הטבעת...

[אוסנת123]

סיפור בנושא

לפני כמה ימים סידרנו את אחד החדרים ששמנו בהם הרבה דברים שלא היו דחופים והיתה מראה גדולה שביקשתי ממנו שיזהר איתה אז הוא ענה - "לא נורא, אם היא תישבר יהיה לי פטור ל- 7 שנים..." (כדברי האמונה התפלה) בקיצור, אני מרגישה שיש לי פה עסק עם ילד קטן שפתאום בורח מחתונה למרות שמעולם לא היתה לו בעיה עם מחוייבות! התחלתי לשאול מסקרנות על טבעות והנה התחלתי להתבכיין לכן.....

 

[מיכלכהן]

לבריאות..

been there, done that... בני כמה אתם??? דיברתם אי פעם על הנושא ברצינות?

 

[אוסנת123]

......

אנחנו בני 25. (אבל בוגרים לגילנו.....

) דיברנו על זה הרבה פעמים בעבר אבל איכשהו כשהתקרבנו ליישום הוא הפסיק לדבר ואני המעטתי כי ראיתי שהוא נרתע, אבל כעת כשזה מתחיל להציק אז כבר נראה לי לא לעניין ההתחמקות שלו מהנושא. פעם עוד חשבתי שהוא רוצה ליזום ולהפתיע ולכן כדאי לא כדאי לדבר כדי לא להרוס לו אבל אני מאבדת תקווה להפתעות מכיוונו!!

 

[מיכלכהן]

אהה..הוא בן 25..

יקירתי, הסיכויים שהוא יזום את עניין החתונה הם קלושים עד אפסיים.. לא תהיה לך ברירה..את צריכה להבין.. בעלי גדול ממני בשנתיים (יהיה בן 27) וגם לו זה עלה בבריאות להתחתן בן הראשונים מהחברים שלו, אז אצלך..חבל על הזמן. לעומת זה חברה שלי התחתנה עכשיו ושניהם בני 25 אבל זה קרה רק כי היא לחצה עכשיו.. ואני אומרת לך עוד פעם זו לא בושה.. אם תרצי שלחי לי מסר.. מיכל

 

[Hadar p]

גם בעלי בן 25 וגם הוא חושב שזה

שהוא הראשון בח´ברה.....שנשוי.....זה תקלה חמורה! ז"א לפני החתונה הוא אמר...תראי...תראי משהו מסביבנו נשוי? נראה שבאמת הם מאיזה כוכב אחר משלנו!

 

[POOH*]

גם האביר שלי בן 25....

והוא השני בקבוצה שלו שהתחתן... וממש לא הייתי צריכה לסחוב אותו לעניין [כמובן שרמזתי... אבל באמת זה הכל..] והוא בהחלט לא מרגיש שזו תקלה או משהו כזה... בכל מקרה אל תאבדי תקווה... נשמע שאתם מאד מחוייבים אחת לשני ואולי פשוט הוא לא מבין בשביל מה צריך את זה אם אתם כבר כל כך ביחד... תנסי לבדוק איתו מה הוא חושב... כי אצלנו היה מצב דומה עד שדיחברנו... הבחור פשוט לא התחבר לכל הקטע של טקס חתונה עד שפעם דיברנו על זה ברצינות [הרבה לפני שזה היה רלוונטי לגבינו] ושאל מה זה בשבילי ודיברתי על המשמעות של הטקס בשבילי וכד´ וזה גרם לו לחשוב ולשנות את דעתו בנושא... וכשזה הפך לרלוונטי לגבינו פשוט זה בא ממנו , לא ממני... POOH

 

[נועה וגיא]

עצה מבעלת ניסיון

שעדיין רווקה. המיועד ואני כבר שנתיים ביחד. עד כה, כל קידום הקשר ביננו היה יוזמה שלו. החל מהגדרת הקשר כבילעדי, ארוחת-ליל-שבת-אצל-ההורים אחרי שבוע, תחנונים שנעבור לגור ביחד כבר אחרי חודש וכ´ו וכו´. אבל אז עברה למעלה משנה ונגמרו "השלבים בסולם" או בקיצור- חתונה יוק. לא רק זה. הבחור, שעד כה טען שהוא רציני ומחיוב להפליא, החליף גוונים לכיוון הירוק ואף נטה להקיא קלות בכל פעם שהמילה "חתונה" הושמעה בסביבה (על ידי או ע"י אנשים אחרים). מאז עברו 10 חודשים בערך. עברנו את הכל. דיבורים כלליים "בכדי לידע אותו שזה רלוונטי מצידי". תקופות שקט (ראיתי מבצע "שתיקה רועמת" בפורום חתונות) כדי שיהיה לו זמן להתבשל בעצמו. מריבות אין סופיות, על בסיס יומי, בהן האגו שלי היה עסוק בלהגן על עצמו וכבודו הרמוס. מה לא עשיתי: לא הפעלתי מניפולציות ולא הצבתי אולטימטומים - כי זה לא האופי שלי. לא הצעתי לו בעצמי או עשיתי צעד כמו לקנות טבעת - כי הוא בקש ממני לא לעשות את זה. 10 חודשים של תיסכול רב. אבל אני יודעת שהוא מתקדם בכיוון. אין לי מושג מה מעקב אותו. זה בחור החלטי, וכמו שאמרתי, מאד מחויב. ובכל זאת כבר כמעט שנה הוא נסחב עם זה. אני עדיין מחכה. אז מה רציתי להגיד. אין לי שום עצה בעצם. רק לשתף שתדאי שאת לא היחידה.

 

[אוסנת123]

אני שמחה שאני לא לבד...

אבל אני בסיטואציה כבר כל כך הרבה שנים שחשבתי שאחרי שיש לנו בית ואין תירוצים של התחייבויות לאוניברסיטה ולכאלה אז יגמר לו. שנינו במקומות עבודה מסודרים מאוד כבר הרב זמן - אז למה הוא מחכה - למשיח??

 

[נועה וגיא]

אין לי שמץ!

אני ממש מבינה את התסכול. לפעמים אני מצטערת שאנחנו לא בתקופת האבן - נבוט בראש בהחלט היה מועיל פה

 

[shelycat]

רק שאלה קטנה לי אליכן.....

למה לא תשימו דברים על השולחן איתם פשוט ותשאלו בברור אותם האם יש להם כוונה אי פעם למסד את הקשר איתכן, אם התשובה היא כן אז השאלה הבאה שתשאלו היא אז מה משנה העיתוי-למה להמשיך לחכות אם זה בלתי נמנע? גבירותי אתן נשים עצמאיות ובוגרות שמנהלות חיים עם בן זוגכן מה פתאום הפכתן לכאלה חסרות אונים שצריכות לחכות? ואם אתן רוצות לזרז את העינינים פשוט תציעו להם ככה בטאקט "כדי להשקיט את אמא" (כי היא לוחצת) לחפש טבעת בלי לקבוע תאריך ומשם לפה אצל כל מי שאני מכירה ברגע שהיתה טבעת תוך שנה לכל היותר היתה גם חתונה או לפחות תאריך לחתונה.

 

[אוסנת123]

ומה עם החלום של הסרט ההוליוודי

שתמיד ציירו לנו כשראינו סרטים מתקתקים?? תמיד אפשר לדבר על זה אבל אני חולמת על הצעה מצידו - למה לא? מותר לדרוש!!

 

[shelycat]

שמת לב שרוב הסרטים לא מראים מה קורה

אחרי החתונה? היעד שלנו הוא חיים משותפים החתונה היתה פרויקט מעניין ומאתגר בכל כך הרבה רמות אבל בהחלט לא הייתי רוצה שהערב הזה יהווה שיא בחיי מהסיבה הפשוטה כשגומרים לטפס ומגיעים לפסגה אפשר רק לרדת משם. וחוץ מזה יש עוד הרבה חלומות אחרים שכן מתגשמים, צריך לחיות במסגרת המגבלות, ויתרתי על הצעה גרנדיוזית ורומנטית כי לא ראיתי צורך באחת כזאת ןמצד שני זכיתי באיש שעושה לי הרבה הפתעות אחרות שמאוד נעימות ורומנטיות לי שהן אינן "פורמליות" כמו שצריך ובנוסף אפרופו טבעות אירוסין זכיתי בטבעת מדהימה שהיא בדיוק לפי טעמי והיא עצמה מתאימה לחלום שלי לגבי איך הטבעת צריכה להיות (זהב לבן 18K עם יהלומים בשווי 84 נקודות). אני בטוחה שהאיש שאיתי לא היה רוצה שפתאום ברגע אחד מהאישה האסרטיבית והעצמאית שאני אני אהפוך לאחת מה"נסיכות" חסרות האונים שצריכות שיעשו בשבילן דברים-הרי זאת לא האישה בה הוא התאהב! אז צריך להכיר במציאות יש חלומות שיתגשמו ויש חלומות שלא וכשיש בחירה אפשרות לבחירה בין החלום ההוליוודי הוורוד(ולא משנה איזה) לבין חלומות קצת יותר שווים לטווח הארוך אני את הבחירה שלי עשיתי.

 

[shelycat]

שמת לב שבסרטים כמעט ולא מראים מה

קורה אחרי החתונה? היעד שלנו הוא חיים משותפים החתונה היתה פרויקט מעניין ומאתגר בכל כך הרבה רמות אבל בהחלט לא הייתי רוצה שהערב הזה יהווה שיא בחיי מהסיבה הפשוטה כשגומרים לטפס ומגיעים לפסגה אפשר רק לרדת משם. וחוץ מזה יש עוד הרבה חלומות אחרים שכן מתגשמים, צריך לחיות במסגרת המגבלות, ויתרתי על הצעה גרנדיוזית ורומנטית כי לא ראיתי צורך באחת כזאת ומצד שני זכיתי באיש שעושה לי הרבה הפתעות אחרות שמאוד נעימות ורומנטיות לי שהן אינן "פורמליות" כמו שצריך, ובנוסף אפרופו טבעות אירוסין זכיתי בטבעת מדהימה שהיא בדיוק לפי טעמי והיא עצמה מתאימה לחלום שלי לגבי איך הטבעת צריכה להיות (זהב לבן 18K עם יהלומים בשווי 84 נקודות). אני בטוחה שהאיש שאיתי לא היה רוצה שפתאום ברגע אחד מהאישה האסרטיבית והעצמאית שאני אני אהפוך לאחת מה"נסיכות" חסרות האונים שצריכות שיעשו בשבילן דברים-הרי זאת לא האישה בה הוא התאהב! אז צריך להכיר במציאות יש חלומות שיתגשמו ויש חלומות שלא וכשיש אפשרות לבחירה בין החלום ההוליוודי הוורוד(ולא משנה איזה) לבין חלומות קצת יותר שווים לטווח הארוך אני את הבחירה שלי עשיתי.

 

[נועה וגיא]

שלי- כבר עברנו את השלב הזה

הבחור נשבע בכל היקר לו שהוא מת להתחתן איתי. ואני מאמינה לו בכל ליבי כי הוא בחור ישר, כן והוא הוכיח את עצמו לאורך כל הדרך. לגבי לחצים. אז כמו שאחותו הגדירה אותו "הוא בלתי לחיץ בעליל". וכמו שפרטתי: ניסיתי כבר הכל, גם כל המשפחה- דודים - חברים - שכנים - ומכרים. הנ"ל בשלו. יש לו עקרונות ודרך פעולה ובבקשה לא להכריח אותו לכלום. הוא יגיע לזה. אז אני מכבדת את רצונו (זו המשמעות של נישואין, לא?) ומחכה. רק לא כלכך בשקט לפעמים

 

[אוסנת123]

../images/Emo24.gifחיזקי ואימצי

 

[TIFS]

לא מסכימה אתכן ב-כ-ל-ל ../images/Emo18.gif

אני מצטערת אני לא מסכימה אם ההגדרות שהגבר לא יוזם ושהוא נלחץ מהמילה חתונה ושצריך לתת לו לחשוב על זה. שגבר רוצה בחורה הוא ייעשה הכל כדי להשיג אותה והכוונה ה-כ-ל!!!. רמיזות, מניפולציות, שיחות. כל זה לא יעזור לאף אחת ואם בסוף מזה הגבר שלכן ישתכנע. א. אף פעם לא תדעו עד כמה הוא באמת רצה את זה וכמה הוא היה נתון תחת לחץ. ב. יש לי 2 ידידים שמתגרשים עכשיו. אחד אחרי 9 שנות חברות וחודשים נישואים (אתם מקשיבות) והשני אחרי 4 שנות חברות ושנתיים נישואים. ושניהם טוענים: "היא לחצה אותי" אין ספק שאפשר לדבר על מה הכיוון של הקשר מצד כל אחד מבני הזוג כדי לדעת איפה אתן עומדות, ואם אחרי מינימום שנה וחצי הוא עדיין מגמגם אז תדעו שהוא לא בטוח לא בקשר ולא באהבה. אבל אם הוא יציב, איתן ומעוניין אז בסוף הוא יציע לכן וגם ירגיש הכי שלם עם זה.

 

[סמיילי22]

רוצה להוסיף

כמישהי דיי ילדונת (בת 23 ו3 חודשים) אבל נשואה למישהו די מבוגר ממנה (בן 31 וחצי) נכנסתי לסיר הלחץ של "מתי הוא יציע?" ממש ממש הרבה לפני זמני. רק שתבינו שהתחילו לשאול אותי את זה כשהייתי בת 19 וחצי!!!!! (לא ההורים למזלי, אבל כל מיני נשמות טובות). עוד הוסיפו הנשמות הטובות, שאם הוא יוצא עם בחורה בגילי סימן שהוא לא רציני ולא רוצה להתחתן (מצאו להם בחור "לא רציני"...). עברו עליי חודשים רבים של תסכול בגלל שהקשבתי לכל מיני נשמות, ולא חשבתי אף פעם על עצמי. האם אני מוכנה? פחדתי כמו כן לשאול אותו, כדי שלא יבין שאני "לחוצה" עליו, וזה הגביר את התסכול. בסוף, לאחר הרבה עבודה עצמית, וגם לאחר שעברנו לגור ביחד וההורים הכירו והלכנו לארוחות וכו´, כשהעזתי לשאול אותו לאן הולך הקשר הוא אמר שהקשר הולך מבחינתו לנישואים, אבל לאחר שיעבור תפקיד בצבא (הוא איש קבע והיה בתפקיד קרבי). והוא עמד במילה שלו וההצעה הגיעה יום לאחר העברת התפקיד. ואני מצידי, דחיתי את החתונה לאחר ההצעה כמעט בשנה כדי שזה יהיה נוח גם לי. אנחנו התחתנו כשהבשלנו לכך, ללא כל קשר לגיל. עליי אומרים שהתחתנתי "צעירה מדי", עליו אומרים שהוא התחתן "מבוגר מדי". שיגידו עד מחר.

 

[סמיילי22]

רוצה להוסיף

כמישהי דיי ילדונת (בת 23 ו3 חודשים) אבל נשואה למישהו די מבוגר ממנה (בן 31 וחצי) נכנסתי לסיר הלחץ של "מתי הוא יציע?" ממש ממש הרבה לפני זמני. רק שתבינו שהתחילו לשאול אותי את זה כשהייתי בת 19 וחצי!!!!! (לא ההורים למזלי, אבל כל מיני נשמות טובות). עוד הוסיפו הנשמות הטובות, שאם הוא יוצא עם בחורה בגילי סימן שהוא לא רציני ולא רוצה להתחתן (מצאו להם בחור "לא רציני"...). עברו עליי חודשים רבים של תסכול בגלל שהקשבתי לכל מיני נשמות, ולא חשבתי אף פעם על עצמי. האם אני מוכנה? פחדתי כמו כן לשאול אותו, כדי שלא יבין שאני "לחוצה" עליו, וזה הגביר את התסכול. בסוף, לאחר הרבה עבודה עצמית, וגם לאחר שעברנו לגור ביחד וההורים הכירו והלכנו לארוחות וכו´, כשהעזתי לשאול אותו לאן הולך הקשר הוא אמר שהקשר הולך מבחינתו לנישואים, אבל לאחר שיעבור תפקיד בצבא (הוא איש קבע והיה בתפקיד קרבי). והוא עמד במילה שלו וההצעה הגיעה יום לאחר העברת התפקיד. ואני מצידי, דחיתי את החתונה לאחר ההצעה כמעט בשנה כדי שזה יהיה נוח גם לי. אנחנו התחתנו כשהבשלנו לכך, ללא כל קשר לגיל. עליי אומרים שהתחתנתי "צעירה מדי", עליו אומרים שהוא התחתן "מבוגר מדי". שיגידו עד מחר.

 

[סמיילי22]

רוצה להוסיף

כמישהי דיי ילדונת (בת 23 ו3 חודשים) אבל נשואה למישהו די מבוגר ממנה (בן 31 וחצי) נכנסתי לסיר הלחץ של "מתי הוא יציע?" ממש ממש הרבה לפני זמני. רק שתבינו שהתחילו לשאול אותי את זה כשהייתי בת 19 וחצי!!!!! (לא ההורים למזלי, אבל כל מיני נשמות טובות). עוד הוסיפו הנשמות הטובות, שאם הוא יוצא עם בחורה בגילי סימן שהוא לא רציני ולא רוצה להתחתן (מצאו להם בחור "לא רציני"...). עברו עליי חודשים רבים של תסכול בגלל שהקשבתי לכל מיני נשמות, ולא חשבתי אף פעם על עצמי. האם אני מוכנה? פחדתי כמו כן לשאול אותו, כדי שלא יבין שאני "לחוצה" עליו, וזה הגביר את התסכול. בסוף, לאחר הרבה עבודה עצמית, וגם לאחר שעברנו לגור ביחד וההורים הכירו והלכנו לארוחות וכו´, כשהעזתי לשאול אותו לאן הולך הקשר הוא אמר שהקשר הולך מבחינתו לנישואים, אבל לאחר שיעבור תפקיד בצבא (הוא איש קבע והיה בתפקיד קרבי). והוא עמד במילה שלו וההצעה הגיעה יום לאחר העברת התפקיד. ואני מצידי, דחיתי את החתונה לאחר ההצעה כמעט בשנה כדי שזה יהיה נוח גם לי. אנחנו התחתנו כשהבשלנו לכך, ללא כל קשר לגיל. עליי אומרים שהתחתנתי "צעירה מדי", עליו אומרים שהוא התחתן "מבוגר מדי". שיגידו עד מחר.

 

[Hadar p]

אני רואה שאני לא המנג´סת היחידה

כאן

אנחנו גרנו ביחד כבר שנתיים כשהחלטתי ממש להתחיל לדבר ברצינות ולא הפריע לי שאולי זה ניג´וס! בסוף הוא אמר לי שאם הייתי מחכה בסבלנות ל-4 שנים שלנו (הוא אמר את זה בניג´וס שהיה שבועיים לפני שחגגנו 4 שנים) אז היית מקבלת הצעה כמו שצריך ב- 4 שנים! מה אני אגיד לכן.....לא מאמינה!! הוא גבר כמו רב הגברים! וכל עוד אפשר לברוח מזה....אז למה לא? אני מכירה משהיא שאמרה שמרב שהיא מחכה שהוא יציעה לה נישואין אפילו שהם מדברים על זה כל הזמן היא מחכה להצעה! אז מרב ציפיה כבר לא מתחשק לה בכלל!