היי ושבת שלום ליעל ולכל אנשי הפורום

[ניאו30]

היי ושבת שלום ליעל ולכל אנשי הפורום

מפאת סיבות טכניות לא הייתי כאן כשלושה שבועות,בדיוק עם התחלת התוכנית. עכשיו כשהמחשב שלי חזר לחיים,גם אם זה חיים זמניים כנראה,רציתי לשאול אותך יעל,לאור העובדה שלא יצא לי לראות את שלושת העלונים הראשונים,האם יש לך איזושהיא עיצה כיצד לעשות את שלושת המשימות-האם למצוא לי איזה עוד חג(נשאר רק עוד אחד לחודשים הקרובים...חחחחח) או שבת ולהשלים בבת אחת את שלושת העלונים או לפרוס את זה בצורה כלשהי או משהו אחר... היה איזה רגע שחשבתי לנטוש לגמרי את הפורום אבל כנראה שנמלכתי בדעתי... לא יודע לכמה זמן,אבל התחלה לא טובה היא בדרך כלל לא משהו שעוזר... אשמח לשמוע את עצתך או אחרים... שתהיה לכולם שבת שלום,רגועה ושליוה

 

[sobolina]

לנטוש../images/Emo35.gifלללללללללללללללללא../images/Emo70.gif

תראה,אומנם אני לא יעל (קטונתי

).אבל עד שהיא תספק לך תשובה,אתה יכול לחפש תשובה שהיא כבר המליצה לאנשים ששאלו אותה את השאלות הללו בפורום,בדפים הקודמים,או פשוט להקליק פה,ולראות תשובה שכבר נתנה למישהי אחרת....אבל אולי הכל פה אינדבדואלי..... הילה

 

[shushu10]

../images/Emo28.gif הי ניאו

כמה טוב שחזרת, היית מאד חסר כאן. תמיד כשקראתי את דבריך, הרגשתי כנות וחמימות - זה מה שקוראים לו - להיות בבית, ואשרי לבך (באדיבותו של המחשב) שאפשר לך את החזרה .

 

[KOMY]

היי, ניאו../images/Emo24.gifטוב לראות אותך, גם

אם אינך מכיר אותי עדיין... אבל קראתי את אשר פרסמת כאן. לדעתי, חשוב להמשיך את כתיבת הבוקר, מקווה שעשית זאת, עם כל הקשיים, גם בזמן התנתקות מהנט, ואם לא, כדאי להתחיל. זה ממש עוזר בחיי היום יום בכלל. לגבי המאמרים, אולי כדאי שתקרא קודם כל את שלושתם. שנית, תתחיל לעבוד בו-זמנית על הראשון והשני, ורק אחרי סיומם תיגש לשלישי, אלא אם ה"התמונה" אצלך ברורה, ואני מבינה ממה שכתכבת קודם שהיא לא... ואולי יעל תענה לך יותר טוב ממני, אז רק חכה קצת

 

[spectacular]

היי ניאו

אומר לך מה עשיתי הדפסתי את העלונים וסדרתי בקלסר ואני מתמודדת עם המשימות בקצב שלי ובלי לחץ וממשיכה להנות מהפורום אני לא חושבת שזאת התחלה לא טובה הרי זאת עבודה אישית ולכל אחד הקצב שלו שבת שלום גם לך

 

[יעל ארבל]

היי ניאו, שמחה לראות אותך שוב

אתה יכול לבחור משלל האפשרויות שהוצעו לך כאן. אם אתה רוצה להספיק לעקוב אחר התוכנית בקצב שלי, אז תקרא את עלון מס' 1, אחר כך כך את עלון מס' 2 ותעשה את המשימה שלו, ואחר כך את עלון מס' 3 ואת המשימה שלו. עד העלון הבא יש כמעט שבוע, והוא ייפול על 4 ימים של חופש, ככה שאני מאמינה שלקראת סוף שבוע הבא תוכל להדביק את הקצב, אם תחליט שאתה נכנס לזה. ויש גם את האפשרות שטל הציעה לך - לעשות את זה בקצב שלך. מה שתבחר זה בסדר, שבת שלום,

 

[ניאו30]

תודה לכל מי שהגיב ולך יעל

אני חושב שאני אבחר באפשרות של הדפסה של כל המשימות וביצוע שלהם בזמן ובקצב שלי.חוץ מזה,ממחשבה ראשונית לגביי המשימות,נראה לי שכבר התחלתי לעשות חלק ניכר בהם בבלוג שלי.נכון שלא כתבתי בצורה חופשית לגמרי כפי שאני יכול לעשות אם וכאשר אני אכתוב באמת רק לעצמי,אבל נגעתי הן בעבר שלי,הן במחשבות על העתיד והן במה שמחשיל אותי בהווה,בהחלטות שלי בחיים. אבל אולי אני אקדיש לזה עוד מחשבה,ויעלו לי דברים חדשים שלא כתבתי עליהם אצלי בבלוג. שתהיה שבת שלום לכולם...

 

[ניאו30]

מחשיל=מכשיל אבל משום מה אני שומע

את פרויד צוחק עליי עכשיו מקברו...מכירים את הביטוי "טעות פרוידיאנית"... כנראה שהכוונה לזה...

 

[dolfinit]

ניאו,

חבל לנטוש, הרי חזרת לכאן לאחר העדרות קצרה(לא משנה מה הסיבות) ואני לא רואה שום סיבה( לפחות לא בעיני) שלא תשלים את המשימות(נראה לי הכי טוב להשלים אותם בקצב האישי שלך) ותמשיך בפעילות בפורום

וכל התחלה היא טובה, זה רק תלוי מהיכן מסתכלים עליה

שיהיה לכולנו בהצלחה

 

[ניאו30]

היי דולפינית ../images/Emo6.gif

בהמשך אני אכתוב למה צחקתי,אבל תחילה למה שכתבת-כתבתי שם שחלפה בראשי מחשבה כזו אבל לא שנטשתי...אז אין מה להגיד "חבל" על משהו שלא קרה... ובתגובה השנייה שלי,כתבתי בדיוק את מה שאת כתבת-שאני מתכוון להשלים את המשימות בקצב שלי... אז אחרי ש"עברנו" את זה למה צחקתי בהתחלה,כי מאז ששחיתי איתם בטיול הארוך שלי בחו"ל,אני הרגשתי את הקשר המדהים הזה בין בני אדם לדולפינים. זו הייתה חוויה מהממת שתשאר איתי לכל החיים,וכל פעם שאני רואה את השם הזה זה גורם לי להעלות חיוך על הפנים.לא יודע,למה ואיך זה קרה לי,אבל נראה לי שזה בגלל שהדולפין מיצגת איזה סוג של חיה שהיא חופשית כזו, קופצנית,נודדת ממקום למקום,ללא שום עכבות.אני חושב שזה מה ש"משך" אותי אצל הדולפינים,כי הרגשת החופש והעצמאות מאוד חשובה לי. אחרי שחזרתי מישהי נתנה לי ספר מתנה שנקרא "הדולפין" של סרגי'ו במברן,זה היה לפני ארבע שנים.גמרתי לקרוא אותו לפני כחודש(והוא די קצר...)... שם הדולפין מאוד "מואנש"(מלשון בני אנוש),אבל יש לכך סיבות טובות. גם כאן בתפוז,שהתחלתי לכתוב על הדולפינים וששמתי תמונה שלהם שצילמתי כשהייתי איתם במים,התחילו לקרוא לי "דולפין"...אז אולי עוד פעם אני ישנה את כיונויי או יפתח כינוי חדש בנוסף על זה הנוכחי. אני יודע שזה לא שייך להודעה המקורית,אבל איכשהו זה תמיד קורה לי,אז מוטב כבר נקבל את זה בהבנה,ואולי תספרי אם את רוצה למה כינוייך הוא דולפינית? אם את רוצה כמובן...בטח סיבה הרבה יותר "קלה" מזאת שלי... נ.ב. אם כבר אנו בענייני דולפינים,אולי נתלונן לתפוז שאין כאן אייקון של דולפין?...כל כך הרבה פעמים רציתי לשים אותו,אבל בגלל שאין שמתי את האייקון של הדג הקטנטן והכתום הזה...הכל בצחוק כמובן...

 

[dolfinit]

היי ניאו../images/Emo6.gif../images/Emo19.gif

צודק נכון, לא שמתי לב שכתבת שאתה מתכוון להשלים את המשימות בקצב שלך. העיקר שאתה נשאר איתנו

ולגבי הדולפינים, מרגישה קשר עמוק אליהם...אוהבת(כמו שכתבת) את החופש שלהם לעשות כל מה שיחפצו(למעט הדולפינים שאנחנו האנשים כולאים ומנסים ל"ביית")אוהבת את המרחבים של האוקיינוס...אני חושבת שבחרתי בכינוי דולפינית מפני שהייתי רוצה מאוד להיות חופשיה, ללא גבולות, ללא הגדרות, ללא מחסומים...לשחות בחופשיות באוקיינוס ולעשות ככל העולה על רוחי...

וגם אני שאלתי את עצמי למה אין אייקון של דולפין?! אגב תוך כדי מחשבה על הניק שלי, נזכרתי בתמונה מדהימה של דולפין מחייך חיוך ענקי....הלוואי שהייתי רואה אותו פנים מול פנים,,, מטורף במקצת אבל זאת אני

 

[ניאו30]

וואי דולפינית ../images/Emo140.gif

לא יכולתי לתאר את זה טוב יותר...גם אני הייתי רוצה את מה שאת,ממש אותם דברים...זה לא דבר קל להשיג בחברה כמו שלנו...אבל זה שווה. בטיול שלי היה לי את זה כי קניתי אוטו משלי,וטיילתי לבד,ולא הייתי תלוי באחרים ובגלל זה הגעתי למקומות מדהימים,ולא הלכתי אחרי המסלול המקובל של תיירים,ואמנם יש הרבה פעמים הרגשת בדידות שכזו,אבל שאתה מתחבר אל הטבע על כל אוצרותיו ואיתניו,כשאתה מתחבר אל בעלי החיים המדהימים,ללא כל הרוע האנושי,אתה פתאום מגלה את הטבע בתור החבר הכי טוב שיכול להיות לבן אדם שהוא בודד כאן בעולם האמיתי...ככה ממש הרגשתי שם בטבע-בהרים המושלגים,בנהרות השוצפים,עם הדולפינים המדהימים ושאר החיות המדהימות שיצא לי לפגוש,אפילו אצל התנינים מצאתי עניין רב... ובקשר לדולפין המחייך,אז אני לא יודע אם את מתכוונת לצילום מתוך webshot אבל "במקרה" יש על המחשב שלי את אותה תמונה שסיפרתי לך מקודם,זה אמנם לא חיוך ענקי,אבל אם מתאמצים אפשר לראות חיוך קטן...שהייתי איתם במים,וזה היה באוקיאנוס(האוקיאנוס השקט-פסיפיק כמדומני אבל אני לא בטוח...), והרגשתי כלפי חיות בשבי היא דומה לזו שלך,אז צילמתי כל כך הרבה מרוב התרגשות...אבל הרבה תמונות לא יצאו כל כך טוב,בגלל שאני לא צלם מקצועי,ולמעשה בחו"ל זה פעם ראשונה שבכלל צילמתי,ויצאו לי לא מעט תמונות לא רעות בכלל,אפילו יפהפהיות הייתי אומר.אז התמונה המצורפת היא אחת הטובות שיצאו לי,לא באיכות מדהימה.תמונה אף פעם לא שיקפה את המציאות או את הרגש,אבל היא ללא ספק מזכירה לי תמיד את אותם תחושות באותם רגעים מופלאים...אני לא יודע מי מחייך יותר כאן-הדולפין או אני המצלם אותו?...

 

[dolfinit]

../images/Emo45.gif../images/Emo39.gifניאו,

התחברתי למה שכתבת

מכירה במקצת את הבדידות שאתה מדבר עליה, מתוך בדידות דומה למדתי המון על עצמי ועל הכוחות שלי...המסע שלי קצת דומה וקצת שונה...יש בי משיכה ענקית לגילוי וחיבור לטבע, לאדמה, לבעלי החיים מהקטנים לגדולים ולדרך חייהם אחד עם השני...אנחנו כאנשים יכולים ללמוד הרבה מדרך ההתמודדות של בעלי החיים, מההתנהלות הטיבעית שלהם ומסדרי הטבע שמאורגנים ומסודרים בצורה מופתית(עד שמגיע האדם ומנסה לשנות אותם)...לגבי הדולפין המחייך, אבן התכוונתי לתמונה בwebshot תמונה יפיפיה לדעתי

לי יש צורך תמידי לתקשר ולדבר עם בעלי חיים, זה נראה מוזר בעיני הסביבה, אבל ממש לא מטריד אותי מה אחרים חושבים על זה...אני מנהלת שיחות עם הכלב שלי, ועם כל בע"ח שמוצא חן בעיני... אהבתי את התמונה שצירפת, אני מתכננת לצלם דולפינים בביקור הבא שלי באילת.

 

[ניאו30]

זו אחת הבעיות שלי בחיים...

שכל הזמן אכפת לי מה חושבים עליי,וזה דבר כזה מגביל וחוסם. אני מפחד מכל כך הרבה דברים שזה גורם לי כל הזמן לחשוב מה ההוא חושב עליי ואיך ההיא מרגישה עם זה שאני עושה את זה ולא את זה וכדומה. רציתי לשאול אותך,או כל אחד אחר שיכול להוסיף זה יהיה נחמד- הדבר הזה בתוכך,שלא מטריד אותך מה חושבת הסביבה זה דבר שתמיד היה אצלך או שסיגלת את זה אלייך עם השנים ועם נסיון החיים שלך? ואם זה דבר סתגלני,איך עושים דבר כזה-איך הופכים מבן אדם שכל הזמן חושב על מה חושבים עליו למישהו שעושה רק מה שהוא רוצה,ללא קשר לאחרים ולמחשבותיהם?...שוב שיניתי נושא...מדהים איך שאני עושה את זה כל פעם מחדש...אבל זה כיף וזה אני! על כל מחשבה אחת שעולה יש עשרות שעולות יחד איתה,והכל בבת אחת מתנקז בתוך הראש שלי(מסכן הראש שלי...

)...

 

[dolfinit]

עדיין יש תחומים בחיים שלי

שאיכפת לי מאוד מה אחרים חושבים ומרגישים. אבל יש תחומים אחרים שממש לא מעניין אותי, לדוגמא- בע"ח אני מחוברת מאוד אליהם ואני מסוגלת לנהל שיחה גם עם לטאה, יש בישוב שלנו לטאות שנראות כמו דינוזאורים קטנים, הם רצות מאוד מהר או שהן עומדות שעות על גבי שעות ולא זזות, נראה שהן חושבות על דברים ברומו של עולם

או שסתם לוקחות מנוחה מחיים ולא חושבות על כלום, אלא רק נהנות מהחיים...אני בטוחה שיש מיליוני אנשים שהיו שמחים באפשרות לעשות סטופ בחיים, לשבת רגל על רגל ולא לעשות כלום...אז אני יכולה לצפות בלטאות האלו ופשוט להנות מדרך חייהם

(אפילו המצאתי להן שמות) יש אנשים שחושבים שזה מוזר ומטורף, אז בחרתי לא להתייחס. דוגמא נוספת, כ-10 שנים אני מתענינת והולכת בדרך הרוחניות...בתחילה הסתרתי את אמונותיי/תחושותיי/מחשבותיי מחשש שאחרים ילעגו/יצחקו/יחשבו שהשתגעתי, עם הזמן הבנתי שזה חלק ממני, חלק שאני גאה ואוהבת מאוד בעצמי ולא איכפת לי מה אחרים יחשבו, כל עוד אני שלמה עם עצמי. אז התחלתי לספר ולשתף במה שעובר עליי, היו אנשים שזה עניין אותם ורצו לשמוע עוד, היו אחרים שלט ממש התענינו אבל כיבדו את הדרך. והיו גם כאלו שזילזלו ...אני מבחינתי לא מושפעת מדעות של אחרים(בתחום הזה) ומכבדת כל אחד באמונותיו ודעותיו.מבחינתי איש באמונתו יחיה

אולי הדרך היא להאמין מאוד בדרך שלך ולהיות שלם?!

 

[ניאו30]

"להאמין בדרך שלך ולהיות שלם" ../images/Emo45.gif

כל כך נכון...אתה יכול לפתור הרבה דברים בחיים שלך ע"י אמונה בדרך שלך והרגשת שלמות עם ההחלטות שלך לפי דרך זו. אני חושב שהתחלתי בזה...כי בדרך כלל אני בן אדם מאוד הססן כזה שמפחד מכל דבר חדש או החלטה כזו או אחרת,ובדרך כלל גם מתחרט על המון החלטות כאלו. אבל הנה למשל שתי החלטות שלקחתי על עצמי בשנה האחרונה ואני לחלוטין שלם איתם,למרות שהם כביכול הלכו כנגד ההחלטה ה"הגיונית" לעשות- העבודה שעזבתי,עליה כבר כתבתי והלימודים שעזבתי באמצע,למרות שהם היו יכולים להיות האמצעי הטוב ביותר בנסיבות אחרות כדי להשתנות,והיו מאפשרים לי הרבה דברים שיתרמו לכך,וזה לא המקום לפרט על זה.עזבתי כי הבנתי שזה פשוט לא מתאים לי,סיבה כל כך פשוטה כזו,אבל ככל שהתעמקתי בתוך מעמקי הנפש שלי,והבנתי את הדברים שעושים לי טוב ואת הדברים שאני ארצה לעסוק בהם,אז נפלה ההחלטה,שדרך אגב "התבשלה" אצלי במשך סימסטר שלם עד שנפלה לבסוף לפני כחודשיים.אני שלם לגמרי עם שתי ההחלטות האלו-כי אני רוצה לעבוד במקום עבודה שאני יאהב ואני רוצה ללמוד משהו שיתאים לאופי שלי,כלומר עבודה לא לחוצה עם מרחב מחייה,ללא "בוסים" מעיקים" ושתתן לי השראה ואנרגיה לדברים אחרים,שתיתן לי אפילו משמעות לחיים.מילה קצת גדולה לעבודה,אבל ככה אני רואה את זה... מה שיותר קשה לי הוא בקטע של שלמות פנימית,בקטע של קבלה עצמית... ומזה גם נובע הקושי הנובע ממנו,אפשר להגיד,שנוגע למערכות יחסים עם אנשים, כי יש קשר הדוק ככה הבנתי בזמן האחרון בין הצורה בה אתה רואה את עצמך ובין הצורה בה אחרים רואים איתך,ומה שאתה מבקש או רוצה מאחרים,אתה צריך קודם לבקש מעצמך...אם אתה מבקש(חולם במקרה שלי...) אהבה מצד אחרים כלפיך,אתה צריך קודם למצוא את האהבה לעצמך,אחר כך את האהבה לאחרים,לזולת,ורק בסוף את אותה אהבה של אחרים כלפיך.לא נראה לי שיש פה קיצורי דרך,תמיד חשבתי שיש ואפשר לשאוף ישר להגיע לסוף,אבל כנראה שאלו לא חוקי העולם...זו דרך ארוכה,אבל זאת הדרך הנכונה,ואת זה הבנתי רק לאחרונה...עכשיו,אני רק בתחילת הדרך,אז יש לפניי עוד עבודה רבה עד שאני יגיע למימוש אותו משפט שבהתחלה-"להאמין בדרך שלך ולהיות שלם..."

 

[kung fu]

בהצלחה ../images/Emo45.gif

 

[dolfinit]

../images/Emo140.gif../images/Emo141.gif

אני מוצאת שאכן יש קשר הדוק בין מה שאתה מקרין ומרגיש כלפני עצמך, לבין הדרך שבה רואים אותך האחרים וכמובן גם ההשפעה של זה על ההתייחסות של הסביבה אליך. לא מאמינה בקיצורי דרך מהסיבה הפשוטה, שבמהלך אותה דרך אתה ואני וכל אחד אחר עוברים שיעורים חשובים שמעצבים ובונים אותנו, כך שהדרך חשובה לא פחות. הסוף עבורי הוא המוות, אתה לומד/מתנסה/חווה/מרגיש כל חייך...וקו הסיום הוא הסוף של חיינו בעולם הזה(דעתי האישית בלבד). אצלי, ההבנה שאני שלמה ומאמינה בעצמי( או ההארה)הגיעה תוך כדי סדנת מודעות עצמית, לאחר סבל ויסורים...הגעתי למסקנה הפשוטה והמדהימה הזאת, שאני מי שאני, שלמה ואוהבת כמו שאני...לא מושלמת, אלא שלמה...100% עם כל מה שמשתמע מזה...זו היתה פריצת דרך עבורי(מרגע שהבנתי עד רגע שהפנתי עברתי עוד כיברת דרך). אולי אתה בתחילת הדרך ואולי אתה באמצע, מה זה משנה בעצם...העיקר הוא לחוות, ללמוד, להבין ולראות את מה שחשוב עבורך. מזל טוב להחלטות החדשות והמון הצלחה

 

[ניאו30]

תודה דולפינית ../images/Emo39.gif

את יכולה להגיד לי באיזו סדנה מדובר? שמעתי על כמה שהציעו לי,במיוחד משהו אחת כזו שאמרו לי שהיא ממש תועיל לי,וזה מעניין אותי איזו את עברת.את לא חייבת דרך כאן,אפשר גם דרך מסר.ואם תוכלי לספר לי עליה בכלליות,או בפרטנות אם תרצי,ואם תוכלי לספר לי באיזו צורה היא עזרה לך אז בכלל אני אשמח.

 

[dolfinit]

מדובר ב-2 סדנאות שעשיתי

הראשונה נקראת מהות והשניה נקראת מקור, שייכות לארגון בשם הומניקיישן. יש המון סדנאות בשוק, אני הגעתי לסדנא הראושנ הלאחר התלבטויות רבות והמלצות אינספור של חבר טוב...האמת שהייתי סקפטית ולא ממש האמנתי שזה ישנה משהו בחיי. ביום-יומיים הראשונים של סדנת מהות, פיתחתי אנטי למנחה וכל הזמן הייתי עסוקה במחשבות כמה היא מעצבנת אותי...התעלמתי מהעיקר, התעלמתי ממה שנאמר והתעמקתי רק בסלידה ובאנטי...משהו קטן ולא משמעותי העיר/האיר אותי והחלטתי לקחת חלק בסדנה ולהפיק ממנה את המירב, נהנתי מאוד...כשנה+ לאחר מכאן, שוכנעתי בשנית לעשות את סדנת ההמשך, סדנת מקור...כאן הגיע השינוי המהותי והרציני בחיי...אני מאמינה שבתהליכים הקשים, המורכבים והמיוחדים שעברתי... הגעתי לתובנות חדשות, גיליתי צדדים בעצמי שבכלל לא ידעתי עליהם או ששכחתי אותם אי שם במעמקי ההיסטוריה... חוויתי חוויות ותחושות שונות ומשונות, למדתי, הפנמתי(עד היום אני עוד מפנימה ונזכרת ...), הרגשתי, כעסתי, שמחתי, בכיתי, כאבתי...בעצם בסדנה הזאת הצלחתי לבטא רגשות ותחושות שלא העזתי ולא הרשיתי לעצמי לחוות ולהרגיש, התחושה היתה מדהימה, הייתי שלמה כמו שאני...למרות שידעתי שאני לא מושלמת, יש חסרונות, יש עוד על מה לעבוד...אבל התאהבתי מחדש בעצמי!!! לא מצליחה להעביר במילים את עוצמת הרגשות, את האהבה הענקית. אני מניחה שכל אחד/ת בסדנה הרגיש וחש את הדברים בצורה אחרת, בצורה ובדרך המתאימים לו/ה.... אולי זו הפעם הראשונה בחיי שהעזתי להיות מי שאני, מבלי לפחד ולחשוש מה שאחרים חושבים עליי...