את מוכנה לשמוע כל דעה שתומכת בך במה שאת רוצה
להגיד.
את לא מוכנה לפתוח את הראש ולקבל דעות יותר חכמות שכתבו לך.
אני למשל , הייתי עם חבר הראשון שלי 4.5 שנים , ולא היה לא רישיון נהיגה וגם לי לא. והיה לנו כיף , גרנו בת"א , היינו יוצאים לבלות בפאבים , אצל חברים , מה שכולם עושים , פשוט היינו לוקחים מונית של 10 נוסעים (הצהובות).
אפילו פעם אחת נסענו לחיפה ביום שבת , לקחנו מתחנה מרכזית בת"א מיניבוס , בזמנו עלה משהו כמו 30 ש"ח לאדם. תחשבי כמה היה עולה הנסיעה לחיפה אם היה לאחד מאיתנו רישיון. אז מה רע לנוסע ב-60 ש"ח לזוג ובחזור 120 ש"ח. ודרך אגב החבר שלי יצא על פרופיל 24 מהצבא , שיקר לכל המוסדות הממשלתיים , ובגלל שהוא התנהג ככה , שיצא על רפואי כשבאמת לא היה לו כלום , אז אמרו לו שהם לא יתנו לו רישיון. הבחור התגלה אח"כ כשקרן , הוא שיקר לגבי ההורים שלו שהם נכים , הוא היה חייל בודד וכל זה בשביל להשיג תמיכה מלאה מהצבא ושכירות שהצבא שילם.
יש פתרונות , אם רוצים באמת להיות בקשר!! כנראה שאת כבר עייפה להילחם בו שיוציא רישיון , לא חשבת אולי לשאול אותו בכנות מה הבעייה? מאין לך לדעת זו רק בעייה כספית? ואם יש לו לקות למידה כלשהיא? למשל כמו הפרעת קשב וריכוז. את בטח יודעת כמה זה קשה גם להסתכל על הדרך , וגם להחליף הילוכים או לשמוע מוסיקה תוך כדי.
אולי הוא פשוט מתבייש להגיד לך שיש לו הפרעה כלשהיא שמונעת ממנו ללמוד? אולי הוא פוחד שאם הוא יגיד לך אותה את יכולה לקרוא לו בעוד שם מעליב.
אני חושבת שהדימוי העצמי שלו בתחתית. הוא נשמע לי בחור מקסים. אוהב אותך , מוכן לעשות הכל בשבילך , אפילו לעבור לגור בדרום (וזה כי גם את הלחצת אותו)
אני בעצמי לקויית למידה , יש לי הפרעות קשב וריכוז , ועשיתי רישיון בגיל 26 וקצת. לא ראיתי בזה פסול. כל החיים שלי הייתי רגילה לאוטובוסים , רכבות , הכל היה זמין לי ונגיש מאוד.
עשיתי רישיון כי רציתי להוכיח לעצמי קודם כל שאני מסוגלת!!! והוצאתי אלפי שקלים , עברתי רק בטסט 3. בסך הכל רציתי לעשות "וי" ברשימה של "מה צריך להספיק לעשות עד גיל 30".
בקיצור , תפסיקי להסתכל על החברים שלו , את לא רוצה להיות איתו בקשר , מפריע לך תפרדו.
את לא נשמעת לי כבחורה שיודעת מה היא רוצה מעצמה. את רוצה שהוא יתבגר , תתבגרי את קודם.
מאחלת לך בהצלחה!