היום בתפוז 12.12.04

[22ק ו ס ם]

גנים מתחרים אחד בשני

וזו הנקודה החשובה ולכן לא כולם יבררו. למשל, גנים שמעידים על פוריות יעניקו יתרון לפרט שמחזיק אותם ולכן יבחרו יותר פעמים. כמה הערות אחרות: צריך להבדיל בין כתיבה פופולארית לבין כתיבה מדעית. יש הרבה רעיונות באבולוציה שלא דוקינס ולא גולד מעבירים והם לא הופכים אותם לפחות חשובים בהכרח. דוקינס זווקא מזכיר את גולד ושיווי המשקל המפוסק שלו בספר השעון העיוור. דבר נוסף, ואני באמת לא אומר את זה בביקורת אישית לך. רצוי לא להתבסס על כותב אחד וזה נכון לכל תחום. אני חושב שזה מצוין שאתה מתעניין בתחום אבל לפני שתוכל לשפוט תקרא עוד ספרים של דוקינס ואת גולד ואם תוכל גם ספרות יותר מקצועית (אני מניח שאתה לא מהתחום). צריך להבדיל בין ה"קרבות" שיש בפסרות הפופולארית לבין המדע האמיתי והנוקשהץ כמו שאמרת, פופולאריות לא מבטיחה הצלחה אקדמית ואם היית מתבסס רק על פופולאריות אז היית חושב שיש קודים בתנ"ך ויצורים מהחלל ביקרו כאן (ע"ע אריף פון דניקן). רוב הביולוגים שמתעסקים באבולוציה לא חושבים שגולד חשוב והרבה מאוד לא מבינים מה הוא אומר. יתכן מאוד שהבעייה היא איתם והוא רואה דברים שאחרים לא, אבל אם מדובר במוחות הרבה יותר מבריקים משל שנינו סביר שיש בזה משהו. דבר אחרון, הטענה שאם תיקח תאומים זהים ותגדל אותם במקומות שונים תקבל התנהגויות מיניות שונות לחלוטין לא נכונה. זה נכון שתאומים יהיו דומים יותר אם יגדלו יחד אבל יש התנהגויות מיניות (ואחרות) שהן אוניברסליות לכולםץ התחום של בחירת בן זוג למשל נחקר בעשרות תרבויות ברחבי העולם (רבות מהן לא מערביות) והממצאים זומים להפליא. אם תרצה ארחיב על זה מאוחר יותר. אמרת נקודה חשובה בקשר

 

[זולל מישמישים]

מסכים איתך שכדאי לקרוא

הרבה כותבים אם רוצים להתעמק בתחום מסויים. מעבר למאמרים באינטרנט וידע אישי, אני התחלתי מהספר "הגן האנוכי" ואני עכשיו לקראת הסוף שלו (גם קצת ספרים בנושאים קרובים כמו "עולם החושים" של דאונר שהוא מצויין בעיניי, ו"הקוף העירום" של מוריס שהוא לדעתי מיושן ולא רלוונטי). אז זו נקודת ההתייחסות שלי. אני חושב שה"הגן האנוכי" הוא לא בחירה טובה להתחיל ממנה, ומהרבה סיבות. אבל זה לפוסט אחר. (יש כמה נקודות בספר שאני רוצה להעלות פה לדיון). "גנים מתחרים אחד בשני וזו הנקודה החשובה ולכן לא כולם יבררו. למשל, גנים שמעידים על פוריות יעניקו יתרון לפרט שמחזיק אותם ולכן יבחרו יותר פעמים." מה חדש בזה? האם זה לא העיקרון המרכזי של הניאו דרויניזם? (כלומר ברגע שגילו את ה-DNA והגנים אז זו היתה התובנה המיידית והראשונית, הנובעת מהתאוריה המקורית של דארוין, ומפריטה אותה לרמה המולקולרית. אני טועה?)

 

[שפם המקובלים]

עוד אחת מהטעויות שלך

"כי הרי אף אחד לא באמת חשב שהאבולוציה מתקדמת בצעדים איטיים קבועים (כמו באנלוגיה שדוקינס נתן על ישראל במדבר). ". לא זו בלבד שספרי לימוד בביולוגיה משנות השבעים ואפילו השמונים בהחלט הביאו טענה זו, מצאתי אותה אפילו בספר הדרכה למורי שביולוגיה של רעיה אילן משנות ה-90. עד שנות ה-70 היתה מקובלת התיאוריה של Phyletic Gradualism, לפיה הכחדה אמיתית היא מאורע נדיר, ולאמיתו של דבר מין שלם הופך בצעדים איטיים למין אחר, או כפי שנוסח בספר משנת 1972 "למעשה, הכחדה היא ההצלחה האבולוציונית המוחלטת". מי שטוען את הטענה שלך פשוט לא מכיר את הספרות שקדמה לגולד.

 

[22ק ו ס ם]

ממתי ספרי לימוד הם מדד?

יש בכמה מקומות בארה"ב שמעמידים את האבולוציה אל מול הבריאה בספרים שלהם אז מה? כמו שכבר צוין קודם הרעיון כבר עמד באוויר וגולד אולי זה שניסח אותו מפורשות. בכל מקרה הרעיון עצמו לא ממש מהפכני ולא ממש קריטי להבנת האבולוציה בניגוד לרעיון של הגן האנוכי (שאני מסכים שגם הוא עמד באוויר ודוקינס רק ניסח אותו מפורשות).

 

[זולל מישמישים]

ההיפך הוא הנכון

עיקרון ההתקדמות בקפיצות נחוץ כדי להבין ממצאים מאובנים שקיימים ובעיקר שלא קיימים. התחושה שלי היא שהגן האנוכי תורם בעיקר ניסוחים מסורבלים כדי להסביר תופעות טבע. למשל: שאלה: למה ארנבת רצה מהר? תשובה א: הארנבות שרצו לאט נטרפו, בעוד שהארנבות שרצו מהר נמלטו מהטורפים וזכו להעמיד צאצאים ולהעביר להם את הגנים שלהם. תשובה ב: יש גן אנוכי שאחראי על ריצה מהירה בארנבות, שזה בעצם שיתוף פעולה של כמה גנים אנוכיים, שהיו בתחרות עם גנים אחרים שהיו אצל ארנבות אחרות. אז כל הגנים האנוכיים האילו של הריצה המהירה תכנתו את מכונות השרידה הארנביות שנשאו אותם, כך שמכונות השרידה ירוצו מהר ויזכו להעמיד צאצאים, כך שהתוצאה היתה שאותם גנים אנוכיים השתמשו למעשה בארנבות ובמערכת הרבייה שלהם כדי לשכפל את עצמם.

 

[SilentMike]

לא קפיצות.

לא קפיצות, אלא ספרינטים מהירים. וזו הבעיה בגולד, שלמרות שהוא לא פחות דרגן מכל אחד אחד אנשים מתאהבים ב-"קפיצות" שלו, וחושבים שזה משהו. בעיקרון כל מה שהתיאוריה של גולד אומרת זה שרוב השינויים האבולוציוניים מתרחשים בהדרגה, אך בתקופות זמן קצרות יחסית, שביניהן יש תקופות ארוכות יותר של חוסר שינוי (סטאסיס אעלק). זה הכל. סֵה טוּ. מה שדוקינס עושה זה הסבר. הוא מוציא לאור את יחידת הברירה האמיתית, הגן, מסביר איך האבולוציה עובדת בהגיון, ואח"כ חוזר לפרטים עצמם (פרט=היצור החי המדובר) וחוזר לרמת הגנים רק כאשר יש בכך צורך. צריך לפשט עיקרון מדעי ככל האפשר כדי להסביר אותו תוך כדי שמירה על נאמנות לעיקרון המדעי, אבל לא יותר. להתעלם מהגנים כיחידת ברירה זה לא מתאים מאז "מהפכת וויליאמס".

 

[22ק ו ס ם]

לא עניין של סירבול

אלא עניין של נכונות. תיאוריית הגן האנוכי היא עובדה מדעית גם אם ההסבר שלה מורכב יותר. לא הכל ניתן להסביר בפשטות ולפעמים צריך להיכנס לעובי הקורה על מנת להבין דבר לאשורו.

 

[זולל מישמישים]

עובדה מדעית?!?!

לא קצת הגזמנו? מדובר בתיאוריה המנסה להסביר אוסף של עובדות מדעיות (ואולי יש לומר מודל ולא תיאוריה). קראתי את הספר "הגן האנוכי" ולגמרי לא השתכנעתי שיש פה איזה יתרון על פני תיאוריית "ברירת פרטים" הוותיקה יותר של הניאו דארוויניזם. בהזדמנות אפרט את הסתייגויותיי (הרבות). את חלקן כבר הזכרתי פה ושם.

 

[22ק ו ס ם]

זה המודל המקובל כיום

התעלמות מברירה ברמת הגן תתעלם מברירת שארים וחוק המילטון שיש לו תמיכה רבה מאוד. שוב, אני ממליץ לך לקרוא את הביקורת על הספר של גולד בלינק הבא ואת הקטע שמתייחס לברירת הגנים. http://human-nature.com/nibbs/02/gould.html

 

[isza]

"אותה טענה בדיוק אפשר להפנות כנגד

ברירת הגנים. חצי מהגנים בכלל לא מצליחים לעבור לצאצא" דווקא ניתן להסביר זאת ע"י ברמת הגן. אל תשכח שהגן הוא אנוכי. לגן הקובע את הברירה הזיווגית כלל לא אכפת מהגנים האחרים, ולא אכפת לו האם רק חצי מהם עוברים או אף אחד בכלל. הגן הזה נותן יתרון גדול לעצמו בכך שהוא יוצר שונות ומגוון גדול יותר במאגר הגנטי. כיוון שהסביבה משתנה כל הזמן, לאותה הקבוצה שיש אצלה רביה זיווגית יש יותר סיכויים לשרוד, ולהמשיך את קיומו של אותו הגן האחראי על הרביה הזיווגית. גם אם היצור הסתגל מאוד לסביבתו, ישנם הרבה מאוד פרזיטים שמשתנים כל הזמן, ולכן נוצר "מרוץ חימוש" בין הפרזיטים לפרטים באוכלוסיה (כפי שדוקינס מתאר בצורה טובה ב"שען העיוור" בפרק על אבולוציה בונה), וכאשר יש רביה זיווגית לפרטים יש יותר סיכויים לעמוד בקצב, וגם להקשות על הפרזיטים (שכן בניגוד לבעלי חיים המתרבים ברביה אל מינית, אצל הפרטים במתרבים ברביה זיווגית נוצר בכל דור "אוסף" של גנים מהמאגר הגנטי השונה מאוסף הגנים של ההורים). וחוץ מזה, אולי רק חצי מהגנים עוברים לצאצאים, אבל הסתברותו של הגן האחראי על הרביה הזיווגית לעבור לדורות הבאים הוא 100% ולא 50 (חוץ ממקרים נדירים). כלומר הגן הזה לא מוריד מסיכוייו לעבור לדורות הבאים ולהגדיל תפוצתו לאוכלוסיה, אלא דווקא מגדיל את סיכויי הנשא שלו להתרבות ולהעביר את הגן לדורות הבאים. אז דווקא אם מסתכלים על הברירה הזיווגית מנק' מבטו של הפרט, באמת נוצר פה פרדוקס, אבל אם תסתכל על זה מנק' מבטו של הגן האנוכי האחראי על הרביה הזיווגית, הכל הופך להרבה יותר ברור (לפחות לדעתי).

 

[זולל מישמישים]

אפשר הסבר?

"לגן הקובע את הברירה הזיווגית כלל לא אכפת מהגנים האחרים... הסתברותו של הגן האחראי על הרביה הזיווגית לעבור לדורות הבאים הוא 100% ולא 50... אבל אם תסתכל על זה מנק' מבטו של הגן האנוכי האחראי על הרביה הזיווגית..." יש דבר כזה "גן הקובע את הברירה הזיווגית"? נשמע לי מושג מאוד מוזר. יש מין הסתם אינספור גנים האחראים ליצירת ותפקוד מערכת הרבייה הזכרית, כמו גם גנים אחרים המעניקים התנהגות זכרית, ובנוסף כרומוזום שלם שיש לזכר ואין לנקבה כולו מלא בגנים. כנ"ל לנקבות. אתה יכול להסביר מהו "גן הקובע את הברירה הזיווגית"? (אם אכן יש דבר כזה)? האם זה מושג הלקוח מ"השען העיוור" של דוקינס? (שאותו לא קראתי). אם כן אשמח להסבר, כי מההיכרות המינימליסטית שלי עם מדע הביולוגיה זה נשמע לי רעיון מוזר ביותר.

 

[isza]

אתה צודק,

זה היה פשוט ניסוח לא טוב. גם אני לא מומחה לביולוגיה, אבל אינני חושב שמדובר בגן אחד (גם אם מדברים רק על הגנים ה"בסיסיים" האחראים על המיוזה וכו' ולא על כל ה"שכלולים"...). מצד שני, זה תלוי איך בדיוק אתה מגדיר "גן". מכל מקום, הרעיון לא משתנה. הגן, או קבוצת הגנים הללו לא מורידים את סיכויי עצמם לעבור לדורות הבאים, אלא מורידים את הסיכוי של הגנים האחרים. למעשה, הם בעצם מעלים את סיכוייהם של הנשאים שלהם לשרוד עד גיל הבגרות ולהתרבות בממוצע, ובכך בעצם הופכים לנפוצים במאגר הגנטי. אבל כאשר מסתכלים על זה מנק' ראותה של הברירה ברמת הפרט, נתקלים בפרדוקס: איך יכול להיות שהתפתח במהלך האבולוציה מגנון תורשה המעביר רק חצי מהגנים של הפרט, כאשר בעצם מטרתו של הפרט היא להעביר כמה שיותר את הגנים שלו לדורות הבאים? מקווה שעכשיו כוונתי מובנת יותר.

 

[זולל מישמישים]

לא ממש מובן

"תלוי איך בדיוק אתה מגדיר "גן"". אני מציע: חתיכת DNA האחראית לסנתז חלבון מסויים או מולקולה אחרת כלשהיא הדרושה לתא או לאורגניזם לצורך תפקודו (ראה תמונה). מה דעתך? הערה: יש משהו מאוד מבלבל בשימוש במילה "גן". לפעמים הכוונה לאלל ("כמו במשפט: "הגן האחראי לעיניים שחורות". לפעמים הכוונה לזוג אללים הומולוגים, לפעמים הכוונה ללוקוס בעל הפוטנציאל להכיל את כל האללים החליפיים זה לזה, לפעמים הכוונה לסך כל האללים של גן (לוקוס) כלשהוא). המשמעויות אמנם קרובות, אבל זה יכול מאוד לבלבל. "הגן, או קבוצת הגנים הללו לא מורידים את סיכויי עצמם לעבור לדורות הבאים, אלא מורידים את הסיכוי של הגנים האחרים. למעשה, הם בעצם מעלים את סיכוייהם של הנשאים שלהם לשרוד עד גיל הבגרות ולהתרבות בממוצע, ובכך בעצם הופכים לנפוצים במאגר הגנטי." לא ברור לי מה אתה מנסה לומר. בחלוקה המיוטית, כידוע, כל אלל של גן הטרוזיגוטי, יימצא ב 50% מתאי הזרע והביצית (האם יש חריגים מהכלל הזה? דוקינס מדווח שכן. וזה נשמע מפתיע.) כל גן כמעט "מעלה את הסיכוי של הנשא שלו" לשרוד ולהתרבות. ויותר מכך. ה-DNA הוא תוכנית הבניין של הגוף, ולכל גן כמעט יש תפקיד חיוני - או בבניית הגוף או בתיפקוד אחר כלשהוא. גן שאינו כזה הוא או חסר תפקיד (לדעתי אין כאילו, כי קטעי ה JUNK DNA לא נחשבים ל"גנים"), או שהוא גן קטלני (ואז האורגניזם לא יכול לשרוד ולהתרבות, כל שהוא כבר מחוץ למשחק). בקיצור, לא מבין מה אתה מנסה לומר. להבנתי המושג "קבוצת גנים האחראית לרבייה זויגית" הוא מושג שלא יכול להיות תקף. במינים בעלי היתרבות זויגית, לכל הגנים כולם (או לפחות לרובם המכריע) מעצם חיוניותם לאורגניזם יש להם תפקיד להמשך קיום הרבייה הזויגית.

 

[isza]

אנסה להבהיר את כוונתי

"חתיכת DNA האחראית לסנתז חלבון מסויים או מולקולה אחרת כלשהיא הדרושה לתא או לאורגניזם לצורך תפקודו. מה דעתך?" אני דווקא התכוונתי לגן במובן שדוקינס משתמש בו. מידע תורשתי העובר מדור לדור במשך דורות רבים ו"מתערבב" אצל נשאים שונים, שפועלת עליו הברירה הטבעית. כאשר כתבתי "גן האחראי על הרביה הזיווגית", לא התכוונתי כמובן לגן אחד לפי הגדרתך... "לא ברור לי מה אתה מנסה לומר. בחלוקה המיוטית, כידוע, כל אלל של גן הטרוזיגוטי, יימצא ב 50% מתאי הזרע והביצית " לא כאשר הוא נמצא אצל שני ההורים... בכל היצורים החיים כיום (שמוכרים לי), הסיכוי שהגן האחראי על הרביה הזיווגית יעבור לצאצאים הוא לא 50% אלא 100%. לכן הוא לא מוריד את סיכויו לעבור לדור הבא, ועצם קיומו לא מפריך את הברירה ברמת הגן, אלא יותר של הפרט. "כל גן כמעט "מעלה את הסיכוי של הנשא שלו" לשרוד ולהתרבות." אנסח זאת בצורה שונה: בגלל הסיבות שהזכרתי בהודעותי הקודמות (ואני מניח שבגלל עוד הרבה סיבות אחרות), העדיפה הברירה הטבעית את הגנים האחריים לרביה הזיווגית (הכוונה למיוזה, שחלוף וכו') על פני הגנים לרבייה אל-מינית. "לכל הגנים כולם (או לפחות לרובם המכריע) מעצם חיוניותם לאורגניזם יש להם תפקיד להמשך קיום הרבייה הזויגית" כן, אבל יש להם תקפיד מכריע גם אצל מינים שמתרבים ברביה על מינית. שוב, כאשר אני אומר "גן האחראי על הרביה הזיווגית", אני מתכוון לקבוצה של ציסטרונים, שהפנוטיפ שלהם הוא יצור המתרבה ברביה זיווגית (לא כל היצור-רק דרך התרבותו...). כבר שכחת ממה התחלנו. אתה טענת שהעובדה שחצי מהגנים של הפרט לא עוברים לצאצאיו היא טענה כנגד הברירה ברמת הגן. אני כתבתי שזו דווקא עובדה שלא ניתן להסבירה אלא ע"י ברירה ברמת הגן (או שיש עוד הסביר שאני לא מכיר? בכל מקרה ניתן להסבירה ע"י תאורית הגן האנוכי). הגן האחראי על (או קב' הגנים שהפנוטיפ שלהם הוא) הרביה הזיווגית הוא גן אנוכי. הוא נותן יתרון לפרט יחסית לגן האחראי על רביה אל מינית, וזה גורם לברירה הטבעית להעדיף אותו, ולכן הוא נפוץ באוכלוסיה. לא אכפת לו כמה מהגנים האחרים של היצור עוברים לדורות הבאים. אבל מה, לברירה ברמת הפרט קשה להסביר את זה (אם בכלל אפשר). עכשיו כוונתי מספיק ברורה? ובקשה לי אליך: יש הרבה דברים שקשה לנסח. במקום להיטפל לפרטים קטנים, תנסה קודם להבין את העיקר בדברי. אחראי שנסכים על העקרון, נוכל להתווכח גם על הפרטים הקטנים.

 

[שפם המקובלים]

טיעון מעניין.

קודם כל, אתה לא הציבור הרחב. זה שאתה לא מכיר כותב מסוים לא אומר שהציבור הרחב לא מכיר אותו, במיוחד כאשר הציבור הרחב כולל קצת יותר מאשר את הציבור הרחב בישראל. שנית, ממתי פופולאריות היא מדד לאיכות?

 

[זולל מישמישים]

בזכות מה מכונית נוסעת?

בזכות הגלגלים או בזכות המנוע? בזכות שניהם כמובן. כשמסתכלים על צורת גליל מהצד הוא עגול או מלבני? שניהם. תלוי מאיזה צד אתה מסתכל. האינטואיציה שלי היא שאין סתירה בין ברירת אורגניזמים וברירת גנים. כלומר, הויכוח הוא פילוסופי בלבד. מדובר בשני צדדים של אותו מטבע. קראתי את נימוקיו של דוקינס (בספר "הגן האנוכי") כנגד ברירת האורגניזמים ולא השתכנעתי. בברירה הטבעית, האורגניזם שואף לשרוד ולהפיץ את הגנים שלו. מי ששורד ומתרבה הוא האורגניזם המתאים לסביבה ולסיטואציה החיצונית. (זה לא הגן שמתאים לסביבה, כי אותו גן שיביא להצלחה אצל אוכל העשב, יהיה הרסני אצל אוכל אבנים). מי שעותקיו המדוייקים מתקיימים לאורך מיליוני שנים הוא הגן. מי שעובר מוטציות הוא הגן שהופך לגן שונה וחדש, ובעקבותיו משנה האורגניזם הצאצא את צורתו. האם הגן ששרד הוא מוצלח/מתאים יותר מגן שלא שרד? זו שאלה פילוסופית שהתשובה לה תלוייה בנקודת המבט שאתה בוחר לקחת. הגן ששרד הוא זה שהיה נחוץ לקיומם של מין (או מינים) מסויים ששרד את הברירה הטבעית. אלא אם כן ישנן תצפיות העומדות בסתירה לאחת משתי הגישות. אבל לפי התרשמותי לכל תופעה אבולציונית או התנהגותית (וכן להיפוכה) החוקרים מצליחים להמציא שלל הסברים יפים, אז תומכי שתי הגישות יצליחו להסתדר עם כל מימצא שהוא.

 

[קורניליוס25]

-->חיכוך ודחף

 

[isza]

אל תשכח ששאיפתו של האורגניזם לשרוד

ולהעביר את הגנים שלו לדורות הבאים, גם היא נגרמת בעיקר ע"י הגנים שלו, ובגלל שהשאיפה הזאת נותנת יתרון גדול להגנים הגורמים לכך. זו עדיין ברירה ברמת הגן. "מי ששורד ומתרבה הוא האורגניזם המתאים לסביבה ולסיטואציה החיצונית. (זה לא הגן שמתאים לסביבה, כי אותו גן שיביא להצלחה אצל אוכל העשב, יהיה הרסני אצל אוכל אבנים)." האורגניזם סופו למות, ושרידתו חשובה רק עד שהוא מתרבה (או כל עוד הוא מטפל בצאצאיו). דוקינס מדגיש פעמים רבות שגנים אחרים הם חלק חשוב מהסביבה של הגן, והוא אף כותב זאת במפורש מספר פעמים. הנה ציטוט לדוג' (השען העיוור, עמ' 187): "...אחד ההבטים החשובים ביותר של ה"סביבה" שבה מועדף גן, או אינו מועדף, הוא שאר הגנים שכבר נפוצים באוכלוסיה; כלומר, שאר הגנים שרבים סיכוייו להיות שותף לגוף אחד עמם. ... והרי לנו תמונה של צוותי גנים העוברים את האבולוציה שלהם יחדיו לקראת פתרונות שיתופיים לבעיות. כלומר, הגנים עצמם אינם עוברים כל אבולוציה, הם רק שורדים או לא שורדים במאגר הגנטי. ה"צוות" הוא העובר אבולוציה". ברירה של רמת הגן (לפי איך שאני מבין אותה), אין כוונתה שהברירה חייבת לפעול רק על גן בודד אלא גם על מס' גנים, ע"פ הפנוטיפ שלהם. אני לא יודע אם ניתן לראות בזה גם ברירה ברמת האורגניזם (אני גם לא ממש יודע למה מתכוונים כאשר מדברים על הברירה ברמת האורגניזם...).

 

[שפם המקובלים]

"הונטיל האנוכי"...

פרט הוא מאגר של גנים. ישנם מקרים מעטים מאד בהם הברירה של גן מסוים נפרדת מהברירה של המאגר כולו. רק מה, כאשר יש עשרות מליונים של מינים ולכל אחד מהם אלפי גנים "מקרים מעטים מאד" יכולים לספק מספיק אנקדוטות למילוי ספרים שלמים. יתרה מזו, פרט הוא לא הרמה העליונה של מאגרי גנים. גם אוכלוסיה היא מאגר כזה, וכמובן שגם מין. הברירה פועלת גם ברמות אלה. הבעיה בספרים המוקדמים של דוקינס אינה הבאת התיאוריה של ויליאמס אלא הצגתה כתיאוריה שמסבירה כל דבר באבולוציה, מה שפשוט אינו נכון עובדתית.

 

[22ק ו ס ם]

זו בדיוק הבעייה של ברירה ברמת הפרט

שהיא הרי לא נעצרת שם ונגמרת בברירת קבוצות שלא אפשרית למעט במקרים קיצוניים ומוגדרים. אף אחד לא תיעד התנהגות של ברירת קבוצות והיא גם לא אפשרית כי היא לא מייצר איב"א וחשופה לפלישה של גנים לא משתפי פעולה.