המשטרה מעריכה שהנער הערבי נשרף חי ע"י יהודים.

[אלי כ ה ן]

מהמשפט האחרון שלך אני מסיק כי

אתה מסכים אתי, שהם היו עצובים - יותר מכפי שהם עכשיו - אילו היה מתברר להם שהוא יהודי אשר התנגד כל ימיו לטרור הערבי, הלא כן?

 

[ד.ר. דוליטל]

נניח שכן

 

[אלי כ ה ן]

למה רק נניח? האם זה לא נבע מהמשפט האחרון שלך?

 

[ד.ר. דוליטל]

הכל בנניח

וכי אני מכיר אותם?

 

[אלי כ ה ן]

ה"נניח" הוא חלש. אני חותר להגיע ל"סביר להניח"

אז הבה אנסח שוב את שאלתי:
האם אתה מסכים אתי, ש"סביר להניח" שהם היו עצובים - יותר מכפי שהם עכשיו - אילו היה מתברר להם שהוא יהודי אשר התנגד כל ימיו לטרור הערבי?

 

[ד.ר. דוליטל]

אתה שואל האם סביר להניח?

עניתי נניח...

 

[אלי כ ה ן]

אתה מסרב לסגור עיסקה אחרי כל ההנחה שעשיתי לך?

הרי כל "הסביר להניח" הזה, הוא בסך הכל הנחה די משמעותית שאותה היסכמתי לעשות לך, כי במשפט האחרון שלך בהודעה ההיא - דיברת על "ודאי", מבלי לשאול אותי "וכי אני מכיר אותם".
אז מה גרם לך אחר כך לחזור בך ולהעלות את השאלה הזו, במקום להשיב לי באופן "ודאי" כפי שנהגת במשפט האחרון שבהודעה ההיא? האמנם כעת אתה לפתע חושש ממשהו? כלומר: האם הפעם זיהית איזשהו מהלך של שח-נסתר המתרגש לבוא, שאותו טרם היספקת לזהות עוד בשלב המוקדם שבהודעה ההיא?

 

[ד.ר. דוליטל]

אני לא מבין על מה אתה מדבר

איזו עסקה, ובמה חזרתי בי?
אתה דיברת על עונש שאינו אלא היפותזה רחוקה ותנאים שאם לא יתקיימו אז אין עונש. ואני הראתי לך ברוח הדברים שלך, שהעונש שלהם כבר קיבלו.
נורא פשוט.

 

[אלי כ ה ן]

טענתיך בחיטים ואתה מגיב לי בשעורים

טענתיך בהודעתך הלזו, אז מה אתה מחזיר אותי עכשיו להודעה הרבה יותר מוקדמת שלך? הרי כבר התקדמנו מאז...

אם טרם הבנת לאן אני חותר, אז אצטט לך מהודעתך הלזו את המשפט האחרון שלך שם: "אם מגלים שהוא חסיד אומות העולם...אחרי שהרגו אותו, היו בוודאי מצטערים בין אם הלאום שלו יהודי בין אם היה מוסלמי טהור".
שים לב אל ה"ודאי". לא "נניח" ואפילו לא "סביר להניח", אלא "ודאי". אז על כך ציינתי בפניך (בתגובתי להודעתך הלזו): "מהמשפט האחרון שלך אני מסיק כי אתה מסכים אתי, שהם [בודאי] היו עצובים - יותר מכפי שהם עכשיו - אילו היה מתברר להם שהוא יהודי אשר התנגד כל ימיו לטרור הערבי, הלא כן?".
אגב: הרשיתי לעצמי להוסיף הפעם (בתוך סוגריים מרובעות) את ה"ודאי" (למרות שזה לא הופיע בנוסח המקורי של דבריי), משום שלכאורה מצופה ממך לתמוך גם ב"ודאי" הזה (בלי "נניח" ואפילו בלי "סביר להניח"), כשם שבמשפט האחרון שלך שבהודעתך הלזו - ציינת את הכל ב"ודאי" (בלי "נניח" ובלי "סביר להניח").

ובכן אני מסכם את שאלתי, והפעם ברחל בתך הקטנה (ולא איכפת לי לשאול זאת גם תוך כדי שאיפה עמוקה מתוך אותה סיגריה קובנית ידועה לשימצה בין אם היא זכורה לך ובין אם לאו): האם אתה אכן מוכן להסכים - "בודאי" (בלי "נניח" ובלי "סביר להניח") - עם מסקנתי הנ"ל, שאותה היסקתי מתוך המשפט האחרון שבהודעתך הלזו - אשר אותו אתה כאמור ציינת "בודאי" (בלי "נניח" ובלי "סביר להניח")?

 

[ד.ר. דוליטל]

אין לי שום בעיה להסכים אתך

הבעיה שלי היא שהעונש שעליו דיברת מותנה בזה שאמו יהודיה והוא חולה על יהודים...
אם בהיפותזות עסקינן, למה לא תאמר שיתברר שהוא אחיו התאום של אחד הרוצחים, שנחטף לפני 10 שנים? זה בוודאי יגרום לו צער גדול מאוד עד שיבקש את נפשו למות.
זה כמו לומר שהעונש של יגאל עמיר, שיגלו במשרד של רבין "פנקס שרות" חדש בכתב יד, ובו הוא מצטער על הסכמי אוסלו והוא מתכוון לבטל אותם לאלתר, ולהצטרף לליכוד...

 

[אלי כ ה ן]

עוד נגיע להיפותיזות הרחוקות שלך אך קודם נסיים

עם שלי.

אבל ראשית, הרשה לי להקדים ולשאוף שלוש שאיפות עמוקות מתוך אותה סיגריה קובאנית מהוהה...

אני שואף...

טעם חבל על הזמן...

משום מה יש לי כעת תחושת דז'ה-ווּ...

כעת, אשאל אותך סוף סוף ברחל בתך הקטנ-טנ-טנה:

בהנחה שרוצחי הנער הערבי יהודים, האם סביר להניח שהם היו עצובים - יותר מכפי שהם עכשיו, אילו אחרי רציחתו היה מתברר להם בדיעבד כי - נכונה ההיפותיזה המאד-מאד רחוקה - אשר לפיה הוא יהודי אשר התנגד כל ימיו לטרור הערבי?

אני מזכיר שהגבת ב"כן" (לא ב"נניח") - על השאלה שלי - האם היית שמח אילו הייתה מתגשמת האפשרות המאד-מאד רחוקה של זכייתך בלוטו, כשם שבהודעתך ההיא על חסידי אומות העולם - אתה גם כן טענת טענה של "ודאי".

 

[ד.ר. דוליטל]

לא רק שיהיו עצובים יותר

אלא שיעשו חרקירי...
מבסוט? רוצה עוד שאכטה?

 

[אלי כ ה ן]

ובכן מה שכעת כתבת תואם לגמרי את מה שכתבתי אני

בהודעתי העתיקה ההיא.

כלומר: אם נשווה - את הודעתך הנוכחית - עם הודעתי העתיקה ההיא, אז יתברר לנו - שמוסכם על שנינו, כי העונש - אשר אותו הם היו מרגישים על בשרם - אילו התקיימה האפשרות המאד רחוקה שעליה דיברתי, היה גורם להם זעזוע-חרקירי הרבה יותר חמור מהזעזוע היחסית-מישני שאותו הם חווים "עכשיו" - כשהם כבר יודעים שהרצח רק גרם בסך-הכל לעיכובו של מבצע-צוק-איתן בכמה ימים בודדים...

לכן לגמרי לא ברור, על איזו מילה - בהודעתי העתיקה ההיא - אתה חולק, אחרי שהתברר כעת (לאור הודעת החרקירי) שלמעשה אתה לגמרי מסכים איתי...

רק מה, חשוב לך להוסיף לדבריי הערת שוליים: שכל העונש שעליו דיברתי - מותנה בהתגשמותה של היפותיזה רחוקה מאד מאד. ובכן, נכון ! וכי חלקתי על כך? היא אכן רחוקה - ממש כפי שרחוקה ההיפותיזה הגורסת שאתה הולך מחר לזכות בלוטו, ולמרות הכל - לא הייתה לך בעייה לטעון שאילו זכית בלוטו אז היית הרבה יותר שמח מכפי שאתה "עכשיו" ! וכמובן אותו דבר עם האפשרויות הרחוקות האחרות שהעלית, לגבי יגאל ועמיר וכו': נכון - הן רחוקות באותה מידה, ומה בכך? יתר על כן: גם אני עצמי ציינתי - שההיפותיזה שלי רחוקה מאד (או בלשוני שלי: "ספקולציה מופרעת"), כבר בהודעתי הראשונה שפתחה את השירשור ! אמור מעתה: סתם התפרצת לדלת פתוחה כשציינת - כי האפשרות שעליה דיברתי - היא מאד רחוקה. על כל פנים, הריחוק הזה, אינו פוגם כהוא-זה במידת נכונותה של הודעתי העתיקה ההיא, ולכן אינני מבין למה חלקת עליה - אם חלקת עליה.

ואולם אם לא חלקת עליה, אז מבחינתי אפשר לסגור את הדיון - ואני מניח שגם מבחינתך...

 

[ד.ר. דוליטל]

זהו שאני לא חולק על דבריך...

למה הדבר דומה? לאדם שאומר אם הייתי זוכה בלוטו, הייתי עושה את הדבר הזה והזה.
עונה לו חברו, בשביל זה אתה לא צריך לזכות בלוטו. בא ואראה לך כיצד תוכל לעשות את הדברים שאתה רוצה לעשות, גם בלי לזכות בלוטו.

 

[אלי כ ה ן]

עיקר הטענה שלי בהודעה הראשונה שפתחה את השרשור

זה, שהם לעולם ועד לא יגיעו לתחושת "גהנום הבוער מתחת לכפות רגליהם עד סוף חייהם", מבלי שתתגשם האפשרות הרחוקה ("המופרעת" כלשוני שם) אשר לפיה - יתברר להם שהקורבן היה יהודי שהתנגד כל ימיו לטרור הערבי.

זה היה שורש הטענה שלי בהודעה שפתחה את השירשור. אחר כך, אתה ניסית לרמוז שהם יגיעו לתחושה הנוראית הזו גם אם הם יידעו - את מה שהם יודעים כעת - שהרצח עיכב את מבצע צוק-איתן בכמה ימים.

אז טענתי שלא.

זהו אפוא סיכום מלא של שורש הויכוח בינינו...

 

[ד.ר. דוליטל]

ועל השורש הזה עניתי

אתה חיפשת להם עונש הולם, ומצאת את ההיפותיזה הזאת. אבל זאת רק הפותיזה רחוקה מהמציאות, אמו מן הסתם אינה יהודיה והוא מן הסתם אינו חובב ציון וכך העונש שלך נגוז.

ההצעה שלי היא שיסבירו להם שבפעולתם הם השיגו את ההפך מהמטרה שלהם.
וכך גם לגבי יגאל עמיר.

 

[אלי כ ה ן]

האם טעיתי במילה אחת ממה שכתבתי בהודעותיי?

אם אתה חושב שטעיתי, אתה מוזמן לצטט את המילה - או את המשפט - שבו טעיתי לדעתך, ונדון בכך בכובד ראש.

אבל אם אתה מודה שאין אף טעות באף מילה שכתבתי לכל אורך הודעותיי, ואתה רק רוצה להוסיף תוספות, אז על כך הייתי מגיב כך:

התוספות שלך לא תגרומנה להשגת מטרתי: הרי מהי מטרתי? ובכן אני רוצה להגיע למצב שבו הם יחושו את הגהנום בוער מתחת לכפות רגליהם בכל רגע ורגע עד סוף חייהם. מה שאני טוען הוא, שהם לא יגיעו לתחושת הגהנום התמידי הנ"ל, אם הם רק יידעו שהפעולה שלהם בסך הכל גרמה לעיכובו של מבצע צוק איתן בכמה ימים.

 

[ד.ר. דוליטל]

טעות בקונספציה

העונש שדיברת עליו הוא, רק אם לסבתא שלו היו גלגלים.. מאחר ולא, כלומר היא לא היתה יהודיה, אז יצאו ללא עונש.

 

[אלי כ ה ן]

זכייה בלוטו איננה היינו הך כמו גלגלים לסבתא.

וההבדל הוא ברור: הסיכוי שלסבתא יהיו גלגלים הוא אפס אחד עגול (כפי שכתבת בעצמך "מאחר ולא"), מה שאין כן, הסיכוי לזכות בלוטו - איננו אפס. ובנמשל: הספקולציה הגורסת שהקורבן יהודי, היא אמנם "מופרעת" (כפי שכבר ציינתי בהודעתי הראשונה שפתחה את השירשור), אך היא איננה אפס (כפי שנימקתי היטב שם).

 

[ד.ר. דוליטל]

ואילו ההצעה שלי

היא מציאותית.
כמו שאומרים יותר טוב צפור אחת ביד ממ10 על העץ