המלצות לספרי פילוסופיה

המלצות לספרי פילוסופיה

שלום לכולם,ני הייתי שמח ירוצה שתמליצו לי על כמה ספרי פילוסופיה, אני די חדש בתחום לא למדתי אף כתב של היוונים, אלה בעיקר כתיבים של יהודים
כגון: מסילת ישרים,ליקוטי מהורן, בעל סולם,טיפונת כתבי הארי,והלכה גם כמה ספרים,וגם גמרא,אבל הייתי רוצה לגעת קצת - בספרי חול, והייתי רוצה שתמליצו
לי על ספרים טובים ועמוקים : התחלתי לקרוא את הכוזרי אבל לא ממש הצלחתי לצלוח הכול, אולי כי לא היה פירוש מה שלא קרה בכתבים אחרים בדרך כלל
אני קולט מאוד מהר,אולי לןא הייתי מרוכז, אז לסיכום: אני הייתי רוצה שתמיליצו לי על ספרים חשובים בהגות היהודית ובהגות חול, אני מודע לכך שהפורום עוסק בישיעהו.
אבל פורום פילוסופיה לא ממש פעיל,ולא יודע עם יענו לי שם,אז תודה מראש לעוזרים.


בברכה נתנאל.
 

u r i el

New member
שני ספרי יסוד למתחילים

ושניהם של ד"ר יובל שטייניץ שאגב היה תלמידו של ליבוביץ שאף נתן את בירכתו כמדומני לפחות על אחד מהם :

1. "הזמנה לפילוסופיה "
2. " טיל לוגי מדעי לאלהים וחזרה "

כתוב בלשון שווה לכל נפש.

שבת שלום ובהצלחה.
 
תודה

אני גם לומד את היד החזקה אני לומד כיום את תלמוד תורה מאוד אוהב את כתיבתו של רמבם.
 
תודה

מה דעתך על הכוזרי? שווה לנסות?, או של רבי סעדיה גאון?, או שמוקדם מידי?
כיום אני לומד את כתבי הארי, בעל הסולם וספריו של רבי נחמן ורמחל ואני מסתדר.
אשמח לשמוע מה דעתך, על ספרים האלו " אומנות ודעות" של הרסג והכזורי של רבי יהודה הלוי.
כמובן כולל פירוש.
 

u r i el

New member
אני מזכיר לך את הודעתך הפותחת

שבה אתה מבקש להחשף להגות חול. כל אלה שהזכרת לעיל ניזונים אומנם מהגות חולין אולם עיקר כוונתם בדבריהם להתבטא בתחום הדת או בתחומים המשיקים לדת כגון לאומנות, מוסר וכד׳. על מנת להבין את הראש הפילוסופי שמאחורי ההגות הפילוסופית/דתית הזו צריך להכיר את יסודות הפילוסופיה הכללית שברקע הגותם ומשהו מזה תמצא בספרים שהמלצתי לך עליהם. ״הכוזרי״ למשל הוא ספר שמבוסס על ידע בפילוסופיה כללית זו ולא תוכל לרדת לסוף הגותו ללא הכרות עם הפילוסופיה הימי-ביינימית שמשמשת לו מצע.
 
אז אני יש צורך את שני הספרים האלו? וזה מומלץ? כך הבנתי

ואז אני יכול להבין את הגות? כלומר ללמוד את הרקע של הפילוסופיה הכללית? אם כן כך אני אעשה.
 

u r i el

New member
חבר יקר,

אני חוזר ומזכיר לך מה שכתבת בהודעתך הרשונה : " אני די חדש בתחום לא למדתי אף כתב של היוונים ... "

במצב זה, שאתה חדש בתחום ואינך מכיר פילוסופיה מהי אין לך - לדעתי - מה לחפש בשום חיבור פילוסופי מקורי, לא של אפלטון, לא של ניטשה, לא של הרמב"ם ולא של ריה"ל ורבים אחרים כי כולם מיועדים לבעלי רקע והכשרה. עליך ללמוד את יסודות החשיבה הפילוסופית ואת זה תוכל להשיג רק בספר לימוד, במדריך, ולא בכתבים עצמם שהם רק השלב השני. אינך חייב דווקא לקרוא את אלה שהמלצתי לך עליהם, יש גם ספרים של פרופ' שביד או של אחרים שיכולים למלא תפקיד ראשוני זה.
 
נהפוך הוא

הכרתו לא זוהמה ע"י פירושים. שילך למקורות. אין כל צורך ברקע והכשרה אלא רק בהבנת הנקרא ובהתמדה. אני כל הזמן נתקל באנשים שפולטים שטויות במיץ על טקסט זה או אחר בגלל שהם קראו פירוש שלו ולא התעמקו בו בכוחות עצמם.
לפילוסופים יש פה ויד ועט והם דיברו וכתבו על מנת שישמעו ויקראו את מה שאמרו וכתבו. את עכבישי האקדמיה שפורשים רשתם בדלתות הפילוסופים יש לסלק בתחילה ולגשת הישר לטקסט. אחר כך אין מניעה לקרוא פירושים (בזהירות רבה וחשדנות גדולה).
 

u r i el

New member
דייק.

לא דיברתי על פרשנות אלא על לימוד מושגים ודרכי חשיבה. למשל, צמד המושגים 'קדמות' ו-'חידוש' או 'סיבה ראשונה' שיטות מוסר, מהי הוכחה, מהי הפרכה, מהו תקף ומהו שאינו תקף, נושא גוף ונפש, זרמים עיקריים, יסודות בתורת הלוגיקה ועוד ועוד ועוד. כל אלה הינם בחזקת 'ארגז כלים' שיש להכיר אותם ולו בשטחיות שעה שקוראים טקסט פילוסופי ובמיוחד ימיביינימי.

לא הזכרתי שום פרשנות והיא לעולם אינטרסנטית.
 
דרכי חשיבה?!

אתה רוצה להבין דרכי חשיבה של הפילוסוף או את דרכי החשיבה של הפרשן שלו?
בשביל מושגים לא מובנים יש גוגל, פורומים, מילון.
כשאני נתקל במושג שמסקרן אותי זה מעורר אותי להמשיך ולהתעמק בו וכך אני מרחיב את דעתי.
להיתקל במושג חדש, לשאול עליו שאלות- זה המהות של הלמידה. והדגש הוא על "להיתקל", כמו בתאונה.
&nbsp
 

u r i el

New member
גם גוגל ופורומים ומילונים הם סוג של פרשנות.

דרך חשיבה משמעה הנסיון להבין את דברי ההגות של פלוני ביחס למצאי העובדתי וההגותי של אלה שכתבו לפניו, על איזה רקע הגותי כתבו, מה הרקע ההיסטורי וכיוצ"ב. למשל את הרמב"ם לא ניתן להבין ממש מבלי להכיר את הזרמים הפילוסופיים הערביים שפעלו בזמנו, שלעברם הוא קורץ ברבים מדבריו, או מבלי להכיר את כתבי אריסטו איתם הוא מסכים או מתעמת, ומבלי להכיר את מדרשי חז"ל.

לדוגמה : גם בפני ליבוביץ וגם בפני הרב קוק קיים אותו מצאי טקסטואלי עובדתי - ואעפ"כ כל אחד מבין את הכתובים אחרת בהתאם לדרך חשיבתו. בדרך זו קל להבין ו"לנבא" מה יאמר כל אחד מהם בסוגייה מסויימת נתונה. וגם אתה עצמך מבין את אותם הטקסטים המקראיים למשל, ע"פ דרכך ולאחר שקוראים אותך כמה שנים ניתן לקבל ציור מקורב למדי של "דרך חשיבתך" שהיא , למשל, רחוקה מדרך חשיבתו של בר אוריין, ריקי או חיים פרידמן.
 
לא נכון

אפשר לקרוא ברמב"ם בלי להכיר את הפילוסופיה של כת המדברים (המתכלמין), לדוגמא, ולהבין היטב את דבריו. אני לא רואה שום הכרח בכך. זה נהדר אם, לאחר הקריאה בו, פונים גם לחקר של הריפרורים הללו וכדומה, אבל ראשית יש לקרוא את הטקסט עצמו.
דרך חשיבה, או רוח, לא קשורה לקונטקסט ההיסטוריוסופי בכלל. לעומתה, שיטה מסויימת יכולה להתבאר מקונטקסט. אבל רוח אינה שיטה. חשיבה אינה שיטתית וחשיבה שמנסה להיות שיטתית מייצרת פלט מטומטם.
שיטה היא בסך הכל אופן סיכום של מה שהושג בדרך החשיבה הסובייקטיבית. היא נתונים בפרוטוקול תקשורת, מידע שמועבר בממשק מוסכם בין קופסאות שחורות (שהן אופני חשיבה).
כדי ללמוד אופן חשיבה יש לקרוא את החושב עצמו. כדי ללמוד שיטה יש להבין בכלל מהי שיטה ובשביל זה צריך להבין כיצד יכולים אופני חשיבה שונים (רוחות) לבסס הסכמות לצרכי תקשורת.
מה דעתך? כיצד אפשרי בכלל לרוחות שונים לדבר ביניהם? אתה מבין את העומק של השאלה הזו? לדעתי היא יסודית.
 

u r i el

New member
לדעתי אתה מרחיק לכת ...

מדובר בבחור שמודה שאין לו מושג ירוק בפילוסופיה, ותגובותיו בפורום מעידות שהוא זקוק להכוונה. לדעתי אין כל טעם להשליך אותו לתוך האוקיאנוס האינסופי של מלל פילוסופי ועוד לקבוע עבורו איזה מלל עדיף. הנכון הוא להנגיש אותו למבואות התחום, קרי לכמה ממושגי יסוד, ובנוסף ועל קצה המזלג, להדגים לו כיצד אישים שונים מתייחסים למושגים אלה. נניח שהוא היה מקבל את ההמלצה לקרוא את מורה הנבוכים של הרמב"ם הנבוך שכל פרשנות התורה שלו מושתת על ההבל של הבנתה במושגים של צורה וחומר. אדם ללא כל בסיס במושגים אלה ספק אם יבין על מה מדבר הרמב"ם מה עוד שאין אנו קוראים לא את שפת המקור של כתבי הרמב"ם ולא זו של אריסטו.
 
מבואות התחום

לא קיימים בפילוסופיה. לפילוסופיה אין מבואות תחום כי פילוסופיה אינה תחום.
או לפחות- התחום הזה נבדל מתחומים אחרים בכך שאין לו אכסיומות קבועות, הגדרות קבועות וכ"ו
אז מבואות, במובן המקובל, פשוט לא קיימים. אפשר לסכם כמה פילוסופיות במבוא, אבל יש לכך איזשהו מחיר- הסיכום עלול "להכתים" את ההכרה בציור פשטני מדי שידון את הפילוסופיה הזו לחיוב או לשלילה על סמך בסיס בלתי ראוי.
לכן אני מעדיף תמיד, ובכל תחום, ובטח במקום בו אין תחומים, את ההתבוננות על פני הידיעה. התבוננות בפילוסופיה היא תנועה שונה לגמרי מקבלת דעה עליה ממקור שני. פילוסופיה יש קודם כל לחוות ולאחר מכן אפשר להביט בניסיונות לסכם אותה.
יש יתרון ועומק בלתי ניתן לתיאור בעין התמימה ואפשר לקחת יתרון זה וליישם אותו בלמידה וזה אומר שיש סדר ללמידה- קודם התבוננות ואחר כך ריפלקסיה. ובמקביל- קודם לימוד הפילוסופיה ואחר כך לימוד השתקפותה בתודעות של מי שקרא אותה.
אני לא יכול להדגיש כמה חשובה ההתבוננות תחילה. זה לא משהו שאני יכול לשכנע אותך בו.
 
הבנתי

תודה רבה, אני אתחיל לקורא את אותם סםרי לימוד, אני םשוט מבולבל כי אמרו לי שאני כן יכול ללמוד, אז אני לא יודע מה
לעשות...
 

u r i el

New member
לא הבנת ממש, כנראה -

ואל תיתן לשום דעה לבלבל אותך - עשה כרצונך.
אין כל צורך לקנות ספרים. גש לחניות הספרים השונות או לסיפריות עירונית, או סיפריות אקדמיות, שלוף ספר והחל לעיין בו במקום. אם הוא ע"פ רמתך, ע"פ טעמך המשך לעיין בו עוד עד שתחליט ששווה לך לרכוש אותו. אין טעם שתרכוש את הספרים שהמלצתי לך עליהם או שאחרים המליצו כל עוד לא הצצת בהם ומצאת אותם טובים עבורך.
בגדול המלצתי לך היא ללמוד יסודות, אבל יתכן שאני טועה ואתה מסוגל לקרוא ולהבין את קאנט, ושפינוזה ודקארט, ורמב"ם והגל ושופנאאור וויטגינשטיין ואפלטון ואריסטו וריה"ל וניטשה וסארטר ויוהם ובקרלי וקירקגור ועוד ועוד גם ללא ספרות מבוא.

ואתה יכול גם לעיין בספר הזה : http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=766
 
למעלה