הערות לגישתו של צבי עינבל
האם האדם הוא גורילה מתקדמת?
למה לא? אי אפשר להוציא את זה מחשבון.
מה כבר ההבדל המהותי בין האדם לחיה? זה הבדל כמותי, לא הבדל מהותי.
אמנם ההבדל בינינו הוא רק 1.5% מהדנ"א, אבל זו טעות של צבי עינבל לאמר ששזה הבדל של 1.5% בתכונות.
הבדל קטנטן של חלקיק האחוז, יכול לגרום לאיבר לגדול פי 2 או 3 (גמדים או אנשים מאד גבוהים). מוח גדול פי 3 זה כבר כמות נוירונים פי ביליונים, וכמות קשרים בסדרי גודל הרבה מעבר לכך.
זה ההבדל בין גורילה לאדם.
האם יכול להוולד לאדם גורילה? בהבדל של 1.5% יש סיכוי כזה.
ההבדל של 1.5% מתוך כמות הכרומוזומים, זה הבדל ענק, שהקומבינציה לקבלת מוטציה של גורילה שואפת לאפס, ובלתי מציאותית.
וגם אם כן, הגורילה לא תוכל לתפתח ברחם האישה, תהיה הפלה טבעית תוך יום-יומיים, ואף אחד לא ידע שבכלל היה מקרה כזה.
מיקרו אבולוציה
עינבל מסכים שקיימת מיקרו אבולוציה בפועל, אך הוא טוען שסטאטיסטית זה מן הנמנע.
כדי לבדוק הסתברות, לא מספיק לבדוק מה הסיכוי שמשהוא יקרה, אלא גם כמה פעמים מנסים את זה. למשל בסיכוי של 0.5 יש 50% סיכוי שזה יקרה, אך אם מנסים פעמיים, יש כבר סיכוי של 75%.
כמות האפשרויות לאבולוציה היא אינסופית. ג'ירפה היתה יכולה לגדל צוואר, להאריך רגליים, לגדל כנפיים, לאכול דשא.... כמות האפשרויות היא אינסופית.
וכמעט כולן לא מתפתחות למצב סופי מתקדם.
לכן החשבון הסטאטיסטי הנכון הוא ההסתברות האפסית לתוצאה, כאשר עושים את הניסוי אינסוף פעמים. ולמי שיודע מתמטיקה אין בעייה להגיע למסקנה, שזה יכול (לא מוכרח) להתכנס לתוצאה סבירה.
הטעות של עינבל, שהוא בודק מה שהוא רואה (מה שקרה בפועל) והוא מתעלם ממה שאינו רואה (אותם מיליארדים של מוטאציות שלא מתפתחות היטב).
מאקרו אבולוציה
איני רואה הבדל עקרוני בין מיקרו למאקרו אבולוציה. זה רק הבדל כמותי, ולא הבדל מהותי.
אם מקבלים את העובדה שבכמה אלפי שנים אפשר לפתח מזאב כלב פודל, למה לא תוך עוד מיליונים של שנים, להרחיק את האוכלוסיות זו מזו, עד שאחד כבר לא יכול להוליד צאצאים פוריים עם האחר (שזו ההגדרה של מין שונה)?
זה רק עניין של זמן יותר ארוך, לכן בחיי אדם זה בלתי ניתן לצפיה (כמו שינויים בעשים כלבים וחתולים).
אבולוציה מולקולרית
הסיכוי ליצירת התא הראשון.
שוב, נעשית כאן אותה טעות סטאטיסטית כמו במיקרו אבולוציה, כאשר לא נילקחו בחשבון אותם מליארדים של אפשרויות, שלא יצרו את התא הראשון.
כך שאפילו אם ההסתברות לכך היא שואפת לאפס, הרי בכמות ניסיונות ששואפים לאינסוף, אפשר לקבל היסתברות סבירה.
מה עוד, שמספיק שזה יקרה פעם אחת בלבד.
מה עוד, שבמיליארדים של כוכבים אחרים אולי זה לא קרה, ואנו יכולים לתהות על כך, רק בכוכב האחד שזה כן קרה.
האבולוציה כדת
לדעתי האבולוציה אינה דת (בטח לא לפי הגדרת המושג הדת), אלא האבולוציה היא המכשיר האנטי-דתי.
תורת האבולוציה, על אף שאינה מוכחת עד סופה, ויש בה עדיין הרבה מאד שאלות, יש לה גם הרבה מאד נקודות הגיוניות ונקודות שהוכחו מעשית בטבע.
זו לא הוכחה, אך זו אפשרות (לפי הידע היום).
תורת האבולוציה לא מוכיחה שום הוכחה לוגית, אך היא סותרת את הטיעון הדתי, שאלוהים קיים.
הטיעון הדתי היחיד להוכחת קיומו של האלוהים, היתה הטענה שאם יש ברוא, אז חייב להיות בורא (דוגמת השען המפורסמת).
תורת האבולוציה שוברת את ההוכחה הזו, וטוענת שלא חייב להיות בורא, יש עוד אפשרויות תאורטיות אחרות, הרבה יותר סבירות, שהן בשלבי בדיקה.
האבולוציה מול הדת
גם הדת עוברת אבולוציה (לא גנטית אלא ממית), וענייני מדע שפעם לא היו מקובלים על הדת, בלית ברירה הדת קיבלה מאוחר יותר.
בעתיד הדת תאמץ אל עצמה גם את האבולוציה.
הנצרות כבר עשתה זאת, וכמה יהודים כבר עושים זאת היום.
הטענה החדשה היא, שבריאת העולם לא היתה ביום אחד, "יום" בריאה צריך להבין במשמעות אלוהית. ובעצם האלוהים ברא את חוקי הטבע כך, שהאבולוציה תוכל ליצור את החי והאדם.
זו היתה דרכו של האל לעשות את הבריאה.
אמנם זו גישה אנטי-מדעית, כי בגישה הזו אי אפשר לסתור את האל (ותאוריה שלא ניתנת לסתירה היא לא מדעית), אך התאוריה האלוהית אינה תאוריה מדעית, ואין בינהן נקודות מיפגש.