הבה ניבדוק
מכונית משתכפלת
איני יודע.
עד שלא אראה הוכחה שזה בלתי אפשרי, אפשר להניח שאולי זה כן אפשרי.
מספר החלקורות
מספר החלוקות שהוא בחזקת 43, הוא מספר סביר, בהנחה שהבקטריות בעבר התחלקו בקצב של היום, וגודלם היה כגודלם היום.
שינוי לא גדול בכך, בחישוב מעריכי, יכול להביא לתוצאה שונה באופן דראסטי.
כך שאנו בסדר הגודל.
מיליוני כוכבים
רק לשם דוגמא, פעם אמרו שהסיכוי שכדה"א יהיה בדיוק במרחק כזה מהשמש שהחיים בו לא קופאים, ולא מתאדים, הוא סיכוי זעיר ביותר.
מתברר שיש מיליונים של כוכבים במרחקים אחרים, שבהם אין חיים.
ואנו שואלים את השאלה, בגלל שמזלינו שאנו במרחק הנכון מהשמש. על אף שהסיכוי כך היה מלכתחילה בלתי סביר לחלוטין.
בנוסף, ייתכן שתאים הגיעו בעזרת מטאורים מכוכבים אחרים, כך שיש להכפיל את ההסתברות בעוד הרבה מיליארדים.
סיכוי זעיר
כמות החידקים היא 10 בחזקת 30, כך שבקטריה אחת יכולה לאמר לחברתה, שהסיכוי שאני אצבע דווקא אותה הוא סיכוי כה זעיר, שהוא בלתי מציאותי לחלוטין.
לקחתי בקטריה במעבדה, וצבעתי אותה.
מה חברתה צריכה לאמר לה? על אף הסיכוי הזעיר ביותר, ברגע שזה קרה, ההסברות קפצה ל- 1.
ניבויים כושלים
למשל כאשר ניבאו שאלטרואיזם לא יכול להתקיים בטבע, כי כמות הצאצאים של האלטרואיסט, המקריב עצמו למען הכלל, קטנה.
הניבוי התברר בטבע ככושל. מצאו חיות עם מאפיינים אלטרואיסטים (זאב שומר העדר, דבורה עוקצת ומתה).
יותר מאוחר מצאו את התשובה לכך, ונמצא בדיוק מהו היחס המינימלי בקשר הגנטי בין חברי הקבוצה, כדי שאלטראיזם יתקיים, והתוצאות הניסיוניות מתאימות כעת במדויק, לתצפיות הטבעיות.
העש נותר עש.
לא, זה לא אותו עש.
זה עש עם כרומוזומים שונים.
סתירה של תאוריה
כדי שתאוריה תהיה מדעית, אין חובה שאפשר לסתור אותה מעשית, אלא חובה שהיא ניתנת לסתירה תאורטית.
אם למשל צילמו תא במשך מליארדים של שנה, אפשר לעקוב תאורטית אחר השינוי הכרומוזומי מדור לדור, ואפשר להוכיח שזה לא עומד בתנאי התאוריה.
מה התאוריה מנבאת?
כל מה שיש לו כושר שיכפול,
שמפעם לפעם קוראת לו מוטאציה,
ושיש לו אמצעים מוגבלים להתפתח,
יתפתח ממצב פשוט יותר, למצב מורכב יותר, המותאם טוב יותר, לתנאי הסביבה.