הכל פונקציה של זמן?
היום, פורים. אבא אחד ואמא אחת ושתי ילדות מטיילים ברחוב, ילדה אחת בת שנתיים צוהלת ושמחה, ילדה אחת בת חודשיים וחצי חורפת במנשא, צוחקים, מדברים, יושבים יחד לשתות קפה ועושים העוויות ופרצופים בראי של הקפה. בבית שתי הילדות נרדמות וישנות שעתיים רצופות, פתאום יש זמן, פתאום יש זמן לסקס, פתאום יש זמן לדבר ולצחוק ולעשות שטויות, אחר כך כשהן מתעוררות הולכים שוב לטייל, חוזרים מאושרים וחוגגים באמבטיה ולמיטות. למה פתאום כשיש יותר מדקה כשלא סחוטים והרוגים פתאום נזכרים שקיימת גם תשוקה וקיים גם שיח שטויות (דווקא דיבורים רציניים מעולם לא חסרו לנו, דיבורי אקדמיה ומקצוע) אם היה לנו (לכולנו) זמן, הדברים יכלו להראות אחרת? השחיקה היתה מתמתנת? או שסתם נדמה לי עכשיו כי היה לי יום טוב?
ויוסי אמר, ואמר נכון: "זה היום הכי טוב מאז שהיא נולדה"
היום, פורים. אבא אחד ואמא אחת ושתי ילדות מטיילים ברחוב, ילדה אחת בת שנתיים צוהלת ושמחה, ילדה אחת בת חודשיים וחצי חורפת במנשא, צוחקים, מדברים, יושבים יחד לשתות קפה ועושים העוויות ופרצופים בראי של הקפה. בבית שתי הילדות נרדמות וישנות שעתיים רצופות, פתאום יש זמן, פתאום יש זמן לסקס, פתאום יש זמן לדבר ולצחוק ולעשות שטויות, אחר כך כשהן מתעוררות הולכים שוב לטייל, חוזרים מאושרים וחוגגים באמבטיה ולמיטות. למה פתאום כשיש יותר מדקה כשלא סחוטים והרוגים פתאום נזכרים שקיימת גם תשוקה וקיים גם שיח שטויות (דווקא דיבורים רציניים מעולם לא חסרו לנו, דיבורי אקדמיה ומקצוע) אם היה לנו (לכולנו) זמן, הדברים יכלו להראות אחרת? השחיקה היתה מתמתנת? או שסתם נדמה לי עכשיו כי היה לי יום טוב?
