אני מסכים רק באופן חלקי
נכון שאסור להתפרע בהיסטוריה, ולא הכל מותר. כל פרשנות צריכה להיות צמודה לעובדות עד כמה שניתן. אבל מה לעשות- והעובדות ברוב המקרים מאפשרות לנו פרשנויות רבות מאד? מה לעשות, ולעיתים קרובות מאד העובדות לא ברורות? האם הכותב מתעלם מכך שההיסטוריון חייב לברור את העובדות שהוא מביא, ועצם תהליך הברירה מושפע מדיעותיו הקודמות? מעבר לכך, הנרטיב כמושג הוא רעיון שאין להתעלם ממנו. אין אמת מוחלטת, אחת, אבסולוטית- במיוחד בכל הנוגע לדברים המעניינים יותר- פסיכולוגיה, מניעים, כוונות, אתוס. יש נקודות מבט שונות, ויש בהן מידות שונות של צדק. יש אמנם נקודות מבט מוטעות לחלוטין, אבל יש גם הרבה נרטיבים לגיטימיים, שמבוססים על עובדות, ובהחלט יש מקום להציג את כולם.
