קודם כל, מזל טוב
דבר שני, אם נהיה ריאליות לרגע, את ממש לא מכירה את רוב יושבי כדוה"א, וגם לא את רוב האנשים במדינה הזו. כדי להכיר את רובם, את צריכה להכיר כ- 4 מיליון בנ"א, ואת לא, אז להגיד שרובם כאלה, זו מסקנה רגשית ולא עובדה. סגור? סגור.
בנוגע למסקנות רגשיות, אצלי בחיים החוקיות הנדושה הזו: "חייך אל העולם והוא יחייך אליך בחזרה" דווקא עובדת.
היא עובדת באמת? אולי לא. קורים לי הרבה דברים לא סימפטיים בחיים, אבל הרי בראייה ריאלית העולם שלנו מורכב מטוב ורע. הוא לא רק רע והוא לא רק טוב, וגם אנשים שנחשבים בעינייך כרעים, לא עשויים מ- 100% רוע טהור, פשוט כי אין דבר כזה.
למעשה, בעיניי, אין בכלל אנשים רעים, ואין אפילו רוע, אבל כאן אני כבר מתחילה להתפלסף
בסופו של דבר, איך את תופסת את כל המציאות הזו?
דרך העיניים. הן מעבירות תמונות וצלילים למוח,
וכל הפרשנות היא שלך נטו, ע"פ כל מה שלמדת על העולם הזה עוד מרחם אמך.
אז בשורה התחתונה הבחירה היא שלך. הפרשנות היא שלך, מדובר בלופ של סיבה ותוצאה, כאשר פרשנות חיובית מהצד שלך גוררת למציאות חיובית קטנה, והיא גוררת לאחרת, וכך את בונה לעצמך חיים שאת דווקא כן מרוצה מהם, ושום דבר שהמניאק ההוא והפסיכית ההיא עשו לך לא יערער את שיווי המשקל שלך.
זה הכל רק את ושורה של תמונות משתנות שחולפות לנגד עינייך כל זמן שהן פקוחות.
ההודעה הזו היא תמונה שהעין שלך תפסה, מה תעשי עם התמונה הזו? לאיזה מאגר במוח היא תיכנס ואיך תפרשי אותה?
זה הכל את.