היי, זקוקה לחוו"ד מהורים שאשפזו את ילדם במחלקה הסגורה

[עדידס39]

היי, זקוקה לחוו"ד מהורים שאשפזו את ילדם במחלקה הסגורה

בנס ציונה.
בני בן ה10 ASD בתפקוד גבוה נמצא שנתיים בחוסר איזון תרופתי ולאחר החלפת מסגרת לימודית, מטפלים רגשיים ופסיכיאטר מטפל הגענו למצב של פרצי אלימות מסכנים סביבה ולכן אינו יכול להיות מטופל יותר בקהילה אלא ע"י אשפוז לצורך איזון .
אשמח לשמוע מהורים שעברו תהליך דומה כיון שאני ממש אבודה וחסרת אונים , תודה.

 

[נתנאל6589881]

מה את רוצה לדעת ?

קל לא היה שם אותי רצו לאשפז בגיל הזה גם בגלל התנהגות אלימה והתקף פסכוטי מהניסיון שלי זה לא קל וידרדר אותן עוד יותר והיה לו טראומה ....

 

[עדידס39]

יתכן שהנסיבות אצלי שונות... אשמח לדעת לגבי הגישה של הצוות

במקרה שיש פה הורים אשמח לשמוע גם מנקודת מבטם איך הם עברו את התהליך והאם זה שיפר את מצבו של ילדם/ נתן כלים להמשך?

 

[נתנאל6589881]

אצלי זה רק דרדר יותר

את המצב בנוגע לגישה של הצוות מנסיוני קרה חסרת לב אנטיפטית במלוא מובן המילה אפילו אכזרית קשירות ודברים בסגנון לא מתאים לאף אחד בעיני בוודאי לאוטיסט .

 

[גורג42]

גם אצלי זה רק דרדר יותר

וגם אצל כמה אנשים שאני מכיר.

בחיים שלי לא שמעתי על אוטיסט שאשפוז פסיכיאטרי עזר לו במשהו.

 

[מלאת תקוות]

ולמה אישפזו אותך?

פגעת במישהו?

 

[גורג42]

האמת היא שאני לא בדיוק יודע למה. מה זה משנה בכלל?

מה שאני כן יודע, זה איך זה השפיע עליי (רמז - לא טוב).

ומה שאני עוד יודע, זה שלקח משהו כמו עשר שנים לאסוף את השברים אחרי זה. התחלתי באמת להתקדם ולפרוח רק אחרי שהייתי "נקי" מכל השטויות הפסיכיאטריות האלה כמעט 10 שנים.

 

[מלאת תקוות]

אולי לך זה לא משנה. אבל למישהו מקרבתך שקיבל

החלטה כזאת כמו לאשפז אותך בכפיה היה כן משנה.
אם תחשוב למה הוא החליט כך יהיה לך יותר קל להבין אותו.
לא קל לגדל ילד אוטיסט.

 

[גורג42]

אותו ה"מישהו" כבר מזמן הודה שזו היתה טעות, לידיעתך

ואני עדיין לא מבין לאן את מנסה לחתור עם התגובות האלה שלך.

זה ש"לא קל לגדל ילד אוטיסט" זו סיבה לגרום לו לטראומה לכל החיים? סיבה להכניס אותו למקום שבו יתעללו בו? מדי פעם אנחנו שומעים בחדשות על הורים שרוצחים את הילדים האוטיסטים שלהם. אז גם את זה צריך לקבל בהבנה, לדעתך? אחרי הכל, "לא קל לגדל ילד אוטיסט", נכון?

והרשי לי לשאול אותך שאלה:

אנחנו מסכימים שגידול ילד אוטיסט זו משימה לא קלה. למה, לכל השדים והרוחות, נדמה לך שלצוות בבית חולים פסיכיאטרי יהיה יותר קל להתמודד איתה? אם אפילו ההורים לא מסוגלים להתמודד עם גידול הילד שהוא בשר מבשרם, אז את ברצינות מצפה שחבורה של אנשים זרים שיבצעו את המשימה הזו בצורה סבירה?

האם אינך מבינה, שעל סמך המילים שלך עצמך, לזרוק את האחריות לטיפול בילד על הצוות של מוסד כזה או אחר, זה מתכון לאסון?

 

[SchizoFriend]

 

[מלאת תקוות]

ממש לא התכונתי להצדיק אישפוז פסיכיאטרי

התכוונתי לומר שכל הגישה הזאת המשתלטת בפורום שיש 2 קבוצות אנשים-
1- אוטיסטים שהם גם קורבנות
2 - נ"טים אלימים חסרי הבנה בסיסית לאוטיסטיים

היא ממש לא נכונה.

איכשהו בוגרים אוטיסטיים בכלל לא רואים את הצד של הורים.
כשהורים נותנים ומשקיעים מעצמם וגם על חשבון זמן ילדים אחרים..., ועדיין הכל קשה ולא ממש הולך...

 

[גורג42]

סליחה, אבל מה הקשר בין מה שכתבת עכשיו לנושא השרשור?

אשפוז פסיכיאטרי זה דרעק, גם מנקודת מבטם של ההורים. זה פשוט דבר מיותר ומזיק. אז מה הקשר בין זה לבין "אתם לא רואים את הצד שלנו"? אני יודע שקשה. אני יודע שלפעמים מרגישים חוסר אונים. אבל מה אשפוז פסיכיאטרי פותר?

בואי ואגלה לך סוד:

אפילו את הקטע של "אני חייבת חופש מכל הבלגן הזה כי אחרת אני אשתגע", אשפוז לא פותר. שמעתי מאמא שלי באיזה מצב נפשי היא היתה בזמן שהייתי מאושפז. את מה שעבר עליה, אני לא מאחל לגרועים שבאויביי.

בקיצור, זה מזיק לילד ומזיק להורים, אז בשביל מה?

אני גם חייב לומר, שאני לא ממש מבין את הגישה הזאת של "הבוגרים מול ההורים". ממתי אנחנו אויבים אלה של אלה? כולנו פה באותה סירה, ולכולנו יש אותה המטרה: טובת הילדים. אז אולי, במקום כל הזמן להטיח האשמות זה בזה, נעבוד יחד למען המטרה המשותפת הזאת?

 

[מלאת תקוות]

אני לא מצדיקה אישפוז

ומסכימה שזה דבר נורא.
ואני לא יודעת מה הנסיבות לפותחת שירשור.
יחד עם זאת בטוחה שיש מקרים שבאמת אין ברירה.
מניחה שזה מוצדק רק במקרה אחד, שילד כבר גדול פיזית וממש מסוכן פיזית לסובבים וכל דרך אחרת לא עוזרת בהתמודדות איתו

 

[גורג42]

תמיד יש ברירה. ומה פירוש "שום דרך אחרת לא עוזרת להתמודד"?

אישפוז זו לא התמודדות עם הילד. זו בריחה מהתמודדות. אף אחד שם לא יעזור לו. אף אחד שם לא ישפר את מצבו.

ואני לא מכיר הרבה הורים שהיו מוכנים "לברוח מהילד כי הוא יותר מדי מסוכן". אף הורה לא היה מעלה "פתרון" כזה מיוזמתו, ולא משנה בכלל מה המצב של הילד.

תחשבי על זה לרגע:

איך היית מגיבה, אילו היה בא אלייך פסיכיאטר ואומר לך "תשמעי, לך אין ברירה אלא לברוח מהילד כדי להגן על עצמך. תקני כלוב גדול ותנעלי אותו שם"?

נדמה לי, ותקני אותי אם אני טועה, שהיית זורקת אותו מכל המדרגות. לא משנה כמה הילד "מסוכן", בחיים לא היית מסכימה עם הצעה כזאת.

ובאופן דומה, אילו היו מציעים לך לנעול את הילד במחלקה סגורה בטיעון של "הוא מסוכן ואת צריכה לברוח ממנו" אז גם לזה לא היית מסכימה לעולם.

רק מה? הם לא מציגים את זה ככה. הם עוטפים את ההצעה לאשפז בכל מיני מילים יפות כמו "טיפול" ו"עזרה לילד" ו"איזון תרופתי". זו הסיבה שהורים נואשים במצבים קיצוניים מתפתים לעשות את הטעות הזאת.

ובגלל זה, אגב, אני כל הזמן אומר שכולנו - הורים ואוטיסטים באותו הצד. אני לא נמצא כאן כדי לריב או להטיף לכם מוסר. אני נמצא כאן (בין השאר) כדי לעזור לכם להימנע מהטעויות שההורים שלי עשו. להם לא היתה שום דרך לדעת שהם עומדים לעשות טעות. להורים כאן יש מקור מידע נוסף שיכול להציל לחיים. השתמשו בו.

 

[אנה חדשה]

לפעמים יש צורך להגן על ילדים נוספים

אגב, היו כבר מקרים שילדים הרגו את ההורים שלהם בתוך התקף.
וזה לא קשור לאוטיזם. לא מזמן היה משוגע שרצח את השכן שלו כי שמע קולות. אז לא נכון לאשפז אותו כי צריך להתחשב רק בו, מקסימום ירצח מישהו?

 

[SchizoFriend]

הפסיכיאטריה זו הדרך של החברה לרמוס זכויות אדם.

הפסיכיאטריה היא לא כולה רעה, זו לא הטענה שלי, אבל יש לה צדדים אפלים.
אחד מהם הוא הזכות שלהם לכלוא אדם ללא הוכחה על דבר שהוא טרם ביצע.
אפילו לפושעים מסוכנים, שהורשעו בעבר ושוחררו, כאלו שידוע שהם מועדים לפרענות יש זכויות אדם.
לא ניתן לכלוא פושע רק כי איזה שהוא שוטר מאמין שהוא מסוכן לסביבה.
לא כולאים אדם על משהו שהוא לא ביצע, אבל מ"משוגעים" נשללת הזכות הזו על ידי הפסיכיאטריה.
זה בדיוק העניין, במוסדות פסיכיאטרים לא כולאים פושעים, כולאים שם "אנשים מפחידים".

הפסיכיאטרים מתנבאים, והנבואה ניתנה לשוטים.
רצח יש כל יום על ידי אנשים רגילים, לא אחת "הכתובת הייתה על הקיר", ועדיין עקרון בסיסי של חפות עד שיימצא אשם הוא מהותי לכל אדם ואדם, כשזה ילך לאיבוד, מצבינו כולנו יהיה רע מאוד.
אצל "המשוגעים" מוצאים אותם אשמים עוד טרם הפשיעה.

 

[גורג42]

סטיגמה מנותקת מהמציאות. רוב הסכיזופרנים לחלוטין בלתי-מזיקים

נכון, יש מקרים של סכיזופרנים שרוצחים. יש גם מקרים של אנשים "נורמלים" שרוצחים. וסתם לידע כללי, רוב מקרי הרצח מתרחשים ללא שום אזהרה מוקדמת.

אגב, אין שום קשר בין התפרצויות זעם של אוטיסטים לבין רצח. שום קשר. זה שבן-אדם לפעמים משתולל מרוב תסכול, לא הופך אותו לרוצח בפוטנציה. ראיתי בחיים שלי לא מעט אוטיסטים בהתקפי זעם מפחידים, ומעולם לא ראיתי מישהו שמת מזה או אפילו נפצע ברצינות.

חוץ מזה, אפילו אם נקבל את הטענה שלך שהסיכון גבוה יותר, אז מה? את ברצינות מציעה להרוס את חייו של אדם (ועוד קטין) רק בגלל שיש איזשהו סיכוי שהוא יבצע פשע בעתיד? אפילו אם נניח שהבן-אדם מועד לפשיעה פי 10 מהאדם הממוצע, הסיכוי שהוא יהרוג מישהו הוא קטן ביותר. אז על סמך זה את רוצה לכלוא בן-אדם? ועוד ילד בן 10?

במדינה דמוקרטית ומתוקנת אין דברים כאלה. או לפחות, לא אמורים להיות דברים כאלה. זה שלפסיכיאטרים יש אישור לבצע הפרות כאלה של זכויות אדם, זה דבר מזעזע. ואני כל פעם נדהם מחדש כשאני שומע על הורים שאשכרה שוקלים לעשות דבר כזה לילד שלהם. בחייאת חבר'ה, מה נסגר איתכם?

 

[אנה חדשה]

איך אתה יודע שהילד לא פגע באף אחד?

ברור שיש מצב ש"סתם" מפחדים שיפגע במישהו. אבל איך אתה יכול להיות בטוח שהוא כבר לא פגע? נניח באח צעיר ממנו?
ולגבי זה שאוטיסט בהתקף לא מסוכן: היו כמה פעמים שבהם הבן שלי בעט באבא שלו ממש חזק. למזלינו, הילד קטן פיזית והאבא ממש גדול אז לא נגרם נזק. אם היה בועט בי, סביר להניח שכן היה נגרם לי נזק כלשהו.
אנחנו מסרבים לשקול אפילו תרופות, אבל מראש קבענו לעצמינו שהמצב יהיה שונה אם תהיה פגיעה באחים. למזלינו, כשיש בעיה, זה תמיד מאבק מולי ומול בעלי. זאת אומרת, אם אני או בעלי גרמנו לו להתקף, הוא יכעס על שנינו (גם אם לא הייתי בבית בכלל). לעומת זאת, הוא מתפקד לגמרי רגיל מול הסבתא או האחים, ממש במקביל. וגם כלפינו הוא לא מאד מסוכן.
אבל מה אם בעתיד המצב ישתנה?
&nbsp

 

[גורג42]

יש הבדל "קטנטן" בין ילד שמרביץ או זורק דברים, לבין רצח.

ובפעם האחרונה שבדקתי, אלימות מהסוג הזה של ילדים היא לא עבירה פלילית. ילדים מכים ונוהגים באלימות כל הזמן (זה לא בסדר, אבל ככה זה) ובחיים שלי לא ראיתי ילד בן 10 שנזרק לכלא בגלל שהוא אלים. אם הוא שולף סכין על מישהו, כמובן, זה סיפור אחר, אבל לא על זה אנחנו מדברים כאן הרי.

ונכון, במקרים של התנהגות אלימה צריך להגן על הסביבה. בעיקר כשמדובר בילדים אחרים. אבל יש דרכים אחרות לעשות את זה מלבד אשפוז. במקרה הכי הכי גרוע וקיצוני? תסגרי את הילד בבית ותשכרי איזה גברבר חסון שימנע ממנו - פיזית - לפגוע בכם.

נשמע נורא? אולי. אבל אשפוז זה הרבה יותר נורא. ואם כבר הגענו למנטליות של "הילד כל-כך מסוכן שצריך לנטרל אותו בכל מחיר" אז מה שכתבתי יעשה את העבודה באותה היעילות כמו אשפוז, תוך גרימת הרבה פחות נזק.

אגב, יש הבדל גדול בין תרופות לבין אשפוז. אני תומך בתרופות כפתרון זמני בשעת משבר, אם מדובר במקרה קיצוני של אלימות. תרופות פסיכיאטריות זו אמנם רעה חולה, אבל אני מסכים שלפעמים זה הרע במיעוטו.

אבל אשפוז פסיכיאטרי? לא יכולה לצמוח ממהלך כזה שום תועלת. הרי עזרה הוא לא יקבל שם. להפך: כל האלימות והתסכולים שלו, בסביבה הזו, יביאו עליו את אובדנו. האנשים היחידים שיכולים לצאת שפויים ממקום הזה, הם אלה שאף אחד לא היה חולם להכניס לשם מלכתחילה.

 

[SchizoFriend]

ממש לא רלוונטי...

בעבר היו עושים לאנשים "משוגעים" אלימים כריתת אונה קידמית במוח (לובוטומיה) כשיטת טיפול.
גם אם הילד אלים, למה שלא לשלוח אותו לכלא? כי זה אותו הדבר, ואולי אף יותר גרוע.
למה שלא לכרות לו את היד המכה?
האשפוז לא ישפר את מצבו, רק ידרדר אותו.

אנחנו לא מכירים את כל הפרטים, אבל האמא סיפרה על זריקת כסאות בבית ספר, איזה בית ספר זה? רגיל? חינוך מיוחד? אלי המסגרת לא מתאימה לו והוא מוציא את כל ההצטברות גם בבית?

באשפוז הוא לא יהיה אלים? אולי כן? ואז גם יהיה קשור, וזה "נהדר" לנפש של הילד.
למה שלא יינסו לקשור אותו בבית? (אני לא רציני, לא כאן ולא כאן)

אשפוז זה בפיירוש כמו לקחת את הילד ולדפוק לו פטיש בראש כדי שיירגע.

אם הבן שלך אנה יכה ויפצע את אחיו, האם באמת תחליטי על לדפוק לו את הצורה ולגמור לו את החיים?