הנה השיר שנדון בו מחר בסדנא

קסנדרה*

New member
הנה השיר שנדון בו מחר בסדנא

השיר של איציק הַגֶּשֶׁם הַמְּלַטֵּף בִּרְכָּתוֹ שָׁלַח אֶל אֲדָּמָה וְסִדְּקֵי שְׂפָתֶּיהָ. כְּאוֹצֶרֶת מַעֲדַנֵּי טַעֲמּוֹ הַלָּח קָוְתָּה הִיא שְׁלוּלִיוֹת עַל פָּנֶיהָ. לׁא בְּאֲחַת תַּרְוֶנּוּ אל קִרְבָּהּ, בִּמְּתִינוּת יְחַלְחֵל הוא אֵלֶּיהָ. אֲך זוּג מַגְפֵי יַלְדָה בִמְשוּבָה הֵתִיז לְכׂל עֶבֶר אוצְרותֵיה
 

קסנדרה*

New member
והשבוע נדבר על הפאבולה והפואנטה

היות וביצירה הזו יש פואנטה מאד מודגשת ומפתיעה.
 

קסנדרה*

New member
הפאבולה, ההגלם והפואנטה

הפאבולה - היא העלילה גופא, דהיינו כלל החומרים ביצירה הבאים זה אחר זה על פי סדר התרחשותם. ואילו המונח הֶגְלֶם - מסמן את הדרך, שעל פיה חומרים אלו מגיעים לידיעתו של הקורא ברצף הסיפורי. ההגלם גורם בראש וראשונה לשינויים בסדר הזמנים של הפאבולה הוא עשוי להקדים את המאוחר למוקדם ולסגת לעבר ( זה כמובן מקובל יותר בסיפורת). מכאן אנו למדים: ההגלם אינו אלא הפאבולה בעצמה המתארגנת באורח חדש. למונח פואנטה שתי משמעויות: אחת בתחום הלשון ואילו השניה מתחום העלילה ובזו נעסוק. הפואנטה מציינת מפנה פתאומי ולעתים גם משעשע. לדוגמא: דמות שכתבנו עליה ונחשפה בעלילה בצורה מסויימת, מאורע פתאומי או מכלול היחסים בין הדמות לדמות אחרת יכולים לגרום להיפוך במצב ובמשמעותה של הדמות. בד"כ נזקקת הפואנטה העלילתית לנסוח קולע, תמציתי ומפתיע. משמע, בפואנטה נפגש החומר העלילתי המפתיע של הפאבולה עם דרך העיצוב שבהגלם , המחדדת ומציגה אותו בצורה הראויה. לסכום. גוף הטקסט (הפאבולה) מכיל את העלילה(ספור) אותה הדובר בשיר מעונין להעביר בצורה מסוימת. אם היוצר מעונין להפתיע את הקורא ולרמז על משמעות שונה שהתפתחה ביצירה יוסיף את שורות הסיום כפואנטה. שורות אלו צריכות להיפגש רעיונית עם הטקסט ולהפתיע את הקורא. אצל צינסקי בקטעי הסיפורת (פרוזה) ניתן למצוא מספר דוגמאות לכך, הן יותר נפוצות בסיפורת מאשר בשירה. בשירה זו השאלה "מאולצת".
 

aiziq

New member
אני אספור את השניות עד מחר

מאד מאד אבל מאד, מחמיא לי . תודה רבה!
 

קסנדרה*

New member
ולשם ההשוואה הקטע של צינסקי

מחלון הבית, אני מביט מטה אל הרחוב. יש שם אנשים מתרוצצים ויש שם מכוניות וגשם. אלו אנשים שחיים את חייהם. רצים וצוחקים. אבל הם לא יודעים מה קורה כאן בבית, ומה את אומרת לי לפני שינה כל לילה. הם לא מכירים את הצעקות ואת המילים היפות הישירות. הם לא מכירים אותך. האנשים האלו נולדו מתי שהוא הרחק מכאן, ובמקום כלשהו - מישהו מזיין גם אותם. בלילות הם בטח מבקשים מחילה מברכים את השתיקה הופכים אותה לאומנות ולדת. הם מפחדים מהידיעה, מתפללים. אלו אנשים אחרים, ובכל זאת - גם הם נואשו מהדברים הבנאלים ביותר. גם הם מתנשפים אחרי עליה במדרגות. אני מביט בהם ופתאום מבין שהם מביטים בי. צינסקי.
 

femme

New member
קסנדרה בוקר טוב !

אני ידעתי שפאבולה היא ספור האנשה של בעלי חיים. סיפורים על בעלי חיים ובדר"כ עם מוסר השכל.
 

קסנדרה*

New member
פאם איני יודעת מה המקור שבידך

את יכולה לומר לי איפה מצאת את הכתוב ?
 

femme

New member
אז ככה :

זה לא כתוב לי בשום מקום, אך בתור ילדה אני זוכרת סיפורים שבפירוש קראו להם בשם פאבולות. אני ילידת רומניה, אך איני חושבת שיש קשר לעיניין
. אולי את תמצאי.
 

קסנדרה*

New member
הפאבולה שימשה בזמנו ככלי בידי

הפורמאליטים הרוסיים ובעקבותיהם גם חסידי הסטרוקטוראליזם הצרפתי. הם הבחינו בין חומר העלילה הוא האבולה לבין הסושט - ההגלם. (לפי ריבלין) אפשר לומר שכל שיר אפי הוא אוסף של תימות* בסיסיות, הכרחיות לסיפור, ובנוסף להן מוסיף הזמר קישוטים או תיאורים. הוא עושה זאת כהרגל או כאלתור, ברגע ההופעה עצמה. אוסף זה של תימות עוקבות כונה בידי מבקרי הספרות, השייכים לזרם הפורמליזם הרוסי ואשר חקרו רבות את הפולקלור, בשם "פאבולה" (Fabula); הפאבולה היא אוסף התימות, המכונה בפי מבקרי ספרות מודרניים בשם "המבנה התימטי" של הסיפור. ( החומר ממט"ח) * הוא נושא. וכבר ציינתי שהפאבולה והפואנטה הן יותר מתחום הספרות והסיפורת, פחות בשירה, אך היות ויש שעושים בו שימוש בשירה אז ראיתי לנכון "לגעת" בו על קצה המזלג.
 

קסנדרה*

New member
יופי בנות בואו נתחיל האם קראתן את

מה שכתבתי על הפואנטה והפאבולה ? מובן ? יש שאלה ?
 
קראתי מקווה שהבנתי...

למשל, בשיר של איציק - הילדה שמשפריצה מים, זו הפואנטה? כי אני - מה זה הופתעתי - השפריץ לי בפרצוף...
 
חחחחחח פרח ג'מני הבנתי ככה

פואנטה זה משהו שמשנה פתאום את כוון השיר ובכך יוצר הפתעה אצל הקורא
 
למעלה