היי מיכל כן, הם מחוברים אלי. כפי
הנראה משהו מהיחס שלי אליהם מחלחל וחשים את אהבתי ולדעתי זה חורה לצד האחר. אני אומרת, קשה לכם? תעבדו. זה שזו הבת שלכם והאימא תמיד נותנת את ההכוונה יותר מהאבא (לרוב) לא אומר שהנכדים יאהבו אוטומטית... אי אפשר לא להקדיש כלום ולקבל (מהנכדים)....יש מן תחושה כזו ובאחת משיחותיי עם כלתי אמרה שהוריה חיים את חייהם ועושים מה שנוח להם אז מה אתם רוצים? שואלת את עצמי מידי פעם כשאני מבינה שמפריע להם עניין הקרבה שלי כלפי הנכדים.
נכון, שלא תזמין אבל כואב ומפריע זה כן. כתבתי על כך כי חשתי שזה המקום לפרוק את הפגיעה...לא הרחבתי אבל זה היה כל כך מכוער לגלות שרק צד אחד מוזמן לאחר שנתבקשתי לשמור על תינוק שבע שעות (דחיתי פגישה) וחייתי באשליה שהכל טוב...כשאת לא מוזמנת אז המוח מחליט להשלים, להתרחק, להתנתק, לקחת צעד אחורה אבל כשמתייחסים
אלייך מאוד יפה וברגע אחד פוגעים במשהו רגיש אצלך במכוון גם לאחר שביקשת והסברת והבהרת כמו בכל שנה, זה פשוט מגעיל.
לגבי המתנות הם כבר גדולים ויש כמה אופנים של גישה, כל בגד שאני קונה, מתקשרת לכלתי, מצלמת לה לבחור בין התצוגה של מה שהנכדה או נכד רוצים. כן, פתק החלפה יש כמובן...לגבי צעצועים הם בוחרים. לעיתים נשארים אצלנו וכשבאים משחקים איתם ולעיתים מתעקשים ממש לקחת הביתה...
לגבי הנכדים כשההורים שם או בכל מקום אחר והם נגשים אלי במכוון, זה מביך אותי כי אני יודעת שכלתי לא אוהבת את זה. בכל זאת הוריה...אני רוצה שכולם יהיו מרוצים כי בכל זאת המושכות בידי האישה בענייני חינוך לרוב...
כאמור, ההתנהגות שלה הייתה מצוינת (אולי כל עוד הצטרכה?) והתקרבנו ממש. אולי יש לי שריטה גם כן לגבי סוכריה או יחס טוב קטן ואני בשבילכם כל אימת שתרצו...לאחרונה כאמור התחברנו והייתי בטוחה שהכל מאחורינו גם שוחחנו על כך וכפי שכתבתי בהודעה לעיל, הכל טוב אבל הדבר שמצריך מאמץ מצדה או עימות עם הוריה (כי אולי זאת הסיבה. לאזן תחרות שיש בראשה) שוברת יחס. היא לא מתחשבת בשום רגש והעיקר שהוריה יהיו מרוצים. ופה שברה אותי במיוחד הפעם גם מסיבות שלא בא לי לפרט...וגם כי אני היחידה שהייתי מוכנה לתת יד ולעזור. זה לא עניין לעוזרת...
תקופה הפסקתי לקנות בגדים וצעצועים נותרו בביתי כשיום אחד הבן ליד אישתו אמר, אין מספיק בגדים מאז הפסקת לקנות אמרתי: "לא קונה יותר אם אתם לא מלבישים" הוא הביט בי ואמר "איזה שטויות. מי לא מלביש". אמרתי "אתם". ובזה נגמר. פה יש סיטואציה מיוחדת...שלקחתי את הנכדים לחנות לבחור וכשפרקו מזוודות, אף לא בגד. אף לא צעצוע...הכל של הצד שלה...כאילו למחוק מהתודעה....הסיטואציה לא מובנת לקוראים אולי וקצת חוששת לפרט למרות שאולי זה מטומטם אבל בכל זאת מעדיפה שלא. רק אכתוב שהמצב רגיש כי הסיטואציה מיוחדת...