זה ממש לא משנה
עם מה תתחיל. מקור, פרשנות, זה היינו הך, משום שממילא לא ישר תבין את ההקשרים הרחבים שבהם כל הוגה שרוי. כדי לעסוק בפילוסופיה עליך לחיות את העיון. מדובר באורח חיים, ולא בקריאה של ספר כזה או אחר. קרא כל מה שבא ליד, וגם אל תתייאש מחוסר הבנה. איש אינו מבין בהתחלה את הדברים עד תומם, ו"אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם". מה גם שנכון לעכשו אינך חוקר פילוסופיה אלא רק תלמיד מתחיל, ולכן עליך להבין את הדברים באופן כללי, ואין צורך שתעמוד על דקויות ודקדוקים. קנה מחברות, תעשה לך טבלאות, עיין במילונים, תשווה מחלוקות בין חוקרים וכו'. תסכם מה פלוני אומר על אלמוני, ומה פלמוני אומר עליו, קרא אחר כך את הטקסט ותראה לאן דעתך נוטה. שאל את עצמך מהי הסיבה שדברי פלוני נראים לך יותר מדברי פלמוני, נסה להביא לעצמך נימוקים ולבסס את עמדתך.
אם אתה מתעניין בקאנט, קרא את קאנט. אתה מתעניין בויטגנשטיין, קרא את ויטגנשטיין. אתה תתבלבל הרבה, ותוציא אין-ספור דברים מהקשרם. אך שתקרא אותו שוב ושוב, לאחר שתקרא המון הוגים בין לבין, אתה תרחיב את ידיעותייך ותפצה על השגיאות. אחרי חמש או עשר שנים של עיון, תהיה רשאי לעמוד על דקויות. מה שכן, כשמדובר בפילוסופיה אתה מוכרח להבין לוגיקה ולא באופן שטחי. בשלב כלשהו תהיה חייב ללמוד לוגיקה מהיסוד ולהמשיך לתרגל את הלימוד תמיד. קנה כמה ספרי מבוא ותעשה תרגילים.
בהצלחה.
