המשך שאלה על התפטרות (סליחה...)

[גליה שמילוביץ עוד]

סליחה - סעיף "שמירת הזכויות" הוא

שאלות חשובות ותשובות לשאלותיך
1. האם קו לעובד אמרו לך שהזכותון הזה הוא הסבר לחוק או שמא זה הסבר להסכם הקיבוצי? אם הם אמרו שזה הסבר לחוק, הרי שהם בהחלט מטעים והייתי מפנה אותם לחוק על מנת שיתקנו עצמם. ראשית, ההגדרות בחוק הם שונות: יש עובד במשכורת (היינו במילים פשוטות -שכר גלובלי) ויש עובד בשכר (לדוגמא: עובד עפ"י שעות - שמשכורתו תלויה במספר השעות שעבד בכל חודש). בזכותון שנמסר לך יש טעות לגבי ימי ההודעה הצוקדמת שעל עובד בשכר לתת. ראי בחוק כפי שצרפתי. 2. לשאלתך הראשונה: אם הבנתי נכון, את עובדת משמרות ושכרך נקבע בהתאם למספר המשמרות שעבדת בכל חודש - לכן, את מוגדרת כעובדת בשכר. לשאלתך השניה: להערכתי, תשובתו של יוסאריאן ואני מניחה שכך גם פסיקתו של ביה"ד האזורי (למרות שטרם קראתי את פסק הדין), מבוססות על הסעיף האחרון שבחוק הודעה מוקדמת, שדן בעניין "שמירת הזכויות". סעיף זה קובע כי הסכם קיבוצי ו/או הסכם עבודה אישי, אינו יכול להרע עם העובד ולמעשה אינו יכול להתנות עליו. ראי בחוק המצורף. ולמרות הסעיף הזה, לולא הפסיקה שיוסאריאן הביא כאן היום, אני לא יודעת אם אפשר היה לומר לך באופן חד משמעי שאכן אין להתנות לרעת העובד. הפסיקה שיוסאריאן הביא, אכן יכולה לסייע למרות שהיה טוב יותר לו היתה פסיקה של ביה"ד הארצי בעניין ולא רק של האזורי. בכל מקרה, נראה לי כי בידיך יש די הוכחות על-מנת לשכנע את המעביד. עשי שימוש בסעיף שמירת הזכויות, ובפסק הדין שהביא יוסאריאן. ולסיכום: מעניין איך יתמודדו עם העובדה שסעיף ההודעה המוקדמת ברוב ההסכמים הקיבוציים, למעשה, מתבטלים. לילה טוב.

סליחה - סעיף "שמירת הזכויות" הוא
סעיף 12 בחוק ולא כפי שכתבתי הסעיף האחרון. ובאמת הגיע הזמן לישון.

 

[שיר ורד]

פסק הדין לא בהכרח קובע לגבי הסכמים

שאלות חשובות ותשובות לשאלותיך
1. האם קו לעובד אמרו לך שהזכותון הזה הוא הסבר לחוק או שמא זה הסבר להסכם הקיבוצי? אם הם אמרו שזה הסבר לחוק, הרי שהם בהחלט מטעים והייתי מפנה אותם לחוק על מנת שיתקנו עצמם. ראשית, ההגדרות בחוק הם שונות: יש עובד במשכורת (היינו במילים פשוטות -שכר גלובלי) ויש עובד בשכר (לדוגמא: עובד עפ"י שעות - שמשכורתו תלויה במספר השעות שעבד בכל חודש). בזכותון שנמסר לך יש טעות לגבי ימי ההודעה הצוקדמת שעל עובד בשכר לתת. ראי בחוק כפי שצרפתי. 2. לשאלתך הראשונה: אם הבנתי נכון, את עובדת משמרות ושכרך נקבע בהתאם למספר המשמרות שעבדת בכל חודש - לכן, את מוגדרת כעובדת בשכר. לשאלתך השניה: להערכתי, תשובתו של יוסאריאן ואני מניחה שכך גם פסיקתו של ביה"ד האזורי (למרות שטרם קראתי את פסק הדין), מבוססות על הסעיף האחרון שבחוק הודעה מוקדמת, שדן בעניין "שמירת הזכויות". סעיף זה קובע כי הסכם קיבוצי ו/או הסכם עבודה אישי, אינו יכול להרע עם העובד ולמעשה אינו יכול להתנות עליו. ראי בחוק המצורף. ולמרות הסעיף הזה, לולא הפסיקה שיוסאריאן הביא כאן היום, אני לא יודעת אם אפשר היה לומר לך באופן חד משמעי שאכן אין להתנות לרעת העובד. הפסיקה שיוסאריאן הביא, אכן יכולה לסייע למרות שהיה טוב יותר לו היתה פסיקה של ביה"ד הארצי בעניין ולא רק של האזורי. בכל מקרה, נראה לי כי בידיך יש די הוכחות על-מנת לשכנע את המעביד. עשי שימוש בסעיף שמירת הזכויות, ובפסק הדין שהביא יוסאריאן. ולסיכום: מעניין איך יתמודדו עם העובדה שסעיף ההודעה המוקדמת ברוב ההסכמים הקיבוציים, למעשה, מתבטלים. לילה טוב.

פסק הדין לא בהכרח קובע לגבי הסכמים
קיבוציים. מדובר בחוזה אישי ולכן יתכן שבמקרה אחר, שבו הבסיס למחלוקת יהיה חוזה קיבוצי , והמעביד יהיה מספיק חזק, וישכנע את בית הדין, שתקופת הודעה מראש כפי שקובע החוק, היא קצרה מדי ואיננה מאפשרת את תכלית החוק (לאפשר למעסיק לאתר עובד חדש ולבצע חפיפה) ובית הדין יסכים שהארכה הדדית של תקופת הודעה מראש שנקבעה בהסכם קיבוצי מחייבת גם את העובד. לחילופין, אם יהיו מקרים נוספים בהם יפסוק בית הדין בהתאם להשקפה של מ גודלברג (כפי שהיטיב לבטא אותה יוסריאן), יהיה לחץ של ארגוני המעסיקים להכניס שינויים בחוק, כך שיתאפשר להאריך את תקופת ההודעה מראש בהסכמה שני הצדדים במסגרת חוזה העבודה.

 

[sandoval1]

מהציטוט בפסיקה נראה שזה כן מתייחס

פסק הדין לא בהכרח קובע לגבי הסכמים
קיבוציים. מדובר בחוזה אישי ולכן יתכן שבמקרה אחר, שבו הבסיס למחלוקת יהיה חוזה קיבוצי , והמעביד יהיה מספיק חזק, וישכנע את בית הדין, שתקופת הודעה מראש כפי שקובע החוק, היא קצרה מדי ואיננה מאפשרת את תכלית החוק (לאפשר למעסיק לאתר עובד חדש ולבצע חפיפה) ובית הדין יסכים שהארכה הדדית של תקופת הודעה מראש שנקבעה בהסכם קיבוצי מחייבת גם את העובד. לחילופין, אם יהיו מקרים נוספים בהם יפסוק בית הדין בהתאם להשקפה של מ גודלברג (כפי שהיטיב לבטא אותה יוסריאן), יהיה לחץ של ארגוני המעסיקים להכניס שינויים בחוק, כך שיתאפשר להאריך את תקופת ההודעה מראש בהסכמה שני הצדדים במסגרת חוזה העבודה.

מהציטוט בפסיקה נראה שזה כן מתייחס
להסכמים קיבוציים: "כאן המקום לציין שהחוק כיתר חוקי העבודה קובע הוראות מינימום לגבי העובד. ואינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה (ס' 12 לחוק). במילים אחרות מקום בו בהסכם קיבוצי-מפעלי או בחוזה אישי נקבעה תקופת הודעה מוקדמת העולה על זו שנקבעה בחוק, תחייב הוראה זו אך ורק את המעביד, בעוד העובד יצא ידי חובתו, חרף האמור בהסכם הקיבוצי החל עליו או בחוזה העבודה האישי שנעשה איתו, במתן הודעה מוקדמת בפרק הזמן (הקצר יותר) הנקוב בחוק" (ראו שם בעמ' 222). כמובן, יתכן שהכוונה רק להסכם קיבוצי מיוחד הנעשה עם מפעל מסויים, ולא להסכמים גלובליים. אינני מכירה מספיק ניסוחים משפטיים כדי שאוכל לדעת זאת.

 

[יוסאריאן]

אתם יכולים להמשיך לחשוב ש...

מהציטוט בפסיקה נראה שזה כן מתייחס
להסכמים קיבוציים: "כאן המקום לציין שהחוק כיתר חוקי העבודה קובע הוראות מינימום לגבי העובד. ואינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה (ס' 12 לחוק). במילים אחרות מקום בו בהסכם קיבוצי-מפעלי או בחוזה אישי נקבעה תקופת הודעה מוקדמת העולה על זו שנקבעה בחוק, תחייב הוראה זו אך ורק את המעביד, בעוד העובד יצא ידי חובתו, חרף האמור בהסכם הקיבוצי החל עליו או בחוזה העבודה האישי שנעשה איתו, במתן הודעה מוקדמת בפרק הזמן (הקצר יותר) הנקוב בחוק" (ראו שם בעמ' 222). כמובן, יתכן שהכוונה רק להסכם קיבוצי מיוחד הנעשה עם מפעל מסויים, ולא להסכמים גלובליים. אינני מכירה מספיק ניסוחים משפטיים כדי שאוכל לדעת זאת.

אתם יכולים להמשיך לחשוב ש...
אתם יכולים להמשיך לחשוב שאולי בהסכם קיבוצי הדין יהיה שונה. אתם יכולים להמשיך לחשוב שאולי ביה"ד הארצי יפסוק אחרת. אבל אני אמשיך לחשוב (ולדעתי - אמשיך להיות צודק) שזכויות של עובד שנקבעו בחוק, לא יכולות להידחות מפני הסכם רגיל וגם לא מפני הסכם קיבוצי. תמיד הזכות שבחוק עדיפה. ככה המצב לגבי כל דיני העבודה, גם לגבי חוק הודעה מוקדמת וככה היה המצב גם בלי סעיף 12 בחוק הזה, שהוא סעיף מיותר.