החצי השני, האביר על הסוס והנסיכה

[dori78]

החצי השני, האביר על הסוס והנסיכה

כמה אנחנו הולכים שולל אחרי אגדות ילדות וסיפורים מושלמים?

בעיניי, זוגיות זה משהו שאנחנו יוצרים בעבודה קשה.
היא יכולה להיות מהנה מאוד, אבל זה לא גורע מהעובדה שצריך להשקיע כדי שזה יקרה.

ככל שעובר הזמן, אני מתרשמת שיש פה לא מעט גולשים וגולשות, ששבויים באיזה קונספט של אגדה מושלמת, קצת מחכים לאביר/נסיכה/זיקוקים ופרפרים, מטפחים רשימת תכונות נדרשות או להבדיל דברים שהם ביג נו נו, ופוסלים כל מה שלא מתיישב בול לתבנית. אני תוהה אם זה חלק מהגורמים ללבד.

דבר נוסף שלדעתי עושה עוול ותורם לתחושת ה"לא בסדר", הוא ההתייחסות לעניין בשירים, כמו לדוגמה "בלעדייך אני חצי בן אדם", שמטפחת את ההשקפה שאדם לבד הוא בעצם אומלל ולא שלם.

אני מקשרת לשיר חמוד שאני מחבבת, אם כי קצת מסתייגת מהמסר שעובר בפזמון:
"ונשמותינו שהיו שתיים חסרות הפכו לשלם אחד".

עשיתי קצת סלט, מקווה שהסברתי את עצמי כמו שצריך

 

[I בתולת ים I]

מסכימה איתך
זה הפך להשקפת עולם הדבר הזה שבלעדיו אני חצי אדם
וממש לא נכון.
זוגיות מוסיפה לי צבעים חדשים ויפים בחיים האלו

וזהו.

תמיד היתי שלמה ואהיה שלמה.
אבל איכשהו כל החלטה נהפכה לאנחנו...מניחה שככה זה כשאוהבים

 

[dori78]

תמיד חשבת ככה?

או שבעבר חיכית לאביר על הסוס וזה עצר אותך מלמצוא זוגיות?

 

[I בתולת ים I]

כן תמיד חשבתי ככה

בעברי לא רציתי לא אביר , לא סוס ולא נעליים

הרצון לזוגיות
התגבש אצלי במהלך שנה שלמה האחרונה
בשלות ריגשית ומינית הגיעה אצלי באיחור אופנתי

 

[iba90]

"בלעדייך אני חצי בן אדם"....

כשאבן שושן רשם במילון את המילה "מפגר", הוא רשם את המשפט הזה כדוגמא. גם אם אני אהיה בזוגיות הכי מאושרת,שמחה,חזקה,יציבה אני לעולם! אשמור על העולם שלי הפרטי בנפרד ואני מדבר על תחומי עניין, תחביבים, דעות, רצונות. לפני זוגיות אני אדם בפני עצמי עם כל מה שאני ומי שאני ואין לי כוונה לאבד את עצמי בגלל מסגרת של זוגיות.
אני גם מאוד מאמין בלתת מרחב אחד לשני בקטע של תחומי עיניין כל עוד לא מדובר בסקס\ריקודי סלסה

אני אף פעם לא מצליח להבין את האנשים שפשוט "מבטלים" את עצמם בזוגיות ופתאום הם מפסיקים לעשות דברים שהם אוהבים, או פתאום מוצאים את עצמם 24 שעות צמודים אחד לשני או שצד אחד "מוותר" על משהו לטובת הצד השני.

יכול להיות שאני כותב את זה כי אני לא יודע מה זאת זוגיות....אבל אם אני בא לזוגיות...אני מגיע עם הדעה המוצקה הזאת שלי. אם "בשם הזוגיות" אני אצטרך לוותר על מה מהדברים שאני אוהב...סביר להניח שאני לא אהיה בזוגיות הזאת. מה שכן...אני מוכן להתחשב. ולהתגמש בקטעים מסויימים כל עוד הם לא יפגעו\יפגמו ברצון\עניין שלי

מתנצל אם אני נשמע סוציומאט ואנוכי אבל זה אנוכי

 

[A 26 cm Schlong]

כל מילה פגז!

כתבתי על כך כמה פעמים בעצמי.

זוגיות אין פירושה ביטול העצמי. לאנשים יש איזושהי תחושה שבזוגיות צריך לספר הכל, להתפשר, לחיות באיזו תחושה מחורבנת של הקרבה תמידית. למה? הקלות הזו שבה אנשים מוכנים לוותר על הרצונות שלהם, על התחביבים שלהם, על הפרטיות שלהם (!), על מי שהם, רק בשם הזוגיות, מוציאה אותי מדעתי.


כתבת יפה ואני מסכים עם כל מילה. אתה לא סוציומאט, אתה פשוט מציאותי.

 

[rileyXO]

קלעת...

אני מרגישה הרבה פעמים שהאגדות דפקו לי את השכל, ובנוסף לכל השטויות האחרות שעוברות לי בראש הן קצת הרסו לי את המציאות.
מקווה שאצליח להתגבר על זה...

מה שכן, "לא מושלם" זה לא אומר "גרוע". לא איכפת לי מהניסיון או חוסר הניסיון שלי, אני מאמינה שאני שווה מספיק כדי שיהיה לי משהו באמת טוב.

 

[iba90]

בהצלחה

ככה צריך להאמין\להרגיש

 

[dori78]

הקשבת לשיר?

לא מושלם לא בהכרח אומר גרוע, אלא שיש דברים שאנחנו מוכנים לקבל "תמורת" דברים אחרים.
לא התכוונתי שאנחנו צריכים להתפשר ולוותר על דברים שחשובים לנו, אלא שלפעמים, כשלא מצפים לדברים שיקרו אלא פועלים באופן אקטיבי למימוש - דברים מקבלים משקל שונה.

 

[iba90]

לשיר אני אקשיב אח"כ..אני בעבודה

 

[rileyXO]

הקשבתי

מסכימה איתך. אני בטוחה שאתפשר על דברים כשאמצא מישהו ששווה את זה (כמו שהוא יתפשר למעני), אני לא מחפשת שלמות, כלל וכלל...
לא איבדתי תקווה או משהו, אני די צעירה, אבל כן כבר רואה את הבעייתיות שתהיה לי עם קשרים שהולכים להיווצר, וחלק מזה בגלל שאין לי ממש למה להשוות זוגיות חוץ מלסרטים שהייתי רוצה להיות חלק מהם, או לזוגיות של ההורים שלי שטפו טפו טפו היא די מושלמת... לא הייתי רוצה להתפשר על פחות מזה, וזה הרבה.

לולה אדירים בלי קשר

 

[nitsansh]

לא חשוב אם הוא מושלם או היא מושלמת, מה שחשוב

שהם מושלמים זה עם זו.

במקור האנגלי זה נשמע יותר טוב....
"It doesn't matter if the guy is perfect or the girl is perfect, as long as they are perfect for each other". [Good Will Hunting]

 

[supersonic777]

בקיצור,סיפורי סינדרלה...

 

[צ ע ד]

אתה במקרה אביר?

 

[supersonic777]

אביר,מואה?חח תודה,באמת.לא נראה לי,לא יודע...

אנע עארף...
תגידי לי את...

 

[Elle992]

ממש לא, אף פעם לא האמנתי לזה

גם לא ממש נדבקתי לכל הסרטי דיסני/אגדות, ראיתי אבל לא לקחתי את זה בצורה כבדה ובטח לא כדוגמה לחיים,

אני לא חושבת שיש אבירים/נסיכים/נסיכות, כולנו בני אדם בשר ודם וכולנו זמניים כאן על היקום. לא שווה באמת להתחיל לחפש בני זוג לפי פרמטרים שלא באמת קיימים, בגלל זה יש הרבה אנשים בודדים ולבד בגיל מאוחר. כי הם עדיין לא קולטים שמה שהיה בילדות לא באמת מתקיים במציאות, וחבל..האנשים האלה חיים בסרט(לא במובן השלילי) רק בגלל שהרגילו אותם מגיל 0 בערך לדברים שלא באמת קיימים במציאות,

כן, לגבי השירים יש יותר מדי ייחוס לשלמות וכו' כשנמצאים בזוגיות וזה לדעתי דבר מאוד שגוי, אני לא מרגישה חצי בנאדם בגלל שאני לבד. להפך אני מרגישה שלמה יותר משהייתי בכל מצב אחר, מה לעשות שאנחנו חיים בחברה חומרנית מדי וכחלק מכך שירים חייבים להכניס כסף ופרסום אז שירים שמוכרים לנו אשליות לרוב ימכרו ויהיו שוס מאשר שירים שימכרו לנו את "המציאות"

 

[avi1283]

אני חושב

שכולנו יוצרים איזשהי תבנית, ולרוב זה מהחברה אגדות סרטים וכו', ולפעמים אין בהכרח קשר בין זה לבין מה שיעשה לנו טוב.
לגבי גברים לפחות, אז האגדה (או סדרות נעורים) והחברה אומרת להם שהכי חשוב למצוא מישהי מאוד יפה, אז מכיר גברים שלא יחשבו בכיוון של מישהי עם מראה כביכול ממוצע, למרות שהם לא היו בזוגיות אף פעם, וזה סתם הורס להם בעיני.
אם כי מי שלא היה בזוגיות יכול גם לפחד מהשינוי, וכשמפחדים מזה קל הרבה יותר מצוא סיבות לפסול ולחזור למקום הבטוח.

בונגע לחצי בן אדם אז לגמרי, כל התרבות מכוונת אותנו לזוגיות מונגמית ולרוב גם עם ילדים, וקשה מתוך זה למצוא אושר בלהיות לבד.

 

[dori78]

מעניין שהזכרת ילדים

מישהי שלמדה איתי, התייחסה בפרוייקט הגמר שלה לגישה שאומרת "אשה בלי ילדים היא לא אשה שלמה".
אשה היא לא רק רחם, לא רק בזה תלויה תחושת המיצוי שלנו.

תסלח לי שאני לא מתייחסת לגברים, איכשהו "סולחים" הרבה יותר לגבר שלא מביא ילדים מאשר לאשה.

 

[avi1283]

 

[קופיפה טובעת]

לא חולמת על האביר על הסוס הלבן

גדלתי על טלנובלות והייתי צופה בהן מגיל צעיר מאוד.
פעם הז'אנר הדגיש בעיקר איך בחורה עניה מתאהבת בנסיך עשיר והם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה, כמובן אחרי תלאות שעברו בדרך.
גם אני שידעתי שאני גדלה לתוך תנאים לא מרשימים במיוחד ועם נתוני פתיחה שלא יביישו אף טלנובלה, קיוויתי שיום אחד גם לי יהיה סוף טוב כמו בטלנובלות.

אבל מה לעשות, כמו שאופי הטלנובלות השתנה, גם האמונות והתפיסות שלי (ללא קשר ישיר לטלונובלות).
אני ממש לא חולמת על אבירים ונסיכים.
יתרה מכך, אני יודעת שאני לא מחבבת או נמשכת לכאלה.
אני צריכה משהו אחר, מחופספס ורע יותר. לא, לא בהכרח רע, אבל לא מושלם, אלא עם השריטות המתאימות.

אני אמנם משתמשת פה ושם במונחים האלה על האביר והנסיך פה ושם אבל לא כי אני מחכה לאחד כזה.
אני הרבה יותר אוהבת את הפשוטים יותר, האמיתיים יותר, כאלה שלא כותבים עליהם באגדות.

רק היום אמרתי למישהו שלא נולד הגבר בשבילי.
הוא טוען שהוא נולד ואני פשוט עדיין לא מצאתי אותו.
אולי... ואולי לא.
מה שבטוח, אני לא הכי פנויה רגשית עכשיו.