אתה ואני. ביחד תמיד. לעולם לא לבד. לעולם לא... די, אני מפסיק. אבל אני יהיה שם, אני רק צריך להסתפר קודם ואני יגיע. מקסימום נדבר על משחקי תפקידים ונלמד אחד את השני דברים מגניבים.
נראה הגיוני...כיוון שזו האופציה שתאפשר תרגולים למיניהם...או סתם שיחה רצינית ורגועה,גם לאלה שצריכים לעזוב מוקדם עם תחבורה ציבורית...(אם נותרו כאלה).,או סתם כאלה שצריכים לעזוב מוקדם,בגלל סיבות אישיות... ואילו המאחרים בנשף יוכלו להמשיך כאוות נפשם לחוף המתופפים...כך שכולם יצאו מרוצים(גם דוב שיגיע מוקדם יותר לתחנה המרכזית,ויבלה עם המקדימים
בתחבורה ציבורית...שהרי ברכבת צפון יש מסופים של אגד ו דן...על כן,כל מי שמגיע באוטובוס מחוץ לעיר,יוכל להתקשר למודיעין אגד,ולברר אם יש קו שמגיע ממיקומו,ישירות למסוף רכבת צפון,שאז ייחסך זמן יקר של תינוע ברחבי העיר,ממקום למקום,לאותם שמחוץ לעיר הנוסעים באוטובוסים.
אוקיי חברים. הרגע הגיע. אתם מרגישים את המתח באוויר? אני לא, אולי זה כי אני עוצר את הנשימה. אני הולך להיות מחר בשעה 10 (בערך, אני ישראלי, מה ציפיתם) בקומה 6 מול הריקושט (או מה שזה לא יהיה). אני ילבש כובע מטומטם מאד (שחור ועגול) של דייגים סינים. אני יחכה. מי שאמור להגיע בינתיים זה: שי אבשלו (שכבר לא משועמם) רבקה (וידיד שלה) אלי לא בטוח. בן לא יבוא. ומיכלי המתוקה חושבת על הנושא (נכון?) תמשיכו מפה.
אין בעיות. אני אקח את מה שאמרת. אז את לא אוהבת אותי. אני בסדר עם זה. אני בסדר עם זה. אני בסדר עם זה. אני בוכה.... טוב, אז לא. אז כזאת אררג.. זה לא הוגן. אני לא עוקב אחרי עצי אנק רק כדי למצוא עם זה את שכתבת את מה שהקפיץ. וחוץ מזה...וחוץ מזה... ניתפסתי. שיט. אה כן, אלי - I AM COMING FOR YOU. ומיכלי. מחזיר לך - את התעלמת ממה שכתבתי לעץ שלך ושל בן. ואני
אבל. מתוך נאמנות (ודברים אחרים) אני כותב פה בדקה ה-99. אני עכשיו בבית. הולך לסיים לאכול קצת.ללכת להתגלח ולהגיע לתחנה המרכזית החדשה. אני בסדר. חוץ מזה שחלמתי חלום שעירב כמה ידידים שלי בסדר של קשרים מוזרים. ואני הייתי מאד מרוחק. אבל חוץ מזה אחלה. אני עוד לא החלטתי מה ללבוש אבל כבר נסתדר. ותזכרו, אם אתם לא שם, אתם לא קיים. (סתם...סתם. אתם קיימים. באמת, תבדקו ב-144
) אוהב אותכם, (מי שלא תהיה, פשוט תיכנסו לקבוצת אתם ותישארו שם), הדוב הלבן.