הסברים דקדוקיים

ואני הייתי אומרת

מעלף
 

אטיוד5

Active member
סופסוף

אם כך, פשוט *צריך לדעת* מה השרש, ואי-אפשר להסיק מהצורה אם מדובר בקבוצה א', ב' או ג', וההסקה היא לפי הקונטקסט בלבד. והערה לסיום: יש כאלה שדווקא אוהבים לערב זון וזין בשעת התרגול.
תודה.
 
מה זה לדעת?

את מה שכתבתי לך לעיל, כולל הדוגמאות לא שלפתי רק מהראש. פתח קונקורדנציה ותוכל לראות בעצמך ש-שׂים יש בו גם י וגם ו. שיר וגיל יש בהם רק י', בוא ומות יש בהם רק ו וכו'. (כמובן בתנאי שאתה מבחין בין הפעיל לקל). צריך להתבונן ב"התנהגות" של השורשים ולהסיק מסקנות. לא צריך תואר בשביל זה.
 

אטיוד5

Active member
עד שחשבתי שהבנתי משהו.

באמת אין לי תואר בלשון העברית, וגם לא הדר. הנה את אומרת בעצמך שרק בעזרת הקונקורדנציה את מצליחה להבין מי נגד מי, האם שים הוא גם שום, האם שיר הוא שיר בלבד ולא שור וכו'. למשל, מאין לי להסיק ששים הוא גם שום? מאיזו התנהגות? אה, מהתנהגות ששולפים מקונקורדנציה. בואי תראי לי איזו התנהגות מראה על שים שהוא גם שום חוץ מאיזה פסוק יחידאי (?) בתנ"ך. בקל כמו בהפעיל אין זכר ל-ו' של הפעל הזה. לזה אני קורא לדעת. מתוך ידע אישי (עשרים לירות מבוגר י"ב כמוני) או מרכישת דעת מתוך ספר אזוטרי. עם יד על הלב - האם ידעת ששים הוא גם שום לפני הדיון הזה? ואם כן - מתוך איזו "התבוננות"? נכון, בחלק מהמקרים אפשר מתוך התבוננות. בחלק אחר לא. וזה מה שמעצבן פה. בקריאה שניה, אני נוכח *לדעת*, חחח, שהתכוונת שלא ידעת, לא שלפת מהראש. וגם התבוננות לא עזרה לך. ומה עושה מי שאין לו קונקורדנציה? זה ספר שלא תמצאי בבתים רבים בישראל. ספק אם הרבה אנשים בכלל יודעים קונקורדנציה מהי. לך אלו אולי נשמעים דברי כפירה בעיקר, חה, אבל מחר באוטובוס תשאלי את זה שיושב לידך. מה שמזכיר לי שמזמן-מזמן נעלם לי המילון של יהודה גור. זאת היתה קונקורדנציה או סתם מילון?
 
נכון

שאני יודעת גם כמה דברים מעבר לקונקורדנציה, אבל במקרה הזה דווקא הקונקורדנציה היתה הכלי שלי. זה דורש מחקר קטן - איסוף נתונים והסקת מסקנות, אבל כל אחד, עם ידע בסיסי בלשון, יכול לעשות את זה. וזה מה שעושה כל חוקר, ובכלל זה חוקר לשון: מסתכל על מה שלפניו, משוה, מצרף ידע על תהליכי התפתחות, של מה משפיע על מה ואיך וכו' - וכך מגיע למסקנות. במקרה הזה אין צורך בידע חיצוני, כי מדובר רק בתיאור המצַאי. כשהתחלתי לענות לך חשבתי כאמור שיהיה קל לענות, ורק כשחיפשתי דוגמאות ראיתי שזה לא כל כך פשוט, וכך את כל המגילה הזאת בניתי תוך כדי בדיקת המצַאי. ומי שאין לו קונקורדנציה בבית - צר לי עליו. אבל אם הוא לא זקוק לה, אין סיבה שיקנה אותה. אני זקוקה לה כל הזמן. יש לי, מלבד קונקורדנציה, גם תוכנת חיפוש במחשב. שתיהן יחד מביאות תוצאות מיטביות. ואם מישהו חשב שכשאני עונה תשובה זה תמיד בשליפה מהראש, כולל הדוגמאות - הוא טועה. ואני מצטערת אם נוצר הרושם הזה. לפעמים אני זוכרת פסוקים או מילים כדוגמה, לפעמים אני צריכה לחפש אותן ולפעמים אני גם פותחת ספר או שניים. ווידוי קטן נוסף: לאחרונה אני עסוקה לא מעט בענייני שורשים במקרא, אז הדבר "קרוב אלי" עוד יותר. אבל זו כבר הבעיה שלי
 

sailor

New member
זו שנהגה לשחק עם קקטוס

בפני כל האומה, נהגה לומר על זה "כי ככה זה בעברית"
 

אטיוד5

Active member
כן

מזכיר לי את "עוף גוזל" אנשים לא הבינו מהו "גור לך" רק שגור הגיע משום מה מ-ג.ו.ר ולא מ-ג.י.ר. נו, למה? זה בגלל שהאבן לא פוחדת או בגלל שמי שפוחד לא ממיר את דתו? [של קבקביך. שלת? או, אז 'סתכל בשוליהם. הם מחברת שול? ואל תתבלבל. כשהנחש משיל, זה בכלל משרש נשל.]
 

MiniMax

New member
הבידול מתרחש

כמו שדברים מתרחשים בשפה, וכמו שפעם אפשר היה להגיד "לגמור" בלי שכולם ישר יחשבו על אביונה ועל סוניה המגמרת. למרות השורשים וספרי החוקים והדקדוק הפנימי, לפעמים נוצר פער בין המילה עצמה לתפקיד שהולבש עליה תוך כדי שימוש.
 
למעלה