המאבק על ההתמחות: מרחיבים את מעגל הפסיכולוגים

[katzeran]

המאבק על ההתמחות: מרחיבים את מעגל הפסיכולוגים

מתוך כתבה ב"הארץ" (ההדגשות שלי):
"בישיבה שנערכה לפני חודשיים בהשתתפות מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו, העלו כי 50% ממסיימי לימודי פסיכולוגיה בתואר שני בישראל בתחומים היישומיים (שבהם ניתן להפעיל קליניקות) אינם מגיעים להתמחויות, בין השאר בגלל מחסור במקומות התמחות. כמו כן, עלתה לדיון הסוגיה הכאובה של אורך ההתמחות הנמשך ארבע שנים במתכונת של חצי משרה, ללא אפשרות לסיים התמחות במשרה מלאה בתוך שנתיים. רק בתום תקופת ההתמחות רשאים הפסיכולוגים לקבל הכרה כמומחים ולפתוח קליניקות טיפוליות במקצוע התמחותם, למשל כפסיכולוגים קליניים... תוכנית משרד הבריאות שהוכנה לקראת תקציב 2013, שטרם נידון בממשלה, מבקשת להגדיל את סכום המלגות המעבירות כספים למקומות ההתמחות של פסיכולוגים, מ-24 ל-35 מיליון בשנה, ואת מספרן, מהלך המתוכנן להגדיל ב-45% את מספר מקומות ההתמחות. מהלך זה אף אמור לקצר את תקופות ההמתנה הממושכות להתמחות, הנאמדות כיום בשלוש-חמש שנים לבוגרי תואר שני בפסיכולוגיה קלינית."

קישור לכתבה - http://www.haaretz.co.il/news/health/new-research/1.1896375

עכשיו נשאלת השאלה אם המהלך הזה בכלל יקרה.

 

[Lady of the masks]

ונאמר אמן...

 

[sense9]

בלי לעשות תעמולה,

אני רק רוצה להזכיר לכם שיש באחת המפלגות ד"ר לפסיכולוגיה קלינית ויהיה יעיל מאוד אם היא תצליח להכנס...

 

[katzeran]

מי?

ואגב, אשת ראש הממשלה היא פסיכולוגית, זה לא עזר מי יודע מה

 

[sense9]

ד"ר נילי שריון.

(צודק. אבל יש כמה הבדלים ביניהן, כן?

)

 

[katzeran]

הו, אני לא מכיר אותה אבל מקווה שלא תיכנס

לכנסת.
אבל כאן זה לא המקום לדיון הזה.

 

[doughnuts]

את בעד מפלגת "עוצמה לישראל"?

טוב, אחרי המתקפה שלך נגד ערביי ישראל, שהייתה פה לפני כמה זמן, זה בהחלט נשמע הגיוני... אישית, לא הייתי רוצה לראות אף מנדט אחד של "העוצמה" בכנסת...

 

[יוניתי7]

זה רכלוונטי לא רק לקלינית

אז הלוואי שאם יהיה שיפור הוא יהיה בכל תחומי ההתמחות, וגם באורך ההתמחות עצמה (ולא רק בתקופת ההמתנה להתמחות).

ממני... שלא יודעת לאיזה כיוון להמשיך בתואר השני, כי כל דרך שאבחר תהיה ארוכה מידי...

 

[reakwind]

מדהים שרק עכשיו לקראת סוף התואר הראשון

אני מתחיל באמת להפנים עד כמה לימודי פסיכולוגיה הם התאבדות כלכלית :/
וזאת למרות שלפני הלימודים חרשתי את האינטרנט לאורכו ורוחבו וקראתי כבר את כל הכתבות האלה שיצאו בזמנו ואת כל הבלוגים הרלוונטים (כולל את שלך אגב).

 

[katzeran]

לי לא היה מושג לפני שהלכתי ללמוד את זה

 

[BellA עלמה]

אם היית יודע

היית הולך ללמוד תחום אחר (עבודה סוציאלית) היית נארך אחרת?

או פשוט נכנס לזה עם הידיע שתצתרך לשנות סגנון חיים?

 

[katzeran]

כנראה שלא

אי אפשר באמת לענות מה הייתי עושה אז כי התפיסה שלי לגבי ההכשרה והמקצוע שונות משהיו אז, אבל לפי מה שאני יודע היום, הייתי עושה אותו דבר.

 

[Optimistic Girl]

זאת הסיבה שאם ארצה

אני יעשה מסלול ישיר לדוקטורט בארהב וזהו.
התמחות של 4 שנים אני בטוח לא יעשה בארץ...

 

[chulila]

שווה לבדוק את העניין לעומק

אם אני לא טועה ההכרה והרישום בפנקס הפסיכולוגים איננה אוטומטית גם אחרי דוקטורט בארה"ב (שלעיתים מאוד, אבל מאוד רחוקות אכן לוקח רק 4 שנים, אבל זו נקודה אחרת..).

 

[Optimistic Girl]

כן צודק

אבל מי אמר שאחרי התואר ארצה לחזור לישראל?

המטרה תמיד היתה גם לימודים בחול בתחום שאוהבת
וגם הגירה למדינה דוברת אנגלית

 

[chulila]

בדרך כלל אני צודקת

לפעמים צודק, ולפעמים פושט טועה...

(בכל מקרה אני את ולא אתה..).

ולעצם העניין - מרבית האנשים שמצאו את עצמם באופן זמני או קבוע בחו"ל לצורכי מגורים ארוכי טווח, מדווחים (וזה כולל אותי) ש"חו"ל" זה ממש לא מה שהם חשבו. יש לי חברות שהגיעו לארה"ב עם כוונות להישאר לנצח, אבל גילו תוך שנה, שנתיים ולעיתים אפילו כמה חודשים שלא באמת מתאים להן מאיזה סיבות שזה לא יהיה.
מכיוון שאני מניחה שאת לא נביאה, אני באופן אישי הייתי שמחה לעשות החלטות באופן שמשאיר לי את כל הדלתות פתוחות - זו של לנסוע אך גם זו של לחזור. באם יהיה לך תואר שלא מוכר בארץ, המצב יהיה קשה הרבה יותר, וזה מהיכרות עם אנשים שמתמודדים עם מצב זהה ברגעים אלה ממש.. סתם נקודה למחשבה.

 

[22ק ו ס ם]

הגירה בעקבות לימודים אינה פשוטה

ולא תמיד אפשרית. בארה"ב למשל את צריכה למצוא מעסיק שיהיה מוכן לממן את הויזה שלך ובשביל זה את צריכה מקצוע שקשה למצוא בו מקומיים שיכולים לעבוד בו. במדינות אחרות יש מגבלות אחרות, אבל בכל מקרה זה מאוד מוקדם לתכנן דברים עוד לפני שעוברים אפילו ללמוד במדינה כלשהיא.

 

[moran filan for ever]

למה בעצם

אתם רוצים לקדם ולמעשה יש צורך אדיר כפי שנאמר בפסיכולוגים קליניים, אם השיטה הפרוידיאנית כבר לא כ"כ מקובלת באקדמיה וקבילה אמפירית מדעית.??...גם המרצים בחוג אומרים ומאמינים שהפסיכואנליזה מאבדת מכוחה והיא פחות יעילה בטיפולים שלה. לשבתעל ספה ולדבר לאורך שנים לא ממש יעיל לתופעות נפשיות כמו חרדה ודיכאון, והיום יודעים שהגישות ההתנהגותיות קוגניטיביות יעילות הרבה יותר.....נכון שאפשר להכשיר את הפסיכולוגיים הקליניים לגישות אלו גם כן, אך זה עדיין לא נעשה ועדיין המיקוד ה"קליני" הוא בפסיכואנליזה וזה מה שקורה ומיושם בשטח....למה?? למה יש את הסתירה בין מה שמספרים לנו על קבלתה באקדמיה ויעילותה לש הפסיכואליזה ולדבר ולהעלות דברים בישבה על ספה לעומת יעילות הגישות ההתנהגויותיות קוגניטיביות וכו', לבין מה שקורה בשטח, לבין זה שעדיין מכשירים אתהפסיכולוגים הקליניים לפי הפסיכואנליזה בעיקר???
שיטת טיפול גם לא יעילה בגדול, מצריכה שנים של דיבור והוצאת כספים מטורפת..שנים של טיפול ששווי ערך לקניית מכונית...כאשר קיימות שיטות יעילות יותר לטיפול בהפרעות נפשיות? מעניין מתי מדעי הפסיכולוגיה יעשו את השיפט הזה, את המעבר הזה לא רק באקדמיה אלא גם בתהליך ההכשרה...

 

[עידןשריר]

סיבה פשוטה

קודם כל CBT אינו תמיד קצר טווח. יש טיפולי CBT שנמשכים שנים (למשל טיפול DBT להפרעת אישיות גבולית). אפילו ברוב הפעמים והמקרים הוא אינו קצר טווח... אתה שואל למה? הנה התשובה:

טיפול ממוקד זה דבר שלוקח 5-15 פגישות במקרה הטוב וטיפול עמוק שאין לו מטרה ברורה ומטרתו מעורפלת הוא כמו בור ללא תחתית. זה דבר שיכול להמשך שנים בלי סוף. כי אפשר עד אין קץ להתפלסף על העבר , השפעותיו על הווה , על קשיים מסוימים , או ב"ריפוי" של מחלת נפש (בשביל להפוך אדם ביישן מה שקרוי בפסיכולוגיה "חרדה חברתית"לאחד שאינו כזה יכול להיות עניין של 10 שנים, או לפחות עד שהמטפל יגמור לשלם משכנתא על דירת 5 חדרים בצפון תל אביב) . זה מה שהופך את הפסיכותרפיה לכל כך רווחית ("תבוא בשבוע הבא") . חזונו השרלטני של פרויד – טיפול ממושך , ארוך ,קשה ויקר בשביל לרפא נוירוזות עודנו מצוי בשורשי הפסיכותרפיה. מה שהשתנה זה רק השיטה.....

 

[katzeran]

די כבר עם "השיטה הפרוידיאנית"

זה תמיד מדהים אותי כמה נתק יש בין השטח לאקדמיה, וזה עובד רע לשני הכיוונים. נכון שיש פסיכולוגים קליניים שלא טורחים להתעדכן ומשתמשים בתפיסות מיושנות, וזה רע. אבל יש תחושה שבאקדמיה ננעלו על התפיסה שלפיה CBT זה טוב תמיד ולהכל ופסיכותרפיה פסיכודינמית לא (ואני בכוונה כותב "פסיכותרפיה פסיכודינמית" ולא פסיכואנליזה).
המרצים שלך מלמדים שהפסיכואנליזה הפרוידיאנית אינה יעילה? יופי, הם די צודקים. אבל אם הם אומרים לך שזה מה שמיושם בשטח אז הם לא יודעים על מה הם מדברים. מעטים האנשים שעוסקים היום בפסיכואנליזה פרוידיאנית, ואלו שכן לא עושים את זה במסגרת המרפאות הציבוריות.
הפסיכותרפיה הדינאמית התקדמה הרבה מאוד והיום היא שונה מאוד מאז. נכון שיש עדיין דיבור על מושגים פרוידיאנים, ולומר את האמת? זה לפעמים מרגיש תלוש ומעצבן, אבל זה התפקיד שלנו, הדור הצעיר, לשנות את זה. אבל צריך גם לדעת לראות את התמונה המלאה ולא רק צד אחד.
אתם לומדים על טיפולים אינטגרטיביים שמשלבים בין הגישות? מלמדים אתכם שיש טיפולים פסיכודינאמיים קצרי-טווח (כ-3 חודשים) שנמצאו מאוד יעילים? מלמדים אתכם שיש טיפולים פסיכודינאמיים שנמצאו יעילים לפחות כמו CBT, ובעלי השפעה טובה יותר לאורך זמן?

אי אפשר יותר לדבר על זה ש"פסיכואנליזה=ארוך, רע ולא יעיל" ו-"CBT=טיפול יעיל וקצר". הדיכוטומיה הזו היא פאסה וחוטאת למה שקורה בשטח ובאקדמיה.

אני ממליץ מאוד על המאמר הזה של ג'ונתן שדלר על הנושא של יעילות בטיפולים פסיכודינמיים
http://www.apa.org/pubs/journals/releases/amp-65-2-98.pdf