היום בתפוז 12.12.04

[22ק ו ס ם]

דוקינס נגד גולד

שלום לכולם, חדש בפורום שלכם ו"מושאל" מווינט. רציתי לכתוב על הויכוחים המעניינים בין ריצקד דוקינס לסטיבן גולד ואשמח לשמוע את דעתכם בנושא (מצטער שזה יצא קצת ארוך). למי שלא מכיר, קצת רקע: סטיבן ג'יי גולד הוא פלנתיאולוג (שנפטר לפני שנתיים) וריצ'רד דוקינס הוא זואולוג. במשך שנים הם היו חלוקים ביניהם בכמה נושאים עקרוניים שאנסה לפרט בקצרה. כמובן שנושאים אלו היו במסגרת חילוקי דיעות לגיטימיים והיה לשניהם כבוד הדדי רב אחד לשני. הרבה אנשים עיוותו את את הדברים שלהם (בעיקר של גולד) כדי לטעון שכביכול יש פגמים באבולוציה, עברנו כבר את זה. שניהם היו כותבים פוריים בתחום האבולוציה. לגולד היה טור חודשי בכתב העת natural history שהוא קיבץ לספרים (הידוע ביניהם בוהן הפנדה). הכתיבה שלו היא מעשה ידי אמן (אם כי נוטה לפעמים לאריכות יתר) ואין ספק שיש לו ידע נרחב בתחומים רבים (הוא מאוד אהב לצטט בלטינית). הוא היה כותב משפיע מאוד אבל בעיקר בצפון אמריקה. הייתה לו השפעה עצומה ומכאן נובע עיקר הבילבול מכיוון שההשפעה שלו הייתה על הציבור הרחב אבל בקרב חוקרי אבולוציה בולטים הרעיונות שלו לא היו מקובלים ואני אסביר למה. 1) התרומה שנחשבת לחשובה ביותר שלו הייתה שווי המשקל המפוסק ( equilibrium punctuation). בעוד הוא ראה בזה מהפיכה רוב החוקרים מסכימים שזו תוספת די שולית. הרעיון הוא שאבולוציה לא התרחשה בקצב אחיד ואיטי אלא פעלה בשיווי משקל ללא שינוי למשך תקופות ארוכות ואז בעקבות שינויים סביבתיים הייתה התפתחות מואצת למשך זמן קצר. אף אחד באמת לא חשב אחרת למרות שאולי זה לא נאמר במפורש. דוקינס היטיב להמשיל את העניין ליציאת מצרים. אם בני ישראל היו צריכים לעבור מרחק של כמה קילומטרים ב40 שנה, נובע מזה שהם התקדמו בקצב של 10 מטרים ליום וברור שזה לא כך. הם חנו למשך זמון ממושך והתקדמו כל כמה חודשים או שנים מרחק מסוים. 2) הנקודה אולי הכי משמעותית בויכוח ביניהם היא יחידת הברירה הטבעית. דוקינס רואה בגנים את יחידת הברירה וגולד רואה באורגניזם עצמו. גולד טוען שהגנים עצמם הם רק "שומרי החותם" (bookkeepers) ופאסיביים בתהליך הברירה הטבעית. הדיעה הזו ממש לא מקובל היום ויש כמה סיבות לכך: אין שני אורגניזמים (מלבד תאומים זהים) זהים אחד לשני. אם יחידת הברירה היא אדם היינו מצפים שהאדם בשלמותו ייברר ולא כך הוא. כל צאצא מקבל גנים משני ההורים ויצא משהו שונה משניהם. כמו כן גולד מתעלם לחלוטין ממושג הכשירות הכוללת של המילטון (אולי הביולוג החשוב ביותר במאה השנים האחרונות). כלומר, אורגניזם לא מנסה להגן על עצמו בכל מחיר אלא הוא מנסה לשמור על הכשירות הכוללת של הגנים שלו. אפשר לראות איך זה פועל בחרקים חברתיים שבה הגנים לא עוברים חצי0חצי משני ההורים. 3) גולד מתעלם לחלוטין מההתפחויות בסוציוביולוגיה. הרבה מאוד תופעות שלא היה להם הסבר מוסברות בקלות רבה כשחושבים על ברירת של גנים. הוא לא מתייחס למשל לקונפליקט בין הורים לצאצאים, הבדלים בין מיניים ולאטרואיזם. יש המון התקדמות בהבנה של היחסים בין יחידים לאור התופעות הללו וטריברס (trivers) הוא אחד הביולוגים הבולטים שכותב בנושא. 4) אחת ההוכחות לברירת הגנים היא שיש לנו גנים רבים שלא מועילים לנו ולא משמשים לשום תפקיד. מבחינת הגנים עצמם הם מתרבים וזה מה שחשוב, הם משתמשים בנו כמכונות משוכללות ומעבירים עצמם הלאה. 5)גולד נעצר במחשבה שלו כשזה מגיע לבני אדם. הוא לא חושב שהאבולוציה השפיעה על צורת החשיבה (המודעת ולא מודעת) שבה אנחנו פועלים. התחום של פסיכולוגיה אבולוציניות הוכיח עצמו בעשרות תגליות והסברים שלא היו קודם. 6) הוא טוען שמאוד קשה לדבר על השפעה של גנים בודדים כי המערכות מאוד מסובכות. הוא צודק אבל רק בגלל שמשהו מסובך לא הופל אותו ללא נכון וכיום יש לנו יותר הבנה של איך הגנים פועלים ויש הרבה תגליות בתחום אבל כמובן שיש עוד הרבה מה לגלות. כמובן שקבלה של ברירת גנים לא מכתיבה דטרמיניזם ואינה מחייבת התנהגויות מסוימות כמו שאחרים ניסו לעוות ולכרות את הענף עליו הם יושבים.

 

[SilentMike]

תודה. סוף-סוף.

תסתכל בעמודים האחרונים. היו לי כאן כמה דיונים בנושא בזמן האחרון. התחלתי להרגיש קצת כמו מישהו שנחת במציאות חלופית. הנה אחד. ועוד אחד. אם דבר אחד אני לא ממש מסכים. אני מוצא את הכתיבה של גולד (מה שקראתי בכל-מקרה) מחכימה מאוד, ומעניינת לפרקים, אבל בסך- הכל די בינונית.

 

[22ק ו ס ם]

תודה על הקישורים

יש שם כמה אי הבנות בסיסיות. הספרים של דוקינס שונים במהותם (ברובם) מאלו של גולד בזה שיש להם תיזה מרכזית זו או אחרת, בעוד שאצל גולד זה בדרך כלל אסופת מאמרים שאין הרבה קשר ביניהם. הספרים הגן האנוכי והשען העיוור לא ממש דומים ואין מדובר בהמשך כפי שמשהוא שם טען. זה גם עיוות לקרוא לספרים שלו פרשנות רדוקציוניסטית לדרווין. השען העיוור הוא הגנה על האבולוציה ואין לו שום קשר לגן האנוכי. הגן האנוכי הוא אכן פרשנות או פיתוח של דרווין אבל לקרוא לזה רדוקציוניזם זה פשוט עיוות של מה שהוא אומר. הדיעות שלו הם מהמיין סטרים בביולוגיה הרבה יותר משל גולד כפי שכבר ציינתי למעלה. גולד פירסם את הפרשנות שלו על האבולוציה זמן קצר לפני מותו בספר שנקרא The Structure of Evolutionary Theory ומכיל לא פחות מ1433 עמודים! הכתיבה שלו מאוד סלקטיבית. רוברט טריברס, וילאים המילטון ואדוארד וילסון - מחשובי הביולוגים של המאה ה20 כמעט לא מוזכרים שם למשל. גולד מצוין בתור היסטוריון של המדע ואני מסכים שאחרי ההתלהבות הראשונית מהכתיבה שלו זה קצת מעייף. אני חושב שאחת הבעיות שיש לאנשים עם דוקינס היא שהם לא יודעים איפה המטאפורה נגמרת ואיפה המציאות מתחילה. דוקינס כותב לציבור הרחב והוא משתדל לתת מטאפורות ואנשים נתפסים אליהן. למשל, למרות שהוא מאוד נזהר ומסביר שוב ושוב שאין לגנים רצון משלהם אנשים נתפסים למילה אנוכיות ומפרשים אותה בצורה מילולית. הוא יכל בקלות לכתוב ספר יותר מדויק טכנית אבל אז לא הרבה היו קוראים אותו. יצא לי להיות בהרצאה של תומך בריאתנות והם עובדים בדיוק על הנקודות הללו כ"הוכחה" להפרחתה של האבולוציה. נורא קל לעוות רעינות שמוצגים לציבור שאינו מבין בהם ואיןעוד תחום שזה נעשה בצורה כל כך זדונית כמו שנעשה על אבולוציה. והערה לגבי עיקרון ההכבדה של זהבי. זהו אחד העקרונות הכי חשובים שיש בטבע והוא שינה לחלוטין את הצורה שבה מסתכלים על תקשורת בטבע. העיקרון מרכזי ביותר ולמרות שבתחילה הובעה ספקנות רבה לגביו, לאחר שאלן גרייפן הראה שהעיקרון לא רק אפשרי אלא אפילו הכרחי כל תקשורת בטבע נראית שונה כיום. גרייפן הוא ביולוג מתמטי שהוכיח שההכבדה היא אכן איב"א (ESS) אם משהוא מעוניין אני יכול לצרף את ההפנייה למאמרים שלו (שהם די טכניים).

 

[22ק ו ס ם]

אתר כללי מצוין

יש כאן המלצות לספרים בנושאי אבולוציה, מאמרים קצרים שמסבירים את הנושא ואת כל אי ההבנות שיש בקשר אליו ועוד: http://www.rationallyspeaking.org/

 

[amitais]

ואם כבר דוקינס

קראתי את הגן ואת השען. על ספרים אחרים שלו קראתי ביקורות מעורבות. הייתי שמח לקבל ממי שקרא תיאורים של במה עוסקים ספרים אחרים שלו והאם הם מחדשים\מענינים. בויכוח גולד\דוקינס גם אני שייך למחנה דוקינס, כנראה. מלבד הויכוח עניני, דוקינס פשוט כל כך הרבה יותר שנון, עוקצני, אלגנטי. או במילים אחרות - אנגלי.

 

[22ק ו ס ם]

הספר הכי טוב שלו לא תורגם לעברית

וזה הפנוטיפ המורחב (The extended phenotype). טיפוס על ההר הלא סביר זה ספר מצוין אבל הוא לא מהפכני אלא יותר מפרט בהרחבה אבולוציה של תופעות מסוימות כמו התפתחות העין או הכנפיים נושאים שחביבים מאוד על מכחישי האבולוציה. כמו בן יש לו אתר לא רשמי שבו אתה יכול לקרוא מאמרים שהוא כתב. http://www.simonyi.ox.ac.uk/dawkins/WorldOfDawkins-archive/index.shtml

 

[amitais]

טוב, נלך על הפנוטיפ המורחב

כן, את המאמרים באתר כבר קראתי. אגב, יש לאתר דומיין משלו. www.world-of-dawkins.com

 

[SilentMike]

הדומיין הזה הוא היסטוריה.

ג'ון קטלאנו, שתיחזק אותו, עבר כנראה לדברים אחרים. כעת האתר מוחזק באתר הקתדרה ע"ש צ'ארלס סימוני, שדוקינס עומד בראשה. הלינק של קוסם הוא העדיף, כי ה-redirect מהאתר הישן עשוי להתפוגג לפתע.

 

[שפם המקובלים]

תיקון כמה שגיאות "קלות".

1) גולד דווקא מאד מקובל בקרב חוקרי אבולוציה. נסה את science Citation Index אם אינך מאמין לי. 2) גולד לא טוען שלא קיימת ברירה ברמת הגן, הוא טוען שהברירה פועלת בכל רמה אפשרית. 3) גולד פרסם לפחות מאמר אחת על ברירת קרובים ("כשירות כוללת"). 4) התנהגות בעלי חיים, זולתנות וכו' הם רק חלק קטן למדי מהדברים שעל האבולוציה להסביר.

 

[22ק ו ס ם]

גולד פירסם קרוב ל1000 מאמרים וספרים

במהלך חייו אז סביר שציטטו אותו הרבה אבל זה לא מדד לתרומה האמיתית שלו. הוא גם כתב על ברירת שארים אבל הוא לא תרם שום דבר בנושא ומתעלם ממנו לחלוטין בספר שלו. הספר האחרון שלו שבו הוא מנסה לסכם את האבולוציה לפי דרכו הוא מדד טוב למה שהוא האמין בו. הוא התעלם בצורה גסה מהביולוגים החשובים ביותר של המאה שעברה ולא התייחס בכלל לאבולוציה של בני אדם.כמו כן הספר שלו אין מידה לאדם מוטעה לחלוטין על פי עדויות אמפיריות. כמו שכבר כתבתי הוא מאוד היה מקובל בעיקר בצפון אמריקה בעיקר בקרב התרבות הפופולארית. ג'ון מיינרד סמית, אחד הביולוגים החשובים של המאה האחרונה אמר עליו שהרעיונות שלא כל כך מבלבלים שלא ברור בדיוק מה הוא מנסה לומר. אין לו תרומה ממשית לביולוגיה אבל הוא, כמו דוקינס, תרם להסברה שלה. אגב, אני גם לא חושב שדוקינס הוא ביולוג כל כך חשוב אבל הוא ייזכר יותר מכיוון שהוא ידע לנסח בצורה בהירה ולחבר רעיונות של ביולוגים אחרים בצורה ברורה.

 

[שפם המקובלים]

את ספרו האחרון של גולד לא קראתי

אבל את רוב ספריו האחרים כן. וגם את רוב ספריו של דוקינס, כולל הפנוטיפ המורחב. אם דוקינס יזכר בלבד זה יהיה כממשיכו של הרברט ספנסר, האיש שטען שאבולוציה משמעותה "Survival of the Fittest" וכך רוקן אותה מתוכן.

 

[22ק ו ס ם]

התרומה של דוקינס הרבה יותר חשובה

כי הוא יצר מושגים חדשים כמו הגן האנוכי או הממים שהרבה מאוד אנשים משתמשים בהם (והרבה מאוד פעמים מעוותים אותם). הוא כתב בלשון הרבה יותר בהירה לטעמי מגולד (מספיק לראות את חצי הספר שהקדיש לבייסבול כדי ללמוד אריכות מהי). גולד מעולם לא השתמש בעורכים ובספר האחרון שלו יש סיפורים שחוזרים על עצמם במילים זהות כמה וכמה פעמים. דוקינס עשה סינתזה מרעיונות של אחרים ופישט הרבה מושגים שלא היו ברורים להרבה אנשים וזה הרבה מאוד. על כמה מדענים אתה יכול לומר שכותבים בשפה ברורה לציבור לא מקצועי? מלבד זאת, התקפה של גולד על הסוציוביולוגים בשנות ה70 מגוחכת ונובעת מסיבות אידיאולוגיות. עדיין לא הסברת לי איך יכול להיות שהוא נעצר באבולוציה של בני אדם למרות כל הממצאים שמראים אחרת?

 

[שפם המקובלים]

כמו שאמרתי, ממשיכו של ספנסר.

"כי הוא יצר מושגים חדשים"? הוא פשוט לקח רעיונות ישנים והמציא להם מילים. בדיוק כמו ספנסר הזכור לשמצה. חצי הספר שהקדיש לבייסבול יש לו מטרה חשובה- הוא מראה שמה שנראה כנסיגה יכול להיות למעשה שיפור ביכלת הכללית. בתור מי שלא יודע כלום על בייסבול, 50 העמודים האלה היו נחוצים לי כדי להבין על מה הוא מדבר. איני יודע למה אתה טוען שהוא נעצר באבולוציה של בני אדם בשעה שחלק ניכר ממאמריו עוסק באבולוציה של בני אדם. ההתקפה של גולד על הסוציוביולוגים בשנות ה-70 אולי נראית מגוחכת היום ואולי הונעה מסיבות אידיאולוגיות, אבל לסוציוביולוגים (ולממשיכיהם, הפסיכולוגים האבולוציוניים של היום) יש לא מעט טענות מגוכחות. אני אישית פיתחתי דחייה מענף זה לפני שקראתי התקפה כלשהי של גולד על הפסיכולוגיה האבולוציונית כאשר קראתי מאמר בו נטען שנשים בוחרות גברים בעלי קלסתר מאורך ("גברי") בתקופת הביוץ וקלסתר מעוגל ("פחות גברי") בשאר ימי החודש מפני שהאחרונים מפרנסים טובים יותר ולראשונים גנים טובים יותר. עוד לא שמעתי על הוכחה שמי שיש לו פנים ארוכות יותר יש לו גנים טובים יותר, אבל אולי זה נובע מזה שנשים בוחרות אותם יותר כאבות... בכלל, אבולוציה של בני אדם היא פסיק קטן באבולוציה, וכל הכותבים, כולל גולד, עוסקים בה מעל ומעבר לכל פרופורציה. נ.ב: רוצה רשימה קצרה של מדענים הכותבים בשפה ברורה לציבור לא מקצועי? K. J. Hsu S. Stanley D. M. Raup N. Eldredge S. J. Gould R. Leaky G. G. Simpson ספריהם ומאמריהם של כולם כוללים מידע טכני רב משל דוקינס, וכולם קריאים ומובנים בלי צורך ביותר מדי ידע מוקדם.

 

[22ק ו ס ם]

הכתיבה של גולד על בייסבול

רק מראה את ההטייה האמריקאית שיש לו כי את רוב האנשים מחוץ לארה"ב זה לא ממש מעניין. אגב, הרעיון הזה חביב אבל לא כל כך משמעותי. גולד עסק באבולוציה של הני אדם בייחוד מהנקודה שכולם שונים אחד מהשני. נכון שהאבולוציה של בני אדם היא פסיק קטן אבל היא כמובן מאוד מעניינת אותנו כבני אדם. אני לא יודע אם אתה בא מתחום הביולוגיה אבל הדיעות שלך ממש מוטות ולחלוטין לא מייצגות את מה שחוקרים בתחום האבולוציה חושבים. אני לא יודע מאיפה הבאת את הציטוטים על הפסיכולוגיה האבולוציונית אבל הם לחלוטין לא נכונים בצורה שהצגת אותם. עשית מישמש של רעיונות. פסיכולוגיה אבולוציונית מוצאת הסברים לתופעות רבות שלא היה להם הסבר קודם והוכיחה עצמה בהרבה מאוד מקרים. כמובן שצריך להיות זהירים בהסברים כמו בכל תחופ אבל היא אחת הדיסיפלינות המדעיות הכי מהפכניות שיש היום. ממליץ לך לקרוא את הספר של פינקר איך פועל המוח אם לא קראת ונראה לי שבאמת אתה לא בקיא בתחום הזה.

 

[22ק ו ס ם]

אגב לגבי הכותבים שציינת

העובדה אף אחד מהם, מלבד גולד וליקי, לא ממש מוכר לציבור הרחב והם מוכרים הרבה פחות מדוקינס אומרת דרשני לגבי הפופלאריות שלהם לא?

 

[זולל מישמישים]

נקודה למחשבה

התנ"ך הרבה יותר פופולרי מדוקינס בקרב הציבור הרחב. אז זה אומר שהתנ"ך מספק את הסברים יותר נכונים בקשר להיווצרות המינים? והערה: אני לגמרי חובבן בתחום, ולא מכיר את כל החוקרים האלה. אבל הדיון שלכם בהחלט מעניין בשבילי.

 

[22ק ו ס ם]

אתה צודק בהחלט

וזו באמת הייתה התגובה שלי לדברים שהוא אמר בדבר גולד הכל כך מצוטט בקרב חוקרי אבולוציה. התנ"ך מאוד מצוטט וזה לא אומר דבר, מה עוד שציטוטים יכולים להעיד על אי הסכמה עם המחבר. הנקודה שאני נסיתי להעביר היא שהמושגים שדוקינס הכניס לשיח הציבורי והאקדמי הרבה יותר חשובים מאלו שגולד והרבה יותר אנשים משתמשים בהם. זה לא משנה שהוא לא היה הראשון לחשוב על כולם (אם כי הממים זו המצאה שלו). יש הרבה מאוד תיאוריות שעומדות באוויר וממתינות לאדם הנכון שיחבר אותן יחד וזה בדיוק מה שהוא עשה. זה לא נכון שטיעונים אבולוציוניים יכולים להסביר הכל זה רק נראה ככה לפעמים. יש מודלים מתמטיים מורכבים לכל התופעות ויש ניבויים שניתנים לבדיקה אמפירית. בנוגע לברירת אורגניזמים שלמים. צחשוב על זה ככה: אם הברירה הייתה פועלת ברמת האורגניזם, נניח שיש משהו מוצלח ביותר. ברגע שהוא מתרבה הילד שלו יקבל רק את מחצית הגנים שלו ומחצית מאישתו אז איפה כאן ההעדפה? הנכדים שלו יקבלו רק רבע מהגנים שלו וכן הלאה..כל דור רק מתרחק עוד יותר מהמקור וזאת בלי לעשות דבר! ברירת הגנים מבלבלת כי שוכחים שגנים עובדים בקומבינציות עם הרבה גנים אחרים, אבל רק גנים מוצלחים שעובדים היטב עם אחרים ישרדו. אני ממליץ לך ולאחרים לקרוא את הביקורת שנכתבה על ספרו האחרון של גולד. ארוך אבל שווה קריאה. http://human-nature.com/nibbs/02/gould.html

 

[זולל מישמישים]

תשובה

"בנוגע לברירת אורגניזמים שלמים... ברגע שהוא מתרבה הילד שלו יקבל רק את מחצית הגנים שלו ומחצית מאישתו אז איפה כאן ההעדפה? ... כל דור רק מתרחק עוד יותר מהמקור..." אותה טענה בדיוק אפשר להפנות כנגד ברירת הגנים. חצי מהגנים בכלל לא מצליחים לעבור לצאצא. אז למה הם בחרו באופצית ההתרבות הזוויגית? ניתנו כל מיני תשובות לשאלה הזו, והן טובות באותה מידה לברירת הגנים וברירת האורגניזמים. לגבי דוקינס, אני מקווה לכתוב בקרוב את התרשמותי האישית מספרו "הגן האנוכי". המסקנה מהנקודות שהעלית היא שדוקינס הוא טוב בייצור ממים (למשל: "גן אנוכי", "ממים"), לאו דווקא במתן הסברים קוהרנטיים והגיוניים לתופעות הטבע. העובדה שהאבולוציה מתקדמת בקפיצות ולא ברצף, נראית לי משמעותית מאוד מאוד להבנתה. אז אם גולד ניסח אפילו רק את זה, נראה לי שהוא הרים תרומה משמעותית ביותר לחקר האבולוציה.

 

[22ק ו ס ם]

התרומה הזו של גולד אינה ייחודית

כי הרי אף אחד לא באמת חשב שהאבולוציה מתקדמת בצעדים איטיים קבועים (כמו באנלוגיה שדוקינס נתן על ישראל במדבר). מעבר לזה, אין לה שום תובנה חדשה לגבי האבולוציה בניגוד לראיית העולם מבחינת הגן. אתה מתעלם מאלמנט חשוב בברירה הזוויגית והוא שפרטים עושים בחירות מודעות של בני זוג פוטנציאליים. אם הברירה הייתה ברמת הפרט לא היה חשוב לבחור בן זוג מסוים ולא אחר לא? אבל בני אדם למשל בוררים היטב בני זוג. למשל, פנים סימטריים נמצאים במתאם גבוה עם בריאות כללית ופוריות של אישה ולכן יותר אטרקטיביים. בחירה בבן זוג כזה מגדילה את הסיכויים שהצאצא יקבל גנים טובים וכך הוא ישרוד (וכמובן הגנים של הפרט הבוחר גם ישרדו). זה בעיקרון הטיעון של הפטנוטיפ המורחב. שלגנים יש מופעים חיצוניים והם אלו שמפעילים את תהליכי הברירה הטבעית והזוויגית.

 

[זולל מישמישים]

מה החידוש בפנוטיפ המורחב

מלבד המינוח? טפילים חיידקים ווירוסים משפיעים על גוף האורגניזם שבתוכו הם חיים. מה חדש בזה? זוג אורגניזמים החיים בסימביוזה משפיעים זה הפנוטיפ על זה. מה החידוש? "אם הברירה הייתה ברמת הפרט לא היה חשוב לבחור בן זוג מסוים ולא אחר" אבל מה היא לדעתך ברירה ברמת הפרט? ברירה ברמת הפרט היא הבטחת ההתרבות והעברת הגנים אל הדורות הבאים. לכן ברור שחשוב לבחור בן זוג מוצלח. אני לא אומר שאין ברירת גנים. אני אומר שברירת פרטים וברירת גנים אילו שתי דרכים שונות להסתכל על אותה תופעה. לגבי גולד אין לי שום דרך לשפוט את תרומתו לעומת זו של אחרים. לא קראתי אותו, וגם לא חוקרים אחרים מלבד דוקינס. אז אני משאיר את הבמה לאחרים. "אף אחד לא באמת חשב שהאבולוציה מתקדמת בצעדים איטיים קבועים" עד לא מזמן אני חשבתי כך. עד שהתחלתי לקרוא קצת מאמרים באינטרנט. מי שלא מצוי בתוך העניינים יכול בקלות לקבל את הרושם שהאבולוציה היא תהליך הדרגתי רציף. (למשל, לא זכור לי שום איזכור לאופי ה"קופצני" של האבולוציה בספר "הגן האנוכי". יש שם איזכור לכך?) "זה בעיקרון הטיעון של הפטנוטיפ המורחב. שלגנים יש מופעים חיצוניים והם אלו שמפעילים את תהליכי הברירה הטבעית והזוויגית." לגנים יש תפקיד מכריע בכל מה שאנחנו. ה-DNA הוא התוכנית המעצבת שלנו מאותה נקודת זמן שבה היינו תא עובר יחיד. לכן זה טרויאלי לגמרי שהגנים משפיעים על כל דבר ודבר שעושה האורגניזם באופן רצוני או לא רצוני. אכילה-הליכה-חיזור-עיכול-פעימות הלב-מחשבות. הכל. הברירה הזוויגית נקבעת לא רק על ידי הגנים כי אם גם על ידי תנאי סביבה, וגם על ידי תרבות. קח שני תאומים זהים, שים אחד בבנגלה-דש ואת השני בנורבגיה, ותקבל התנהגויות מיניות שונות לחלוטין. טוב, אני בספק אם זה נכון להדגים עקרונות אבולוציוניים על בני אדם. אז קח שתי שפנות זהות, אחת תשים באיזור של שפע אוכל אחת באיזור של מחסור, ותקבל התנהגויות מיניות שונות (וכן, ההתנהגויות האפשריות השונות כולן "רשומות בגנים" בצורה כזו או אחרת. זו טאוטולוגיה טרויאלית. יתכן שהגנים פשוט עיצבו לשפנה מוח מאד מפותח וורסטילי, שמאפשר לה לקחת החלטות רלוונטיות במצבים לא מוכרים.)