הספר האחרון שיצא: Tomorro's God
אין ספר רביעי בסדרת "שיחות עם אלוהים", אבל ישנם הרבה ספרים אחרים שהוא כתב (אם אינני טועה, מדובר בלמעלה מ-15 ספרים!). ולשאלותיך האחרות: לפני שקראת את "שיחות" הייתי אתיאיסטית מושבעת, המילה "אלוהים" היתה "מוקצה" אצלי - פשוט לא יכולתי לסבול את הרעיון הזה - של אלוהים כדמות פאטריאכלית- מעין אבא כועס, שיושב שם למעלה ועסוק בהנהלת חשבונות של מי אכל מה ומתי.... "שיחות" נתן לי דמות אחרת של אלוהים - כאילו מישהו מהחבר'ה - בעל חוש הומור ומעודכן בחיים המודרניים - עְם כזה אלוהים יכולתי להזדהות
ומאז אני חיה מאוד בשלום עם המילה אלוהים וגם מבינה שכל אחד מאיתנו בעצם יוצר לעצמו את האלוהים שלו! וזה הדבר שיפה בעיני: אלוהים יצר אותנו - את בני האדם ואת כל הבריאה, ואנחנו במהלך חיינו יוצרים אותו - כהבנתנו. ועכשיו תוך כדי שאני כותבת לך באה לי פתאום "הארה": הפסוק: "יצר אותנו בדמותו ובצלמו"? - זה נכון בעצם לנו: בני האדם: אנחנו יוצרים אותו בדמותנו ובצלמנו (אני ממש נרגשת.... וואללה, איזו תובנה!
) לגבי מנהגים שאי-אפשר להתנתק מהם? - למען האמת, אני לא כ"כ מאמינה שבאמת אי אפשר להתנתק. זה שהדבר קשה = נכון, אבל אפשרי! כשם שאני הוספתי לעצמי מנהגים/הרגלים (כמו למשל להקיף את עצמי בבועת הגנה אנרגטית מידי לילה) - כך אפשר גם להתנתק מהרגלים. אם אדם שוקל בצורה הגיונית, והרגל מסויים נראה לו שאיננו מתאים לו, אפשר בהדרגה להיפרד מההרגל הזה. לחילופין, אם את מתקשה, למשל, להפסיק את נישוק המזוזה - לפחות תתחברי אל האנרגיות שעומדות מאחורי הדבר הזה - עשי זאת במודעוּת ולא כלאחר יד - ואז תהיה בכך תועלת. זוהי דעתי, ואת כמובן - כמו כל אדם - תעשי בסופו של דבר את הטוב והנכון בעיניך! וזהו המסר שהכי אהבתי אצל ניל: חופש הבחירה אגב, השאלה האם אלוהים התגלה לניל באמת או לא - אני אישית בוחרת שלא להתעסק איתה, משום שמאחוריה עומד משהו הרבה יותר גדול, שנראה לי שלעולם לא תהיה לו תשובה חד-משמעית, והוא: מהו אלוהים? אז כשאני קוראת את ספריו של ניל, אני מתייחסת לתוכן ובודקת האם מה שכתוב מדבר אלי. אם זה מתאים לי ומשפר את איכות חיי - דייני! ו-
ששאלת
אין ספר רביעי בסדרת "שיחות עם אלוהים", אבל ישנם הרבה ספרים אחרים שהוא כתב (אם אינני טועה, מדובר בלמעלה מ-15 ספרים!). ולשאלותיך האחרות: לפני שקראת את "שיחות" הייתי אתיאיסטית מושבעת, המילה "אלוהים" היתה "מוקצה" אצלי - פשוט לא יכולתי לסבול את הרעיון הזה - של אלוהים כדמות פאטריאכלית- מעין אבא כועס, שיושב שם למעלה ועסוק בהנהלת חשבונות של מי אכל מה ומתי.... "שיחות" נתן לי דמות אחרת של אלוהים - כאילו מישהו מהחבר'ה - בעל חוש הומור ומעודכן בחיים המודרניים - עְם כזה אלוהים יכולתי להזדהות