המדריך להורים המתגרשים + תוכנית הורות

[מנסה ומתנסה]

וקרוב לודאי ...

(לא ממש בקיאה) זוית ראייה
של אבא שיש לו יכולות להעניק לילדיו....

 

[החתולית]

והעובדה שמקור האג'נדה שלו, בסיפור אישי כואב, אינה הופכת אותה לנכונה יותר או צודקת יותר.

 

[מרוניה]

בפועל, למיטב ידיעתי,

רוב האבות הגרושים אכן מפנים זמן לילדיהם ומגלים מעורבות גדולה פי כמה "למחרת" גירושיהם. כן, בהחלט. ויתרה מזאת, כבר שמעתי אבות שאומרים - "רק בזכות הגירושים למדתי להכיר את ילדי". עצוב, אבל נכון.
ולכן, כשמתגרשים, אני לא רואה טעם להנציח את המצב הקיים. כי כל אחד מההורים עומד להשתנות בגדול בעקבות המשבר. גם האישה עשויה פתאום לצאת לעבודה, לרצות לצאת לבלות יותר, להכיר בני זוג. אז הסכמתי בהחלט עם טאטי שאולי צריך לעשות את הדברים בהדרגה, ולא להגיע למצב שהילדים נשארים בינתיים עם בייביסיטר, אבל בל נשכח שרוב הגירושים לא מתנהלים בנעימים, ולכן קשה מאוד להסכים על מצבים הדרגתיים... אבל שוב, אם מדברים על "בשאיפה" - אז כן, אין ספק שכדאי להתחשב כמה שאפשר בילדים ולעשות את הדברים בצורה הדרגתית, שפויה, מתונה וכדומה.

 

[החתולית]

כולם שוכחים שלא מדובר רק על זמן

הורות משותפת דורשת תקשורת, הבנה והסכמה. בלעדי אלה, אין קבלת החלטות משותפת, ומתוך כך, אין הורות משותפת.

משום מה, לאורך כל הדרך, גיא רוה ושותפיו לדרך, בוחרים להתעלם מהעובדה, שבלי הסכמות בסיסיות ועקרוניות בין ההורים, לא יכולה להיות הורות משותפת. מבחינתם, הכל מתחיל ונגמר בכסף, זמן ושליטה.

 

[מרוניה]

בלי להתייחס אליהם (כי אני לא מכירה)

לא הבנתי את האמירה שלך. ברור שדרושה תקשורת, הבנה והסכמה, אבל גם ברור שבשביל ששלוש אלה ייווצרו צריכות להיות גם הנחות בסיס חברתיות שיהיו הוגנות כלפי כל הצדדים. אם מראש המוסכמות החברתיות מקפחות את אחד הצדדים, איך אפשר לצפות ליחסים תקינים?
בעיני, כמו שנעשו המון תיקונים במעמדה של האישה בחברה (ועוד היד נטויה), כך צריכים גם להיעשות תיקונים מקבילים בחלוקת החובות והזכויות לאחר הגירושים. בעיני, לא ייתכן שבחברה כמו שלנו, שלא פעם האישה מרוויחה יותר מהגבר, בכל זאת הגבר ייאלץ לשלם מזונות גם אם הילד שוהה אצלו בדיוק כפי שהוא שוהה אצל האימא. ולא ייתכן שאוטומטית האימא תקבל משמורת בלעדית. וכן הלאה וכן הלאה. אכן דרושים כאן תיקונים.
אגב, בהמשך למה שאמרה טאטי, אולי בכלל לא צריך להיות מצב ש"אבא עוזב את הבית" ו"אתם תלכו גם לבית של אבא", אלא מחלקים את הבית לשני בתים. מעכשיו זה הבית של אימא וזה הבית של אבא, בין שנשארים באותה דירה ובין שעוזבים את הדירה הגדולה ועוברים לשתי דירות אחרות. אולי צריך לשנות את הגישה מהיסוד.
ובשלב הבא - אולי עדיף מראש לגור בשתי דירות נפרדות...

 

[החתולית]

אין קשר להנחות בסיס חברתיות

ולחוקים כאלה או אחרים. הגורם האנושי הוא הראשון (אם לא היחיד) חשוב כאן. עובדה שגם אם החוקים הקיימים היום, קיימים הורים גרושים שמצליחים לקיים הורות משותפת, בלי שום בעיה.

אי אפשר לכפות הורות משותפת, אפשר רק לעזור לה להתקיים, כאשר שני ההורים מסוגלים לקיים אותה.

 

[מרוניה]

אין קשר?

אין קשר לכך שאוטומטית כיום "הילדים הולכים לאימא"?
אין קשר לכך שכיום האב נדרש לשלם מזונות גם אם הילדים נמצאים אצלו בדיוק אותו זמן כמו אצל האימא, וגם אם משכורתה של האימא גבוהה משלו?
בקיצור, ועוד איך יש קשר בין החוקים והכללים והמנהגים לבין יכולתם של אנשים להגיע להבנה ולתקשורת ולהסכם הוגן.

 

[החתולית]

הבנת נכון - אין קשר

משום שהבסיס להורות משותפת, נעוץ במערכת היחסים הבסיסית בין אנשים.

אילו הורות משותפת היתה תלויה בחוקים, שהזכרת, לא היו היום משפחות בהן קיימת הורות משותפת של הורים גרושים. לשמחתנו, יש לא מעט משפחות כאלה.

 

[מרוניה]

הפרט מעצב את ציפיותיו עפ"י המוסכמות.

לדוגמה, אם אני מגישה לך משהו ואומרת "בבקשה", אני מצפה שתגידי לי "תודה". אם במקום זה תגידי לי "לבריאות", תתעורר בי תמיהה, גם אם "לבריאות" זאת מילה יפה ונחמדה. אז נכון שאם אני אדם נאור וחושב, אני אוכל למצוא יופי גם במילה לבריאות. אבל בכל זאת יהיה איזשהו דיסוננס עם הציפייה שלי.
באותה מידה, זוג שנמצא יחד, באיזשהו שלב הם מקווים "להתחתן". למה להתחתן? כי אלה המוסכמות. ויתרה מזאת, בדרך כלל עדיין (לצערנו הרב) האישה מצפה שהגבר הוא שיציע לה להתחתן. וברור שיש זוגות שלא מתחתנים או שהאישה מציעה לגבר, אבל במקרים כאלה הם יודעים שהם פועלים "בניגוד למוסכמות".
באותה מידה, כשזוג מתגרש, ברקע עומדות המוסכמות. ואם המוסכמה היא שהילדים הולכים עם האימא, כל דרישה של האבא להורות פעילה נראית "חריגה" ומתקבלת בהתאם על ידי האימא וכל בני משפחה, קרוביה, ידידיה ומכריה. גם כאן, יש זוגות שלמרות המוסכמות מגיעים להבנה ותקשורת והסכם משותף, אבל רוב הזוגות עדיין פועלים על פי המוסכמות. וכאשר רוצים לחולל שינוי מהותי, יש לשנות את המוסכמות, וכמובן גם את החוקים והכללים.
זאת סוציולוגיה פשוטה, שלא קשורה בכלל מוסד הנישואים אלא לכל פן ביחסי אנוש.

 

[החתולית]

נצטרך להסכים שלא להסכים

העובדות מוכיחות שגם עם המוסכמות הקיימות בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט, הורים גרושים מצליחים לקיים הורות משותפת.

 

[זהב טה ו ר]

ומאידך, כאשר כופים הורות משותפת

היא לא עובדת.
לצערי זו הנטיה של בתי המשפט כיום, כאשר הם רואים שגם האב כשיר להיות המשמורן.
לך תנהל הורות משותפת כאשר ההורים לא מסוגלים אפילו להגיד "בוקר טוב" אחד לשני - כמו שגיא רווה חש כלפי אם ילדיו.

 

[החתולית]

 

[מרוניה]

אני לא בטוחה שיש הבדל גדול במיוחד

בצורך לתקשר בין הורות משותפת לבין הסדרי ראייה "מסורתיים". בשני המקרים חייבים להעביר מידע. (אלא אם אחד ההורים נעלם מהחיים של הילדים.)
ואנשים באמת צריכים להתחיל להפנים את המצב החדש, ולהפנים את זה עוד מראש, כשמתחתנים.

 

[TatyBar]

את מדברת מנסיון..? כי לא נשמע לי.

לדבר בתיאוריה ולהטיף לכך שכולם צריכים לעשות מאמץ ולהתעלות מעל האגו של עצמם למען הילדים ולנהל תקשורת - אפשר, רק כשאין לך נסיון בזה בעצמך.
צר לי.
לא עובד.
האנשים שאת מדברת עלים ומטיפה להתנהגות העילאית הזו עבורם- הם אנשים.
לא רובוטים ולא ספרי תיאוריה.

 

[מרוניה]

לא הטפתי להתעלות אלא אמרתי -

שלדעתי אין הרבה הבדל בתקשורת הנדרשת בין זוג בהסדרי ראייה מיושנים לבין זוג במשמורת משותפת. ואמנם אני לא במשמורת משותפת עם אף אחד, אבל אנשים קרובים אלי בהחלט נמצאים בהסדר כזה, וההתרשמות שלי שזה לא שונה במיוחד (מבחינת התקשורת בין ההורים) מהסדרי ראייה רגילים. בשני המקרים ההורים נאלצים לעדכן זה את זה בהתרחשויות, ומידת התקשורת ביניהם תלויה אך ורק באופי שלהם ולא בהסדרי הראייה שנקבעו. זאת ההתרשמות שלי.
יתרה מזאת, הרי ברור לכולנו שהמצב האידיאלי הוא שההורים יתקשרו ביניהם לטובת ילדיהם. גם את בעצמך אמרת שזה המצב הרצוי ליצירת הדרגתיות במעבר מזוג נשוי לזוג גרוש. אבל זה ברור מאליו. אף אחד לא חושב אחרת. וגם כולנו יודעים שבמציאות יש מרחק גדול (למרבה הצער) בין הרצוי למצוי...

 

[החתולית]

את שוב מערבבת שני דברים

הסדרי ראיה ומשמורת, שאין ביניהם בהכרח קשר. חבל לצמצם את כל נושא המשמורת / הורות משותפת להסדרי ראיה.

משמורת / הורות משותפת, אינה מסתכמת בחלוקה שווה של זמן. הסדרי הראיה הם רק חלק קטן בפאזל הזה.

כשמדברים על משמורת / הורות משותפת, מתייחסים לשותפות אמיתית בנושאי חינוך, בריאות, גבולות וכו'. לשם כך נדרשת ראשית לכל, הסכמה; ושנית נדרשת יכולת תקשורת וקבלת החלטות.

 

[mother cat]

התלבטתי מה לעשות עם ההודעה הזו...

ראיתי אותה ביום חמישי בערב דקה לפני שהייתי צריכה לצאת מהעבודה, ואני לא אוהבת את האופי הפירסומי שלה. לא הספקתי אז להתעמק בקישורים שגיא סיפק או להחליט מה לעשות איתה, וכשהגעתי הביתה גיליתי תקלה באינטרנט שבעלי תיקן רק היום....

אני מודה שאני רואה משהו מאד חד צדדי ודוגמטי בעמותה שגיא מציג לנו, והפרסום לא מוצא חן בעיני. אולי אם הייתי מגיעה לכך ביום חמישי לפני שהתפתח כאן הדיון אכן הייתי מוחקת את ההודעה. אבל - הדיון שהתפתח כאן בעקבות ההודעה חשובה ומעניינת בעיני. אני יודעת שאני למדתי הרבה מכל מה שכתבתן - תחום המשמורת והגרושין לא מוכר לי איישת, כידוע לכן, ואני חושבת שהרווחתי מלקרא את דעותיכן ואת הדיאלוג שהתפתח כאן (ואני מקווה שעוד קוראים השכילו כמוני - ולו רק כי זה נותן לנו על מה לחשוב). לכן החלטתי הפעם לא למחוק את ההודעה - כדי שלא נפספס את מה שבא בעקבותיו.

לגיא - אני מזכירה שוב פרסום, מכל סוג שהוא, גם לעמותה שיש לה מטרות של טובת הזולת (מבלי להכנס לדיון אם אני מסכימה עם דרכה של העמותה או לא -אני רוצה להניח שזו כוונתה) - אסורה בפורום אלא אם זה באישור הנהלת הפורום. אני מאד מבקשת שתפנה אלי לפני שאתה מפרסם דברים כאלה, או שבעתיד אאלץ למחוק הודעות. בנוסף, אני מעודדת אותך לפתוח כאן דיון בנושאים שברור שחשובים לך ויושבים על ליבך - אם באמצעות הסיפור האישי שלך ואם באמצעות שאלות פתוחות לדיון. אני חושבת שכולנו נרוויח מזה יותר מאשר מפרסומת לעמותה כזו או אחרת.

 

[החתולית]

אני יודעת שאני לא מאד פעילה בפורום

בחודשים האחרונים, אבל מכירה את פעילותו של גיא רוה ברשת.

הוא מתייחס לפורומים כאל לוחות מודעות - נכנס לפורומים רלוונטיים, מעלה את הקישורים ונעלם. בגרך כלל אינו משתתף בדיונים שמתפתחים, אינו עונה לשאלות ואינו לוקח חלק בפעילות השוטפת של הפורומים בהם הוא מפרסם.

גיא יודע איך צריך להתנהל, הוא פשוט בוחר לעשות מה שמתחשק לו, כדי לשרת את האג'נדה שלו.

 

[mother cat]

תודה על המידע

לא נתקלתי בו עד עכשיו, אבל לקחתי פתשומת ליבי. ובהחלט אמחוק הודעות כאלה בפעם הבאה.

 

[זהב טה ו ר]

ועוד - בפורומים בהם הוא כבר מוכר,

יש הסכמה בין חברי הפורום שפשוט לא עונים לו, וכך ההודעה נעלמת.