עד שחשבתי שהבנתי משהו.
באמת אין לי תואר בלשון העברית, וגם לא הדר. הנה את אומרת בעצמך שרק בעזרת הקונקורדנציה את מצליחה להבין מי נגד מי, האם שים הוא גם שום, האם שיר הוא שיר בלבד ולא שור וכו'. למשל, מאין לי להסיק ששים הוא גם שום? מאיזו התנהגות? אה, מהתנהגות ששולפים מקונקורדנציה. בואי תראי לי איזו התנהגות מראה על שים שהוא גם שום חוץ מאיזה פסוק יחידאי (?) בתנ"ך. בקל כמו בהפעיל אין זכר ל-ו' של הפעל הזה. לזה אני קורא לדעת. מתוך ידע אישי (עשרים לירות מבוגר י"ב כמוני) או מרכישת דעת מתוך ספר אזוטרי. עם יד על הלב - האם ידעת ששים הוא גם שום לפני הדיון הזה? ואם כן - מתוך איזו "התבוננות"? נכון, בחלק מהמקרים אפשר מתוך התבוננות. בחלק אחר לא. וזה מה שמעצבן פה. בקריאה שניה, אני נוכח *לדעת*, חחח, שהתכוונת שלא ידעת, לא שלפת מהראש. וגם התבוננות לא עזרה לך. ומה עושה מי שאין לו קונקורדנציה? זה ספר שלא תמצאי בבתים רבים בישראל. ספק אם הרבה אנשים בכלל יודעים קונקורדנציה מהי. לך אלו אולי נשמעים דברי כפירה בעיקר, חה, אבל מחר באוטובוס תשאלי את זה שיושב לידך. מה שמזכיר לי שמזמן-מזמן נעלם לי המילון של יהודה גור. זאת היתה קונקורדנציה או סתם מילון?