המורים בחייכם, האם מי מהם הותיר בכם חותם?

[דאגרוטיפ]

הסיפא שלך מאוד מעציבה.

 

[Aronsona]

לצערי כי רב מאד, בתקופה בה אני למדתי

המורים שאני זוכר הם רק לרעה. למשל המחנכת לכיתות ה' עד ח' ששמה היה טובה בן אור וקראנו לה "רעה בת חושך". לא חושב שנתקלתי ברוע צרוף כזה וזלזול בתלמידים, דבר שברור שהיה אסור היום.
בתיכון כבר שיחקתי כדור סל בצורה די מקצוענית יחסית לאותה תקופה, 4 אימוים בשבוע, זה כמובן פגע בלימודים.
ואז מצא לנחוץ המורה לאנגלית להודיע לכיתה שאם תהיה לי בגרות יצמח לו דשא על כפות הידיים. כשגמרתי תואר ראשון ואחר כך שני, נזכרתי בו וחשבתי לעצמי שאולי כדאי לי לחפש אותו ולהראות לו את התעודות

 

[poseidon111]

חבל שלא עשית זאת. רק לראות את הפרצוף המצטמק.

 

[Aronsona]

כן, יכול היה להיות מחויך למדי.

 

[דאגרוטיפ]

אביעד, סליחה שאני משיבה לך רק עתה

תיאורים מהסוג הזה כמו שכתבתי לקודמיך
מעורים בי כל כך הרבה כעס וצרך לקלס.
והכינוי שמצאתם לאותה אומללה הוא מהיפים
והמקוריים. היא ראויה למשהו אשפתי כמוה.
-
ונדמה לי שלאותו מורה לאנגלית צמח גם
קקטוס בישבן לנוכח הקריירה וההשכלה שרכשת.

 

[Aronsona]

תודה

 

[אשת השמש האדומה]

(שרשור מקסים ומרגש)

 

[poseidon111]

תרגישי חפשי להשתתף...

 

[דאגרוטיפ]

גרציה, שמש. ממתינה לקרוא את חוויותיך

 

[קייזר סוזי]

שרשור נפלא

אין לי מורה שהשאירה בי חותם.

אולי חוץ מדב, המורה לספורט ביסודי, שהיה מאמן אותנו בערך בכל סוג של ענף ספורט,
כי אני החלטתי להיות בנבחרת בית ספר של כל ענף ספורט כמעט חחחחחחח
הוא היה קורע.

זהו.
אין לי משהו מרגש.

 

[דאגרוטיפ]

אבל צחקתי בזכותך, מה לי כי אלין?
ואגב קייזר, עתה אני יודעה לפחות מניין
האהבה והבקיאות הרבה בענפי הספורט!
תגלי לי מותק, הוא לימד אותך מה זה נבדל?

 

[פונפון32]

המורה שלי לספרות, במגמה ההומנית.

לצערי היא נפטרה לפני עשר שנים לערך. מורה שלא היתה ולא תהיה כמוה.
היא גרמה לי לאהוב עוד יותר ספרות ושירה. היא גרמה לי להמשיך לכתוב, גם אם זה ישאר בסוף במעמקי המגירה.
בזכותה התחלתי לפנטז על הלחנת שירי משוררים, דבר שעשיתי מאוחר יותר בזמן לימודיי האקדמיים.
היא שימשה גם כיועצת (אהבו אותה מאוד), והיא זו שהכירה לי את אחד מידידיי המאוד מוכשרים (כיום דוקטור באקדמיה למוסיקה בתל אביב, ומרצה במוסדות נוספים העוסקים במוסיקה).
ברור לי לחלוטין, שאף על פי נטייתי הטבעית לתחום המוסיקה, היא זו שנתנה לי את ההשראה להחיות טקסטים ולהפוך אותם למשהו עוצמתי עוד יותר.
התחביב שלי הוא להלחין שירי משוררים, ובדעתי להוציא אלבום בשנתיים הקרובות. טאץ' ווד, סמאללללה.

 

[דאגרוטיפ]

אנא אל תגיבי להודעותיי, ופוסטים שלי.

 

[פונפון32]

אין בעיה. אפשר למחוק, רינתי.

 

[פונפון32]

ואיך שכחתי את המורה ללשון במכללה !

כשהייתי בתיכון, היתה לי מורה נוראית ללשון.
בקושי הוצאתי 75 בבגרות.
למרות שקראתי המון ספרי שירה, והייתי חזקה בניקוד, תחביר ושפה בכלל, פשוט שנאתי את החוקים. שנאתי את המקצוע, ועוד יותר שנאתי את המורה.
לתדהמתי, כשהתחלתי בלימודיי הגבוהים נתקלתי במרצה שטרם ראיתי כמותו.
גבר עירקי שמרן, קשוח - ומורה נפלא ! המורה המיתולוגי ללשון - דוד (מה היה שם משפחתו לעזאזל? אוף).
לא האמנתי. פשוט ישבתי מרותקת בשיעורים שלו. אחרים קיטרו שהוא מחזיק אותנו קצר, מעיף מי שלא עומד בדרישות ותוקע מבחני פתע בעל פה.
לראשונה בחיי, דוד, המורה ללשון - גרם לי להנות מהבלשנות ומחוקי הדקדוק.
הוצאתי אצלו ציון 100 בכמה מבחנים, והציון הסופי - 98.
עד היום אני לא מאמינה שמורה אחד, יכול לגרום לכזה שינוי.

 

[דאגרוטיפ]

אני לא אבקש שוב. תוודאי לא להגיב לי.

 

[פונפון32]

לו הייתי רואה בזמן, לא הייתי שולחת את התגובה

השנייה.
ושוב, אפשר לבקש מרינתי למחוק, אין לי שום בעיה עם זה.

 

[דאגרוטיפ]

מצויין, ונדמה לי שזה נאמר לך גם אישית.

 

[רינתי77]

בואי נירגע עם זה.

זכותך להתעלם מהודעותיה אם אין לך עניין בהן.
יחד עם זאת אין זו הפרה של התקנון בלהגיב להודעות שלך...

 

[דאגרוטיפ]

רגועה עד מאוד, ביקשתי ממנה בכל דרך אפשרית.