הייתה לי התגלות.

[previously on lost]

 

[h a j b i]

קארמה זה חארטה

יותר מזה, זה בדר"כ כלל תירוץ לאנשים אחרות כפי שאת מתארת לעשות דברים מגעילים תוך כדי שהם מתרצים: "אם זה לא בסדר אז זה כבר יחזור אליי".
מסכים איתך שיש המון אנשים חארות בעולם (ובטח בישראל) אבל לא יודע אם הם הרוב או לא. מה שבטוח זה שהם יותר קולניים.

האמת שהיתה לי הארה דומה כמה פעמים. פעם אחת שאני זוכר זה דווקא על משהו שולי. הייתי בצבא באישפוז במתקן צבאי והיה איזה אח שהיה עובר בין החולים והפצועים ומחלק תרופות ולוקח מדדים והיה מדבר כזה בצורה מאוד רשמית, רגועה ומנומסת לכולם (לא ממש אופייני לאחים ואחיות) אז זרקתי לאיזה מאושפז אחר: "הי, תראה איזה רשמי הוא". בנימה משועשעת.

ומה ענה לי החרא?
"כן, איזה הומו מזדיין".
ואני כזה הייתי בשוק. כאילו, למה? מה הוא עשה לך כבר?
היו לי עוד הרבה כאלה. רובן אגב היו בצבא שם פגשתי את המיץ של הזבל, אנשים שהם פשוט תמצית הרוע האנושי ושם אגב גם למדתי בלית ברירה להתגונן מהם מראש.

 

[irreplacable]

וואי באמת איש מגעיל

גם בשבילי הצבא היה המקום שבו ראיתי את האנשים הכי מוזרים\רעים\טיפשים שיצא לי לפגוש בכל ימי חיי..

 

[lee05]

ההתגלות שלך

היא חלק מצבירת ניסיון חיים....

לדעתי פשוט תחשבי פעמיים כשמבקשים/מציעים משהו...לכל אחד יש אינטרס השאילה היא האם האינטרס הזה פועל גם לטובתך..

ובנוסף..תחזרי באותה מטבע.לא אומרת שתהיה רעה ומגעילה אך אל תהיה תמימה ותדאגי גם את קודם כל לאינטריסים שלך.

את יודעת חזק שורד...

בהצלחה

 

[TheWhitestOfFangs]

מזל טוב, הגעת לגיל בגרות!

עכשיו תלמדי היטב איך להבדיל את האנשים הטובים (ה"15%" שלך) משאר הנבלות ותצליחי בחיים!

 

[RoieS316]

לרוב אי אפשר באמת

אני כ"כ מזדהה עם מה שהיא כתבה, אני אדם מאוד עקרוני ואני מתעב את ה"תן לי אני אתן לך" שבעצם זה "תן לי, ואני אתן לך צ'פחה על הגב, אקרא לך "גבר" ואז אשים עליך זין אחד גדול".

זה אחד הדברים שאני הכי מתעב בעם הזה.

 

[RoieS316]

אי אפשר לזהות*

 

[RoieS316]

זה מעצבן להתבגר

ולהבין איך פה הכל עובד. זה מטריף אותי לפעמים.

 

[NEO83]

לזה את קוראת הודעה ארוכה?

 

[Beyond Time]

אבל אבל אבל!!!

אם היא תמצא את ה-15% שנחמדים אליה, ולי יש את ה-15% שנחמדים אלי, ולך ולהיא ולהוא ולכל אחד מאיתנו יש את ה-15% שלו, איך זה שכל אותם 15% (שבסופו של דבר הם קצת יותר מ-15% באופן כללי) לא יכולים להיות נחמדים אחד לשני?!!?

תהיה קיומית....

 

[בארבאבא]

זו תובנה של בת נוער ממוצעת

כמו שכבר אמרו,החיים הם לא שחור ולבן,
וזה שנפגעת מאנשים לא אומר שכולם[כל ה85% שהכנסת,מינה צמח יקרה..] כאלה.
זו ראייה דיי פסימית,וחסרת פרופורציות.

 

[גילושיט]

וולקאם לעולם האמיתי..

כן, כולם חראות. ויותר מזה - כולם גם יטרחו להראות לך את זה במוקדם או במאוחר..

זה די מזעזע כשחושבים על זה, אבל ככה העולם בנוי. כולנו אינטרסנטיים. (זוכרת את הפרק בחברים שפיבי מנסה להוכיח לג'ואי שאפשר לעשות מעשים לא אנוכיים ולא מצליחה? זה בדיוק זה)
אני תמיד הייתי בגישת ה"נותנת אמון כל עוד לא הוכיחו לי אחרת" ונחשי מה? רוב הפעמים בחיי האנשים סביבי הוכיחו לי אחרת. היום אני קצת פחות נאיבית אבל עדיין לא הייתי רוצה להתנהג לאנשים בצורה לא נחמדה מלכתחילה רק בשביל להוכיח משהו.. אז אני עדיין משתדלת להיות נחמדה, רק קצת פחות ניתנת לדריכה.

 

[הלוחשת לתינוקות 26]

 

[שרית על אי בודד]

היי לפחות גילית את זה בגיל

21 ולא כמוני בגיל 27

 

[Just Another5]

sad but true

 

[פרה של שוקולד]

קרמה זה הדבר הכי נכון בעולם

ולא בהכרח תחייך והעולם יחייך אליך בקטע של אופטימיות.

קרמה זה במילים אחרון הגלגל מסתובב. לטוב ולרע.

ומי שעושה רע, יקבל רע בחזרה, ולא בהכרח בדרך שתדעי ממנה, פשוט יום יבוא ואותו מקרה יקרה לו.
קיבלתי מלא הוכחות לקרמה , אני מאוד מאמינה בזה.

 

[גילושיט]

סקרנת אותי.. ספרי לנו!

 

[פרה של שוקולד]

ואו כל כך הרבה

אם זה בדברים בפשוטים והקטנים ואם זה הגדולים.

אדם שפגע בי ראיתי איך פוגעים בו באותו מטבע חזרה.
סתם נניח עבדתי בעסק שלא שילם לי כמו שצריך, היה חייב לי 5500.
היה לבעל המקום יחס משפיל.
קיצר עזבתי, והבחור נכנס לחובות והעסק כשל , והוא פשט רגל.
זה סתם דוגמה ממש קטנה.
עוד משו.. זכיתי לראות אנשים שבגדו במערכת יחסים, נפגעים גם במערכת יחסים הבאה מבגידה.

בכללי, עכשיו מהדברים שכבר לא בידי הגורל ובידיים שלך,
כמה פעמים עזרת למישהו, סתם כי רצית לעזור לו.
ויום אחד הית צריכה אותו והוא עזר לך בלי לחשוב פעמיים?
יודעת כמה קרה לי? ים!!
וגם קרה לי שלא היתי הכי נחמדה למישהו, ויום אחד היתי צריכה אותו ולא היה לי יכולת לבקש כי ידעתי שאנחנו לא בקשר מאז אותו מקרה.

אעלה בהודעה הבאה קישור לסיפור נחמד על קרמה. תקראי, סוף מפתיע.
אני מאמינה שזה קורה לנו הרבה מה שבסיפור, רק שלא להכל אנחנו שמים לב.

 

[פרה של שוקולד]

הסיפור- על קרמה

הוא בקושי ראה את הזקנה עומדת בשולי הכביש,
אבל אפילו באור הקלוש של שעות בין הערביים, הוא הבחין בנואשותה לעזרה.
הוא עצר את מכוניתו לפני המרצדס שלה, יצא והתקרב לעברה. על אף החיוך שעל פניו, הזקנה דאגה. אף אחד לא עצר בשעה האחרונה.
האם הוא יפגע בה? הוא לא נראה בטוח כל-כך, הוא נראה עני ורעב. הוא יכול לראות שהיא חוששת מפניו.
העמידה שלה בקור הזה...
הוא ידע איך היא מרגישה,זה היה רעד שרק אימה יכולה להביא לה. "אני פה לעזור לך גבירתי" הוא אמר,
"למה שלא תחכי באוטו? חם שם ונעים, אגב, אני ברייאן אנדרסון". פנצ`ר בגלגל היה כל הסיפור, אבל עבור אישה מבוגרת, זה היה מספיק קשה.
ברייאן זחל מתחת לאוטו, מחפש מקום לחבר את הג`ק,
הוא נשרט בברכיים מספר פעמים, אך בכל זאת המשיך,
לאחר זמן קצר הוא החליף את הגלגל, אבל הוא התלכלך, וידיו כאבו.
תוך כדי הברגת הברגים בחזרה,
היא פתחה את החלון והחלה לשוחח איתו,
היא אמרה לו שהיא מסיינט לואיס, והיא רק עברה באזור.
היא לא הפסיקה להודות לו על שנחלץ לעזרתה.
ברייאן רק חייך וסגר את תא המטען שלה.
האישה שאלה כמה היא חייבת לו.
כל סכום שהיה אומר לה, היה מקובל בעיניה,
שכן היא כבר דמיינה את כל הדברים הנוראיים שהיו עלולים לקרות לה,
לו לא היה עוצר.
ברייאן לא חשב אפילו פעם אחת על קבלת תשלום, זו לא הייתה עבודה בשבילו.
הוא עצר לסייע לאדם במצוקה, ואלוהים יודע שיש הרבה אנשים בעבר שנתנו לו יד,
וסייעו לו, כשהיה זקוק לכך.
כך הוא חי כל חייו, ואף פעם לא עלה בדעתו לנהוג אחרת. הוא אמר לה שאם היא באמת רוצה לגמול לו בחזרה,
אז שבפעם הבאה שהיא תראה אדם הזקוק לעזרה שהיא תסייע לו,
ותתן לו את העזרה לה הוא זקוק. "ותחשבי עלי" הוא הוסיף.
הוא חיכה עד שהיא התניעה ונסעה.
זה היה יום קר ומדכא, אבל הייתה לו הרגשה טובה כשהתקדם לעבר הבית שלו,
נעלם אל תוך החשיכה...
כמה קילומטרים בהמשך הכביש האישה ראתה בית קפה קטן
והיא נכנסה לאכול משהו ולהתחמם מעט,
לפני שתעבור את כברת הדרך האחרונה בדרך לבית שלה..
המסעדה הייתה אפלולית ומלוכלכת,
בחוץ היו שתי משאבות דלק ישנות, כל הנוף היה מוזר עבורה ולא מוכר.
המלצרית פנתה אליה, והביאה לה מגבת נקייה לייבש את השיער הרטוב שלה.
היה לה חיוך מתוק, כזה- שאפילו עמידה על הרגליים במשך כל היום,
לא היה יכול למחוק. האישה הבחינה בכך שהמלצרית
הייתה כמעט בחודש השמיני להריונה,
אבל היא לא נתנה לכאביה ולמתחיה לשנות את יחסה.
האישה הזקנה חשבה לעצמה איך אדם שיש לו כל-כך מעט,
יכול להיות כזה "נותן" לאדם זר. ואז היא נזכרה בברייאן. כשסיימה את ארוחתה, היא שילמה עם שטר של 100 דולר.
המלצרית מיהרה להביא לה את העודף המגיע לה,
אך האישה הזקנה נעלמה מעבר לדלת, וכשהמלצרית שבה,
היא כבר לא נראתה, המלצרית התפלאה לאן יכלה האישה ללכת,
ואז היא הבחינה שדבר מה שהיה רשום על המפית.
דמעות עמדו בעיניה כאשר היא קראה את דברי האישה:
"אינך חייבת לי דבר, גם אני עמדתי במצבך מישהו פעם סייע לי,
באותו אופן בו אני מסייעת לך,
אם את באמת רוצה לגמול לי בחזרה,
כל מה שעליך לעשות הוא לא לתת לשרשרת האהבה הזאת להינתק על ידך..." מתחת למפית היו מונחים ארבעה שטרות נוספים של 100$...היו שולחנות לפנות, קעריות סוכר למלא, ואנשים לשרת,
אבל המלצרית הצליחה לעבור עוד יום.
כשהיא שבה הביתה מהעבודה, ושכבה לישון אותו לילה,
היא חשבה על הכסף, ועל מה שהאישה הזקנה רשמה.
איך היא יכלה לדעת כמה היא ובעלה זקוקים כל-כך לזה?
עם התאריך המשוער ללידה בחודש הקרוב, זה היה יכול להיות קשה ביותר. היא ידעה כמה בעלה דואג,
וכשהוא ישן לידה היא נישקה אותו ברכות ולחשה בקול שקט,
"הכול הולך להסתדר.
אני אוהבת אותך, ברייאן אנדרסון..."

--------
ישנה אמירה ישנה "גלגל חוזר בעולם".
תנו לאור הזה להאיר.
חברים טובים הם כמו מלאכים...
לא תמיד רואים אותם, אבל תמיד יודעים שהם שם.

 

[ofir1223]

ויתרת על העולם הזה מהר מדי...

יש טוב ויש רע, הרע בדרך כלל נובע מסיבה מסוימת שקשה לקלוט במבט ראשון...
אני אולי תמים בחשיבה, אבל לפי דעתי אנחנו נולדים בני אדם טובים ורובנו פשוט מתקלקלים עם הזמן, הופכים ליותר אנוכיים
העולם עדיין יפה, יש שמש בחוץ (נכון, יש גם קצת אובך) ויש אנשים אחלה