היסטוריה היא עובדות, לא "סיפֶּרים"

דוגמא ל'נארטיב' פלסטיני בסכסוך

"מהפכת אל-בוראק" שהיא הכינוי הפלסטיני למה שאנחנו מכנים "מאורעות תרפ"ט". http://www.mahsom.com/article.php?id=1077 כדאי לקרוא את הדיון כדי להבין מה זה 'נארטיב' לעומת אמת היסטורית.
 

קוכולין

New member
השקר כאן

הוא לא בכינוי "מהפכת אל בוראק". אם אתה מעדיף לקרוא לאירועי 1929 "מהפכה" או "פרעות"- זה עניין של נארטיב (ברור שאני אקרא להם פרעות). השקר הגס כאן, הוא בהעלמת העובדות ההיסטורית על הטבח הנתעב בחברון. לדעתי, בגרות של עם קשורה בין היתר לכך, שהוא מכיר גם בזוועות ובפשעים שנעשו במהלך מאבקו לעצמאות. הפלשתינאים רחוקים שנות אור מהבגרות הזאת, וגם הציונים (שמתקדמים בנושא הזה לאין ערוך יותר מהפלשתינאים) עדיין לא הגיעו אליה באופן מלא.
 
הצעד הבא של הגברת שרת החינוך יולי תמיר:

הכללת "הפרוטוקולים של זיקני ציון". וזאת במסגרת לימודי הנאראטיבים השונים מן הנאראטיב הציוני- לאומני. חסידי הפלוראליזם והסובלנות ודאי יברכו על היוזמה שהרי לשיטתם הכרת "האחר" היא מסימני ההיכר של חברה מתקדמת.
 
הפרוטוקולים של זקני ציון

הם מסמך חשוב שצריך בהחלט ללמוד אותו. גם את מיין קאמפף צריך ללמוד.
 

mishauli

New member
לא רק MEIN KAMPF, המופיע ברשת במלואו, אלא גם

את ספרו השני מ-1928שמעולם לא פורסם, נתגלה ב-1958 על-ידי GERHARD L. WEINBERG ופורסם ב-1961. הספר השני דן במדיניות החוץ. לא הייתי ממהר להכניסו לתוכנית הלימודים בבתי ספר, אבל מדוע לא לתרגם לעברית וללמד במוסדות להשכלה גבוהה?
 

זמאלZmal

New member
האם ראוי ללמד את כתב הפלסתר "מחלוקת בציון" ?

פרי עטו של גדעון גלעדי בנו של נעים חלסצ'י
 

דר א

New member
מסכים בהחלט

אבל כמו שאמר מישאולי, אולי כדאי להתחיל מהאוניסרסיטאות לפני שעוברים ללמד בבתי-הספר.
 

hastings

New member
ויליאם - רק הערה קטנה

במקרה, אני מצוי טיפה בפרטים הטכניים שמאחורי הסיפור. הספר הוכן לדפוס ואושר על ידי משרד החינוך *לפני* שתמיר נתמנתה לשרה. העיכובים בהכנסתו לשימוש היו בעיקר טכניים/תקציביים.
 

טשאפק

New member
ואיזו אומה כן הגיעה אליה באופן מלא?

יש להבחין בין החינוך היסודי והתיכוני, והדעות המקובלות בציבור, לבין המחקר באקדמיה והדיון בתקשורת.
 
למעלה