קראתי בעניין את כל השרשור
יש כמה דברים שלא הבנתי והראשי איפה את בעניין הזה - ה שהבנצי מכל הסיפור הזה הוא ככה.
ההורים שלחו אותו לדרכו בגיל 22 אחרי הצבא - שה מעודדים אותו לעזוב.
מכאן לא הבנתי כלום ואשמח להבין יותר:
האם את משלמת מחצית משכר הדירה? כי מדבריך הבנתי שלא.
אותך ההורים לא גירשו מהבית, למה עברתם לגור יחד? הלא הוא יוכל לחסוך הרבה יותר כסף ולעבוד הרבה פחות קשה אם ישכיר דירה עם כמה חברים, או במעונות ולא להחזיק את שלכם במשרה שדורשת ממנו לעבוד משרה וחצי
מה היתה הסיבה לכך שהם כל כך מיהרו לשלחו מהבית? הייתי שמחה מאוד לשמוע גם את הצד של ההורים שלו. אני מכירה כמה וכמה הורים ש"זרקו" את הילד מהבית לרוב היתה להם סיבה מצויינת.
כמו שאמרתי אני מכירה כמה ילדים שנזרקו מהבית. אף אחד מהם לא נשאר בתחושה שהוא חייב להורים שלו, אפילו אלה שזה אוביקטיבית הגיע להם לגמרי נהפוך הוא אז איכשהו שוב אני מנסה להבין מה מסתתר מאורי הסיפור.
הוריו שלחו אותו מהבית כדי שיהפוך בוגר. חלק מהבגרות היא לשקול מה נכון לך ומה לא נכון, והשיקולים של ההורים ממש לא קשורים לעניין. ועדין א מגנה אותם במקום לגנות אותו - מכיוון שהוא בוחר ללכת לשם כל הזמן אולי זאת הדרך שלו לקבל עוד קצת בית?
ונגיד שהסיפור הוא אכן כפי שהצגת? למה את חושבת שבגיל 22 תצליחי "לחנך אותו"? מערכת היחסים עם ההורים שלו מאוד ברורה - אם היא לא מתאימה לך למה את לא עושה לך את השיקולים שלך?
אם אכן, כפי שהבנתי מדבריך, את מתעלקת כלכלית על צווארו של ילד (להגדרתך) בן 22 , את לא יוצאת כל כך טוב מהסיפור הזה - בטח לא פחות מהוריו.
