היום, היום הזה ממש...

[yaelia]

כלכך מרגש

וכמה טוב שעבר ושאת במקום הרבה יותר חזק ועצמתי היום.

 

[ילדותי השניה]

מרגש מאד, וגם עצוב בתור צברית

לחשוב שככה נראים הישראלים בעיני עולים חדשים (לא ממש מפליא

, אבל מאד מאד עצוב). שמחה שעכשיו את מרגישה שייכת

 

[אשרי האשה]

ילדות קשה. גדלת להיות אשה אמיצה

ובהחלט זכית שהורים שעשו הכל בשביל הילדים שלהם. נקווה שבעזרת מה שאת היום, תוכלי את לעשות להם.

 

[h i l a l]

ריגשת אותי ../images/Emo7.gif

 

[מתלבטת6]

ריגשת אותי ../images/Emo7.gif

את אדם מאד מיוחד. אשרי משפחתך שיש להם אותך

 

[shpar]

חייבת להגיב, בדכ לא מגיבה

פשוט ריגשת אותי בכל מילה ומילה, עבר עליך המון. בטוחה שלמרות הקשיים חלק מהם הפכו אותם להיות מה שאת היום ובטוחה שאת בחורה מדהימה. מאחלת לך את כל הטוב שבעולם

 

[ירדן של ירון וטל]

מרגש כל כך../images/Emo24.gif../images/Emo7.gif

אמא שלי , כאילו דיברת עליה. כבר 31 שנה בארץ. עדיין לא שוכחת ש"שם" היא היתה יהודייה. ופה היא עדיין רוסייה... את מדהימה!

 

[תפי]

כל כך מרגש

וכואב כל כך

 

[tookish]

ממש מרגש ../images/Emo7.gif

כל הכבוד לך ולמשפחה שלך.

 

[קרניר]

כולי צמרמורות,../images/Emo24.gif

את נשמעת אישה מדהימה. רגשת אותי מאוד

 

[חושחושה]

../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gifגרמת לי לבכות, כך על הבוקר

כתבת מרגש ועצוב, וכל כך שמחתי לקרוא את הסוף האופטימי של הסיפור, מאחלת לך עוד הרבה שנים טובות ויפות ב "ארצנו הקטנטונת", שלעיתים היא איומה וקשה, אבל היא כל מה שיש לנו. הכתיבה שלך מאוד מיוחדת בעיני.

 

[גלשני]

נפלא.

מרגש ומרטיט את הלב. האם היית עושה לילדתך את אותו הדבר?

 

[עינבלית]

יש לי דמעות בעיניים../images/Emo24.gif

ריגשת מאוד. מאחלת לך את כל הטוב בעולם וגם למשפחתך!

 

[Dimaya]

../images/Emo41.gifתודה לכל מי שלקחה את הזמן וקראה

ריגשתן אותי מאוד בתגובות שלהן. תודה על כל המילים החמות. זו אחת החוויות המרכזיות של חיי - בעוצמתה, בהשפעתה, במשמעותה לגביי. החוויה היחידה שאני יכולה להשוות אליה מבחינה זו היא חווית הלידה של בתי והפיכתי לאמא. משהו מטלטל, משהו שכל-כך מנער את כל ההוויה, משהו כל-כך מפחיד, ומרגש, ומתעתע, ובלתי צפוי, ו-"מה אני עושה כאן?" כזה... משהו שיש לו התחלה מאוד ברורה ומוגדרת, אבל אין לו סוף - זה תהליך למידה ארוך עם הרבה תקוות, וחלומות, ופחדים. לא מדברים על זה הרבה "אצלנו". ילדי המהגרים - "דור שני להגירה" - זו קבוצה די מוזנחת מבחינת חקר סוציולוגי. תמיד אמרו ש"ילדים מסתגלים הכי טוב". אמירה זו- יש בה כל-כך הרבה זלזול ואדישות. אני רק יכולה לדמיין איך חיי היו נראים אם רק מישהו אחד היה חושב, שללמוד שפה עדיין איננו שווה ערך ל"הסתגלות טובה". היום, כשאני אמא, אני מנסה לדמיין מה הרגישו הורים שלי - איזה פחד תהומי לעתיד הילדים, - שהם קיבלו החלטה כל-כך קשה, אספו את המשפחה ונסעו בלי כלום לארץ שומקום, בה אף אחד לא חיכה לנו. רבים אומרים: "את חיי אני אתן לילדים שלי". זה מה שהורים שלי עשו. ממש ככה - בלב שלם, בלי להתחרט, בלי לנפנף, בלי לדרוש שום דבר בתמורה. הלוואי ואני אדע להיות אמא חצי טובה לבת שלי כמו שאמי - אליי.

 

[Nona a]

מאוד מרגש לקרוא את מה שאת כותבת

אני בת ל"מהגרים" שהתחתנו ועלו זמן קצר לפני שנולדתי ולכן לא נתקלתי בקשיים דומים אבל לאחרונה אני חושבת לא מעט על ההשפעות של כל מיני דברים שקשורים לכך: לדוגמה, שאמא של אימי לא יכלה לעזור לה ולא היתה לצידה כשנולדו לה בנותיה (היא הגיעה שנים רבות אח"כ). וגם דברים אחרים שקשורים בהשפעה על הילדות שלי (שבזמנו חשבתי שהיתה מאוד מאושרת והיום יש לי קצת מחשבות אחרות)... מקווה שבהמשך יהיו לך תמיד חיים מאושרים וקלים !

 

[טיפוטף]

קראתי ודמעתי

ואת גם מצליחה להעביר רגשות בצורה כל כך ברורה בכתיבה שלך. אין ספק שגם מי שנחשב כ"סיפור הצלחה" נושא עימו הרבה צלקות. אני גם זוכרת בעצמי ילד אחד שהיה בכיתה שלי, מהעולים המעטים מרוסיה של שנות ה- 70, הוא הגיע בכיתה ה' ותמיד היה נטע זר, המבטא, ההתנהגות, ההורים השונים. אני זוכרת אותנו, בני הכיתה, צוחקים עליו, ואני גם זוכרת את ההתנהגות שלו כלפי חוץ, מה שנקרא "עור של פיל", אבל אין ספק שזה בא להסוות על הרגישות והעלבונות.

 

[tami_c]

../images/Emo24.gif אין לי מילים לתאר

את שהרגשתי שקראתי אותך ..

 

[עינבלית]

מעניין אם משפחה שעוברת לרילוקיישן

מעבירה את הילדים אותו דבר? מפחיד אותי לחשוב על זה, להתרחק מאמי, מהמשפחה. וההורים שלך, גם אמיצים וגם כנראה מאוד מאוד נחושים- הם באמת עשו צעד קשה על מנת להעניק לכם, הילדים, את האידיאל, מבחינתם. עצם ההבנה שלך להורייך ולאמך- הופך אותך להיות אמא טובה יותר, כי את מכירה בדבריםהטובים של אמך ולוקחת מהם מודל לחיקוי.

 

[mummy]

וואו. כמה מדהים.

איזו נקודת מבט אחרת על מה שקורה כאן. כל כך קרוב, אבל כל כך אחר. חבל שרק לעיתים נדירות יוצא לשמוע על זה (ומצד שני, שרק לעיתים נדירות אנחנו נפתחים לשמוע). מאחלת לך הרבה אושר והנאה מכאן והלאה.

 

[שרון של לוטן]

וואו, זה נשמע כל-כך קשה!

אני חושבת שאמרתי לבעלי מליון פעמים שאני לא מבינה איך הוא אזר את האומץ לעלות לארץ שהוא לא דובר את שפתה, אין לו בה עבודה או מגורים. נשמע לי טירוף מוחלט. אני אפילו לא מצליחה לחשוב על מגורים בעיר אחרת. ובכל זאת, מליון אנשים עשו זאת. ואני בטוחה שלכל אחד מהם סיפור מורכב וקשה על ההתאקלמות כאן.