היי ושבת שלום ליעל ולכל אנשי הפורום

[ניאו30]

../images/Emo6.gif משום מה הייתה לי הרגשה שמדובר

בסדנאות האלו.יש באמת הרבה סדנאות ב"שוק" אבל איכשהו פעם אחרי פעם עולה הסדנה של הומניקיישן-מהות כזו שתמיד ממליצים לי עליה...אז את לא הראשונה שממליצה לי על הסדנה הזו.למרות שהם מסיבה מסוימת רוצים להסתיר מאנשים שרוצים לעבור את הסדנה הזו את מה היא כוללת ומה עושים שם,אבל אני מרגיש שאני כבר קצת יודע... בכל מקרה,זה בטח אומר משהו לא?...אם זה חוזר פעם אחרי פעם כנראה שזה לא במקרה

אולי,אני צריך באמת לשקול את זה יותר לעומק ברצינות כמשהו שאני רוצה לעבור...אולי,בלי הבטחות.

על ששיתפת אותי ואחרים בחוויותייך משם.

 

[dolfinit]

ניאו,../images/Emo13.gif

אני שמחה לשמוע שיש עוד אנשים שממליצים על מהות, אני ממליצה על 2 הסדנאות(אי אפשר לעשות את מקור בלי מהות), מהות מדומה בעיני לגן ילדים, לשלבים הראשונים בחיים ומקור, היא ה"אוניברסיטה" של החיים. הסיבה שלא מספרים לך על תכני הסדנה, היא שידיעה התוכן הורסת את החוויה...אם תדע מה צופנת הסדנה בחובה, תאבד חלק גדול מה"שיעורים", התובנות, ההבנות, התחושות, הרגשות...היופי שבתהליך הוא שאתה חווה כאן ועכשיו את התהליך ולא יודע מראש את המהלכים. תאר לך שהיית מקבל אפשרות חד פעמית לראות את כל מהלך חייך... האם היית רוצה לדעות מראש/לתכנן כל שלב בחייך?! או שהיית מעדיף לגלות לבד, להנות, לכאוב, לגדול, לצמוח, לאהוב וכו'..לבד, ללמוד מניסיונך, לחוות את השיעורים שלך?! אני באופן אישי, מעדיפה לעבור את הדרך הפתלתלה ולא לדעת מראש מה יקרה

 

[ניאו30]

גם אני לא,אבל הם כל כך מסתוריים

שקשה אפילו לדעת כיוון כללי מה עושים.אני הבנתי שיש לזה סיבה שאני לא יודע אותה,אבל היא שם בגלל הנסיון שלהם,אבל עדיין...הרבה פעמים ללכת אל הנודע גורם לך לא ללכת בכלל...אבל,כמו שאמרת,אולי זה חלק מהעניין לדעת ללכת על דברים ללא בטחונות,ללא הכרות מוקדמת,להתנסות במשהו חדש.

 

[dolfinit]

ניאו, נגעת בנקודה רגישה

אצלי. אני נמצאת עכשיו בתקופה לא פשוטה של חיי, ואוטוטו אני נאלצת לצאת אל הלא נודע שוב, לחיים חדשים, שונים...רוב חיי בחרתי לא לעשות שינויים...העדפתי להיות תקועה בחיי(בכל התחומים) רק לא לשנות, לא להעיז, לא היה לי האומץ לעשות משהו שנראה לי פחות מבטוח. לפני כשנה עשיתי צעד, אמיץ מאוד(לכל הדעות) צעד שונה ששינה את חיי מקצה אל קצה(לטוב ולטוב פחות)...מה למדתי מהצעד הזה, שלפעמים ההליכה אל הנודע, ללא בטחונות, ללא התנסות קודמת, עוזרת להתמודד ולראות את הסיטואציה באור אחר, אור שונה שלא הייתי רואה קודם לכן(מכל מיני סיבות ופחד בעיקר). אני לא יכולה לומר שאני לא פוחדת, אני כן! אני חוששת ולא אוהבת את חוסר הוודאות, אבל אני גם מאמינה שאני אצליח ואסתדר.

 

[shushu10]

דולפינית, את פשוט תארת 2 תחומים

שהם חלק ממך, אז איך אפשר בכלל להפריד בינך לבע"ח או בינך לבין הדרך הרוחנית. אלו עובדות ועם עובדות לא מתווכחים. אני יותר ממבינה אותך מאחר וגם אני מחוברת ונושמת את הטבע ממש ורואה עצמי חלק ממנו.אך כמדומני שאצלי התהליך היה הפוך לחלוטין משלך, אם מדובר בלא להיות מושפע מ..... בצעירותי ניסיתי בתמימות לשתף בהתלהבותי וסקרנותי את מכרי וידידי בכל דבר מרתק, הסתכלות על עץ זית שהוא סבא או נכד, עורבני שחטף פקאן וממהר להסתיר אותו, קונצרט מיוחד שמגישות הצפורים ביער ומה לא? נהגתי לקחתי את נכדותי לשדה השדוף למצוא "ברלך" - או סתם חרגול מקפץ במקום לבורגרראנץ'. מאחר ולא גיליתי הרבה שותפים להתלהבותי הילדותית החלטתי לוותר על התענוג המפוקפק של "השיתוף" או הצורך שיקבלו אותי כפי שהייתי רוצה. הרבה יותר קל לי עכשיו עם עצמי, וחברי הם בד"כ אלו שהולכים אתי באותה דרך. משתדלת לא לפגוע באחרים ולא מנסה להוכיח את צדקתי, ולכן גם לא תלויה נפשית בתגובותיהם. אפשר אולי לומר שתחמתי את רצונותי בתחום פרטי. אני נהנית מהשטויות שלי ללא אישור רשמי. הרבה פעילויות בחיי עשויות להראות מטורפות לחלוטין להרבה אנשים, כולל ידידים, כמו טיולי תרמילים למזרח ללא הדרכה, במקומות לא מתויירים במיוחד, לבד, ללא חיסונים. לא להזדקק למחלות (!), לכדורים או בדיקות שגרתיות. לאכול רק מה שאני מאמינה שיוסיף לי בריאות (וכמה אנשים טובים כבר ניסו ללגלג או לרחם), להתלבש לפי הרגשתי ולא לפי "רוח הזמן" והאופנה, ובעצם בכל תחום אני הולכת בדרכי שלי. מרגע שהגעתי להחלטה כי אני לוקחת אחריות על עצמי בכל המובנים, אני שלמה עם זה (לא מושלמת!) . הטיפ הקטן שאולי אוכל לתת למי שרוצה הוא שברגע שאתה מרגיש שאתה רוצה לעשות משהו שאינו פוגע באחרים במישרין או בעקיפין - הרשה לעצמך לעשות זאת ואל תטרח לפשפש בתגובות שיגיעו מבחוץ. לכל אחד תהיה תגובה שונה בלאו הכי. כי זוית הראייה שלו שונה. אם תצליח לא להתעסק במה אחרים חושבים עליך על נושא מסוים אחד ביום - למשל איך להתלבש היום, בתור התחלה, רשום לעצמך בערב נקודות טובות ואף תוכל להגיש לעצמך פרח קטן בשמחה. הפרח הזה ידאג שעוד פרחים יקשטו את חייך והסבל הזה פשוט ילך וייעלם...........

 

[dolfinit]

שולה יקרה

הוצאת לי את המחשבות והמילים מהראש, לא יכולתי לכתוב את זה טוב יותר

תודה שעזרת לי לראות דרכך משהו בתוכי

ואני יודעת היום בוודאות שאני שלמה ולא מושלמת, שאני כמו שאני הכי טובה עבורי

עוד למדתי ממה שכתבת שאת אדם מיוחד במינו

איזה כייף שאת כאן. מאז שהתחלתי לכתוב בפורום "פגשתי וירטואלית" אנשים מיוחדים ומקסימים ועל כך אני מודה.

 

[dolfinit]

שולה יקרה

הוצאת לי את המחשבות והמילים מהראש, לא יכולתי לכתוב את זה טוב יותר

תודה שעזרת לי לראות דרכך משהו בתוכי

ואני יודעת היום בוודאות שאני שלמה ולא מושלמת, שאני כמו שאני הכי טובה עבורי

עוד למדתי ממה שכתבת שאת אדם מיוחד במינו

איזה כייף שאת כאן. מאז שהתחלתי לכתוב בפורום "פגשתי וירטואלית" אנשים מיוחדים ומקסימים ועל כך אני מודה.

 

[shushu10]

../images/Emo123.gifוואלה. כבר מזמן לא הסמקתי -

תודה לך . גם אני אוהבת להסתכל על לטאות שמזדקפות וכאילו מניעות את הראש כל הזמן בתנועת כן, כן, כן.... . אני גם אוהבת להקשיב לשירת העשבים. נעים מאד לשוחח אתך גם אם זה וירטואלית, אבל אולי באחד הימים פשוט נארגן מפגש מרתק באיזה פארק או חורשה ובו יסופר וידובר בהצלחות ושיפור עמדות, או לחילופין בזכיה הגדולה שבשקט ושלווה.

 

[dolfinit]

שולה../images/Emo13.gif

נבהלתי קצת מהפרצוף הכועס

יפה לך הסומק

בדיוק חשבתי על הלטאות שלי(יש כאן מליונים) הן מניעות את הראש בתנועות כן כן ואף פעם לא עושות תנועות של לא

אחחחחחאיזה כייף לראות אותן, עד שהן משתגעות ורצות בטירוף והכלב שלי רץ אחריהן...שירת העשבים, שירת הציפורים, המיית הגלים, אפילו קירקור הצפרדעים עושים לי חיוך ענקי

מצחיק, יש לנו צפרדע קטנטנה שכל ערב יושבת בפתח הבית, כמה פעמים היא פשוט נכנסה כשפתחתי את הדלת. גם אחריה הכלב רודף ולא מבין למה היא לא רוצה לשחק איתו. ואני אשמח מאוד להפגש עם כולכן/ם

 

[shushu10]

מה כבר אין לי שליטה???

סתם אייקון שנראה לי מרים גבה כאילו בתמיהה ולא של כעס דווקא, ואולי את צודקת. אבל נעבור לנושא יותר מעניין. הצפרדע הזו שלך גם מחייכת לפעמים? ציירתי לי פעם צפרדע גדולה וחייכנית על וילון לבן והיא תמיד גם בהיכון וגם בשאנטי. את יודעת שביפן שימשה הצפרדע נושא לאמני זן, מאחר שבדומה לעוסק במדיטציה, היא מבלה שעות ללא תזוזה, בלי לאבד אף פעם את המודעות לחיים שסביבה. איזה בית מעניין יש לך

 

[dolfinit]

../images/Emo13.gifשולה סתם צחקתי

למרות שעדיין נראה לי שהאייקון הזה כעוס משהו... לא מצליחה לראות האם הצפרדע מחייכת, דווקא עכשיו זה מסקרן אותי מאוד...הפגישות עם הצפרדעונית שלי הן בחושך(ביום היא מתחבאת לה אי שם במעמקי הבור שלה)ולא ראיתי בבירור האם היא מחייכת או מבוהלת מהכלב שמרחרח ורודף אחריה...נשמע מעניין לגבי אמני הזן(למדתי משהו חדש

) הבית שלי מעניין למדי, המקום מעניין ואם פעם ייצא לנו אני אספר לך עד כמה הוא מיוחד...שונה...ומרתק

 

[shushu10]

דולפין, כמה זמן צריך לחכות?????

אני כבר לא ילדה! אבל כשראיתי ש"סבלנות אין קץ מביאה..... נרגעתי קצת. אגב, יש צפרדעים ביישניות או שאולי ביום היא ישנה ורק בלילות יוצאת לחגוג ולשחק מחבואים עם הכלב המחזר? יש אגדה בורמזית על בן-מלך ש"זכה" בכלה צפרדע. היה מנהג שבן מלך בבוא הזמן לשאת אשה יוצא לככר העיר, כל הבנות היו מתכנסות בבגדי חג, הוא היה מעיף לגובה זר פרחים וזו שהזר פגע בה - הוכרזה לכלתו. מה עושים כשהזר נופל דווקא על צפרדע שמזדמנת במקרה לארוע? הוא כמובן מקבל עליו את הדין ללא ערעור ונושא אותה לאשה, נוהג בה בכבוד , סומך עליה ושומע לקול עצותיה החכמות, בענווה רבה, כיאות ליחס שיש לתת לאשתו של מלך לעתיד לבא. לבסוף כמו בכל סיום אגדי, היא הופכת לאשה יפת תואר . את מוסר ההשכל אספר בהזדמנות הקרובה..........

 

[dolfinit]

שולה יקרה../images/Emo13.gif

בוקר טוב, אני עוד מחכה למוסר ההשכל ...... לגבי הצפרדעונית, אתמול בלילה ראיתי אותה יושבת בפתח הבית כמנהגה מדי יום, ניסיתי להתקרב אליה והיא ישבה לה בשקט ובשלווה עד שחרק מרגיז, עבר לידה והיא פשוט קפצה לה ונעלמה...אהבתי את הכלב המחזר שיוצא לחגוג בלילות עם חברתו הצפרדע חחחחחחחח

 

[shushu10]

היי דולפינית חמודה,

אולי מישהו מהסביבה מוכן לכתוב את מוסר ההשכל במקומי? איזה אדיבה הצפרדעונת שלך, יכול להיות שהיתה לה אפשרות לתפוס את החרק הזה אך העדיפה לא להכנס לעימות, קיפלה זנב (שאין לה) והסתלקה. את הכלב היא כנראה מחבבת מאד, ואפילו מקפידה לבקר אותו בשעות החשיכה, אבל אתו יש לה כבר יחסים אחרים, ומשחקת את "הבלתי ניתנת להשגה". הידעת שללטאה יש אינטליגנציה ולכל אחת מהן אופי יחודי משלה?. אם תתיחסי אליה יפה (תנסי לתת לה איזה קינוח בצורת זבוב ...) היא תדע להחזיר לך תודה בגדול. זה נכון לדעתך? שווה בדיקה. תגידי תגידי - לא נסחפתי קצת? בעצם למה לא? העיקר שיהיה לנו הרבה שמח

 

[dolfinit]

שווווללללללהההה ../images/Emo13.gif

את ענקית, כל מה שאת כותבת לי מעלה חיוך ענקי על שפתיי

לגבי הלטאה, אני לא לוקחת סיכון(סיפרו לי שהלטאות כאן נושכות)אבל יכול היה להיות עניין לראות הכרת תודה מלטאה

ממש לא נסחפת, זה היופי בלהיות מי שאתה באמת ולא לשים מיליוני מסכות... תמיד מעריכה אנשים אמיתיים לעומת אלו שמפחדים להראות את עצמם באור.

 

[AIDA1]

../images/Emo24.gif ../images/Emo51.gif שולה על מה שכתבת

אין לי אפשרות כספית להיות מחוברת הרבה זמן לאינטרנט (לרגל העברת דירה שאני שוכרת, בסוף החודש , לקחתי חבילה רגילה לאינטרנט לפי דקות ,וזה גם מאוד לאט),לכן לא כל כך יכולה לשלוח תגובות . אני קוראת בפורום כשהעמוד במצב לא מקוון. אבל מה שכתבת עכשיו כל כך עזר לי שלא יכולתי להתאפק ללא להודות לך. מנצלת את ההזדמנות להתנצל על כך שלא תורמת כרגע לפורום בפני החברים בו ובפני יעל וגם להגיד שאני "מכורה" לכתיבת הבוקר ולתוכנית . תודה יעל ! תודה חברים !

 

[shushu10]

היי AIDA1 - כל כך שמחה שמשהו

משלי יכול לעזור! המון תודות. חבל שאת לא יכולה להשתתף כרגע אך אל תשכחי שאנו פה בפינה האופטימית מחכים לך ורוצים לשמוע בשורות טובות על הכיף בדירה החדשה. שיהיה לך שנוי לטובה, הצלחה ענקית ואור גדול

 

[א ס י ת]

דולפינית, מה שאת חושבת שזה לטאות

זה בעצם חרדונים. והם יושבים שעות בשמש כי יש להם דם קר, והשמש מחממת להם את מחזור הדם. האנשה (התנהגות אנושית) של החרדונים, היא פרי הדמיון שלנו.

 

[kung fu]

שאלת איך עושים את זה.... ../images/Emo127.gif

איך מפסיקים להיות מוטרדים ממה שחושבים עלינו... א. מבינים שכל אחד חי בסרט שלו, ולמעשה כל אחד עסוק בעצמו. גם אם מישהו חושב משהו על אדם אחר, הוא מיד חוזר לעסוק בעצמו. כולם נמצאים בסרט בו הם מרגישים שהם הכוכב הראשי

גם אם מישהו שופט אדם אחר, אז הוא עושה זאת כי הנושא הזה מציק לו באופן אישי, או שהוא לא היה מקבל את עצמו אם הוא היה כזה....והוא למעשה עסוק רק בעצמו. הוא לא באמת רואה את האדם שהוא שופט. 2. לקבל את עצמנו. זה העיקר. פשוט לקבל. להבכים לקבל את עצמנו כמו שאנחנו. אם מקבלים את עצמנו, פחות אכפת לנו מה אחרים יגידו. להפסיק להאמין למחשבות של שיפוט כלפי עצמנו. אז מה אם זה מחשבות בתוכנו? מי אמר שהן אמיתיות. פשוט לא להאמין להם, ולהסכים לקבל את זה שאנו מושלמים כמו שאנחנו. אנחנו לא צריכים לעמוד בשום סטנדרט. כל המחשבות והסטנדרטים הם רק בתוכנו. אנחנו חופשיים. לא להעיק על עצמנו בגלל שיש לנו יכולת לחשוב ולהרגיש. 3. לזכור ש"מילים הן רק מילים". אנשים יכולים להגיד עלינו מה שהם רוצים. אז מה. אז שיגידו.... מילים הן רק מילים. זה הכל. אם אנו לא מסכימים לבלוע את המילים שלהם, אז המילים שלהם לא עושות כלום. הרי אם מישהו היה קורא לנו: "אתם פיל ירוק! אתם פיל ירוק!" אז לא היינו מתרגשים. אבל אם מישהו אומר לנו משהו שאנו שופטים אתעצמנו עליו, אז אנו מתרגשים מזה, כי אנו מאמינים לו קצת. אז לא לתת למילים של אחרים להשפיע עלינו. שיגידו. אותו הדבר על - מבטים, התנהגויות ועוד. אנשים יכולים לעשות מה שהם רוצים. אנו לא חייבים להיפגע מהם רגשית. זה הסרט שלהם. בקיצור, פשוט להיות עצמנו!!!! להיות אנחנו!!!!! מי שיקבל אותנו, יקבל אותנו אם אנחנו נתנהג כמו שאנחנו. מי שלא יקבל אותנו, לא שווה שנתחפש ונתנהג באופן מסויים, רק כי הוא יקבל אותנו על תנאי

באהבה

 

[kung fu]

להבכים => להסכים