כן, ג'ון הופקינס הוא בהחלט TEACHING HOSPITAL
ליתר דיוק - הוא ה Teaching Hospital שנחשב ל "מספר 1" בארצות הברית.
הבן של החברים הכי טובים שלנו בבוסטון לומד בבית הספר לרפואה שמחובר עם בית החולים הזה.
כמו שאילן כתב בהודעתו - גם כאן בבוסטון אנחנו משופעים בבתי ספר לרפואה, וגם כאן כמעט כל בית חולים גדול הוא Teaching Hospital.
התובנה שלי, אחרי הרבה שנים של חשיפה לעניין - היא שזה נהדר אם יש לך (או למישהו שיקר לך) איזושהיא מחלה נדירה או מסובכת מאוד, והחיים של החולה תלויים מנגד... ואז "לעזאזל עם הכסף" - אתה צריך איזשהוא DOCTOR HOUSE שכזה שיהפוך שמיים וארץ כדי להביא מזור.
מצד שני - אם הבעייה שצריך לטפל בה היא יותר "קונבנציונאלית", ללכת ל TEACHING HOSPITAL זה לא בהכרח הדבר הנכון לעשות.
במקרים רבים, תמצא שהידיים שמונחות על החולה במציאות הן של סטודנט או סטאז'ר ולא של רופא מומחה.
מצאתי גם שב TEACHING HOSPITALS נפוצה מאוד התופעה של ריבוי בדיקות מיותרות (ויקרות). אם יש לך ביטוח רפואי - יש לרופאים ולמתמחים בבתי חולים כאלו נטייה להיות עם "יד מאוד קלה על ההדק" של בדיקות כמו CT או MRI, אולטראסאונד וכיוצ"ב.
באספקט האישי - ראיתי בבתי חולים כאלו דוגמאות שזיעזעו אותי ל"חוסר נסיון" של הצוות - אם זה SPINAL TAP (מיותר) לתינוק שכאב הרבה יותר מדי כי המתמחה לא היה מנוסה ומיומן עדיין בביצוע שלו,
אם זה כישלון מזעזע בהחדרת מחט האפידורל לאישה יולדת - שבו (מה שהתברר בסופו של יום כ)מתמחה "ניקב" את עמוד השידרה של זוגתי שוב, ושוב, ושוב - עד שהמרדימה המקצועית בחדר פשוט לקחה לו את המחט מהיד בסופו של דבר ועשתה את זה בעצמה (כן, זה כאב. אפילו לי - שלא היה זה שנדקר).
כן - יש רופאים מומחים בבניין. במקום כמו ג'ון הופקינס - הם מן הסתם האורים והתומים של התחום שלהם. אבל הם לובשים חליפות מתחת לחלוק הלבן, ותפקידם למשוך לבית החולים קורבנו... סליחה - לקוחות כמוך, כדי שיהיה לסטודנטים ולמתמחים על מי להתאמן.
המומחים לרוב מרוכזים במחקר הספציפי שבו הם עוסקים באותו רגע ובפירסום הבא שלהם, ויבצעו בעצמם רק פרוצדורות שמעניות אותם או שקשורות ספציפית למחקר שבו הם עוסקים באותו רגע. יש להם צבא של מתמחים שגם צריכים לצבור נסיון, ולכן כמעט כל פרוצדורה "שגרתית" שהמומחה כבר עשה אלף פעם תעבור למתמחה.
הקונסטלצייה שלרוב הבחנתי בה היא שהמומחה שאתה איתרת אכן יהיה זה שיפגש איתך כשתגיע לפגישה הראשונה בבית החולים (כי בגלל השם שלו בכלל הגעת לשם), והוא יבלה איתך חצי שעה בלהסביר לך מה יבצעו וכיוצ"ב.
ויותר לא תראה אותו... הוא מייד יעביר את ה CASE לאיזה UNDERLING שלו, והפעם הבאה שהוא יהיה מעורב ב CASE שלך תהיה כשהוא יציץ בדו"ח של מה בוצע (או חס וחלילה אם הסטאז'ר יסתבך ויזעיק אותו באמצע הפרוצדורה).
ספק גדול אם הוא יהיה בכלל בחדר שבו הפרוצדורה שלך או של היקר לך מבוצעת.
לכן - אני מעדיף לעשות פרוצדורות "שיגרתיות" או ללכת לחדר מיון ב COMMUNITY HOSPITAL שאינו TEACHING. הסבירות היא ששם אתה תטופל על ידי רופא מנוסה (ולא מתלמד), שהאחות תהיה אחות מקצועית עם עשרות שנות נסיון ולא מישהי שטרם סיימה לימודים - ושהטיפול בסופו של דבר יצא זול בסדר גודל מאשר בבתי החולים הלימודיים - ביחוד אלו שהפכו למקדשי שיש וזכוכית מפוארים, ושתהילתם יצאה בכל העולם.
אם מה שיש לך "גדול" על הקומיוניטי הוספיטל באזור שלנו - הרי בין כה וכה הם יעבירו אותך לבית חולים יותר "נחשב" (כדוגמת MASS GENERAL פה בבוסטון).
