כיף לקרוא הודעות כאלה על הבוקר../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif
גם אנחנו ממש ממש ממש ממש שמחים שחזרת אלינו
,את יודעת איך זה במשפחות-קופצים לארוחת שבת וחג(ואז ממשיכים להתנחל כי טעים,חמים וחוסכים עלויות)
אנחנו עדיין מחכים שמיליהו ימשיך את הסיפור בהמשכים,יאנה ושי לא המשיכו ואיחדתי וכתבתי הודעה מחודשת(שכבר בטח לא קופצת) ומי חסר?מילי
אח שלך כבר בן 16? וואו הזמן טס...כמה אירוני שהוא שוב חזר להתעניין בדיג'ימון ודווקא את זאת שחזרת שוב לכתוב פה,לדעתי זה לא במקרה,מההתחלה זה לא היה במקרה(זכורות ההודעות הראשונות שלך
) וזה מרגש כול פעם מחדש(כמובן שכשחושבים על העניין גם הנוכחות של גלית פה בגלל שאין לה שום קשר לסדרה מאוד משמחת אותי) לדעת שגם אם הולכים יש קבוצה מסויימת שחוזרת באורך פלא לכאן וממשיכים מאותו המקום,זה מדהים לדעתי
|
מוזר לי שפחדת לחזור,כאילו מאיתנו?למה?את יודעת שאת תמיד תמיד מוזמנת ל
....אני אומנם נוטה לשרוט אנשים(תיכף אני ארחיב על החידוש בסרט שאני חיה בו,איזה בידור!)אבל לך לא הייתי עושה כלום,בכול זאת קצת קשה לשרוט דרך המחשב
אז מה שלומך?מה חדש? למה שאני רק אני אחפור?יאללה קידוחים ברמה ארכיאולוגית
מחכה לסיכומים של כולם
נתחיל... עבר עליי שבוע מוזר בדומה לכול התקופה...כמובן שיש קשר לסרט שמצאתי את עצמי בתוכו,אבל מאתמול יש סוג של התפתחות חיובית...הלכתי אתמול למשטרה לצלם את תיק החקירה(החקירה נסגרה תוך פחות מחודש מרגע שהוגשה התלונה וזאת בגלל שלאף אחד לא היה ברור מה הטמטום הזה ואין מה לחקור כלום,תיק שנסגר אפשר לפי חוק לצלם בלי שום בעיות) הקטן והפצפון וזה בגלל ההליכים הבאים שאני מתכננת,התיק כולו בסך הכול 8 דפים כשמתוכם 2 דפים העדות שלי,2 העדות של הסגנית,2 העדות של המלווה הצמודה,דף אחד התלונה ההזויה ודף אחרון שם העילה לתלונה או משהו לא חיוני-פורמלי כזה...מזמן לא קראתי חומר מצחיק כול כך שיקדם אותי בקלות,מצאתי סתירה בולטת אפילו בין "המורה" והסגנית שעד כה דאגה בעיקר להגן עליה ולטאטא את הדברים-אצל "המורה" כתוב ששרטתי עם הציפורניים(שאין לי ומעולם לא גידלתי!) שתי שריטות ואילו הסגנית טוענת שהיא בקושי ראתה שריטה אחת ואפילו איפה היא בדיוק מוקמה היא לא זוכרת,זה ממשיך כשהסגנית טוענת שבאמת נראה שהוויכוח נסוב רק סביב הצלחת ולא נראה שבאותו הרגע הייתה פגיעה פיזית כולשהי(כמה שהיא דיפלומטית,זה לא שלא נראה זה שלא היה כלום וזה מה שטענתי מההתחלה!),"המורה" נשאלה בחקירה אם היא נזקקה לטיפול רפואי והיא טוענת שלא אבל בכול זאת היא נבדקה ע"י אחיות בית ספר(שטוענות שלא ראו כלום),המלווה הצמודה ואני זהות כמעט לחלוטין בגרסאות שלנו ורמת השעשוע שלי רק גדלה כי יש הרבה שקרים מצד "המורה" והרבה דיפלומטיות פתאום מצד הסגנית...עכשיו אני יכולה להמשיך לפעול,אם כבר בחקירה לפני קרוב לחודשיים הסגנית לא זכרה שראתה משהו(הרי אם היה משהו ממש חמור היא לא הייתה שוכחת,אף אחד לא שוכח כשהוא רואה משהו ממש חריג) ואם כן אולי איזו רבע שריטה ו"המורה" טוענת שהיו שתי שריטות(לפי גרסאות אנשים בבית ספר היו עליה לפחות 5 שריטות) והאחיות,המלווה הצמודה ואני(ובטח יש עוד) טוענות שלא הייתה שום שריטה(ובכול מקרה "השריטות" צצו חצי שעה אחרי שבכלל הייתי בטווח שלה,ידוע שיש לי כוחות טלפתיים) כדאי שיסגרו על כמות השריטות כי נראה לי שהפעם גם הסגנית לא תוכל לעזור ל"מורה" הזאת(עם כמה שהם חברות טובות והסגנית ידועה כצבועה גדולה) כשאני אסיים לטפל בה ואחייב אותה לקחת אחריות על ההזיות שלה,בעולם מתוקן (לא זה שאנחנו חיים בו לצערי) היו מאשפזים אותה במוסד למשוגעים ובטח שלא נותנים לה להמשיך לעבוד(איכשהו יצא שבינתיים מי שבחוץ זו אני,אולי עשו לי טובה,המפקחת אגב אפילו חיבקה אותי בסיום הפגישה וממש פירגנה לי,רק שיש חוק מטופש של משרד החינוך מהשנים האחרונות והוא מקטין את כוח הפיקוח ומשאיר את ההחלטות למנהלי בתי ספר,הפיקוח הוא רק עזרה ניתובית או משהו בסגנון...)...שקלתי לצלם גם את תיק החקירה ולהגיש למנהל הדביל וחסר האחריות כמתנת פרידה(שיוכל לקרוא לעומק וללמוד את מי הוא בחר-זה באמת מצחיק,לדחוף ל"מורה" ולסגנית לתיק אישי כמו שיש לכול עובד ולענות על שאלות כשהתקשורת ועורך הדין שלי יכנסו לפעולה) אבל בינתיים החלטתי להמשיך לשמור על שקט ולפעול בעיקר מאחורי הקלעים בתכנון של המהלכים,בכול אופן מעכשיו הולך להיות מעניין כי עד עכשיו שתקתי וספגתי אינסוף רמיסות פומביות והשפלות לא צודקות ומהרגע שקראתי את תיק החקירה הרבה יותר קל לי להילחם בלי לפחד(לא ששתקתי בחודשיים האלה<פעלתי בשקט> אבל פחדתי לחתום על המסמכים ולהתחיל במשפט כשהיה סיכוי כולשהו שאפסיד גם כשהצדק איתי כי אתם יודעים איך זה עם אנשים ועם מערכות שאמורות לעשות צדק) מסיבה פשוטה-אם כבר לעשות עוול לבנאדם כדאי לפחות לתאם גרסאות
...