רק ש
את הקיצונים שלהם הרבה יותר קל להבין. חיים של כמעט 40 שנים בצפיפות ועוני, בלי מערכות מתפקדות, כשמרססים לך מדי פעם את הבית והמשפחה ומטילים לך פצצות ברחוב, והאוכלוסיה האזרחית היהודית השכנה יכולה מדי פעם לקפוץ ולעשות לך פוגרום בבית והצבא יגן עליהם, כשמנתקים אותך בחומה מהפרנסה שלך כי מתעצלים להוציא עוד כסף לבנות גדר (או כי רוצים לספח את הגבעה השכנה יום אחד), ואפשר להביא עוד הרבה דוגמאות - אז הרבה יותר קל להבין שנאה כזו. זה לא אומר שזו הסיבה היחידה לשנאה וזה לא אומר שלא צריך להאבק בשונאינו ולהגן על עצמינו מפניהם - אבל קל יחסית להבין אותם. את המתנחלים לעומת זאת הרבה יותר קשה להבין בכל הנוגע לאלימות. בוודאי שאני מבין את הכאב שלהם ולדעתי יש לפצות אותם גם פיצוי אידיאולוגי, אבל השינאה והמעשים הברוטאלים שלהם לא מובנים לי כלל. הפקעת קרקעות היא מדיניות שנעשית שנים ליהודים ולא יהודים בישראל. אף אחד לא עשה רבע מהמעשים שהקיצונים האלו עושים. ואגב, הקיצונים האלו הם די הרבה. רק הצעדה הלא חוקית לכפר מימון והפריצה לכפר מימון בניגוד להסכמות עם המשטרה מלמדות שעשרות אלפים - ביום אחד - ראו לנכון לצפצף על החוק. היחס של הכתומים להחלטת ממשלה, כנסת ובימ"ש כהחלטות שיש לרמוס ולבוז להן מלמדת על יחסן לשלטון החוק; הסתה, חסימות כבישים ופריצה לשטח צבאי סגור בידי כ"כ הרבה אנשים מתחילים להחשיד את כל המאבק הכתום ש"חופש הביטוי" אינו ממש מענייניו אלא רק כלי לכרסם בדמוקרטיה למטרות נעלות יותר. אני לא חושב שכל "כתום" הוא כזה. אבל הטון של המאבק הוא בהחלט מפחיד וצורם, והרבה יותר קשה להזדהות עם אנשים שבמשך שנים פונקו וחיו על חשבון פרת הבשן הממשלתית, ועכשיו כשנמאס לה להניק, במקום להגיד "חבל לנו, אבל אין ברירה", הם בועטים בה וקוראים לה "נאצית". בעיקר אם לפרת הבשן הזו הם קוראים "אחותי האהובה" (yea right).