החצי השני, האביר על הסוס והנסיכה

[אדם לב ארי]

אז היכן את נמצאת?

כי יש סתירה קלה בדבריך...

 

[ExtraordinaryGirl1]

אממ

אני לא בטוחה איפה הסתירה שדיברת עליה. התכוונתי שלא צריך לחכות לאביר על הסוס הלבן כי אז מפסידים את מה שנמצא מתחת לאף ובגיל מבוגר תוהים "מה אם..."
וזה לא סותר את זה שיש אנשים שחיכו והשתלם להם.. פשוט הסיכויים נמוכים ואלו דברים שקורים בסרטים ובסיפורים יותר מאשר בחיים. לכן זה לא עדיף לדעתי.
אני לא מאלה שיחכו ל"אחד".. כי אי אפשר לדעת מה יכול להיות, אולי מי שחשבתי שלא מתאים לי יתברר כמתאים.

 

[אדם לב ארי]

אה, קראתי את זה הפוך

להסתפק במשהו בינוני ובהמשך לתהות "מה אם"...

מהניסיון שלי ושל משפחתי, בינוניות טובה לזמן מוגבל ומובילה לפיצוץ בהמשך...
והאידיאל לא קיים במציאות.

 

[ExtraordinaryGirl1]

אז לפי מה שאתה אומר

אין אידאל, אבל גם לא תיתן צ'אנס למי שלא האידאל..

 

[אדם לב ארי]

לא

אני אתן צ'אנס למי שמוצאת חן בעיני.
אבל אשתדל לשפוט אותה לחומרה...

לפני כחודש הייתי בקשר של כחודש וחצי עם אחת שמבחינות רבות זה היה נהדר, אבל זה לא היה זה... אז חתכנו.
הרי עדיף בהתחלה מאשר בהמשך.

בשמונה השנים האחרונות, מאז שהתחלתי לצאת, נדיר שהגעתי לדייט השלישי. היו פעמים שאני חתכתי, היו פעמים שהן. לפעמים אני תוהה האם היה עדיף לנסות ולהמשיך. האם היום היינו במקום טוב יותר. אין לי ממש תשובה לזה.

אני מחפש זוגיות מתוך עוצמה ולא מתוך חולשה. כלומר לא להרגיש כסוג של ברירת מחדל. אחת שסוג של תהיה בהרגשת תדהמה ממני כפי שאני אהיה בהרגשת תדהמה ממנה... תשוקה הדדית... ואולי אני לא יכול לספק את זה. להשיג את זה.

 

[חניתה דרלינג]

אני מסכימה איתך

הדברים שעיכבו אותי וגרמו להכל להתחיל מאוחר היו בדיוק אלה- חיכיתי לתבנית מאוד מסויימת של טיפוסים, ואפילו לא נתתי סיכוי לאנשים נפלאים שלא התיישבו עם התבנית הזאת.
זה משהו שבא עם הגיל בסופו של דבר, לפחות אצלי. האנשים שאיתם התחברתי בסוף (פיזית ו/או רגשית) - אם לפני עשור הייתי פוגשת אותם - לא היה קורה כלום. אם היו אומרים לי - לא הייתי מאמינה שהם יהיו הפרטנרים שלי בסוף

 

[אדם לב ארי]

היכן בדיוק נכנס הקטע של עבודה קשה?

האם צריך לשכנע את הפרטנר שאתה ראוי לו?
האם אין לו עיניים?