ליברל קלאסי
New member
הנסיון להדביק את השואה לערבים ולמוסלמים
שלום רב, כבר זמן רב שאני מתעניין בנושא השואה בגלל שאני חובב היסטוריה ושחלק מהענף היהודי-ארופאי של משפחתי הושמד. לכן אני נזעם על שאני רואה את חלק מספרי הלימוד ואף מהספרים שעוסקים בשואה: השייח אמין אל חוסייני שהיה חלאת אדם בכך שתמך בנאצים אך לא היה שום ציבור או כוח מאחוריו מככב הרבה יותר מיוזף טיסו (כומר וראש ממשלת סלובקיה הפרו נאצי) או אפילו מהימלר וגרינג. כאשר דנמרק מוזכרת כמדינה שהצילה את כל יהודיה ושוכחים את אלבניה שעשתה אותה דבר ואחזור אליה בהמשך. כשראול ולנברג מוזכר בתור דיפלומט אמיץ אך את סלאח אל-דין אולקומן הטורקי אין איש יודע שהציל רבים מיהודי רודוס ע"י הנפקת תעודות. אם נתבונן בשלטון הנאצי בתקופת השואה נראה שהם תפסו שלושה אזורים עם אוכלוסיה מוסלמית ויהודית: 1. בוסניה: בה רוב היהודים נרצחו בעיקר ע"י הגרמנים והקרואטים. 2. אלבניה: בה היו כמה מאות יהודים שרובם ככולם פליטים שלא נולדו או היו אזרחי אלבניה. הגרמנים תכיננו לרצוח את היהודים וחפרו בורות לשם כך. לשווא, השכנים המוסלמים החביאו את היהודים וסירבו להסגירם, ובמשך כל תקופת המלחמה פליטים יהודים מיוון ויגוסלביה ברחו לשם וקיבלו מקלט. 3. צפון אפריקה שמחולקת ל4 מדינות תחת שלטון הנאצים שהמשותף לכולן שבניגוד לארצות הבלאטיות ואוקריאנה לא רצו לרצוח את שכניהם ולרשת את רכושם. אך אני רוצה להרחיב לגבי השוני: באלג'ריה ומרוקו היה חקיקה אנטשמית שפגעה בעיקר ביהודים שעסקו בקשרים עם הצרפתים אך לא ביהודים שפרנסתם התבססה על קשרי הגומלין עם שכניהם הערבים-מוסלמים. בתונסיה עצמה הוקמו מחנות ביוזמת הגרמנים, נשלחו עשרים מנהיגים למחנות ההשמדה באירופה, בתוניס הבירה השתכן הגסטפו אך כאמור רוב היהודים לא נפגעו, בלוב האיטלקים הקימו מחנות וכמה מאות יהודים בעלי אזרחות זרה נשלחו לברגן-בלזן אך גם בלוב רובם שרדו. לסיכום השואה היה רדיפה ופרוייקט מזוויעה נוצרי-אירופה וברוב המקומות המוסלמים שהגיעו הנאצים קהילות לא השמדו למעט בבוסניה. אפשר ללמד על חוסייני אך רצוי להתגיש ששום ציבור ערבי או מוסלמי לא עמד מאחוריו, ואף הפלשתנאים בישראל שמרו על שקט, ולבסוף אם מלמדים עליו רצוי ללמד גם על חסידי אומות עולם מוסלמים ועל מעשו האצילי של העם האלבני.
שלום רב, כבר זמן רב שאני מתעניין בנושא השואה בגלל שאני חובב היסטוריה ושחלק מהענף היהודי-ארופאי של משפחתי הושמד. לכן אני נזעם על שאני רואה את חלק מספרי הלימוד ואף מהספרים שעוסקים בשואה: השייח אמין אל חוסייני שהיה חלאת אדם בכך שתמך בנאצים אך לא היה שום ציבור או כוח מאחוריו מככב הרבה יותר מיוזף טיסו (כומר וראש ממשלת סלובקיה הפרו נאצי) או אפילו מהימלר וגרינג. כאשר דנמרק מוזכרת כמדינה שהצילה את כל יהודיה ושוכחים את אלבניה שעשתה אותה דבר ואחזור אליה בהמשך. כשראול ולנברג מוזכר בתור דיפלומט אמיץ אך את סלאח אל-דין אולקומן הטורקי אין איש יודע שהציל רבים מיהודי רודוס ע"י הנפקת תעודות. אם נתבונן בשלטון הנאצי בתקופת השואה נראה שהם תפסו שלושה אזורים עם אוכלוסיה מוסלמית ויהודית: 1. בוסניה: בה רוב היהודים נרצחו בעיקר ע"י הגרמנים והקרואטים. 2. אלבניה: בה היו כמה מאות יהודים שרובם ככולם פליטים שלא נולדו או היו אזרחי אלבניה. הגרמנים תכיננו לרצוח את היהודים וחפרו בורות לשם כך. לשווא, השכנים המוסלמים החביאו את היהודים וסירבו להסגירם, ובמשך כל תקופת המלחמה פליטים יהודים מיוון ויגוסלביה ברחו לשם וקיבלו מקלט. 3. צפון אפריקה שמחולקת ל4 מדינות תחת שלטון הנאצים שהמשותף לכולן שבניגוד לארצות הבלאטיות ואוקריאנה לא רצו לרצוח את שכניהם ולרשת את רכושם. אך אני רוצה להרחיב לגבי השוני: באלג'ריה ומרוקו היה חקיקה אנטשמית שפגעה בעיקר ביהודים שעסקו בקשרים עם הצרפתים אך לא ביהודים שפרנסתם התבססה על קשרי הגומלין עם שכניהם הערבים-מוסלמים. בתונסיה עצמה הוקמו מחנות ביוזמת הגרמנים, נשלחו עשרים מנהיגים למחנות ההשמדה באירופה, בתוניס הבירה השתכן הגסטפו אך כאמור רוב היהודים לא נפגעו, בלוב האיטלקים הקימו מחנות וכמה מאות יהודים בעלי אזרחות זרה נשלחו לברגן-בלזן אך גם בלוב רובם שרדו. לסיכום השואה היה רדיפה ופרוייקט מזוויעה נוצרי-אירופה וברוב המקומות המוסלמים שהגיעו הנאצים קהילות לא השמדו למעט בבוסניה. אפשר ללמד על חוסייני אך רצוי להתגיש ששום ציבור ערבי או מוסלמי לא עמד מאחוריו, ואף הפלשתנאים בישראל שמרו על שקט, ולבסוף אם מלמדים עליו רצוי ללמד גם על חסידי אומות עולם מוסלמים ועל מעשו האצילי של העם האלבני.