ובכל זאת, המאמר מלמד אותנו כמה דברים, למשל:
1. חטא היוהרה - תבנית החוזרת על עצמה. כפי שמצויין במאמר, למרות הצהרות אופטימיות על "טרנספורמציה כוללת ברפואה", והבטחת פרוייקט הגנום, נותרנו עם סיסמאות. לא נמצאו גנים האחראיים באמת למחלות כמו סרטן, מחלות לב, אוטיזם, מחלות אוטואימוניות ועוד. לפני כמה חודשים האזנתי להרצאה בטכניון של איזה שוויצר אחד על המהפכה הגנטית ברפואה, על היכולת לפתח תרופות אינדיבידואליות (ממש עוד מעט) על בסיס החתימה הגנטית. גם השבוע קיבלתי הזמנה להרצאה דומה על הרפואה בעידן הגנטיקה, גם ע"י חוקר בטכניון. בהרצאות הללו אין שום זכר למה שעולה מהמאמר המצויין הזה, רק טפיחות עצמיות על השכם והבטחה גדולה למהפכה הפרמקולוגית הממשמשת ובאה 2. לאור המידע הידוע היום, גורמים סביבתיים, הם הגורם העיקרי למרבית המחלות. 3. נחישותה של הקהילה המדעית להשקיע מיליארדים בכיוונים שמבקשים לערער על מורכבות הטבע ועל דרכיו. להזכירך, לפני כמה עשורים, הבון טון בחקר הגורמים לסרטן היו החיידיקים. מיליארדים נשפכו לשם - ללא תוצאות מרשימות. הקהילה המדעית הצליחה לצאת מזה ולהמר על הדבר הבא: onco-genes. ומה יש לנו היום? קורלציה חלשה בין סרטן השד לבין שני גנים? (ומי היה שם קודם, ואולי יש גורם שלישי שאחראי לשניהם להופיע?). הרי הסוף ידוע מראש. איך ניתן לחשוב בכלל, ש"פגם גנטי" אחראי לתחלואה הניוונית הפושעת כמעט בכל בני האדם היום?! זה כמו לומר שיש פגם בסיסי באבולוציה של האדם, שהתפתח עם קוד מובנה למחלות אשר נועדו לכלות אותו. רק ראיה אגואיסטית של עליונות האדם על הטבע יכולה לייצר השערה שכזו. אבל אני מבינה שחוקרים רבים צריכים להתפרנס, ושלושים שנה של מחקר על הגורמים הבקטריאלים לסרטן מפרנסים הרבה אנשים... 4. המידע לא מגיע לציבור - הכרזות על פריצות דרך בחקר הגנטיקה ומזור למחלות מעבר לפינה מצויים בשפע. היכן הדיווח על הכלום שנמצא עד היום בערוצי הפרסום הפופולריים? 5. לפחות אנו יודעים היום שהתרומה של גנטיקה לתחלואה זניחה: 5%-10%. וגם את זה אני לוקחת בערבון מוגבל מאד: לא מדובר בקשר סיבתי, אלא קשר קורלטיבי. אצל חלק מהחולים השינוי הגנטי נצפה, אצל חלק לא. ואכן, ישנם חוקרים שקוראים לזה ממש כך: "קונספט מרעיל". 6. האינרציה של הגנטיקאים, לא מביאה אותם להרהר בהשערה של תרומת הגנים למחלות. הם ממשיכים לחפש. הרי לא יכול להיות שזה לא הגנים. הם רק צריכים להמשיך ולחקור (טוב, חוקר אחד העלה את השאלה הזו בחטף, אך התעשת וביטל אותה מהר מאד...). 7. פתרון הקסם האהוב על הפוליטיקאים: הגנים אחראים למחלות! תיאוריה מופלאה המורידה אחריות מנבחרי הציבור לתחלואה ולתמותה של הציבור: אין צורך להפעיל איסורים, הגבלות, חוקים ולהתעסק עם התעשיה החזקה כדי להקטין את השפעות הגורמים הסביבתיים על בריאות הציבור. פשוט נולדת עם גנים דפוקים... 8. ההסבר האהוב על התעשיה: זה לא אנחנו, זה אתה! פלא שתעשיית הטבק השקיעה כסף רב בקידום המחקר המראה שההתמכרות לניקוטין היא גנטית?! גם האחריות המשפטית מוטלת בספק ואפשר להציע לציבור מוצרים באיכות ירודה הפוגעים בבריאותם (כי הם הרי לא פוגעים - זה הגנים!). 9. אז גם החוקרים אוהבים את התחום - קל מאד לגייס כסף למחקר על הגורמים הגנטים למחלות. למה להשקיע במחקר על גורמים סביבתיים, תזונה, זיהום וכד', לשם בקושי מגיע כסף... 10. עובדות לחוד ורטוריקה שיווקית לחוד. האוכלוסיות הנ"ל, בהסכמה שקטה, מקדמים את התודעה השגויה בציבור על האחריות הגנטית לתחלואה כאילו היא מובנת מאליה, למרות שזה לא נתמך בנתונים. 11. ההבטחה הגדולה של הרפואה המודרנית מתנפצת: הבריאות שלנו בידנו. לא יגיע "כדור הקסם" שיגאל אותנו ממחלות. זה באורח החיים שלנו שאנו בוחרים. האם אתם מוכנים לקחת אחריות?