הכינו את הארנקים

אוהבים אותך מוקירים לך תודה ענקית ../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif

אמר...הסברת.... לזפזף
 
לא נתקלתי אף פעם במחיקה של הודעה

בפורום זה, וגם לא בהתנגדות לנושא כלשהו. דווקא טוב שיש פורום כזה, עשיר במידע על הנאות ארועים ואטרקציות. וממש ממש מותר להעלות כל נושא ואפילו לא מקבלים מכה על היד עם סרגל, כמו בימי דיקנס.....
 

kdr

New member
מתנצל

שזה לא קרה לי בפורומים נוספים בהם אני משתתף. זה כן קרה לי כאן ללא סיבה. זה למעשה הפורום היחיד שהזיזו לי או למשתתף אחר הודעה לשרשור אחר, הרי מי שכותב בפורום מפעיל שיקול לאיזה שרשור לרשום אותה. למיטב שיפוטי ההודעה שביקשה מתכונים, תגובתי בלינק למאמר שפורסם לא כללו כל מידע המנוגד לתנאי הפורומים. אם מדברים בנזיפה, אני כן מצפה ממנהל/ת פורום לקבל הסברים מתפוז. אבל היות ויש לך המון נקודות זכות (הפסקתי לספור אחרי 6 ספרות), אני לוקח חזרה את דברי ומקווה למצוא כאן הסבר מ"תפוז". אל תיעלבי חלילה, יש לך פורום נהדר לנהל.
 
נודניק!../images/Emo3.gif

נו טוב אני שוב אזביר לך צעד צעד ! א.נשתלה בכל רחבי הפורומים בתפוז הודעה פרסומית במסווה של בקשה לרשום מתכונים ב. מאחר ואותו מפרסם גוזר קופון פרסום חינם, מדיניות תפוז היא למחוק הודעות שכאלו ג. מחיקון הנהלת תפוז מופעל אוטמטית ברגע שהוא מזהה פרסום חינם ד.ההודעה נמחקה יחד עם תגובתך ועם תגובת החורזת הקטנה, כי כשמוחקים הודעה ראשית שיש לידה עגול צהוב השרשור כולו נמחק , ככה עובדת התוכנה שלהם. ה. לי אין קשר , אפחד לא שואל אותי לפני המחיקה. ו. תפסיק לחפש בגילך הסברים , קבל את דין התנועה, כולה פורום , ז לפני שאתה "יורה" ומסיק מסקנות, תמיד כדאי שתבדוק את השטח במסרים, ובמילים אחרות סוף מעשה מחשבה תחילה
ח. תזכיר לי שנפגש לתת לך סבוב באוזן...... ט. התנצלותך מתקבלת!
 

kdr

New member
טוב, הבנתי, אני מוריד מכנסיים

שיהיה לך יותר קל לתת לי בעיטה. עכשיו נראה אותך מארגנת טיול באזור כדי שתהייה לך הזדמנות.
 
בלש גשש פותר כל תעלומה../images/Emo196.gif

נו טוב , הלכתי לחפש לאן נעלמו ההודעות שלכם ומה הסיבה להתאדותן. ובכן.......אחד הגולשים הכניס הודעה גורפת בנושא אתר מתכונים חדש. הוא בקש מתושבי תפוז להכניס לאתר מתכוני בשול שנוסו על ידם . את הקופון היה גוזר מן הסתם לעצמו יחד עם תמלוגי המפרסמים , כנראה שכל השרשור נמחק על ידי הנהלת הפרדס באופן גורף בכל הפורומים . הלכתי ומצאתי את הודעותיכם הראשונה של KDR שהביא כתבה מעתון הארץ , ובה מחקר על ספרי בשול משמינים
 
בלי עסבים ....הנה הודעת החורזת הקטנה

העתקתי את הודעתך שעברה לתיקיית המחוקים - בתור מישהי שיש לה אוסף מכובד ביותר של ספרי בישול יש לי מה לומר בעניין. לדעתי, הבעיה היא לא במתכונים, היא בראש יש המון ספרי בישול בריא, לי יש 3 או 4 בבית. דבר שני, כל מתכון אפשר להפוך לבריא יותר: חמאה ומרגרינה או כל שומן אחר אני הופכת לשמן זית, הרבה יותר בריא. סוכר, אני משתמשת בסוכר קנים. קמח, רק מלא. ואם בעייתי אז חצי-חצי עם לבן. משלבת הרבה דגנים, סובין וסיבים. אורז מלא, פסטה מקמח מלא. הבנתם את הרעיון, נכון? הכל עולה יותר יקר, נכון!!! אבל... דיאטניות, תוכניות הרזיה כאלו ואחרות, שלא לדבר על תרופות, עולים ה-ר-ב-ה יותר. אגב, שמת לב שהמחקר נערך בארה"ב? בארה"ב אין מודעות לבריאות, אמנם בשנים האחרונות היא התעוררה קצת, ואף מתחזקת אבל עדיין. לפני כחודש חזרתי מארה"ב, ואני אגיד משהו שנשמע הזוי (גם באוזניי למען האמת), אחרי כשבועיים בארה"ב, השלתי כ- 2 קילו ממשקלי. איך? אכלתי בחוץ, כן, טוף לא היו לנו ברירות רבות, א-ב-ל עשיתי אנטי-תזה לאמריקאים, אכלתי הרבה בשר (חלבונים) וירקות, מעט מאוד פחמימות. כידוע האמריקאים מעמיסים פחמימות על הצלחת. למעשה יפן היא הדוגמא הטובה ביותר לטיעוניי. לפני כמה שנים טיילנו ליפן, שם בכפרים, מה שניקרא אצלנו "פריפריה", התושבים הם קטנים ורזים. המאכל הבסיסי שלהם הוא ירקות, אורז ודגים. מאידך כשמגיעים לטוקיו או לאוסקה, ערים גדולות שה"אמריקניזציה" הגיעה אליהן גם אם כי בזעיר אנפין, הם כבר גדולים הן בגובה ובעיקר ברוחב, יחד עם זאת לא כולם ולא הרוב. רשתות מזון מהיר כמו מקדונלדס ודומיה קצת קשה למצוא אבל עדיין אפשר למצוא בשר (די בקלות) בעיקר עוף או בקר ומאפים עתירי קלוריות. אני כן מסכימה עם החלק לגבי העבר וההווה, מבחינה כלכלית ועלות המזון, הרי, בואו ניזכר איזה סנדוויץ' אנחנו לקחנו לביה"ס? אני זוכרת שוקולד למריחה, גבינה לבנה, זוכרים? ומה היום? במקרה הטוב זה סנדוויץ עם גבינה צהובה או נקניק לפעמים יש גם ירק. במקרה הפחות טוב, נותנים לילד כסף שיקנה בקפיטריה / מזנון של ביה"ס. וסתם קוריוז לסיום, גודל המנות ארה"ב - ישראל - יפן מנה אמריקאית ממוצעת מספיקה לשני ישראלים ממוצעים. מנה ישראלית ממוצעת מספיקה לחמישה יפנים ממוצעים. מנה יפנית ממוצעת תשביע קיבתו של ישראלי אך לא את עיניו. שבוע טוב
 
בעידן האינטרנט../images/Emo220.gif

האם יש עוד מקום לספרי בשול? גם לי יש אוסף וחוץ מלדפדף ולקבל לעיתים השראה , אני יכולה לספור על יד אחת את השמוש שעשיתי בהם למעט ספר העוגות של נירה שוויאר שהיה וישאר תנ"ך העוגות שלי. בדרך כלל אני צריכה לטעום קודם כל את המתכון מקרוב על מנת להחליט אם הוא יכנס לרפרטואר שלי, בספרי בשול הכל נראה מושלם מידי, ואם הייתם יודעים את תהליך הבאת המאכל המוגמר לבית הדפוס וכמה עבודת פרזנטציה, רטוש , תאורה ושופוני משקיע המחבר ספק רב אם הייתם ממהרים לקנות. למען ההגינות אציין שיש לי חברה שעוסקת עם בעלה בצלום ועריכת תמונות בכתבות על אוכל וספרי בשול. יפה כתבת על הערך המוסף ש מרכיבי המזן. אני נוהגת להשתמש באבקת קוואקר במקום קמח לתערובת קציצות או עיבוי מרקים , תגברתי את השמוש בשמן זית , משתמשת יותר בבשר הודו במקום בבקר והוצאתי ממדף התבלינים את המנוסודיום גלוטמט . טחינה הפכה להיות הרוטב לסלט הירקות והבטטות מחליפות את תפוחי האדמה. ניתן לשפר כל העת אם מפתחים מודעות לערכו הבריאותי של המזון אותו אנו אוכלים וניתן לערוך מקצה שפורים בכל מאכל כמעט . למשל- אם מטגנים שניצלים כדאי להוסיף גרגרי שומשום יותר מפרורי לחם , בתבשילי אורז כדאי לשלב בורגול וכו' וכו'.
 
יש לי ספרי בישול, המון, גם של שוויאר,

של סירקיס ורוסו. אוהבת להסתכל בהם לפעמים. אבל אם בא לי חשק למאכל כלשהו ואני לא בטוחה במתכון - הולכת לאינטרנט ומוצאת עשרות עצות והצעות. באשר לשינוי המרכיבים במזון - עשיתי את זה לפני כ-4 שנים - הכולסטרול שלי ירד, הסוכר ירד מעצמו והאוכל טעים מאד. לדוגמה - אפייית לחם - מקמח מלא ברובו, רק קצת לבן, בתוספת שיבולת שועל ואגוזים. זה בריא וטעים מאד. פשטידות - משתדלת ללא הבסיס האפוי, ומוסיפה ככל האפשר ירקות. גרעיני חמניה ודלעת מוסיפים גם הם לטעם והם בריאים. אורז - מלא בלבד. אין הבדל בינו לבין הלבן. פשוט משרים אותו קצת במים. זה הכל. פסטה - מקמח מלא. טעים באותה המידה. הרוטב - אני מבשלת בבית. נמנעת מלקנות מאכלים מוכנים. זו צרה רצינית - האוכל המוכן. משום שהוא מאד מאד לא בריא.
 
קודם כל, בודאי שיש עוד מקום

לספרי בישול, גם בעידן האינטנט. ספר הרבה יותר נגיש מהאינטרנט, את מוציאה מהמדף וניגשת למטבח. מה תעשי באינטרנט, תקחי את המחשב למטבח? תדפיסי את המתכון, נכון? ואז את צוברת עוד מתכונים מודפסים, ויוצרת לך ספר בישול משלך. וכמו שנאמר כשזה מגיע למתכונים, אין דבר כזה יותר מידי. אפרופו, לאחר שקראתי פה את המלצתך על הספר של נירה שוויאר, ניגשתי לחנות ספרים (האמת שלכמה) והן לא ידעו על מה אני מדברת. כולן היו בטוחות שאני מתבלבלת עם נירה רוסו. מישהי יכולה לסרוק לי את הכריכה או לספר לי אם ראתה את הספר איפשהו. ולגבי התמונות בספרי בישול, מישהי באמת מצפה שזה ייצא כמו בתמונה? יש לי ספר "אפייה בריאה" לרוב המתכונים אין תמונות
ויום אחד החלטתי לעשות עוגיות שדווקא יש תמונה. כל קשר בין התמונה למה שיצא, מקרי לחלוטין
אבל יצא טעים. לגבי החומרים חידשת לי קצת - מה זה אבקת קוואקר? ומה נותן השילוב של הבורגול באורז? ולמה להוסיף יותר שומשום במקום פירורי לחם? כלומר, אני מבינה את ההיגיון באחרון אבל, ידוע ששומשום הרבה יותר שמן. לגבי התפוחי אדמה גם אני החלפתי לבטטות מזמן, לפני כמה שנים כבר, מונוסודיות גלוטמט מעולם לא נכנס למטבחי, חוץ מאשר באבקת מרק אבל כבר כמה חודשים מאז ויתרתי על אבקת מרק. לגבי הבקר, נו טוב בתור חובבת בשר קצת קשה לוותר, אבל הכולסטרול (התורשתי במקרה שלי) דורש קיצוצים בבקר, אז ירדנו לפעם בחודש.
 

TALf2007

New member
לדעתי ראיתי את הספר ב"צומת ספרים"

בגן שמואל- אני יכולה לבדוק שוב....
השם - "עוגות לכל עת" נירה שוייר
אגלה לכן בסוד שזה גם ה"תנך" של אמא שלי הקונדיטורית הגדולה ביותר שאני מכירה
טל
 
../images/Emo51.gif לרונה ולטל

אחרי שראיתי את הכריכה אז הבנתי שאני מכירה אותו, נדמה לי אפילו שלאחותי יש אותו. מבלי להעליב אף אחד, זה ספר מלפני מיליון שנה, מתקופת הדינוזאורים עכשיו אני מבינה למה לא מצאתי אותו בחנויות שחיפשתי, חיפשתי בחנויות ספרים ולא בחנויות לעתיקות
חחחחחחחחח
טל, אני אשמח אם תוכלי לבדוק לי את העניין בגן שמואל, אני בחנויות "צומת ספרים" לא מצאתי.
 

w o m a n 10

New member
תרפיית קניות ../images/Emo130.gif../images/Emo130.gif

תרפיית קניות "על אף ששיפור מצב הרוח בעקבות הקניות הוא קצר ובלתי יעיל, תרפיית הקניות עדיין נפוצה, במודע ושלא במודע. משום שאנחנו עדיין מרגישים בתוכנו שאפשר למלא חלל רגשי ברכוש חומרי." "ממצאי המחקר של אוניברסיטת קולורדו תקעו מסמר נוסף בארון ה'קניות כדרך להרגיש טוב'. פרופסור לין ואן בובן, שהוביל את המחקר, סיכם אותו במילים הבאות: "אנשים שואבים הנאה וסיפוק מחוויות משמעותיות, ולא מרכישת דברים חומריים. יותר מזה, המחקר הוכיח שאפילו מחשבה על אותן חוויות משמעותיות משפרת את מצב הרוח יותר מחשיבה על קניות." אם ביסודנו אנחנו " שואבים הנאה וסיפוק מחוויות משמעותיות, ולא מרכישת דברים חומריים" אז איך התחיל כל העניין הזה של שיפור מצב הרוח כתוצאה של מסע קניות? האם לפרסומות יש חלק בזה? אשמח לשמוע את דעתכם.
 
נקודה למחשבה../images/Emo62.gif

צאי ובדקי את האובססיבים לקניות. תחקרי אותם על מצבם הכלכלי בילדות על האמונות המגבילות שהפנימו על כסף. בד"כ שם טמונה התשובה.
 

רונה 2346

New member
בין השאר, אם באוכל עסקינן...

בסוף השבוע אני סבתא בגן של נכדי - יום המשפחה - צריכה להכין מנה שאהובה על הנכד - ומה לעשות גם הנכד כמו הסבתא אוהבים ש ו ק ו ל ד - לא סתם שוקולד אלא הכל מכל כל העשוי משוקולד - אני מתכוננת להפתיע את הנכד במנת - קציצות עוף אפויות - (בתוכן ימתינו לו ריבועי שוקולד) - קציצות אפויות של ת"א/ירק - (בתוכן כמובן... ריבועי שוקולד) - עוגיות שמרים - (עם תוכן של ריבועי שוקולד ומעל שביבי שוקולד) - "מתה" לראות את הבעת פניו של הנכד למראה "האוכל" - בלי שידע את תוכנן..... את האוכל - כ מ ו ב ן - ננדב לסבתות ואנחנו נחגוג עם השוקולדדדדדדדדדדדד. המון שוקולדדדדדדדדד. איזה חג נפלא. שיהיה פעמיים בשנה - יום המשפחה - יום האם - יום אמא/ילד/נכד -
 
למעלה