המלצה
- פותח הנושא kaner91
- פורסם בתאריך
<
ראשון אחרון ואחרון ראשון:
לא ניסחתי את גישת הרמב"ם באופן שונה משהוא ניסח את דבריו בהקדמת המורה ["תפוחי זהב במשכיות כסף" וכו']. זכור שבהקדמת המורה הדברים בהירים ונהירים ואינם מצריכם שום העמקה, מכיוון שזהו פתח דבר מתודולוגי. תמצי לומר שאליבא דהרמב"ם הפירוש הנכון של התורה אינו זהה לאמת הפילוסופית? תמצי לומר שאותו פירוש נכון, אליבא דידו, אינו מצריך חשיפה? אם כך לא התחלת להבין את הרב, ואחריתך מי ישורנה...
לא קרה לך דבר מוזר, משום שכלל לא השקעת זמן ומחשבה. להשקיע זמן אין פירושו לקרוא את ליבוביץ ולהסיק מכתביו משהו על המקרא או על חז"ל. פירוש הדבר הוא ללמוד כיצד מפרשים טקסט, כשלוקחים בחשבון שיקולים פרשניים כדוגמת יחידות-שיח, מבנה צורני, פוליסמיות, לשון נופל על לשון, הקשר פנים-היסטורי [ואם מבקר הינך אז גם הקשר חוץ-היסטורי]; כמו כן להתייחס לשיטת הטקסט בשימוש באלמנטים כתקבולת, הרמז, הזרה, עקיבות וחריגה ממנה במכוון וכד'. להשקיע מחשבה דורש, ראש לכל, לדעת לחשוב ורק לאחר מכן להעביר זמן בתהליך חשיבה. אני מזמין אתך ללמוד עמי פרק מקראי, במספר שיעורים בודדים, כדי להראות לך שאינך יודע כלל על מה אתה שח.
לגבי תגובתך על הדומיין של דברייך אין כאן מה להגיב. זו לא תשובה של אדם שמבקש דיאלוג אלא של אדם שמחפש להתפלסף בגרוש, או, לחלופין, אדם שמתחמק ממענה הולם וראוי. הייתי אומר שזה לא מתאים לך, אך על פי הניסיון, לומר זאת כרוך בלשקר.
ראשון אחרון ואחרון ראשון:
לא ניסחתי את גישת הרמב"ם באופן שונה משהוא ניסח את דבריו בהקדמת המורה ["תפוחי זהב במשכיות כסף" וכו']. זכור שבהקדמת המורה הדברים בהירים ונהירים ואינם מצריכם שום העמקה, מכיוון שזהו פתח דבר מתודולוגי. תמצי לומר שאליבא דהרמב"ם הפירוש הנכון של התורה אינו זהה לאמת הפילוסופית? תמצי לומר שאותו פירוש נכון, אליבא דידו, אינו מצריך חשיפה? אם כך לא התחלת להבין את הרב, ואחריתך מי ישורנה...
לא קרה לך דבר מוזר, משום שכלל לא השקעת זמן ומחשבה. להשקיע זמן אין פירושו לקרוא את ליבוביץ ולהסיק מכתביו משהו על המקרא או על חז"ל. פירוש הדבר הוא ללמוד כיצד מפרשים טקסט, כשלוקחים בחשבון שיקולים פרשניים כדוגמת יחידות-שיח, מבנה צורני, פוליסמיות, לשון נופל על לשון, הקשר פנים-היסטורי [ואם מבקר הינך אז גם הקשר חוץ-היסטורי]; כמו כן להתייחס לשיטת הטקסט בשימוש באלמנטים כתקבולת, הרמז, הזרה, עקיבות וחריגה ממנה במכוון וכד'. להשקיע מחשבה דורש, ראש לכל, לדעת לחשוב ורק לאחר מכן להעביר זמן בתהליך חשיבה. אני מזמין אתך ללמוד עמי פרק מקראי, במספר שיעורים בודדים, כדי להראות לך שאינך יודע כלל על מה אתה שח.
לגבי תגובתך על הדומיין של דברייך אין כאן מה להגיב. זו לא תשובה של אדם שמבקש דיאלוג אלא של אדם שמחפש להתפלסף בגרוש, או, לחלופין, אדם שמתחמק ממענה הולם וראוי. הייתי אומר שזה לא מתאים לך, אך על פי הניסיון, לומר זאת כרוך בלשקר.
עצה.
הבה נכבד את מעמדו של אדם. בר-אוריין איננו בהכרח היחצן של.
אתה הרי גם לא מקבל את כל דעותיו על ליבוביץ. ככל שאני מבין טרם קראת בעיון ראוי את בויארין. אפשר שאין לך חשק לכך - אולם טרם קראת והעמקת - עצתי לך שלא תחווה דעה ואפ' לא נוסח : אם זו דרכו .... הרי ש ....
אני בטוח שלא היית מסכים שיפסלו את ל' טרם התעמקו בהגותו, ובמובן זה דין פרוטה כדין מאה.
ייתכן, שאם תקבל על עצמך עול מלכות עיון בכתביו של בויארין תמצא בהם אף יותר מאשר המציא לך בר אוריין על קצה המזלג, וגם אם לא תקבל אותו כולו יתכן שתקבל את חלקו [ ר' יחסו של ל' לריה"ל ] - ואפשר שלא. לא הייתי ממליץ לפסול על סמך דעה של זולתך.
הבה נכבד את מעמדו של אדם. בר-אוריין איננו בהכרח היחצן של.
אתה הרי גם לא מקבל את כל דעותיו על ליבוביץ. ככל שאני מבין טרם קראת בעיון ראוי את בויארין. אפשר שאין לך חשק לכך - אולם טרם קראת והעמקת - עצתי לך שלא תחווה דעה ואפ' לא נוסח : אם זו דרכו .... הרי ש ....
אני בטוח שלא היית מסכים שיפסלו את ל' טרם התעמקו בהגותו, ובמובן זה דין פרוטה כדין מאה.
ייתכן, שאם תקבל על עצמך עול מלכות עיון בכתביו של בויארין תמצא בהם אף יותר מאשר המציא לך בר אוריין על קצה המזלג, וגם אם לא תקבל אותו כולו יתכן שתקבל את חלקו [ ר' יחסו של ל' לריה"ל ] - ואפשר שלא. לא הייתי ממליץ לפסול על סמך דעה של זולתך.
רבים מפרשני עגנון
טענו שהוא "הושפע" רבות מקפקא. על כך הוא העיר, שחוץ מן "המשפט", שפעם אשתו קראה לו ליד מיטת חוליו (או משהו מעין זה), הוא לא קרא קפקא מימיו. על כל פנים, המשיך עגנון, "קפקא אינו משורש נשמתי, וכל שאינו משורש נשמתי אני איני קולטו, אפילו הוא גדול כעשרה זקנים שעשו ספר תהלים".
הוא הדבר לגבי בויארין. אתה באמת סבור שאני סומך על דעתו של אותו אדם? אלא קראתי מעט ממנו ומיד ראיתי שאינו משורש נשמתי והנחתיו, אפילו הוא גדול כליבוביץ.
טענו שהוא "הושפע" רבות מקפקא. על כך הוא העיר, שחוץ מן "המשפט", שפעם אשתו קראה לו ליד מיטת חוליו (או משהו מעין זה), הוא לא קרא קפקא מימיו. על כל פנים, המשיך עגנון, "קפקא אינו משורש נשמתי, וכל שאינו משורש נשמתי אני איני קולטו, אפילו הוא גדול כעשרה זקנים שעשו ספר תהלים".
הוא הדבר לגבי בויארין. אתה באמת סבור שאני סומך על דעתו של אותו אדם? אלא קראתי מעט ממנו ומיד ראיתי שאינו משורש נשמתי והנחתיו, אפילו הוא גדול כליבוביץ.
הדברים יפים מאוד כהרגלך...
אבל המציאות ההיסטורית אמפירית של היהדות במשך 1600 שנים עומדת בניגוד גמור לגישה הזו באופן מוחלט. אין לי הזמן והיכולת כעת, להתעמת עם גישתו וראיותיו, או סמי ראיותיו, בעניין הגות זו מלכתחילה! אבל אם, כעת, הוא מעוניין לתת ליהדות זו במסגרת הלכתית (והוא כן מקבל מסגרת זו) אינטרפטציה אחרת (או לפי גישתו - להחזיר עטרה ליושנה) שייתן, ומה לי בזה? מי יתן כל עם ה' נביאים.
אגב, דומני שלא הדגשת את ההפרדה הדרושה בהבחנה בין מדרש הלכה, לבין מדרש אגדה. בימינו מדרש - הוא שם כולל להגות אקס-הלכתית, אבל ביהדות יש דיכוטמיה ברורה בין מדרש שבמקורו הוא אינסטרומנט משמעותי מאוד בקביעת ההלכה - ואפילו קודם לכללים שהתורה נדרשת בהם, אלא הוא תשתיתם. לבין מדרש אגדה, שכנראה היה נהוג לספר כדי לסבר הקטנים והתמימי בדרשות התנאים בבתי הכנסת ואחריהם (ראה בעניין זה באריכות מופלאה בספרו של גדול החוקרים בעולם של הגניזה הקהירית החוקר היהודי סטפן רייף בספרו Problems with Prayers: Studies in the Textual History of Early Rabbinic Liturgy, Berlin and New York: Walter de Gruyter, , 2006.. הוא יצא בתרגום לעברית לפני מספר שנים בהוצאת דביר)
אבל המציאות ההיסטורית אמפירית של היהדות במשך 1600 שנים עומדת בניגוד גמור לגישה הזו באופן מוחלט. אין לי הזמן והיכולת כעת, להתעמת עם גישתו וראיותיו, או סמי ראיותיו, בעניין הגות זו מלכתחילה! אבל אם, כעת, הוא מעוניין לתת ליהדות זו במסגרת הלכתית (והוא כן מקבל מסגרת זו) אינטרפטציה אחרת (או לפי גישתו - להחזיר עטרה ליושנה) שייתן, ומה לי בזה? מי יתן כל עם ה' נביאים.
אגב, דומני שלא הדגשת את ההפרדה הדרושה בהבחנה בין מדרש הלכה, לבין מדרש אגדה. בימינו מדרש - הוא שם כולל להגות אקס-הלכתית, אבל ביהדות יש דיכוטמיה ברורה בין מדרש שבמקורו הוא אינסטרומנט משמעותי מאוד בקביעת ההלכה - ואפילו קודם לכללים שהתורה נדרשת בהם, אלא הוא תשתיתם. לבין מדרש אגדה, שכנראה היה נהוג לספר כדי לסבר הקטנים והתמימי בדרשות התנאים בבתי הכנסת ואחריהם (ראה בעניין זה באריכות מופלאה בספרו של גדול החוקרים בעולם של הגניזה הקהירית החוקר היהודי סטפן רייף בספרו Problems with Prayers: Studies in the Textual History of Early Rabbinic Liturgy, Berlin and New York: Walter de Gruyter, , 2006.. הוא יצא בתרגום לעברית לפני מספר שנים בהוצאת דביר)
בכלל המחקרים הרבים שנעשו אודות הגניזה הקהירית
מבטלים כליל את דבריו של בויארין על יהדות זו מלכתחילה, שכן לראשונה אנחנו יודעים, שמדרשי האגדה נקבצו בדרך מאוד ייחודית (ויש שם אפילו גילויי מנגנון שונים כיצד הם נקבצו לכדי אסופות על גבול הקודיפיקטיבי של בעלי רשומונים) מתוך דרשות הבל לסבר אוזן יגיעי העמל, בנוסח דרשות אמנון יצחק בבתי כנסת (דאז) גם אם הם נאמרו מפי תנאי עליון. (פרופ' שויקה כבר חשף את העובדה כי חלק ממדרשי האגדה, בניגוד למדרשי ההלכה ששם הנושא יותר מקובע, התגלו כיתומים, בעלי אבות רבים, לעיתים ר' עקיבא אמר כך, לעיתים ר שמעון, לעיתים ר' אבהו וכו' וכו וכו' - והסיבה לטענתו הייתה שמדובר בהבל, שניסו לתת לו חשיבות ביחוסו לתנא בעל משמעות)
ניתן לתת לזה אנאלוגיה לרבע השעה האחרונה והפיקנטית של דרשותיו המוצאי שבתיות של הגר"ע יוסף - הבל ורעות רוח שאין בהם ממש, העומד בניגוד כגמור לשלושת רבעי השעה הראשונות שהינם הלכה למשה מסיני.
מבטלים כליל את דבריו של בויארין על יהדות זו מלכתחילה, שכן לראשונה אנחנו יודעים, שמדרשי האגדה נקבצו בדרך מאוד ייחודית (ויש שם אפילו גילויי מנגנון שונים כיצד הם נקבצו לכדי אסופות על גבול הקודיפיקטיבי של בעלי רשומונים) מתוך דרשות הבל לסבר אוזן יגיעי העמל, בנוסח דרשות אמנון יצחק בבתי כנסת (דאז) גם אם הם נאמרו מפי תנאי עליון. (פרופ' שויקה כבר חשף את העובדה כי חלק ממדרשי האגדה, בניגוד למדרשי ההלכה ששם הנושא יותר מקובע, התגלו כיתומים, בעלי אבות רבים, לעיתים ר' עקיבא אמר כך, לעיתים ר שמעון, לעיתים ר' אבהו וכו' וכו וכו' - והסיבה לטענתו הייתה שמדובר בהבל, שניסו לתת לו חשיבות ביחוסו לתנא בעל משמעות)
ניתן לתת לזה אנאלוגיה לרבע השעה האחרונה והפיקנטית של דרשותיו המוצאי שבתיות של הגר"ע יוסף - הבל ורעות רוח שאין בהם ממש, העומד בניגוד כגמור לשלושת רבעי השעה הראשונות שהינם הלכה למשה מסיני.
בויארין בעצמו
מעיד שגישתו שונה מגישתם של קודמיו, פרשנים קלסיים וחוקרים כאחד. ממילא מה שהייתה גישתם של המצויים בדבר כלל לא רלוונטית, כי הוא מציג ראיות מסוג חדש. ה[חצי] מתודה שהוא יצר בצורה אקלקטית עזרה לו בחשיפה של תכנים שנעלמו מאחרים. לפיכך אין שום משמעות להערה שלך. תוכל לומר שגישתו מוטעית/ פסולה/ שגויה וכד' ר קעל ידי הפרכת דבריו, ולא על ידי הכשל הלוגי ad verecundiam, יהיה מי שיהיה בעל הסמכות. עליך להצביע על טעות כלשהי בדבריו. אין דרך אחרת. לאחר שתחשוף טעות, עליך להראות שטעות זו מהותית לשיטה, ואינה טעות שבשוליים. [יש בידי אין ספור טעויות שוליים שמצאתי בדבריו.] אני מתחיל כבר להתייאש מההערות כאן האמת. תנו בשר, דברי טעם - לא סתם ברבורים. ובמחילה וכו'
מעיד שגישתו שונה מגישתם של קודמיו, פרשנים קלסיים וחוקרים כאחד. ממילא מה שהייתה גישתם של המצויים בדבר כלל לא רלוונטית, כי הוא מציג ראיות מסוג חדש. ה[חצי] מתודה שהוא יצר בצורה אקלקטית עזרה לו בחשיפה של תכנים שנעלמו מאחרים. לפיכך אין שום משמעות להערה שלך. תוכל לומר שגישתו מוטעית/ פסולה/ שגויה וכד' ר קעל ידי הפרכת דבריו, ולא על ידי הכשל הלוגי ad verecundiam, יהיה מי שיהיה בעל הסמכות. עליך להצביע על טעות כלשהי בדבריו. אין דרך אחרת. לאחר שתחשוף טעות, עליך להראות שטעות זו מהותית לשיטה, ואינה טעות שבשוליים. [יש בידי אין ספור טעויות שוליים שמצאתי בדבריו.] אני מתחיל כבר להתייאש מההערות כאן האמת. תנו בשר, דברי טעם - לא סתם ברבורים. ובמחילה וכו'
להתמודד עם הסמי מיתודה של בויארין בתפוז.. זה באמת אחד הדברים
האחרונים שאני מתכוון לעשות בהודעות בפורום זה. בויארין, כפי שאמרתי ובצדק רב, הינו אדם בעל שיעור קומה - ולא על דרך המליצה.
אני חילקתי את ביקורתי כלפי הגותו, במסגרת מוטת הודעות אלו, לשניים: האחת, שעליה אין לי ביקורת כלל, היא חידושה - ומי ייתן וכו'.
השנייה, היא מה שקרוי חזרה למקורות. וכאן ביקורתי עומדת ומתחלקת אף היא לשניים: האחת, המעמד השווה שהוא נותן למדרש האגדה מול מדרש ההלכה. והשנייה, היא באמת הטענה הלוגית.
אשר לטענה בנוגע למעמד הראשוני של ההגות הזו, הפניתי אותך על קצה המזלג למחקר האקדמי דייקא בנוגע לגניזה הקהירית של גדולי התחום בארץ ובנכר בהוכיחה כבר עתה, כאשר אף לא מחציתה נבחנה, כיצד עולה בבירור מעמדם השונה של מדרשי האגדה וההלכה בשעת עריכתם - ובעוד אלו (מדרשי ההלכה) קיבלו בשעה ההיא מעמד מכונן (דיוק כמעט מירבי בייחוס מביא המדרש, השוואה למקורות קיימים של הכותב, רקע הכתיבה, ייחוסה לאסכולות שונות, פירכא מאסכולות קיימות וכו וכו' מה שמצביע בבירור על מעמדה "הרציני") אלו (מדרשי האגדה) קיבלו מעמד טפל ותפל בשעת עריכתם, (הוכחו כנעדרי ייחוס כותבים אותנטי, לא נערכה השוואה במדרש עצמו לדבריו של בעל המימרא במקומות אחרים הסותרים את דבריו, חוסר בולט, אם כי לא גורף, בשימוש ראייתי של המימרא, למקורות נוגדים קיימים או מקבילים וכו וכו').
אני מחוייב לומר את הדמגוגיה העולה על ליבי ברגע זה - ייתכן כי בעוד 1000 שנים מהיום, יימצאו כתבי יביע אומר לצד כתביו של הסופר החרדי לילדים אדלר ויוכל לקום בויארין בדור ההוא ולומר שהיהדות בשנת 2013 נתנה מעמד שווה לשני כתבים אלו. זה יכול לקרות, ואני אכפור בזה.
האחרונים שאני מתכוון לעשות בהודעות בפורום זה. בויארין, כפי שאמרתי ובצדק רב, הינו אדם בעל שיעור קומה - ולא על דרך המליצה.
אני חילקתי את ביקורתי כלפי הגותו, במסגרת מוטת הודעות אלו, לשניים: האחת, שעליה אין לי ביקורת כלל, היא חידושה - ומי ייתן וכו'.
השנייה, היא מה שקרוי חזרה למקורות. וכאן ביקורתי עומדת ומתחלקת אף היא לשניים: האחת, המעמד השווה שהוא נותן למדרש האגדה מול מדרש ההלכה. והשנייה, היא באמת הטענה הלוגית.
אשר לטענה בנוגע למעמד הראשוני של ההגות הזו, הפניתי אותך על קצה המזלג למחקר האקדמי דייקא בנוגע לגניזה הקהירית של גדולי התחום בארץ ובנכר בהוכיחה כבר עתה, כאשר אף לא מחציתה נבחנה, כיצד עולה בבירור מעמדם השונה של מדרשי האגדה וההלכה בשעת עריכתם - ובעוד אלו (מדרשי ההלכה) קיבלו בשעה ההיא מעמד מכונן (דיוק כמעט מירבי בייחוס מביא המדרש, השוואה למקורות קיימים של הכותב, רקע הכתיבה, ייחוסה לאסכולות שונות, פירכא מאסכולות קיימות וכו וכו' מה שמצביע בבירור על מעמדה "הרציני") אלו (מדרשי האגדה) קיבלו מעמד טפל ותפל בשעת עריכתם, (הוכחו כנעדרי ייחוס כותבים אותנטי, לא נערכה השוואה במדרש עצמו לדבריו של בעל המימרא במקומות אחרים הסותרים את דבריו, חוסר בולט, אם כי לא גורף, בשימוש ראייתי של המימרא, למקורות נוגדים קיימים או מקבילים וכו וכו').
אני מחוייב לומר את הדמגוגיה העולה על ליבי ברגע זה - ייתכן כי בעוד 1000 שנים מהיום, יימצאו כתבי יביע אומר לצד כתביו של הסופר החרדי לילדים אדלר ויוכל לקום בויארין בדור ההוא ולומר שהיהדות בשנת 2013 נתנה מעמד שווה לשני כתבים אלו. זה יכול לקרות, ואני אכפור בזה.
<<<<
זה מובן מאליו שמה שנתפס כחשוב השתמר בצורה טובה יותר וגרסאותיו מהימנות יותר. זה לא כך רק ביחס שבין הלכה לאגדה אלא אף ביחס שבין הבבלי לירושלמי. בויארין עצמו נמנה על מגיהי המדרשים והוא מספיק ביקורתי [ויש להוסיף ישר] לעמוד על קטעים בעייתיים. אולם ישנם כמה מאמרים שלו שהוא מצליח להראות בצורה רצינית למדי שמדרשים מסוימים מהווים פירוש למקרא, ופירוש שנעשה במלוא הרצינות.
זה מובן מאליו שמה שנתפס כחשוב השתמר בצורה טובה יותר וגרסאותיו מהימנות יותר. זה לא כך רק ביחס שבין הלכה לאגדה אלא אף ביחס שבין הבבלי לירושלמי. בויארין עצמו נמנה על מגיהי המדרשים והוא מספיק ביקורתי [ויש להוסיף ישר] לעמוד על קטעים בעייתיים. אולם ישנם כמה מאמרים שלו שהוא מצליח להראות בצורה רצינית למדי שמדרשים מסוימים מהווים פירוש למקרא, ופירוש שנעשה במלוא הרצינות.
בהחלט.. ולכן הוא איש בעל שיעור קומה
לא רק הוא, רבים ישנם גם במסגרת האולטרה אורתוודוקסית (וסליחה שאני מתמש בביטוי הנורא והשגוי הזה) אתה נתת דוגמה באחת ההודעות שלך, שאינני יכול להפריך משום שהיא אמת, כי גם הגר"א ור' חיים קנייבסקי (ואוסיף עליהם את ר' לייב שטיינמן ועוד) שפסקו הלכה, במקרים נדירים (עיקר באין מקורות ובסיטואציה מוסיימת מאוד) לפי מדרש אגדה. זה אני מקבל, אפילו בטענה הלוגית שלי, לא כל שכן בטענה ההיולית.
אבל בויארין ותהיה הגון עם הגותו, עושה מעבר לכך: הוא לא רק מעוניין לתת להם היום מעמד זהה (שזה בסדר גמור), אלא מנסה להוכיח שהיה להם מעמד זהה בתקופת רשימתם, נתינתם, עריכתם ווט אוור. זה אינו מתקבל על שום דעת, ואינני יכול במסגרת זו להביא את כל הוכחותיו במיתודה הזו ולהפריכם אחת לאחת.
ובכל זאת כיצד ניתנו לחלק מסויים ומאוד אזוטרי במדרשי האגדה בכל זאת מעמד רציני בתקופה ההיא - כאן ניתן אולי להניע אנשים למחקר לבדוק אפשרויות מסויימות לתשובה. והיא יכולה להיות בכמה אופנים, והרבה יותר נאמנה למקור. (אולי במקומות שבהם לא נתפרשה הלכה בהדיא, ניתנו למדרשים אופציה וכו' - אפרופו הבבלי והירושלמי וכו' וכו').
לא רק הוא, רבים ישנם גם במסגרת האולטרה אורתוודוקסית (וסליחה שאני מתמש בביטוי הנורא והשגוי הזה) אתה נתת דוגמה באחת ההודעות שלך, שאינני יכול להפריך משום שהיא אמת, כי גם הגר"א ור' חיים קנייבסקי (ואוסיף עליהם את ר' לייב שטיינמן ועוד) שפסקו הלכה, במקרים נדירים (עיקר באין מקורות ובסיטואציה מוסיימת מאוד) לפי מדרש אגדה. זה אני מקבל, אפילו בטענה הלוגית שלי, לא כל שכן בטענה ההיולית.
אבל בויארין ותהיה הגון עם הגותו, עושה מעבר לכך: הוא לא רק מעוניין לתת להם היום מעמד זהה (שזה בסדר גמור), אלא מנסה להוכיח שהיה להם מעמד זהה בתקופת רשימתם, נתינתם, עריכתם ווט אוור. זה אינו מתקבל על שום דעת, ואינני יכול במסגרת זו להביא את כל הוכחותיו במיתודה הזו ולהפריכם אחת לאחת.
ובכל זאת כיצד ניתנו לחלק מסויים ומאוד אזוטרי במדרשי האגדה בכל זאת מעמד רציני בתקופה ההיא - כאן ניתן אולי להניע אנשים למחקר לבדוק אפשרויות מסויימות לתשובה. והיא יכולה להיות בכמה אופנים, והרבה יותר נאמנה למקור. (אולי במקומות שבהם לא נתפרשה הלכה בהדיא, ניתנו למדרשים אופציה וכו' - אפרופו הבבלי והירושלמי וכו' וכו').
כן
יש שאינם מבחינים בין [א] לא פירוש ו[ב] כן פירוש, לבין [ג] פירוש לא טוב ו[ד] פירוש טוב.
בויארין, לפני הכל, חלק על מסורת ארוכה - אצל חכמי ישראל ואצל החוקרים - לפיה המדרש אינו מהווה פירוש. אהוא טוען, בהצלחה רבה, שהמדרש מהווה פירוש, ויותר מכך - הוא אף פירוש טוב [ואולי הכרחי] של המקרא, אם מקבלים את ההנחה האינטר טקסטואלית. לגבי דידי, בעקבות חקר המקבילות במקרא שפורח בעשור האחרון [באופן בלתי תלוי בחקר מדרשי חז"ל] קשה לדחות כבר את ההנחה האינטר טקסטואלית. אצל גדולים ביותר תמצא ראיות לכך שההמדרש הוא מסר חינוכי, או השתקפות היסטורית של הווי התקופה. זהו כלל מנחה של בער, אורבאך, פרנקל, היינמן וכד'. הללו בנו בניינים נהדרים על סמך הכלל הזה, ודומני שלא אגזים אם אומר שכולנו חבים להם רבות. אולם יש בבניין הזה קירות רעועים רבים מדי. דווקא קבלה של ההנחה שהמדרש אינו משקף רק מסרים דידקטיים, או שהוא כעין מליצת השיר, או ספרות עממית הנאחזת בפסוקי המקרא, אלא הוא גם ובעיקר פירוש של המקרא, קרי תוצר של תלמוד תורה, הבניין נעמד על מכונו.
ישכו'ח.
יש שאינם מבחינים בין [א] לא פירוש ו[ב] כן פירוש, לבין [ג] פירוש לא טוב ו[ד] פירוש טוב.
בויארין, לפני הכל, חלק על מסורת ארוכה - אצל חכמי ישראל ואצל החוקרים - לפיה המדרש אינו מהווה פירוש. אהוא טוען, בהצלחה רבה, שהמדרש מהווה פירוש, ויותר מכך - הוא אף פירוש טוב [ואולי הכרחי] של המקרא, אם מקבלים את ההנחה האינטר טקסטואלית. לגבי דידי, בעקבות חקר המקבילות במקרא שפורח בעשור האחרון [באופן בלתי תלוי בחקר מדרשי חז"ל] קשה לדחות כבר את ההנחה האינטר טקסטואלית. אצל גדולים ביותר תמצא ראיות לכך שההמדרש הוא מסר חינוכי, או השתקפות היסטורית של הווי התקופה. זהו כלל מנחה של בער, אורבאך, פרנקל, היינמן וכד'. הללו בנו בניינים נהדרים על סמך הכלל הזה, ודומני שלא אגזים אם אומר שכולנו חבים להם רבות. אולם יש בבניין הזה קירות רעועים רבים מדי. דווקא קבלה של ההנחה שהמדרש אינו משקף רק מסרים דידקטיים, או שהוא כעין מליצת השיר, או ספרות עממית הנאחזת בפסוקי המקרא, אלא הוא גם ובעיקר פירוש של המקרא, קרי תוצר של תלמוד תורה, הבניין נעמד על מכונו.
ישכו'ח.
פטור אבל אסור
בתחילת הסרט, במסיבה, שמו נאמר בהקשר של חקר היחס שבין תלמוד לתרבות, פמיניזם וכו'. במהלך הסרט זה מתבטא למעשה ביחס שבין השיטה של האב, ששייך לאולד סקול, לבין הבן, ש"חוקר פולקלור".
אני חושב שהמחקרים על מדרשי ההלכה מהווים חידוש בגישה לחקר חז"ל באקדמיה, אם כי אין זה חידוש לחובשי בית המדרש. מאידך, הערבוביה שב"הבשר שברוח" לא כל כך מוצלחת. שימוש היתר בגישות הפוקויאניות בעוכריו.
בתחילת הסרט, במסיבה, שמו נאמר בהקשר של חקר היחס שבין תלמוד לתרבות, פמיניזם וכו'. במהלך הסרט זה מתבטא למעשה ביחס שבין השיטה של האב, ששייך לאולד סקול, לבין הבן, ש"חוקר פולקלור".
אני חושב שהמחקרים על מדרשי ההלכה מהווים חידוש בגישה לחקר חז"ל באקדמיה, אם כי אין זה חידוש לחובשי בית המדרש. מאידך, הערבוביה שב"הבשר שברוח" לא כל כך מוצלחת. שימוש היתר בגישות הפוקויאניות בעוכריו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.