית גידול עם מינים אנדמיים כמו לשון-שור נגבית (בעולם כולו גדל רק במישור ימין), אירוס ירוחם (קיים בעוד כמה אזורים אבל מישור ימין הוא אחד האזורים החשובים ביותר לקיומו) ועוד.

המסילה והכביש הקיימים נסללו בסטנדרטים אחרים, כך למשל הם נמצאים בגובה פני השטח הקיים וצמודים אחד לשני, ואילו המסילה החדשה תחצה את המישור בחלקים שנשארו כמעט ללא פגיעה עד היום. מצב דומה יהיה גם באזור נחל סיף בערבה.


יש לעשות אבחנה בין איכות סביבה ובין שמירת טבע. מבחינת איכות סביבה אפשר לייער את כל הנגב, מבחינת שמירת טבע זהו צעד הרסני ביותר. בהתחשב בשטחה המצומצם של המדינה ומידת לחצי הפיתוח, הגישה של מרבית שומרי הטבע היא שיש לתת עדיפות לשיקולי שמירת טבע מקומיים על שיקולי סביבה "גלובאליים" (כך גם למשל לגבי טורבינות רוח בארץ, ודוגמאות נוספות).

 

[luckydude]

שמחשיבים את גודל האזורים רחבי הידיים

וגם את האזורים הסגורים לציבור שקיימים שם, עדיין לדעתי בצורת בנייה מתחשבת ככל הניתן, הפגיעה של מסילת הרכבת לא תהיה כ״כ משמעותית.

 

[עמית מהשרון]

תפריד בין דעות לעובדות

דווקא בגלל שהמערכות האקולוגיות המדבריות שמורות יחסית למערכות האקולוגיות בחבל הים-תיכוני, הפגיעה של פיתוח בהן היא חמורה יותר לעומת פגיעה של פיתוח בסדר גודל דומה בחבל הים-תיכוני.

באופן ספציפי שני בתי גידול צפויים להיפגע בצורה קשה, האחד במישור ימין והשני באזור שבין מפעלי צין ועין חצבה (נחל סיף), והחשש הגדול הוא שתוואי המסילה החוצה שטחים אלו יהפוך למחסום אקולוגי כמעט בלתי עביר עבור חלק גדול מבעלי החיים הגדולים שבדרום כמו צבאים וראמים.

 

[luckydude]

צריך לחשוב ברצינות על האפשרות של השארת המסילה

לא-מגודרת באזורים האלו כמו המסילה הקיימת שם עכשיו.

 

[עמית מהשרון]

תוואי השטח בעייתי

האזור זרוע בערוצים קטנים רבים והמסילה תתגבר על כך ע"י סוללות עפר מוגבהות מעל פני השטח. הסוללות האלו כבר צפויות ליצור מכשול אקולוגי חמור עבור בעלי החיים (וזרעי צמחים), גם אם לא יהיה גידור. בנוסף בהעדר גידור, עולה הסיכון לדריסת בעלי חיים בשטח.

 

[easylivin]

במקומות אחרים דורשים ומקבלים מעברים אקולוגיים

וצריכים לדרוש (אולי אפילו ביתר שאת) גם פה. אבל לא לנסות ולמנוע את הפרוייקט לחלוטין, גם בתואנות שונות ומשונות - למשל "כלכליות" (מה להם ולכלכלה?! מה גם שזה נעשה דרך גיוס "מומחה" הידוע כמתנגד לכל הרכבות באשר הן) כפי שעשתה הרט"ג לכאורה, ולו לכאורה.

 

[עמית מהשרון]

מעברים אקולוגיים

יש להבדיל בין שדרוג כביש קיים (שאז הנזק כבר נגרם ומנסים לצמצם את הנזק) ובין תוואי חדש לחלוטין (שאז יש בהחלט מקום לבוא בדרישות בהיקף נרחב יותר).

להערכתי היה בהחלט מקום מצד הוועדה המחוזית לחשוב על פשרה בין שתי הגישות, למשל בהוספת קטעים קצרים של מנהרות במרכז הקטעים הבעייתיים, כדי לא לקטוע לחלוטין את הרצף הקיים ולצמצם אותו לקומץ מעברים של עשרות מטרים כל אחד.

בעניין הכלכלי, אני חושב שזכותם המלאה של ארגוני הסביבה (וכל בעל עניין אחר) להתנגד גם על רקע כלכלי, ובלבד שההתנגדות מבוססת על קרקע מוצקה. למעשה, ככל שחולף הזמן - גדל העניין של ארגוני הסביבה בשיקולים כלכליים וחברתיים ולא רק בשיקולים סביבתיים.

 

[easylivin]

זכותם ללא ספק, רק שזה מזיק מאוד להם עצמם

ובסופו של דבר לאג'נדה שהם אמורים לקדם. כי כל מי שקורא פרסומים בנושא (שהגיע היום לכותרות הראשיות) רואה שמצד אחד הם אומרים "אנחנו באים להציע חלופה טובה יותר מבחינה סביבתית", ומצד שני מודים למעשה שמבחינתם בכלל לא יקום ולא יהיה, והתירוץ כבר יימצא (כלכלי? שיהיה, נקפוץ על "הסוס" בשמחה). במקרה של הפרוייקט הזה, הם בפירוש מהמרים על הסוס הלא נכון כי מראש נאמר והוצהר גם על ידי שר התחבורה עצמו ומרבית קודמיו בתפקיד, שבכלל לא מצפים להכנסות ישירות משמעותיות מהמיזם הזה. הרושם הוא שהציבור דווקא "קנה" את זה מזמן ורוצה לראות את הרכבת קמה בכל זאת.

בקיצור, מבחינה הסברתית ברור שעדיף היה לדבוק בענייני איכות הסביבה, ונכון לעכשיו להתחיל כבר להילחם על צמצום הפגיעה האפשרית מהחלופה הנבחרת. אבל ברגע שזה ייראה ששוב מנסים למנוע את הפרוייקט לחלוטין, או לעכב אותו לפרק זמן ארוך- הציבור שוב יפנה לירוקים את הגב, כפי שכבר קרה יותר מפעם (אפשר היה למנוע את זה גם אז).

 

[darkshadow1]

הייתי מגדיל ואומר שבמקרה המדובר, אין שמץ של ספק שהתרומה הסביבתית של הרכבת עולה פי כמה וכמה על הנזק הסביבתי שהיא תגרום, והספק היחיד שעולה מהפרוייקט הוא הכדאיות הכלכלית שלו (וב"כדאיות כלכלית" אני מכליל גם את התרומה העקיפה של הפרוייקט, לא רק את ההכנסות הישירות שלו לעומת הוצאות התפעול ועלות ההקמה).

 

[ש מים]

כלכלה וסביבה

הבעיה עם הנושא היא שיש הרבה מה לכתוב וכמו בכל תחום חדש, יש לבוא בראש פתוח וללא דיעות קדומות, אם באמת רוצים להבין. אבל אנסה להביא את עיקר הדברים ועל רגל אחת:
הכל קשור, קודם כל, למונח/תפיסת הקיימות )sustainability( . בבסיס התפיסה הזו עומד הרעיון של ראיה רחבה וארוכת טווח. לא "הסתכלות דרך חור המנעול/הגרוש", אלא "עמידה על מגדל התצפית". ועכשיו עולה השאלה )הלגיטימית( "מה לזה ולהיבטים הסביבתיים"? כאן התשובה המורכבת... מבחינה סביבתית הוכח )מבחן הנסיון( שהחלטות שנתקבלו בחופזה וללא בחינה רחבה הוכחו כבזבזניים מבחינת משאבים סביבתיים ונדרשו לתיקונים ושיפורים עם הזמן. לכן - אני לפחות - בעד תכנון שמועיל לחברה, אבל נגד בזבוז (מכל סוג(.

 

[ש מים]

כלכלה וסביבה

הבעיה עם הנושא היא שיש הרבה מה לכתוב וכמו בכל תחום חדש, יש לבוא בראש פתוח וללא דיעות קדומות, אם באמת רוצים להבין. אבל אנסה להביא את עיקר הדברים ועל רגל אחת:
הכל קשור, קודם כל, למונח/תפיסת הקיימות )sustainability( . בבסיס התפיסה הזו עומד הרעיון של ראיה רחבה וארוכת טווח. לא "הסתכלות דרך חור המנעול/הגרוש", אלא "עמידה על מגדל התצפית". ועכשיו עולה השאלה )הלגיטימית( "מה לזה ולהיבטים הסביבתיים"? כאן התשובה המורכבת... מבחינה סביבתית הוכח )מבחן הנסיון( שהחלטות שנתקבלו בחופזה וללא בחינה רחבה הוכחו כבזבזניים מבחינת משאבים סביבתיים ונדרשו לתיקונים ושיפורים עם הזמן. לכן - אני לפחות - בעד תכנון שמועיל לחברה, אבל נגד בזבוז (מכל סוג(.

 

[ש מים]

"יש מספיק איזורים עם חול ואבנים בדרום"

וכל המוסיף גורע.

 

[easylivin]

אתה מדבר כאילו שזה שחור ולבן, אבל... לא.

ציטוט: "אמנם החלופה המערבית שהוצעה ע"י המשרד להגנת הסביבה הינה חלופה
שמיטיבה עם הסביבה , אולם לדעת חברי הועדה יש בה חסרונות רבים:
מבחינה תפעולית החלופה גורמת להקטנת יכולת התפעול של הרכבת ב- 30%
כך שפחות רכבות יוכלו לעבור בתוואי, תוספת עלות כספית עקב הוספת
מנהרה באורך של למעלה מ- 13 ק"מ, סיכונים בטיחותיים עקב המנהור:
בעיות איוורור, פתחי מילוט, סכנת חסימה או תאונה.

במטרה לצמצם את הפגיעה בסביבה הנחתה הועדה את עורכי התכנית
במסגרת תסקיר ההשפעה על הסביבה פרקים ג-ה , לשים דגש על
פתרונות להפחתת הפגיעה בנוף באזור נחל סיף ומציאת פתרונות
הנדסיים שישלבו בין התוואי, הנוף והסביבה."

http://rotter.net/forum/scoops1/20203.shtml