לירו-המודל הוא היום שונה מבעבר...
היום, הן הפסיכולוג בחדר והן הפסיכיטר שלידו עוסקים בהבדל מהותי אחד : הפסיכולוג (או הפסיכותרפיסט -לטובת העו"ס העושים עבודה נפלאה באותם כלים), משתמש בפה ליצירת שינוי . הפסיכיאטר עובד על אותם קשיים ממקור כימי-ביוכמי פיזיולוגי . ההבדל? התרופות לא יעזרו להתמודדות עתידית עם אותו מצב אלא יאפשרו חיים טובים ומלאים יותר בעת תקופת התרופה, פרט למקרים בהם הדיכאון הוא "ביוכימי" ביסודו ללא טריגרים ברקע (כגון דיכאון חורף, דיכאון לאחר טראומה או מחלה בעת הטיפול הרפואי ולרוב לאחריו). האם הפסיכולוג או העו"ס ישללו את דרך הטיפול הפסיכיאטרית תרופתית? מטפל טוב לא ישלול את הקולגה שלו, וזה ניתן להשליך שכן האורטופד יספק משככי כאבים , יספק תרופות אנטי דלקתיות , אך עיקר העבודה תהיה בפסיזיותרפיה, בהגמשת השרירים והמפרקים. על אותו משקל את עיקר הפיזיותרפיה הנפשית היא מתבצעת אם תרצו או לא בחדר הפסיכולוג או בחדר הקבוצה הטיפולית כהמשך לחלק ניכר מהתהליכים המרפאים. האם הפיחזיותרפיסט יוכל להצליח ללא עזרת האורטופד? כן במקרים קלים, במקרים בהם הכאב נסבל ועדיין ימליץ על תרגול עצמאי כך ששוב הכלי הכי חשוב בטיפול הוא המטופל- שאיפה לאקטיביזציה של הטיפול ומתן האחריות אצל המטופל.אך במקרים "קשים" יותר לא יוכל הפזיותרפיסט להניע את השרירים ללא כאב ואז יהיה צורך באורטופד שיטפל בדלקת ובכאב או בכל בעיה רפואית שמפריעה לשיקום אצל הפסיורתפיסט. האם הפסיכיאטר האם הפסיכיאטר ישלול את הפסיכותרפיה? לא! כי שוב ללא פסיכורתפיה ורק שימוש בתרפוות, אכן יפתור את המצבהרוח טך לט יטפל במשקעים ובבעיות שהביעו למשבר הזה והפציינט יהיה במעגל קסמים תרופתי שהפסיכיאטרים כרופאים מעוניינים להוציאו ממעגל התרופות ולהעבירו למעגל עצמאי ללא תרופות. במחקר השוואתי שהציג מנהל השירות הפסיכיאטרי בתל השומר או משהו כזה, הוא ציין מחקר שבוצע בקרב דיכאונים עם טיפול קוגניטיבי -פסיכותרפי בלבד, טיפול תרופתי בלבד, וטיפול פלסבו וטיפול משולב. כל החולים בצעו סריקות בMRI , התוצאות היו מפתיעות דווקא בשתי הקבוצות הראשונות: 1. אלו שנטלו את התרופה חלו שינויים בגרעין המוח . 2. אלו ששוחו רק עם הפסיכולוג חלו שינויים ברקמת המוח הקדמית. שתי הקבוצות החלימו מדיכאון לחלוטין וחזרו לתפקוד מלא. הקבוצה עם הטיפול המשולב החלימה בזמן המהיר ביותר ובצורה היעילה ביותר מבחינה איכותייתת גם לטווח מניעת החזרה הדיכאון בעתיד. הוא כפסיכיאטר קבע, שמבחינתו הוא היה מעדיף לתת פסיכותרפיה לכל חולה בדיכאון ולו בגלל שהמידע הקיים לגבי תופעות הלוואי של התרופות (בגלל הכניסה שלהן לגרעין המוח), עדיין לא ידועות עד סופן, ורק במקרים המצדיקים זאת במקביל לטיפול פסיכותרפי לתת תרופות או סדרות טיפולי גזע בהתאם לצורך... לאחריו התראיין פסיכאטר אחר שחיזק את דבריו, ואמר שבישראל , אנחנו בין המדינות בעלות האינפלציה במתן כדורי נוגדי דכיאון ולו בגלל חוסר תקציבים שהמשרדים השונים מפנים לטיפול במגפה הבאה-דיכאון וחרדה, יותר זול לתת מרשם וכדור מאשר פסיכותרםפיה לכל אזרח , דבר שלא קיים באף מדינה מערבית מתקדמת שמכבדת את עצמה!!!. מניסיון שעובד מצויין הן בצבא והן במרפאות הציבוריות לברה"ן , המיון וההפניה לפסיכיאטריה מתבצעת ע"י פסיכולוגים ועו"ס שהוכשרו בפסיכיאטריה, ואכן שני הדיסציפלינות מודעות אחת לשנייה וחיות בשלום אחת לןיד השנייה ותורמות לכוחות ההתמודדות של הפונה מחד ולתת יד ועזרה בעת שזקוק לה.
האם יכול לענין אתכם שנארח כאן אנשים שהם מטפלים<לא פסיכולוגים> כדי לשמוע על דרכים אחרות??