הייתי בהרצאה של "שמוליק"..
..

הייתי בהרצאה של "שמוליק"..../images/Emo8.gif..

טוב, כמו שהבטחתי, אני מעדכנת... הייתי בהרצאה של שמוליק. כמו שרובכם כאן המלצתם.. אני לא יודעת איך לנסח את זה... אבל... מזל שהיה שם "בעל עוז" אחד, שישב לידי כל ההרצאה, ונתן לי מכות ברגל בכל פעם שרציתי להגיב
, ואח"כ - כמעט שמר לי על היד, פיזית, שלא תתרומם לשאלות
. מה אגיד - לא היתה מי יודע מה .. הוא בחר להרצות, כמובן, על נושא רחוק ככל האפשר מן הנושא שלי... (אבל הובטח לי שלא ויתר על הנושא שלי... מכל מקום נראה לי שהוריד הילוך אחרי השיחה עם המנחה שלי...)
. גם ללא התגובה שלי - הוא קיבל תגובות של כל כך הרבה אחרים שהיו שם, שהסבירו לו למה יש כשלים במתודה שלו, ובאופן ההגשה , ובתיאוריה שעליה הוא מסתמך, ובתיאוריה שאותה הוא בונה....
הוא היה די לחוץ ומסכן....
בקיצור............ טוב שהלכתי. ועוד יותר טוב - ש.. צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים
, ולא הייתי צריכה לומר דבר בשם עצמי.
 
../images/Emo13.gif

טוב. נראה שהוא פותר את הבעיה בעצמו. טוב שהלכת. טוב ששתקת. עכשיו תוכלי להמשיך בראש שקט יותר.
 
../images/Emo45.gif

וטוב שזה קרה - גם את למדת על עצמך ועל המנחה דברים וגם השמוליק הזה עשוי להיות נמר של נייר אבל בכל מקרה - להמשיך קדימה עם הלקחים שהפקת!
 

mummy

New member
כל הכבוד לך על הסבלנות ואורך הרוח

שימשיך לך ככה (טפו, חמסה).
 

מממאיה35

New member
אני שמחה שהרגת שטוב עם עצמך

שהכלת.. אני רק לא מבינה למה השמחה לאיד הזו כלפי שמוליק.. אולי לא התכוונת אבל ככה זה נקרא.. אני מכירה את כל ההסיטוריה שלכם ביחד (לפחות לפי מה שסיפרת פה בפורום) ואני חושבת שאת יכולה לשים את זה מאחוריך, לא לבזבז על זה אנרגיות במיוחד ופשוט לפרגן, לך ולו.. סהכ תחשבי שאתם שני סטו' שחוקרים לטובת המדע/האנושות.. אח"כ קוראים על אינטריגות בין חוקרים, על משחקי אגו' וכו'.. אם את יכולה להמנע מזה - למה לא? למה לא להיות ביחסי עבודה נעימים ומפרגנים... נ.ב. כתבתי לא הכדי לבקר את ההתנהלות שלך או אותך, אלא רק כנקודה למחשבה להמשך..
 
לא פירשת נכון

לא היתה לי שמחה לאיד. היתה לי תחושת רוגע, וגם קצת תחושה של - נו, אינ לא צריכה להגיד כלום. הוא כבר יעשה את העבודה לבד. ובעיקר - תחושה של - ואללה, יש בכל זאת קצת צדק פואטי . זה הכל אני רגילה למערכות שבהן רמאים ותחמנים מצליחים לעתים קרובות לקצור את התהילה על חשבון אלה שעובדים קשה ובזעה. ופה - הית הלי תחושה, שזסוף סוף זה קצת שונה. וכל הית הלי עדנה. לא על שמוליק אישית. להפך 0- אחרי ההרצאה עוד דיברנו, נתתי טיפים, ואפילו התחלנו לייסד סוג של שיתוף פעולה. אבל - באותו הרגע - זה היה בבחינת לקח, שהיה לי חשוב שנלמד... זה הכל. אני אף פעם לא שמחה לאיד! מאוד מקפידה על זה. ואם ז ה נשמע ככה - זו טעות שלי.
 
אחלה ושימי לב ניצת

שאת לא מייסדת שיתוף פעולה שלא יקדם אותך... אני גיליתי שנורא כיף לשתף פעולה עם אנשים מוכשרים מאוד וקצת פחות נחמד להיות ה"מורה" או ה"מושך" ... בייחוד לאור הרקע, הייתי חושבת פעמיים על מעורבות עם בחור שהוא גם לא מאוד מוכשר וגם חוצפן וגם אם כן - הייתי כל הזמן זוכרת איפה האינטרסים שלי (וכל זה כבר לא אידאלי כי הכי כיף לשתף פעולה באופן מוצלח, מלא וחיובי)
 

מממאיה35

New member
מהו שתפ מקדם?

לא יודעת, גם אם אני יותר עוזרת ממקבלת עזרה בשתפ, אז הרי גם אני לומדת מזה, גם אני נתרמת מזה, לא? ומעבר לזה - גם אני בפעם הבאה אהיה בעמדה שמנגד, לא? או במילים אחרות - קבלה ונתינה אחד הם. כל אחד הוא מורה ותלמיד בו"ז, או כל משפט כזה או אחר שמשמעותו זהה. אני מציעה להיזהר לא להכנס להתחשבנויות..
 
מסכימה לגמרי וגם לא מסכימה!

מסכימה ששיתוף פעולה מקדם, בעיני, זה מצב שבו כל צד לומד מהשני ומלמד את השני. אבל וזה אבל גדול וזה חשוב בייחוד בשלב הזה בקריירה של ניצת - אם כבר, שתשתף פעולה עם מישהו שיכול "למשוך" אותה קדימה ולמעלה. למה הדבר דומה? תחשבי על משחק כמו טניס זוגות או כל משחק זוגי אחר. אז אם את שחקנית בינונית, הזוג העדיף שלך הוא ברמה שלך או גבוה ממך. בטח לא מישהו ברמה נמוכה ממך. אני לא מבינה מה הקשר להתחשבוניות אני כן מבינה למה בעיקר נשים, מפתחות מנגנוני "האמא הטובה" ומבזבזות ים זמן על לעזור לאנשים שלא רק שלא ממש תורמים להם אלא גם סוחטים מהן מלא אנרגיות.
 
האמא הטובה...

חשבונות פולניים כאלה חשבתי שבאמת עורכת רק האמא הטובה שלי... כנראה שלא. תמוהה בעיני המנטאליות ודרך המחשבה הזאת, בלשון המעטה. אני מקווה ששמת לב שלפי ההגיון שלך מי שנמצא בשלב יותר מתקדם ממך בקריירה המחקרית שלו, אין לו שום סיבה לפסול לכיוון וואטסואבר.
 
בקצרה

1. המנטליות הזו קיימת. זה עניין סוציולוגי. גם בעיני זה תמוה בעיקר בגלל שמי שמאמץ את זה פוגע בעצמו. 2. וכמו שאמרתי יש הבדל בין להיות במקום חזק ולעזוראו לקדם מישהו לבין לפתח מנטליות שמסיטה את האנרגיה שלך למקומות לא פרודוקטיביים. ולכן 3. במצבים אחרים ובמינונים מתאימים בהחלט יש מקום ל"חזקים" לעזור ל"חלשים". למשל כשאני מתנדבת לעזור לבחור צעיר שלומד למכינה - אני עוזרת לו. אבל זה נכנס אצלי בראש לקטגוריית "מעשים טובים". או כשפרופסור משתף איתי פעולה - הוא משתמש ביכולות שלי ובעיקר בזמן שלי, ששווה פחות משלו, ואני מרויחה שיעור וניסיון. אבל לא אני ולא ניצת הן מרצות או פרופסוריות ושימי לב שגם ה"חזקים" נוטים לעבוד עם הסטודנטים ה"טובים". אין הנחות ואין מתנות. (הפרופ' שעבד איתי הרוויח טיוטה של ספר, המרצה הצעירה שעבדה איתי הרוויחה שני מאמרים ודוח מחקר. וגם אני הרווחתי את כל זה. העלות עליהם היתה נמוכה, העלות והרווח שלי היו גבוהים. אחלה!) אז הנה סיבות טובות לפזול לכיוון ה"חלש" אם החלש הוא מוכשר, או עובד קשה או פשוט כשהמשחק הוא לא מקצועי (אלא "משחק כבוד" או "צדקה" או "פעילות חברתית".
 
טוב אני חייבת להגיב עכשיו

גם לי צרמה נימת השמחה לאיד וכשאני קוראת את ההודעה שוב היא אכן שם. אני באמת לא יודעת אם זה המצב בישראל אבל בסביבת העבודה שלי לא נתקלתי בחיכוכים, קנאה, שמחה לאיד או חוסר רצון לשיתוף פעולה עם מישהו חלש ממך או חזק באותה מידה כמוך. העניין שלי הוא המחקר שלי ובו אני משקיעה את רוב האנרגיה. כשאני שומעת על מישהו (ואפילו חברות מסחריות) שנוגעות בתחום המחקר שלי ועובדות על אותו הרעיון (או יותר נכון מנסים להגיע לאותה מטרה בדרכים אחרות) אני נחרדת אבל אחרי כמה דקות אני שוקעת בלקרוא מידע ולהפיק מזה תועלת. לקח לי זמן לקלוט את זה שאני לא לבד בעולם ואנשים עובדים על אותה בעיה בדיוק אבל בסוף קלטתי. הלוואי שהיה אצלנו במחלקה עוד מישהו שעוסק בתחום המחקר הספציפי שלי, זה היה עוזר לי מאד ואנחנו אכן מנסים להקים צוות כזה עכשיו. אני קוראת את הסאגה הזו כבר חודשים ומההתחלה זה היה נראה לי מהומה על לא דבר, כזו שמתדלקת את עצמה. על פניו דוקא מי שלא נראה מודאג (למרות שהוא ה"חלש") זה שמוליק. אני מאחלת לך ניצת הגפן להפסיק להתעסק עם זה ולחשוב על זה כמה שיותר מהר. לא להתנחם ולהתעודד מההצלחות או הכשלונות של שמוליק אלא מאלו שלך.
 
לא חושבת שזה הוגן לשפוט ככה

אפריורית אנחנו לא באמת באמת יודעים מה בדיוק טיב העברת הידע שהתחולל שם, אבל מה שאת כן יודעת זה שלשניהם יש את אותו מנחה, ושבנקודה מסויימת בזמן חלק מהרעיונות והתוצרים של המחקר שלה עברו לידיו של הבחור עוד לפני שפורסמו . כשאת מדברת על לקרוא על מה שגורם אחר עשה (חברה, אקדמיה, לא משנה) את נמצאת בסיטואציה שונה משתי בחינות: 1. מה שהם עשו כבר פורסם. 2. מה שהם עשו נעשה באופן בלתי תלוי בעבודה שלך. ואת צודקת, העולם הוא כזה. אנשים מתקדמים לקראת אותן מטרות באותם זמנים. אבל הסיטואציה כאן היא שונה משתי הבחינות, וואללה, אם אני הייתי במקומה, חד משמעית ובלי התנצלויות, גם אני הייתי שמחה לאיד. בגלל שאין מצב שמישהו יקח משהו שאני עשיתי, יגדיר אותו כשלו בלי לתת קרדיט כראוי, ואני ארגיש עם זה סבבה בשם החופש האקדמי. חוץ מזה שאני לא מאחלת לאף אחד להיות בסיטואציה של מישהי שהכרתי כשלמדתי, דוקטורנטית בשלב מתקדם שגילתה יום אחד פרסום חדש, בו מישהו הגיע לאותה נקודה שהיא קיוותה להגיע אליה. המשמעות דה פקטו מבחינתה היתה שלמעלה משנה שלמה של עבודה היתה כעת לא רלוונטית, והיא היתה צריכה לגבש אפיקים חדשים. ככה אולי עובד המדע באופן כללי, אבל אני מנחשת שאף אחד מהכותבים כאן לא היה רוצה לעמוד בסיטואציה הזו בפועל, של עכשיו עוד מינימום שנה הארכה של הדוקטורט, עוד עיכוב, עוד מרדף אחרי תקציבים. וזה עוד כשהתוצר נעשה באופן בלתי תלוי לחלוטין בה. מהמקרה כפי שאני קראתי אותו זה היה אפילו בעידוד המנחה, וזה נראה לי לגמרי לא אתי.
 
מעניין,

כי אלי לא רק שמועברים "רעיונות", אלא גם הטיוטה צריכה להגיע אלינו לאחר תיקונים, שממש אבל ממש לא פורסמה ולא נראה לי שתצא לפרסום עד שהבחורה תגיש את הדוקטורט. אני, מן הסתם, לא הולכת להגיד שההוכחות הן בעצם שלי ולרוץ לפרסום, רק להשתמש במה שכבר נעשה בשביל להתקדם במחקר שלי. אני קראתי את כל הסיפור, וממש לא ראיתי בשום שלב שהשמוליק המדובר ממש לקח יצירות קיימות של ניצת ואמר "זה שלי". הוא פשוט עובד על אותו נושא ובתמימותו חשב שזה בסדר להשתמש במה שניצת כבר עשתה בשביל המחקר שלו תוך רפרור אליה. לניצת מפריע שהוא יעשה לפניה את מה שהיא עוד לא עשתה, גניבת קרדיט על דבר שבוצע כבר מעולם לא נטען כאן, על אף הרצון להציג את הנושא עצמו כקניין רוחני, הוא לא כזה, וטוב שכך.
 
למעלה