הנקה ובן הזוג

[maya100]

תודה! ../images/Emo140.gif

 

[Shellylove]

ברוכה הבאה אלינו ../images/Emo140.gif

נשמח אם תישארי בסביבה.

 

[הליויתן]

נסיון מהצד השני של השד

לי היו שתי בעיות עם ההנקה: הראשונה,קשה לך מאד בפעמים שאתה צריך להרגיע תינוק ואינך יכול להניק אותו להרגיע אותו,וכדאי שאתן האמהות תבינו את זה.התינוקות הרי לא טפשים,ומנסים נואשות למצוא שדיים שאינם קיימים,וכשלא מוצאים,מתחיל גיהנום לא קטן.כדאי שתבינו שעצם ההידבקות המרגיע לשד מקילה עליכן בהרבה.אנחנו הגברים,עם כל הסבלנות והרצון הטוב,לא יכולים לספק שדיים! זה כמובן מתסכל ומציק.במיוחד אם כשאתן חוזרות,התינוק נצמד לשד ונרגע מיידית,והגבר האומלל עוד זוכה להטפה:אתה רואה?,מה הבעיה להרגיע אותו? נקודה שניה:כמאמר הבדיחה הישנה,המשותף לשדיים ורכבות חשמליות הוא ששניהם נוצרו לקטנים,אבל הגדולים משחקים בהם. התחרות כאן אינה הוגנת,אין לך זמן אליו כל פעם כמו שהוא רוצה ואוהב,את עייפה,את עם התינוקת,והקש האחרון,אפילו את הצעצועים האהובים עליו ביותר,חטף התינוק.ולא רק חטף,גם מקבל ממך גיבוי מלא,ולא מתכוונים להחזיר בקרוב. הרבה נעתב כבר על מה עוברות הנשים בהנקה,אבל כדאי לפעמים להקשיב גם לצד השני. (אבא שכבר עבר את זה מספר סיבובים) מצרף לכן פסל שד משלי גרניט 35 סמ 2000 הליויתן היונק הכי גדול בים

 

[lahav1]

שלום לויתן,

אהבתי מה שכתבת והפסל ממש מקסים! כל הכבוד על הסבלנות לעבור את זה כמה פעמים, הלוואי שיהיו עוד הרבה כמוך.

 

[לאה_מ]

תודה רבה על השיתוף ../images/Emo39.gif

הפסל מדהים! אני באמת חושבת שאב שמתקשה להרגיע תינוק לא צריך לקבל נזיפה מהאם, שפשוט יכולה לחלוץ שד. לטעמי, הקושי של האב בהרגעה, למשל, ראוי בהחלט להתייחסות, אך אין די בו כדי להפוך עילה להפסקת ההנקה. אני בהחלט חושבת שהאם צריכה לקבל את הקושי הזה של האב, להיות אמפתית אליו, בדיוק כפי שהאב צריך לגלות אמפתיה כלפי הקשיים של האם בהנקה - ואני מתכוונת לאמפתיה תומכת ולא ל"אם קשה לך אז תפסיקי להניק", כולל הקשיים הנפשיים שנלווים לעתים לתחושה של הצמידות הזו. באמת חשוב מאד ששני הצדדים יבינו זה את זה, וההודעה שלך חשובה מאד באספקט הזה. שוב תודה.

 

[הליויתן]

השיא אצלנו היה שנה וחצי

אז על איזו הפסקת הנקה כתבת?

 

[zimes]

בגיל שנה וחצי - זו לא הפסקת הנקה?

או שלא הבנתי את שאלתך. אבל רגע - תודה ששיתפת אותנו! מענין מאוד לקרוא את הצד השני, גם אם הוא אחד מיני רבים (יש שונים ממך, לכאן ולכאן...).

 

[zimes]

הבנתי סוףסוף את שאלתך

לאה לא אמרה שאתה אמרת לאשתך "אם קשה - תפסיקי", אלא שאמירה כזו, אינה ביטוי לאמפאתיה.

 

[לאה_מ]

בדיוק. לא התכוונתי להתייחס אישית

למקרה שלך. התייחסתי לביטוי קושי אצל אבות רבים, כמו שמתארת KBY, שואלת השאלה בראש השרשור הזה, שהקושי שלהם בהרגעה של התינוק גורם להם לרצות שהאם תפסיק להניק - התכוונתי לומר שלא זה הפתרון. זו לא היתה התייחסות מכוונת דוקא אליך - לא סיפרת איך זה היה אצלכם

 

[דלית 3]

ואצלנו בערב זה הפוך

שמתי לב שבערב היא נירדמת הכי טוב ומהר אצל אבא. יותר מזה, אם אני בחדר זה ממש מפריע לה עד כדי כך שאני הולכת לגלוש בפורום

ומשאירה אותם לבד בסלון - צ'יק צ'ק היא נרדמת. אם אני שם היא כל הזמן רוצה לשחק

 

[maya100]

גם אביגיל אומרת לי "לא את! את אבא!"

אחרי שהיא יונקת ואני לוקחת אותה למיטה היא תמיד רוצה שאבא יבוא להרדים אותה (אני מה 'כפת לי? יש לי זמן לגלוש..)

 

[אמא של רום]

אתה ובעלי בטח יכולים לבכות זה על

כתפי זה. אצלו זה היה הרבה יותר קשה כי אני רופאה, ומאז שרום בן 12 שבועות (הוא בן 3.5 ועדיין יונק), חזרתי לתורנויות לילה. אני מאד מעריצה את בעלי על ההתמודדות הנורא קשה - להיות תחליף אמא בלי ציצי. הוא היה נשאר איתו לפעמים 24 שעות, לבד סביב השעון (בתורנויות סופ"ש). קח בחשבון שגם כתינוק יונק רומי ינק כל 3 שעות.... בעלי סיפר לי על כל ההתמודדויות. מצד שני, בגלל שהוא היה כל כך מעורב (מכורח המציאות) - נוצר ביניהם קשר מדהים. אבל אין מה לעשות , כשאני בסביבה עד לא מזמן הוא לא יכול היה "להתחרות" איתי, וזה בהחלט היה קשה לו, כמי שהשקיע יותר...(באה זאתי, אחרי שלא עשתה "כלום" יממה, והבוגד הקטן ישר רץ לציצי ונדבק...) יתר על כן, כל פעם שעלה על דעתי להשבר, לא מספיק שהוא וויתר ברצון על הצעצוע "שלו" הוא היה בא ועושה לי שיחת מוטיבציה - כמה זה חשוב, ונכון שיש לי לגיטימציה להפסיק, אבל "תראי כמה הוא צריך את זה..." גם עכשיו הוא תמיד מעודד אותי כל פעם שאיזה בעל מצפון חברתי מתעורר - ואומר לי: תפסיקי רק מתי שנמאס לך. בקיצור... אני ממתינה למדליות לבעל!

 

[1תוליק]

אני עדיין לא מניקה כי אני בהריון

אבל מה שאני חושבת לא קשור לזה שיש/אין תינוק. למה שלא פשוט תדברו. אני מתכוונת - ממש תדברו. אולי במקום לנסות לנחש מה הוא כן או לא חושב -תשאלי אותו לדעתו ושיסביר לך וינמק לך את ההתנגדות שלו. אולי הוא קצת מקנא או שאולי הוא לא התרגל לתפקיד החדש של הציצים... בכל מקרה, הכי חשוב שתדברו ביניכם ואז אולי תביני יותר.

 

[RB28]

בעלי מאד תומך בהנקה

ומאד מעודד אותי,מתחילת ההנקה היה לי קצת קשה ובעלי,שיודע כמה ההנקה חשובה לי,מאד מעודד אותי להמשיך ועושה הכל כדי שאני לא אשבר בהנקה. אני אמנם מניקה רק 4.5 חודשים אבל אני יודעת שההנקה של הילד חשובה לבעלי כמו שהיא חשובה לי והוא יתמוך בי עד שאני אהיה בטוחה ב 100% שאני רוצה להפסיק. דרך אגב- הילד גם עם תמ"ל,אבל רב האוכל בא מההנקה.

 

[אמא של נוריאל ומאיה]

יציאה טריה של הבעלול שלי מהבוקר:

"את יכולה להפסיק להניק, החלב שלך מימי"

מה זה?? שאלתי אותו לפשר העניין וההסבר שלו היה: "תראי בעצמך" - מצביע על החלב הטרי שנשאב בזעת אפי הבוקר. כמובן שהסברתי לו ש90% מהחלב זה מים, הראתי לו מבקבוק של אתמול את הקרום שלמעל = שיכבת השומן, ואמרתי לו שאני שמחה שהוא שם לב. זה די המם אותי. היתי בטוחה שבשלב הזה זה ממנו והלאה. הבעלול שלי הוא מתומחי הנקה, חלק גדול מעוד מזה שאני מניקה היה בזכותו, אבל גם לו יש אמירות כאלה ואחרות כמו: כשלילד יוצאות שיניים זה הזמן להפסיק להניק - ואז צינתי בפניו את עניין הבקבוק והתמ"ל, ופעוטות ששותים עד גיל 3.... הבעלול שלי אומר בקול את דעותיו - זה שלב הכרחי בשיח שלכם. כדי להבין מה בדיוק מפריע לו הוא חייב להגיד! השלב הבא זה עמדתך. לי לא התאים להפסיק להניק את נוריאל כשיצאו לו שיניים, ועם ההסבר על החלב זה עבד ובזה נגמר הדיון על הפסקת הנקה. חיבים לדבר אחרת ממש אין הצדקה שתתחשבי בו (ואני יודעת שאני בוטה). ובעניין של הנקה מנטרלת אותו אז פיתרון אחד זה ארוחה ביום (או כמה שתחליטו) תשאבי עבורו והוא יאכיל, לתת להרדים/להחליף/לרחוץ....אצלינו זה מתחלק - יש פעמים שהבעלול עושה ויש פעמים שאני מבקשת ממנו. עכשיו עם מאיה - אין לו ממש קשר איתה. הוא עדיין לו מכיר אותה אז אני מבקשת ממנו, נותנת לו אותה בהזדמנויות שונות. זאת התמודדות לא פשוטה, ובהחלט מתסכלת - אני לוקחת את זה למקום אחר, שלי - שהוא לא הנקה, אבל אפשר למצוא פתרונות או דרכים להתמודד. (אגב, גם החלטה חד צדדיצ היא דרך התמודדות....)

 

[kby]

אני אמנם מסכימה עם הכל אבל

זה לא כל כך פשוט. הוא היה נותן לה בקבוקים שאובים כששאבתי. עכשיו היא אוכלת מזון מוצק רוב היום ויונקת בד"כ רק בערב ובלילה. היניקה לפני השינה היא לא רעב, אלא הרדמה. אולי אני צריכה לחשוב על שינוי דרך ההרדמות שלה, אבל זה נוח לי ונוח לה, ובד"כ נוח גם לו... אבל כן... כשאמא לא שם קשה להרדים אותה. ומבינה שזה מתסכל אותו.

 

[אוסי של תומר]

ועוד דעה אחת

חלוקת התפקידים ביניכם היא לחלוטין עניין שלכם. מנסיוני, המגוון הוא רחב מאוד, וחלק גדול מהשונות נובע דוקא מהיכולת שלנו לתת מקום ולא מהיכולת והרצון של בן הזוג. מצד שני, קשה לשנות מצב קיים, וגם אם את תשני גישה תצטרכי לתת לו זמן לעכל. נראה לי שהעובדה שהוא לא מדבר מראה על כך שהעניין מאוד מסובך עבורו. באמת מאוד עזר אצלנו כשבן זוגי מצא את ההזדמנויות להביע את מה שהוא חושב בקול ולאורך זמן בלי שהפסקתי אותו באמצע עשרים פעמים להסביר לו שהוא טועה

עם הגיל, וככל שהילד מתקשר יותר, הקשר עם האבא מתחזק מאוד. כך שמגיל שנה יש שיפור ובגיל שנתיים הם כבר חברים נהדרים. אצלנו, עם הפסקת ההנקה, תומר הפך לילד של אבא לתקופה (היום זה מאוזן) ורק אבא הצליח להרגיע אותו.. היו לזה המון יתרונות - אני ישנה יותר טוב, ואבא למד שלהרדים תינוק זה לא בדיוק "מנוחה", דעה שמסתבר שהוא החזיק בה קודם. אני חייבת להודות שככל שבן זוגי טיפל יותר בתומר הוא גם לקח חלק יותר גדול בעבודות הבית. כנראה שוב הכל מתקשר לכמה מקום אנחנו משאירות להם. ולסיום - כולנו בתהליך ארוך של שינוי ולמידה.. כל הזמן. תלכו עם חילוקי הדעות, תדברו ותקשיבו, ותראו איך הזמן משפיע עליכם. בהצלחה! אוסי.